לפני ימים אחדים נפל דבר חשוב בקורות חיי: שכחתי זו הפעם השניה את יום נישואי. כיוון שמדובר ביום השנה ה-51, נראה שהשכחה הזו מצביעה על תהליך ביולוגי בלתי נמנע...

הפעם הקודמת ארעה לפני ארבעים שנה בדיוק - בליל הפריצה לסוריה, לאחר שהסתיים שלב הבלימה. זה היה לילה נורא, שאיבדנו בו רבים מאד מחברינו.

למזלי הרב גם דליה רעייתי נזכרה רק עכשיו ביום החשוב הזה...

צוות הזחל"ם שלי, בהפוגה קצרה בחאן ארנבה (בין קוניטרה לדמשק). הח"מ שני משמאל בשורה התחתונה. באמצע המצח עוד ניכרים סימני הפגיעה מרסיס של טיל נ"ט, שבחר למזלי לפגוע במקום הכי פחות רגיש אצלי.

על שיא החרמון, בתום סופת השלג שבה היינו לכודים במשך 3.5 ימים בהמשך המלחמה:

מסע החילוץ שנכשל, בשלג ובערפל: