סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים
סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
ועוד כמה דברים שפגשו אותי.
פוסטים פופולאריים
-
מספר של אופניים
8/6/19 | 781937 צפיות
-
עמק המעיינות - רמת סירין
30/4/18 | 514031 צפיות
-
וולגה, אלגדות , אלי סט
1/6/17 | 579986 צפיות
-
תל סהרון לעין קרניים
23/3/17 | 475089 צפיות
-
ארס פואטיקה
9/11/17 | 432684 צפיות
-
פצ'י ואלחנני ושיר לשבת
17/11/17 | 404759 צפיות
פוסטים אחרונים
- אושה העתיקה 6/6/20
- קרנבל בטנריף האי המטריף 8/3/20
- גבעת התור 8/2/20
- לפני שאתה שוכח - הסוף 31/1/20
- מה רואים מפה? 24/1/20
- שיר ישן והשפיץ של יהודה ביר 17/1/20
שביל ישראל ממצד תמר לנחל חימר
04-10-2013 מצד תמר לנחל חימר משך - ארבע וחצי שעות מרחק- 17 קילומטר דרגת קושי – קל, ההליכה לאורך כל הדרך על דרכי עפר נוחות. מתאים מאד לטיול לילי לאור ירח מדברי. מזג האוויר – נעים וצלול. שיר - שני תפוחים. חפץ – חיה קדמונית מאובנת. לאחר הפסקת קיץ ארוכה, חזרנו לצעוד בשביל. החבורה גדלה מעט וכללה שבעה מופלאים גיבורי חיל, שקיבלו פס מהנשים ויצאו לטייל בשביל ישראל. בשש וחצי בבוקר נפגשנו בדימונה, כדי לחזות בזריחה המדברית. רק בשביל זה כדאי לקום מוקדם.
 בשנים האחרונות, מסוכן להשאיר מכוניות פרטיות חונות בשטחי הנגב. בעבר הרחוק, לא פעם השארתי רכב במצד תמר. כעת, סיכוי לא רע למצוא אותו בסוף היום על בלוקים או לא למצוא אותו כלל. לפיכך, חנינו בדימונה ומשם המשכנו במוניות עד למצד תמר המתנשא לגובה של 420 מטר מעל פני הים. מכאן נלך לכיוון צפון מערב עד למפגש כביש 258 עם נחל חימר, שנמצא בגובה – של 160 מטרים. ידוע שאנחנו מומחים לירידות. לכן בחרנו ללכת בירידה. מצד תמר - חורבה של מצודת דרכים רומית, שהייתה חלק ממערכת מצדים שהגנה על גבול האימפריה הרומית מפני פולשים מהמדבר. שמנו פעמינו צפונה על דרך עפר נוחה בתוך הפתחה הרחבה והשטוחה של נחל פרס. למרבית הפלא, השם בכלל לא קשור לנשיא שמעון פרס. יש הסוברים כי הנחל היה פה קודם. גם לא לפרס העוף הדורס. השם מגיע מערבית "פראש" – מקום שטוח.
 כעבור מספר דקות הגענו למסוע האשלג. המסוע החל לפעול ב1987. שינוע החומרים ממפעלי ים המלח היווה אתגר לוגיסטי מורכב. מסילת הרכבת הגיעה רק עד דימונה. באותה התקופה, נעו בכביש דימונה-סדום 250 משאיות ביום, שהצליחו להעביר רק רבע מהכמות המבוקשת. כדי לשחרר את צוואר הבקבוק בשינוע ובשיווק החומרים, הוארכה מסילת הרכבת מדימונה ועד למישור רותם. המסוע מתוח לאורך 18 קילומטר ומתגבר על הפרשי גבהים של 800 מטרים. במישור רותם הסמוך נבנו שלושה מפעלים ענקיים – פריקלאס, חיפה כימיקלים ורותם. חלק מהאשלג ומהמחצבים מעובדים ונארזים במקום. אויר הבוקר הקריר והנעים התמלא בצחנת הכימיקלים, שנדפו מהמפעלים. הרחבנו צעד צפונה כדי להתרחק מארומת הביצים המקולקלות. המדבר הצחיח הקיף אותנו מאופק לאופק. אין צל, אין עצים. בקושי, מעט צמחייה דלילה ושקט מדברי סביב. אפיק נחל פרס פנה מזרחה. בהמשך יגיע עד לים המלח. אנחנו המשכנו צפונה לבקעת צבאים ובצד הדרך עצרנו להפסקת הקפה הראשונה. שמי תכלת עם נגיעות עננים לבנים נפרשו מעלינו. מושג השממה קיבל משמעות חדשה. לעסנו כריכים (לומר סנדוויצ'ים זה פאסה), ירקות חתוכים וזיתים. לגמנו קפה וקינחנו בשלוק עצבני מהבקבוק (ההוא).
 קטע השביל בו אנו צועדים היום קצת "דבילי". ייעודו - להעביר אותנו מדרום מדבר יהודה אל הנגב ולאזור המכתשים. רובו ככולו - הליכה על שבילי עפר ברמות עבירות נוחות. אין בו מצוקים מרטיטים ולא קניונים מרתקים. יש מרחבים עצומים של רמה מדברית והתחלות של ערוצי נחלים רדודים המתנקזים מזרחה, אל מצוק ההעתקים ואל ים המלח. בדרכם למטה חרצו הנחלים את המצוק ויצרו קניונים מרתקים לטיולי יום אתגריים. הידועים שבהם - נחל אשלים, נחל עזגד, ומצפון לנו – נחל צאלים, נחל משמר, נחל ערוגות ונחל דרגות. המשכנו לצעוד צפונה על שלוחה רחבה, מעין רמה צחיחה המשתרעת מדרום לצפון. ממזרח לנו מוצאי הנחלים חמרמר ואשלים. ממערב, נחל גמלים. השלוחה הסתיימה בירידה חדה לערוץ נחל עמיעז. השביל חוצה את הערוץ הרחב, ישר כמו סרגל. עננים החלו להגיע ממערב. צלי העננים השטים מעל אדמת המדבר הבהירה, יצרו סביבנו מופעי אור וצל מרתקים.
 בצד השביל מצאנו בולבוס ראשון מני רבים. בולבוסים – תרכיזי קלציט המכילים שאריות של חומר אורגני. הבולבוס נוצר מהתגבשות הקלציט סביב חומר אורגני (שלד דג למשל).
רצינו לקחת את אחד הבולבוסים בתור חפץ לארכיון השביל. הוא היה כבד מידי ולכן בחרנו במאובן קטן וחביב של חיה קדמונית ששלומי מצא.
 מזג האוויר האיר פנים. הרוח הנעימה המשיכה לצנן את פנינו והעננים הצלו. כשהתגלתה השמש מבעד לעננים, אפשר היה להרגיש עד כמה היא חזקה. נשרכתי לי מאחור מהרהר ומרחף בשרעפי. כשהגעתי לחבורה בקצה העלייה מערוץ נחל עמיעז להר קומות, התגלתה בעיה קשה. הסתבר שבהיעדרי, החלו החבריה, לשיר. לא ברור למה ומדוע, אבל איכשהו התגנב והזדמזם שיר מסוכן וחופר באופן יוצא דופן. "שני תפוחים" של אהוד מנור וצביקה פיק בביצועה של אפרת בן צור השתלט על הזמר ונתקע עד לסוף הטיול. השיר התאים כמובן לייצג את קטע השביל. אזהרת זמזום לקוראים, זה שיר שיכול להיתקע בראש למשך שבועות. ממזרח לנו התרוממה גבעה קטנה ושמה - הר קומות. הוא לא באמת בנוי בקומות וגם לא בדיוק הר. מעניין מה מקור שמו. המשכנו צפונה, חצינו את אפיק נחל לוט ופנינו מערבה בדרך הגז. זוהי דרך סוג א' שמתאימה לכל סוגי הרכב ומשמשת רוכבי אופניים בדרכם מערד לים המלח. דרך הגז נקראת על שם קידוחי גז שנערכו לאורכה ועל שם הגז שלא נמצא בהם. שני טנדרים הופיעו ממזרח ועקפו אותנו מערבה. פעם ראשונה שאנו פוגשים נפש חיה מתחילת הדרך. בצד דרום התנוססה גבעה יפה בצבע בהיר היא נ.ג. 328. חצינו את אפיק נחל גמלים הרחב. הדרך הנוחה המשיכה צפונה והשביל עלה מערבה. תוך זמן קצר מצאנו עצמנו יושבים על אוכף, בהפסקת תה צמחים, משקיפים על הנוף היפה ומנסים להיפטר מהשיר הטורדני.
ירדנו מערבה בשביל עיזים לערוץ נחל חימר ולכביש 258 נקודת הסיום. בצומת, מתקן למילוי מי שתייה עבור בסיסי צה"ל באזור וגם עבור בדואים שוכני המדבר.
