כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    שתיים ירושלים

    71 תגובות   יום שבת, 12/10/13, 20:47

    ירושלים יקרה לי, ז"א יש לי שתיים ירושלים, האחת, זו שבלב שאהובה עלי מתל אביב, שלמענה עזבתי את העיר ללא הפסקה,  וזו האחרת, שמציאותה משיקה לחיי, מתדפקת ונוקשת על דלתי ופוקחת את עיניי לראות ולשמוע.

     

    ''

     

    אין לי מושג איפה בדיוק מתקיימת הירושלים הראשונה שלי.

    במהותה היא סמויה מן העין , נעדרת. כמו אהוב, שמתגעגעים אליו גם כשהוא לידינו, כי הוא לעולם לא ימלא את הפער שבין מציאות הקיום שלו  ובין הדמוי שלו בלב שלנו, בראש, בדמיון או בגעגועים המצטברים אליו למרות נוכחותו.

     

    הנה הוא כאן לפנינו, נוכח,  ואף על פי כן, כמעט לא נוכל  לגעת בו, והכמיהה אליו רק הולכת וגדלה, הולכת ומעמיקה. כמו שאמר רמבו,

    La vraie vie est absente

     

    או בלשון הקודש, החיים האמיתיים נעדרים - כך ירושלים,  

    זו הראשונה – נעדרת ואף על פי כן, כמה קיימת בי, כמה גדולה  אהבתי אליה.

     

    ''

     

    על ירושלים הזאת, שאין לי מושג איפה היא קיימת אבל על קיומה אוכל להשבע והיא אהובה עלי וטובה בעיני מתל אביב פי שבעים ושבעה.

    על ירושלים הראשונה הזאת ועל עליונותה ורום מעלתה  כתבתי רשימה שקראתי לה:

      

    "בין שתי ערים – או על ההבדל בין תל-אביב לירושלים"

    הנה היא:

    אמנם לא נולדתי פה, אבל מרבית חיי עברה עלי בין תל-אביב לירושלים, או נכון יותר אני שייכת למעוט שעשה את הדרך מתל-אביב לירושלים, ולא להיפך. אפילו אפשר לומר, שעליתי לירושלים, כי בשבילי המעבר מתל-אביב לירושלים היה עליה.

     

    אז למה בכל זאת ירושלים ולא תל-אביב.

    כי תל-אביב משעממת, רחמנא לצלן.

    כן, אני מתכוונת לכל מלה שאמרתי,

     

    ''

     

    אני יודעת, שתל-אביב צעירה ותוססת, שיש לה מסעדות גורמה לעילא ולעילא,  שיש  גלריות אמנות, מוזיאונים, סרטים ומועדונים מכל סוג ומין,  פילהרמונית ואופרה, ואפילו ים, שהברים פתוחים כל הלילה והבירה נשפכת כמו יין, שהחברֳה רוקדים מסטולים כמו בגואה, ועושים אהבה כמו פעם, או אולי אהבה חדשה ולפעמים אפילו מדליקים נרות בכיכר רבין, אבל מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על השמיים שלה.

     

    תסתכלו על השמיים, על שְמי תל-אביב.

    מרבית ימות השנה כחולים, כחולים ושוב כחולים.

    כחול עמוק, חד גוני, פרוס מעליך. יציב, קפוא, משעמם, מת, עוד רגע יבלע אותך ותהיה כחול גם כן, ולא ידעו בכלל שהיית, שהתבוננת פעם בכחול שמעליך.

    שום אפור לגיוון, שום שנוי,  לא זורמים, לא משתנים, כחולים כמו שמי קליפורניה. איפה קליפורניה, הוליבוד, וולט דיסני, אולפני יוניברסל, תפאורה, גלויה, קיץ`. איכס.

     

    ''

     

    לעומת זאת, השמים של ירושלים כל הזמן בתנועה כמו החיים עצמם. יש עננים בשמי ירושלים. כן, אפילו בקיץ. קצת אפור, קצת גיוון, קצת מנוחה לעין התשושה מהכחול, מערפילי החום.

     

    השמים של תל-אביב גלויים כמוה. עיר ערומה, חשופה, עיר בביקיני, חוטיני, בליניני. אין לאן לברוח, אי אפשר להתחבא, אי אפשר להשפיל מבט.

     

    אין צללים בתל-אביב,  גם בצל תגלה אותך השמש. הכל שטוח. אם רוצים להתחבא צריך לחכות ללילה. כי בתל-אביב יום הוא יום בלבד, אין בו רמז לחושך שיבוא.

    רק דורכת כף רגלך בתל-אביב וכבר אתה חשוף, מזיע,  מגורה, מסתובב כל הזמן עם זין זקור, לא עלינו.

     

    די, כמה אפשר, כמה מתיש, חם מדי, אור מדי, חוזרים לירושלים.

    ירושלים החבויה בין הרים, ולא סתם ככה שוכבת על החול כמו תל-אביב,  משתזפת ערומה, מופקרת,  מכוערת מרוב חשיפה, רואים לה כל פגם.

     

    ''

     

    ירושלים עטופה, מצטנעת, חסודה, יש לה אבנים וחומות, מגדלים, חצרות, שערים ובתי קברות להסתתר מאחורי המצבות, מאחורי העננים להתחפש, לשחק מחבואים, לעשות חיינדאלעך, רק כשמתחשק לה. מאחורי כל אבן, מעבר לכל גדר מסתתרת  חצר שלא ידעתָ.

     

    תל אביב - כלב נאמן, ירושלים - חתול, נאמנה רק לעצמה.

     

    ירושלים הנסתרת, המסתורית. כן, כן, זאת שלא בטוח שתישאר שלנו, אתנו. לא לנצח, ואפילו הרף העין לא מובטח בה. ירושלים שמבטיחה ולא מקיימת, מאהבת מסתורית, גחמנית, רמזנית, קורצת. פאם פאטל, מבטיחה ולא מקיימת, מאהיבה ונעלמת. אף פעם לא משעמם אתה, אף פעם לא משעמם בה.

     

    עיר שחייה נסתרים, חפור וחפור בה ולא תמצא את סודה. הסוד סוד תמיד, נצחי, לעולם לא ייפתר. כמה מתים קבורים פה, כמה חיים, שכבות, שכבות. מדהים, עד כמה חיים מֵתיה.

     

    שלא לדבר על מזג האוויר,  מתגוון, משתנה, מבדיל בין בוקר, צהריים וערב, משאיר מקום להפוגה, התמתחות. מאפשר נשימה, מנוחה, אסוף כוחות למחר. התחדשות. יום חם מבשר את קרירות הערב שיבוא.

     

    אפילו שמות הערים.

     

    ''

     

    תל-אביב, תל של אביב, מה היא כבר מבטיחה בשמה, תל-אביב הזותי. אביב, פריחה, חיים מתעוררים, תסיסת נעורים, תזזית חיים של מתבגרים, בני-עשרה מחוצ`קנים. מה כל- כך כייף בזה. חיים בלי מוות. מי רוצה כל הזמן שעמום של אביב. רוצים גם סתיו וגם חורף, הרי החיים בלי מוות, לא חיים הם.

     

    לעומת זאת, ירושלים, ירושלם, עיר שלם, עיר שלמה, עיר של שלמות, איזו פאטמורגנה, אוטופיה, תעתוע דמיון, הרי אין כמוה חצויה בערים, ומחולקת ומחַלקת ומחְלוקֳקֳת. בגלל המגוון האנושי, בגלל השוני, בגלל השכבות והרבדים, והעושר והעוני, והדת והפוליטיקה  והעבר ומה יהיה אתה מחר. עיר שלום,  אמרנו, איזו חוצפה לחלום ככה.

     

    ''

     

    אז זאת ירושלים, אפילו בשמה חולמת שלום, מתימרת, מבטיחה וכמו כל בעל חלום,  נושאת גם את שברו.

     

    בגלל כל אלה ירושלים היא עיר אנושית הרבה יותר, בגלל שהיא זורעת תקווה אבל בו בזמן, בעצם נטיעת התקווה היא כבר טומנת את פך האכזבה. ממזרתה שכמותה, בוגדנית, מתנשאת שכמותה. מעניינת.

     ''

                                                                                                                                           

    וישנה ירושלים שתיים, זו שבעתונים ובחדשות ובסקרים, וזו שבמורד אבו תור,  הכפר הערבי הנושק לביתי, וזו שבקטמונים ובצפון תלפיות, ובגאולה ובשאר שכונות עניות וזו שבמרכז העיר, שעליבותו  גדולה מיום ליום, זו ירושלים של מטה,  ורע, רע בבירה.

     

    ישעיהו אמנם  הבטיח ש "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים אֶת ה`, אַל דֳּמִי לָכֶם"

    אבל השומרים והמזכירים  נרדמו, מעלו בתפקידם ואנחנו נרדמנו אתם. וכיוון שהבחירות המוניציפליות קרובות וכיוון שירושלים היא עדיין הבירה, מן הראוי שנדע כולנו, ולא רק תושבי ירושלים, עד כמה רע בבירה, אולי נשכייל להזכיר, להציב שומרים.

     

    לפי מה שמתברר  מהנתונים, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת שנת תשע"ד (הנתונים נכונים לסוף2011, חלקם גם ל-2012), רע בבירה.

     

    בירת ישראל  היא הגדולה בערי ישראל, שטחה כ-125 אלף דונם ומספר תושביה כ-830,000, מתוכם כמחצית , יותר מ-400,000 אינם עובדים, שעור נמוך בהשוואה לשאר הארץ.

     

    בין משקי הבית עם ילדים , כמעט 11% מהמשפחות בירושלים ב2012 הם משפחות ללא מפרנס, לעומת 5.6%  בממוצע בערי ישראל האחרות.

     

    צפיפות הדיור בירושלים  היא הגדולה בין חמש הערים הגדולות בארץ.

     

    מתוך אוכלוסיית ירושלים, 62% יהודים, 35% מוסלמים, 2% נוצרים והיתר בלתי מסווגים.

    מקרב תושביה היהודיים של ירושלים, 32% מגדירים עצמם חרדים, 21% דתיים, 10% מסורתיים-דתיים, 16% מגדירים עצמם מסורתיים ו19% בלבד מגדירים עצמם חילוניים

     

    לנוכח עוניה  של ירושלים לא מפליא כלל, שמאזן ההגירה הפנימית בה הוא שלילי: 10,000 איש נכנסו  לעיר בשנת 2011, לעומת 17,400 שעזבו אותה.

     

    אבל מה, 45% מתושבי העיר מעריכים, כי בשנים הקרובות ייטב מצבם.

    כפי הנראה שהעוני מגביר את האופטימיות או נכון יותר את הטמטום.

     

    צלומים: ירושלים אחת, זו שנשקפת מחלוני ומעוררת כמיהה תמיד

     

     

    © כתבה וצלמה באבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/14 21:39:

      צטט: תודנה 2014-05-28 20:02:56

      מקסים!! כמה רגש ואהבה וכמה כאב עובר בפוסט שלך.
      תודה לתודנה,  שמחה שקראת

        28/5/14 20:02:
      מקסים!! כמה רגש ואהבה וכמה כאב עובר בפוסט שלך.
        11/2/14 23:15:

      צטט: mezra 2013-11-03 08:38:31

      איזה פוסט מקסים- גם בעיניי ירושלים היא היפה מכל ערי תבל. יש בה משהו שאין באף עיר. לא סתם נכתב , כי, מתוך העשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים

      כן, בעיני אוהביה היא היפה מכולן, ודאי מתלאביב 

        11/2/14 23:14:

      צטט: כורך דברים 2013-11-01 11:01:46

      אין קשר בין השם תל - אביב לאביב. מדובר מילולית בתרגום משומרית והמשמעות היא דווקא "עיי/תל חורבות". תלאבוב במקור.הנה! ניצחתי!

      למנצח שיר מזמור....!

       

        14/12/13 10:20:

      צטט: שחר י 2013-12-13 22:38:50

      כל יום אני מאבד אותה לטובת עיר הים, עיר האור, עיר של אנשים כמוני.

      ועדיין אני פה. רצוף בהתלבטות וחצוי.

      יופי של פוסטה !!

      תודה שקראת, הפוסטה, הנה היום תמצא אותה בשלג!

       

        13/12/13 22:38:

      כל יום אני מאבד אותה לטובת עיר הים, עיר האור, עיר של אנשים כמוני.

      ועדיין אני פה. רצוף בהתלבטות וחצוי.

      יופי של פוסטה !!

        9/12/13 12:47:

      צטט: mezra 2013-11-03 08:38:31

      איזה פוסט מקסים- גם בעיניי ירושלים היא היפה מכל ערי תבל. יש בה משהו שאין באף עיר. לא סתם נכתב , כי, מתוך העשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים

      טוב מאיר, תודה, אף שלא כתבתי בשום שורה שירושלים היא היפה מכל ערי תבל

       

        9/12/13 12:46:

      צטט: כורך דברים 2013-11-01 11:01:46

      אין קשר בין השם תל - אביב לאביב. מדובר מילולית בתרגום משומרית והמשמעות היא דווקא "עיי/תל חורבות". תלאבוב במקור.הנה! ניצחתי!

      נדמה לך, נצחון פירוס

       

        3/11/13 08:38:
      איזה פוסט מקסים- גם בעיניי ירושלים היא היפה מכל ערי תבל. יש בה משהו שאין באף עיר. לא סתם נכתב , כי, מתוך העשרה קבין של יופי שירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים
        1/11/13 11:01:
      אין קשר בין השם תל - אביב לאביב. מדובר מילולית בתרגום משומרית והמשמעות היא דווקא "עיי/תל חורבות". תלאבוב במקור.הנה! ניצחתי!
        20/10/13 12:20:

      צטט: עמנב 2013-10-20 10:23:29

      אלאונורה, היטבת לתאר את פניה הרבים והאהובים של ירושלים, כמו גם את הפנים הפחות מאירים. גם אנחנו אוהבים את ירושלים, ולמרות שיש במבשרת מועצה עצמאית, אנו עדיין רואים עצמנו כירושלמים, למרות שגם אנחנו לא נולדנו בה - ילדינו כן. כשלמדתי לתואר הראשון באוניברסיטה בעברית בירושלים, בראשית שנות הששים במאה שעברה, התפרסמה בדיחה בPי-האתון". אחד הסטודנטים טען שהמקום הטוב ביותר בירושלים הוא התחנה לתל-אביב. אינני שותף לדעתו, אבל העדפת תל-אביב היתה כבר אז. כל טוב, עמוס.

      תודה, עמוס, כמוני כמוך

       

        20/10/13 10:23:
      אלאונורה, היטבת לתאר את פניה הרבים והאהובים של ירושלים, כמו גם את הפנים הפחות מאירים. גם אנחנו אוהבים את ירושלים, ולמרות שיש במבשרת מועצה עצמאית, אנו עדיין רואים עצמנו כירושלמים, למרות שגם אנחנו לא נולדנו בה - ילדינו כן. כשלמדתי לתואר הראשון באוניברסיטה בעברית בירושלים, בראשית שנות הששים במאה שעברה, התפרסמה בדיחה בPי-האתון". אחד הסטודנטים טען שהמקום הטוב ביותר בירושלים הוא התחנה לתל-אביב. אינני שותף לדעתו, אבל העדפת תל-אביב היתה כבר אז. כל טוב, עמוס.
        18/10/13 19:23:

      צטט: גליתוש. 2013-10-18 04:26:42

      ירושלים בשבילי היא חוצלארץ מיוחד. ותל אביב היא תל אביב. מה יש להוסיף על תל אביב שלא נאמר. השלג על עירי מקסים.

       השלג על עירי או על עירך? לא חשוב, תודה ושבת שלום

        18/10/13 04:26:
      ירושלים בשבילי היא חוצלארץ מיוחד. ותל אביב היא תל אביב. מה יש להוסיף על תל אביב שלא נאמר. השלג על עירי מקסים.
        15/10/13 22:52:

      צטט: כורך דברים 2013-10-15 22:23:01

      הנה הגעתי כדי לעשות סדר בהשתפכויות הזעיר - בורגניות עתירות הקלישאות של כל מה שכתבו על ירושלים. זו עיר עם הרבה דברים ואתרים יפים והיסטוריים שלא מתחברים יחד לישות כלשהי, חוץ מאשר בדמיון של מתפייטות מזדקנות. ירושלים היא עיר מטונפת, מלאה מטורפים, מוקפת שכונות שהן כוורות מגורים שכמוהן יש גם ברעננה ובערד. כל מה שחדש בירושלים הוא פלסטיק. תל אביב אינה עיר תוססת. אין בה אפילו רחוב אחד יפה חוץ מהטיילת. היא עיר שטוחה, בנייני המגורים שלה, כולל רחוב הלסינקי וככר המדינה, הם בניינים עלובים וסתמיים. כל ערב היא מוצפת ערסים ובבונים שיושבים ושותים ומלכלכים, מגיעים מכל רחבי גוש דן. מה שתוסס שם זה הפיצוחיות העלובות והמכוערות שמוכרות בלילה לצעירים תמימים רק שטויות וביוקר. הייתם פעם בליון? למה מה? לא מספיק "תוסס" לכם שם?

      תודה. אשריי שזכיתי, חברי, שנטלת קורה מבין עיניי והארת הדברים וכרכת אותם ככריכתך בקודש .אם כי נדמה לי, שאני בהחלט יכולה להרכיב את משקפיך ולראות מבעדם את מה שאתה רואה. יללה, ניסע לאיטליה!

      בידידות

      מתפייטת מזדקנת

       

        15/10/13 21:21:

      צטט: זירעונית קוסמית 2013-10-15 19:08:56

      יקירה, פוסט מהמם ביופיו, תודה ערב טוב:))

      שמחת אותי, תודה רבה

       

        15/10/13 21:20:

      צטט: ליריתוש 2013-10-15 18:49:06

      כתבת מרתק על שתי הזוויות שהן ירושלים, המשקפות את מה שאני מרגישה: לבוא כמבקרת - כן, לגור בה - לא. הפוסט השאיר אותי מהורהרת משהו על העבר, ההווה והעתיד של העיר ועל כך התודה. :)

      תודה רבה, לירית, תהני ממנה כמבקרת

       

      יקירה, פוסט מהמם ביופיו, תודה ערב טוב:))
        15/10/13 18:49:
      כתבת מרתק על שתי הזוויות שהן ירושלים, המשקפות את מה שאני מרגישה: לבוא כמבקרת - כן, לגור בה - לא. הפוסט השאיר אותי מהורהרת משהו על העבר, ההווה והעתיד של העיר ועל כך התודה. :)
        15/10/13 17:58:

      צטט: שולה ניסים 2013-10-15 16:50:54

      אוהבת את ירושלים , מאוד :)

      Me too

       

        15/10/13 16:50:
      אוהבת את ירושלים , מאוד :)
        14/10/13 21:31:

      צטט: KLGERY סוכן נדל 2013-10-14 14:58:12

      עיר הקודש, אין יפה ממנה

       אין, לפחות בארץ, כך אני מרגישה

        14/10/13 21:30:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-10-14 14:44:36

      יקירתי, יפה כתבת . נולדתי בירושלים וכבר איני אוהבת אותה, ממש לא. אם את לבך לדעת מה היתה בשבילי הרי: http://stage.co.il/Stories/537299737 אבל...סילחי לי מראש. ירושלים שלך המשתקפת נצפית ממקום של רוגע קיומי. על אף גילי המופלג וההישגים אליהם הגעתי בחיי, אני באה לירושלים כממקום של חולשה. לא נוהגת במכונית, אלא באה כעמך: את הטרנטה מאפסנת היכן שהוא, נוסעת באוטובוס ואז, עד לנכדי, עוברת ברכבת הקלה (נורא), ואז הולכת ברגל אל נכדי, שברחביה, שהיתה פעם השכונה שלי, של דודתי וגו'. באיזור התחנה המרכזית, שאני עוקפת מעט, אי אפשר שלא להריח ריח של שתן. הרבה שתן. נו טןף, זו רק תחנה מרכזית. אחר כך, בתום הנסיעה ב"קלה" (בכיה ששוה פוסט אז אדלג), יורדת למשל ברח יפו פינת קינג ג'יורג', ואז...צפוף נורא. אנשים ניגפים בי. הרבה חרדים או כמעט, כל מיני תיירי צליינות, אנשי מזרח ירושלים, ובכלל כל מיני. הקטע הראשון של ההליכה, במטרה כללית להגיע לרח עזה, פשוט נורא. לפעמים נדמה לי שהגעתי למומבי (לא כוס התה שלי, אפשר להבין). פעם התנגש בי איש מלווה בהרבה משפחה וחבילות ונפלתי ואמרתי לו, תזהר, אתה לא רואה, הפלת אשה מבוגרת. (אני קטנה וקלה והייתי מרובת חבילות בעצמי), והוא נחר בבוז, מבוגרת, והוסיף ללכת. במוזיאון ישראל מצויים כמה כדים פרה-קולומבייניים שתרמתי, הם היו ברשות משפחתי ולטעמי אין מקומם בבית פרטי. יש לי כרטיס כניסה חפשי לשם למשך שנה, ואין לי כוח לבקר שם. אלמלא היה לי נכד בירושלים, מן הסתם הייתי נשארת בתל אביב. ובתל אביב יש...ים! סיבה מנצחת, שלא לדבר על היאוש שיותר נוח...וסליחה על ההכברה.

      לא הכבר, עם אהבה או שנאה אין להתוכח. . נכון, מרכז העיר איום ונורא, הלכלוך וכל השאר, לא הייתי אומרת בומביי, אבל קהיר בודאי,  והזכרתי זאת, רחביה הפכה להיות  אמריקאית , כן, אין ים בירושלים, ואף על פי כן יש בה שכונות יפיפיות, יש בה שכבות, יש בה הסטוריה, יש מזג אויר נפלא, יש כמה טיילות נהדרות  והיום יש גם חיי לילה כולל בסופי השבוע, 

        14/10/13 14:58:
      עיר הקודש, אין יפה ממנה
      יקירתי, יפה כתבת . נולדתי בירושלים וכבר איני אוהבת אותה, ממש לא. אם את לבך לדעת מה היתה בשבילי הרי: http://stage.co.il/Stories/537299737 אבל...סילחי לי מראש. ירושלים שלך המשתקפת נצפית ממקום של רוגע קיומי. על אף גילי המופלג וההישגים אליהם הגעתי בחיי, אני באה לירושלים כממקום של חולשה. לא נוהגת במכונית, אלא באה כעמך: את הטרנטה מאפסנת היכן שהוא, נוסעת באוטובוס ואז, עד לנכדי, עוברת ברכבת הקלה (נורא), ואז הולכת ברגל אל נכדי, שברחביה, שהיתה פעם השכונה שלי, של דודתי וגו'. באיזור התחנה המרכזית, שאני עוקפת מעט, אי אפשר שלא להריח ריח של שתן. הרבה שתן. נו טןף, זו רק תחנה מרכזית. אחר כך, בתום הנסיעה ב"קלה" (בכיה ששוה פוסט אז אדלג), יורדת למשל ברח יפו פינת קינג ג'יורג', ואז...צפוף נורא. אנשים ניגפים בי. הרבה חרדים או כמעט, כל מיני תיירי צליינות, אנשי מזרח ירושלים, ובכלל כל מיני. הקטע הראשון של ההליכה, במטרה כללית להגיע לרח עזה, פשוט נורא. לפעמים נדמה לי שהגעתי למומבי (לא כוס התה שלי, אפשר להבין). פעם התנגש בי איש מלווה בהרבה משפחה וחבילות ונפלתי ואמרתי לו, תזהר, אתה לא רואה, הפלת אשה מבוגרת. (אני קטנה וקלה והייתי מרובת חבילות בעצמי), והוא נחר בבוז, מבוגרת, והוסיף ללכת. במוזיאון ישראל מצויים כמה כדים פרה-קולומבייניים שתרמתי, הם היו ברשות משפחתי ולטעמי אין מקומם בבית פרטי. יש לי כרטיס כניסה חפשי לשם למשך שנה, ואין לי כוח לבקר שם. אלמלא היה לי נכד בירושלים, מן הסתם הייתי נשארת בתל אביב. ובתל אביב יש...ים! סיבה מנצחת, שלא לדבר על היאוש שיותר נוח...וסליחה על ההכברה.
        14/10/13 10:46:

      צטט: עצבן 2013-10-14 10:05:44

      למרות שאני פריק של העיר (אבל מרחוק), אני חושש שאחת הבעיות המרכזיות של הציונות שירושלים (ציון) הפכה לעיר ממשית. הרי מהות הכיסופים והערגה למשהו שלא ניתן לממש היא שכל אחד יכול לשבץ ב"ירושלים" כיד דמיונו הטובה. ופתאום כשהעיר ממשית פתאום יש בה ארנונה, ופחי אשפה, ולכלוך, ודוחק, ופקקים (ועוד לא הזכרנו את הולילנד, גשר המיתרים ושאר ירקות). אולי כמו בשיר של דניאל סלומון הכי בטוח (לאהוב) זה מרחוק.

      כמוני כמוך, חוששת ומסכימה במידה לא מעטה, יהודה הלוי קצת הקדים את דניאל סלומון, לא?

       

        14/10/13 10:44:

      צטט: תכשיט 2013-10-14 09:30:32

      עשית לי געגועים לעיר שלי...

      וטוב שכך

       

        14/10/13 10:05:

      למרות שאני פריק של העיר (אבל מרחוק), אני חושש שאחת הבעיות המרכזיות של הציונות שירושלים (ציון) הפכה לעיר ממשית. הרי מהות הכיסופים והערגה למשהו שלא ניתן לממש היא שכל אחד יכול לשבץ ב"ירושלים" כיד דמיונו הטובה. ופתאום כשהעיר ממשית פתאום יש בה ארנונה, ופחי אשפה, ולכלוך, ודוחק, ופקקים (ועוד לא הזכרנו את הולילנד, גשר המיתרים ושאר ירקות). אולי כמו בשיר של דניאל סלומון הכי בטוח (לאהוב) זה מרחוק.

        14/10/13 09:30:
      עשית לי געגועים לעיר שלי...
        14/10/13 07:25:

      צטט: shabat shalom 2013-10-14 06:42:06

      אהבתי, רוב חיי, את ירושלים. לא חייתי בה, אבל כמעט כל שנה נסעתי לבלות בה. היה (זו המילה הכואבת "היה") בה קסם וארומה עדינה של משהו אחר: מין תערובת נהדרת של אור ועננים, ובעיקר אוסף נדיר של תרבויות שונות החיות יחד בהסכמה על מקומו של כל חלק בפאזל שלה. היום היא מטונפת (עוד מילה קשה וחותכת) וגוססת. האוניברסיטה הכי טובה בארץ, המוזאון הכי גדול בארץ, רחובות האבן הבוהקים, התערובת של היקה'ז עם בני מזרח ובתי הכנסת הקטנים נעלמה. נשארה ירושלים של שנאה.

      אני לא מסכימה אתך, היא מלוכלכת יותר ויקרה יותר, יש כאלו שהקצינו בה, אבל כל מה שראית בעבר קיים בה ומקווה שימשיך לחיות בה לעד וילך וישתפר

       

        14/10/13 07:22:

      צטט: ההלך 2013-10-13 22:51:56

      גם אני מאלה שעלו לירושלים. חייתי שם כמה שנים טובות מאוד, רציתי להשאר אבל היוקר גירש אותנו... כמו שאני מסבירה הרבה פעמים לכל אלה שהמחשבה על העיר הזו מעבירה בהם דכדוך - ירושלים זה טעם נרכש. היא אינטנסיבית, היא מפתיעה אותך, היא תוקפת את כל החושים. העיר שלא חשוב כמה שנים חייתי בה, וכמה היטב כבר הכרתי, תמיד הרגשתי בה כמו תיירת. אבל כמו שכתבת כלכך יפה: אולי זו ירושלים הראשונה, העיר המרתקת הזו. וירושלים השניה הולכת ונצבעת בשחור, ומתכסה באשפה, זוהמה ועליבות.

      תודה, כמה נכון ויפה הגדרת, הזדהיתי עם כל מלה שכתבת כאן. אכן ירושלים השניה משתלטת, למרות עוניה, יוקר המחיה פה מטורף לגמרי

       

        14/10/13 07:20:

      צטט: אילנה סמייל 2013-10-13 22:51:54

      אוהבת את ירושלים, את האנרגיה המיוחדת...כך מרגישה בכל פעם שאני מגיעה לבקר.

      אני מרגישה פה כל הזמן כמו תיירת אף שאני גרה בה עשרות שנים

       

        14/10/13 07:19:

      צטט: קביאר 2013-10-13 20:20:40

      אני חושבת שאת אשת יחסי הציבור הטובה ביותר, וללא ספק האינטגליגנטית ביותר, שיש לירושלים. כמעט שכנעת אותי. אבל אני יודעת שאני אוהבת את השמים הכחולים של תל אביב ומוצאת בהם גוונים. אני חייה בה בגלל הגיוון, בגלל שלכל אחד יש את תל אביב שלו, בגלל שאין בה את הנסתרות והמועקה שיש בירושלים, בגלל שיש המון תל אביב בעוד ירושלים (לטענתך) יש שתיים למרות שאני בטוחה שיש המון. פעם אהבתי את ירושלים מאד וכמעט עליתי לגור בה אבל החיים לקחו אותי למקומות אחרים. היום אני רואה כמה יפה היה יכולה להיות וכואבת את הפכיתה לשטייעטל הגדול ביותר בעולם

       

      תודה. אני מבינה את האהבה שלך לת אביב, יותר ממחצית חיי עברו שם,, אני אוהבת את הים שלה בסתיו מאוחר ובחורף, אבל את הקיץ שלה, את הערטול אני שונאת. טוב אבל את יודעת מה,למען הפשרה,  דירת חורף, חדר אחד בתל אביב, הייתי מוכנה שיהיה לי.

       

        14/10/13 06:42:
      אהבתי, רוב חיי, את ירושלים. לא חייתי בה, אבל כמעט כל שנה נסעתי לבלות בה. היה (זו המילה הכואבת "היה") בה קסם וארומה עדינה של משהו אחר: מין תערובת נהדרת של אור ועננים, ובעיקר אוסף נדיר של תרבויות שונות החיות יחד בהסכמה על מקומו של כל חלק בפאזל שלה. היום היא מטונפת (עוד מילה קשה וחותכת) וגוססת. האוניברסיטה הכי טובה בארץ, המוזאון הכי גדול בארץ, רחובות האבן הבוהקים, התערובת של היקה'ז עם בני מזרח ובתי הכנסת הקטנים נעלמה. נשארה ירושלים של שנאה.
        13/10/13 22:51:
      גם אני מאלה שעלו לירושלים. חייתי שם כמה שנים טובות מאוד, רציתי להשאר אבל היוקר גירש אותנו... כמו שאני מסבירה הרבה פעמים לכל אלה שהמחשבה על העיר הזו מעבירה בהם דכדוך - ירושלים זה טעם נרכש. היא אינטנסיבית, היא מפתיעה אותך, היא תוקפת את כל החושים. העיר שלא חשוב כמה שנים חייתי בה, וכמה היטב כבר הכרתי, תמיד הרגשתי בה כמו תיירת. אבל כמו שכתבת כלכך יפה: אולי זו ירושלים הראשונה, העיר המרתקת הזו. וירושלים השניה הולכת ונצבעת בשחור, ומתכסה באשפה, זוהמה ועליבות.
        13/10/13 22:51:
      אוהבת את ירושלים, את האנרגיה המיוחדת...כך מרגישה בכל פעם שאני מגיעה לבקר.
        13/10/13 20:20:
      אני חושבת שאת אשת יחסי הציבור הטובה ביותר, וללא ספק האינטגליגנטית ביותר, שיש לירושלים. כמעט שכנעת אותי. אבל אני יודעת שאני אוהבת את השמים הכחולים של תל אביב ומוצאת בהם גוונים. אני חייה בה בגלל הגיוון, בגלל שלכל אחד יש את תל אביב שלו, בגלל שאין בה את הנסתרות והמועקה שיש בירושלים, בגלל שיש המון תל אביב בעוד ירושלים (לטענתך) יש שתיים למרות שאני בטוחה שיש המון. פעם אהבתי את ירושלים מאד וכמעט עליתי לגור בה אבל החיים לקחו אותי למקומות אחרים. היום אני רואה כמה יפה היה יכולה להיות וכואבת את הפכיתה לשטייעטל הגדול ביותר בעולם
        13/10/13 19:54:

      צטט: babta Bat-Simon 2013-10-13 19:07:43

      מקסימה ירושלים.... גם מחלוני

      שלחי, שלחי תמונה. תודה

       

        13/10/13 19:53:

      צטט: מרב 1956 2013-10-13 18:29:20

      בתי הגיעה ללמוד בי-ם בגלל אהבתה אליה.

      אהבה מבלי להכירה.

      כבר 4 שנים היא בעיר ולא מוכנה לעזוב,

      למרות שמאוד יקר לחיות בה.

      עיר יקרה מאד, גם הדיור וגם כל השאר. מחיר יקר משלמים אוהביה.

       

       

        13/10/13 19:07:
      מקסימה ירושלים.... גם מחלוני
        13/10/13 18:29:

      בתי הגיעה ללמוד בי-ם בגלל אהבתה אליה.

      אהבה מבלי להכירה.

      כבר 4 שנים היא בעיר ולא מוכנה לעזוב,

      למרות שמאוד יקר לחיות בה.

       

        13/10/13 14:35:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-10-13 13:34:45

      צטט: באבא יאגה 2013-10-13 12:23:01

      צטט: שמעוןלוי2 2013-10-13 09:56:25

      באבא יאגה יקרה. תוכלי להסביר לי מה ההבדל בין "ריאליזם" לבין"פאטאליזם"?

      הנה שמעון , ידידי, לבקשתך, ההבדל בין פטליזם לריאליזם:

      לפי ויקי:  

      פטליזם (מלטינית, fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה יש סדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם.הגורל הוא כוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד.- תוספת שלי: לכן אין לנו יכולת השפעה על ההתרחשויות

      לעומת ריאליזם - ראיה של המציאות כפי שהיא, ראיה מפוקחת שלה, מה שמאפשר לנו לשנות אותה ולהשפיע על ההתרחשויות.

      שיהיה לנו יום טוב

       

      תודה על ההשקעה. אני משתדל לא להיות פאטאליסט. לגבי הריאליזם: נו,אני מקבל את ההסבר בחלקו. כבר שנים שאני מסרב לקבל את עובדת "קשישותי". במשרד הפנים לא מוכנים לשמוע בשום פנים ואופן על המספרים הדימיוניים המופיעים אצלי בתעודת הזהות. "אז מה אם אתה מרגיש כמו בן שלושים"? הם עונים לי.

      אצלי המצב עוד יותר גרוע, אומרים לי, "אז מה אם את מרגישה בת 16?"