עכשיו התחיל להיות חם. מצאנו פיסת צל והכנו קפה חזק. עוד אנחנו לוגמים קפה, הגיעו הזבובים, בלהקות וניסו לאכול ולשתות אותנו. למרבית המזל הגיעו המוניות שלקחו אותנו לדימונה. את הטיול סיכמנו על כוס בירה בתחנת הדלק שבכניסה לדימונה. 30 ימי הליכה כבר מאחורינו והנגב לפנינו.
|
תגובות אחרונות
-
אלי אלון-עיתונאי
בתגובה על מה זה חבר?
-
דוקטורלאה
בתגובה על אושה העתיקה
-
sari10
בתגובה על פיטנגו
-
עמנב
בתגובה על קרנבל בטנריף האי המטריף
-
debie30
בתגובה על עץ התות
-
* חיוש *
בתגובה על הפסקת התה :)
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם בשביל לצד כביש ישר כמו סרגל שלומי הצליח למצוא מציאה. . .יפה!
תיארתי לעצמי כי יש סיבה. חשבתי יותר על שטחי אש או בריחה מהמחצבות שבדרום ערד.
שני תפוחים , שני אדומים :)
טיול מהנה וכתיבה מענגת.
תודה,
ג'אן
ללא ספק כיף גדול :)
כל מסע שלכם , מעשיר תודה ......
אמממ ... ויש גם זבובים כאלה
http://www.youtube.com/watch?v=WnnRbPjUrU4
זבובים עליך ישראל..!!
בחורה פקחית ונבונה. אלא מאי - לבדואים ולחברות הביטוח יש "הסכמי עודפים". ועם המזל שלי - אף אחד לא יגנוב את הרכב, רק ישאיר אותו עירום על בלוקים.
בדיעבד - מתאים מאד
שפי עם נעלי עקב בנקודת הסיום ? על זה לא חשבתי :)
צודקת..!!
זה כבר למשכילים ולבני תרבות ...!!
זו תהיה כבר סטייה גדולה מהמסלול. מה גם שלא כיף ללכת לאורך הכביש. שממה היא חלק מהטיול :)
כרגע רק מפזרת כוכב :)) אולי אחזור עם תמונה מימי הפוספטים
[קצת מאובנת אם סופרים את השנתון שלה צריכה לפשפש טוב טוב בבוידעם
]
לא מספרת גסויות בציבור :)
מומחים לירידות
מה היית מספרת ? נשמע מבטיח :)
לאופנוע כבוד - עין חדה לך. ייתכן ותהיה הרחבה בהמשך.
יותר מכל כנראה אתה אוהב
לשוחח עם הרוח.
בו היית בוחר
לחברה.
או עצים ואבנים מקומיים,
חומרים מוצקים
בטוחים
בחוכמתם
וגם גברים שריריים המיטיבים בהליכתם.
אבל מה איתנו הנשים בתור חברים לטיולים ?
שואלות .... המתוודעות לצילומים ולמילים,
כנראה שאתה מעדיף את רוחות רפאים.
וגם יואב
ניסיתי למצוא בשבילך את מקור שמו של הר קומות ולא עלה בידי.
בכל אופן וועדת השמות שישבה על המדוכה בשנות ה-50 בהוראתו של בן גוריון
ומשימתה לתת שמות עבריים לכמה מאות הרים, ואדיות ונחלים בדרום הוציאה מתחת ידה
בשל החיפזון כמה 'הברקות' חסרות הגיון ופשר.
בזמנו הבאתי אצלי בבלוג את הסיפור על מקור שמו של נחל כרכשת (לא, לא קראו לו לפני כן נחל רקטום.....).
הידד למטיילים.
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עד אין גמר,
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר
(אורלנד)
הכי אוהבת את התמונה עם השביל הארוך
ועל הבולבוסים ... מה שאני הייתי מספרת לילדים מה זה בולבוסים כשהם היו קטנים... :))))
מקסים! יישר כוח!
שבת שלום!
אחאב חברי
גם הפעם התמוגגתי לקרוא ולטייל יחד איתך בשבילי הארץ
הפעם היה הרוב רק חול וחול (-:
גם בגלריה התלהבתי מהבולמוסים, לראשונה אצלך נודע לי מה זה
* תודה ששיתפת אותנו
ערב ניפלא ושישבת נהדרים
כמה חם!
וכן רואים מהדרך ולא רק הבולבוס ההוא ששם.
וגם כבוד גם לאופנוע
(חוץ מהשיר תפוח לא מצרפת את השיר רק עם אופנוע עכשיו :))...