       

        13/10/13 13:34:

      צטט: באבא יאגה 2013-10-13 12:23:01

      צטט: שמעוןלוי2 2013-10-13 09:56:25

      באבא יאגה יקרה. תוכלי להסביר לי מה ההבדל בין "ריאליזם" לבין"פאטאליזם"?

      הנה שמעון , ידידי, לבקשתך, ההבדל בין פטליזם לריאליזם:

      לפי ויקי:  

      פטליזם (מלטינית, fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה יש סדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם.הגורל הוא כוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד.- תוספת שלי: לכן אין לנו יכולת השפעה על ההתרחשויות

      לעומת ריאליזם - ראיה של המציאות כפי שהיא, ראיה מפוקחת שלה, מה שמאפשר לנו לשנות אותה ולהשפיע על ההתרחשויות.

      שיהיה לנו יום טוב

       

      תודה על ההשקעה. אני משתדל לא להיות פאטאליסט. לגבי הריאליזם: נו,אני מקבל את ההסבר בחלקו. כבר שנים שאני מסרב לקבל את עובדת "קשישותי". במשרד הפנים לא מוכנים לשמוע בשום פנים ואופן על המספרים הדימיוניים המופיעים אצלי בתעודת הזהות. "אז מה אם אתה מרגיש כמו בן שלושים"? הם עונים לי.

        13/10/13 12:25:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-10-13 10:42:57

      ירושלים היא כמו מדינה אחרת, רק שלא ישתלטו עליה כאלה שלא מסוגלים להחזיק אותה.

      בעיניי היא הדובדבן של המדינה הזאת, אכן שנדע איך לשמור על טריותו העתיקהשל הדובדבן

       

        13/10/13 12:23:

      צטט: עמי100 2013-10-13 10:19:09

      ירושליים בעיני ובהרגשתי היא מקום עם אוירה שכאילו לא שייכת לעולם הזה...תמיד מתרגש כשאני מבקר בה..יופי של צילומים.

      תודה, עמי "עם אוירה שכאילו לא שייכת לעולם הזה" - אני מסכימה

       

        13/10/13 12:23:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-10-13 09:56:25

      באבא יאגה יקרה. תוכלי להסביר לי מה ההבדל בין "ריאליזם" לבין"פאטאליזם"?

      הנה שמעון , ידידי, לבקשתך, ההבדל בין פטליזם לריאליזם:

      לפי ויקי:  

      פטליזם (מלטינית, fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה יש סדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם.הגורל הוא כוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד.- תוספת שלי: לכן אין לנו יכולת השפעה על ההתרחשויות

      לעומת ריאליזם - ראיה של המציאות כפי שהיא, ראיה מפוקחת שלה, מה שמאפשר לנו לשנות אותה ולהשפיע על ההתרחשויות.

      שיהיה לנו יום טוב

        13/10/13 10:42:
      ירושלים היא כמו מדינה אחרת, רק שלא ישתלטו עליה כאלה שלא מסוגלים להחזיק אותה.
        13/10/13 10:19:
      ירושליים בעיני ובהרגשתי היא מקום עם אוירה שכאילו לא שייכת לעולם הזה...תמיד מתרגש כשאני מבקר בה..יופי של צילומים.
        13/10/13 09:56:
      באבא יאגה יקרה. תוכלי להסביר לי מה ההבדל בין "ריאליזם" לבין"פאטאליזם"?
        13/10/13 09:53:

      צטט: באבא יאגה 2013-10-13 07:45:23

      צטט: נערת ליווי 2013-10-12 23:39:25

      עם אהבה לא מתווכחים :)) את זה לימדו אותי מזמן.

      וכן. התמונות נהדרות. אלה שכאן עכשיו וגם תמונות של פעם לא מהחלון שלך. כן של חלונות. באיזה משרד.

       

      נזכרתי תוך כדי. תודה!

       

      כמה נכון, עם אהבה לא מתווכחים. אז תודה על ההבנה החלונות במועצת העיר לשעבר, בכיכר ספרא, אריכא, זוכרת?

       

      כן יקירתי.

      בדיוק שם :))

      שוכחת לציין שמות ומקומות. זוכרת לשכוח רק תאריכי ימי הולדת. סליחה.

      הנה הבאתי שוב לכאן

       

      http://cafe.themarker.com/post/2930951/

      :))

        13/10/13 08:04:

      צטט: א ח א ב 2013-10-13 08:00:20

      סינדרום ירושלים.

      ואללה נכון, קלעת. איך לא חשבתי על זה

       

        13/10/13 08:00:
      סינדרום ירושלים.
        13/10/13 07:45:

      צטט: נערת ליווי 2013-10-12 23:39:25

      עם אהבה לא מתווכחים :)) את זה לימדו אותי מזמן.

      וכן. התמונות נהדרות. אלה שכאן עכשיו וגם תמונות של פעם לא מהחלון שלך. כן של חלונות. באיזה משרד.

       

      נזכרתי תוך כדי. תודה!

       

      כמה נכון, עם אהבה לא מתווכחים. אז תודה על ההבנה החלונות במועצת העיר לשעבר, בכיכר ספרא, אריכא, זוכרת?

        13/10/13 07:42:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2013-10-13 00:02:41

      כל אחד וכל אחת וירושלים שלו או שלה! אין שתים:) חוץ מ - 02

      כן עם הרישא, ולגבי הסיפא, ברור שיש ירושלים אחת, אבל יש החלום של ירושלים וירושלים זו שבמציאות ועם ה-02 יצאה לך הברקה. תודה

       

        13/10/13 07:41:

      צטט: דליהו 2013-10-13 01:14:46

      אינני מכירה את ירושליים. תיארת יפה ומרגש את העיר האהובה עלייך.לא הייתי משוה לתל אביב אבל דרך ההשואה הבעת רעיונות מענינים.הסטטיסטיקה בסוף מטרידה.אני מקוה שיבחר מי שקרוב לליבך.

      עם הבחירות זו בעיה גדולה, אם הבחירה היא בין ליאון לברקת, אבחר בברקת, אף שהרבה ממעשיו בקדנציה הקודמת לא מקובלים עליי

       

        13/10/13 07:39:

      צטט: ~בועז22~ 2013-10-13 05:23:24

      הצילומים, נפלאים!

      (~:

      משהו בנימת דבריו של שמעון, נשמע לי מובן,

      אף-על-פי שלא נולדתי בירושלים.

      מצד שני, גם נקודת המבט שלך, מובנת לי...

      ואני..., נע בין שתיהן, לפעמים..., בזאת מבקר

      ובשנייה, גם כן - נהנה מהאחת, כמו גם מרעותה,

      וככול מבקר, יונק מן הטוב ועוצם עין אל מול ה..., לא טוב,

      שהרי אין ה"רע" הופכי הוא ל"טוב"...

      (~:

      זה טוב ככה לשוט בין העולמות, אם כי יחסו של שמעון לא שונה הרבה משלי, חוץ מהפטליזם, כי אם נגיד שבירושלים זה בגלל הגנים, אז אין תקווה לשנות דבר, אלא אם כן לא הבנתי את דבריו

       

      ועוד משהו שלא שייך לענין. פתאום קפצו לי התגובותבפוסט  לראש העמוד והייתי רוצה שיהיו בתחתיתו, אתה יודע איך להחזיר עטרה ליושנה?

       

        13/10/13 07:35:

      צטט: rossini 2013-10-13 05:48:23

      ביליתי בירושלים בין השנים 65 -69 אהבתי מאוד.והרגשתי בה מצויין.

      כשניפתחו שערי העיר העתיקה גיליתי עולם מרתק.

      השנים שעברו לא עשו טוב לעיר וזה בלשון המעטה.

      היום לא היתי מסוגל להיות בה.

      התמונות שלך הזכירו לי את השנים היפות.

      תודה, אני מבינה, אבל במובנים רבים, דווקא יש גם תהליכי שפור בירושלים, נפתחו הרבה מקומות בלוי בשנים האחרונות, מסעדות, בתי קפה, טיילות. בזה יש שפור, בעוני לא, אולי בגלל הטרוגניות של האוכלוסיה

        13/10/13 07:32:

      צטט: Vered C 2013-10-13 07:25:07

      תמונות נהדרות. אוהבת לבקר בירושלים, ולחזור הביתה למרכז.

       

      תודה, תהני מטיולייך בה

        13/10/13 07:31:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-10-12 22:48:16

      הוספת תגובה ניראה לי שיותר ממה שאת מנסה לשכנע,את מנסה להשתכנע.לדעתי,הבילתי משוחדת בעליל,זאת אחת הערים היפות בעולם עם האפיל הבלתי ניגמר.אילו היה שלום הייתה זאת העיר המתויירת ביותר בעולם,אלא שרמת הטירוף בה הוא גם באותה סקאלה של "איכויות". אבי,וגם סבי נולדו בירושליים,ואני ניסמך על עדותו של אבי.משהו בגנים שלה דפוק! בכול היופי הדמוני הזה רוחשים כוחות הרסנים המגובים על ידי בני אדם שכול מטרתם,למרות הכוונה הטובה,לקעקע את חומותיה. אני אמשיך לאהוב אותה ולשמור לה אמונים דרך אותם חלומות המעטרים את הזיכרונות בזהב.

      אני מבינה מה אתה אומר, אם כי לגבי הרישא, אני דווקא משוכנעת מאד בדבר אהבתי לעיר הזאת. הייתי רוצה שמצבה במציאות יהיה טוב יותר, למרות הגנים, כי אם נקבל זאת כגנים, אז נרים ידיים ודבר לא ישתנה, נקבל הדברים כמו שהם, וירושלים תשאר חלום.

       

        13/10/13 07:25:
      תמונות נהדרות. אוהבת לבקר בירושלים, ולחזור הביתה למרכז.
        13/10/13 05:48:

      ביליתי בירושלים בין השנים 65 -69 אהבתי מאוד.והרגשתי בה מצויין.

      כשניפתחו שערי העיר העתיקה גיליתי עולם מרתק.

      השנים שעברו לא עשו טוב לעיר וזה בלשון המעטה.

      היום לא היתי מסוגל להיות בה.

      התמונות שלך הזכירו לי את השנים היפות.

        13/10/13 05:23:

      הצילומים, נפלאים!

      (~:

      משהו בנימת דבריו של שמעון, נשמע לי מובן,

      אף-על-פי שלא נולדתי בירושלים.

      מצד שני, גם נקודת המבט שלך, מובנת לי...

      ואני..., נע בין שתיהן, לפעמים..., בזאת מבקר

      ובשנייה, גם כן - נהנה מהאחת, כמו גם מרעותה,

      וככול מבקר, יונק מן הטוב ועוצם עין אל מול ה..., לא טוב,

      שהרי אין ה"רע" הופכי הוא ל"טוב"...

      (~:

        13/10/13 01:14:
      אינני מכירה את ירושליים. תיארת יפה ומרגש את העיר האהובה עלייך.לא הייתי משוה לתל אביב אבל דרך ההשואה הבעת רעיונות מענינים.הסטטיסטיקה בסוף מטרידה.אני מקוה שיבחר מי שקרוב לליבך.
        13/10/13 00:02:
      כל אחד וכל אחת וירושלים שלו או שלה! אין שתים:) חוץ מ - 02
        12/10/13 23:39:

      עם אהבה לא מתווכחים :)) את זה לימדו אותי מזמן.

      וכן. התמונות נהדרות. אלה שכאן עכשיו וגם תמונות של פעם לא מהחלון שלך. כן של חלונות. באיזה משרד.

       

      נזכרתי תוך כדי. תודה!

        12/10/13 22:48:
      הוספת תגובה ניראה לי שיותר ממה שאת מנסה לשכנע,את מנסה להשתכנע.לדעתי,הבילתי משוחדת בעליל,זאת אחת הערים היפות בעולם עם האפיל הבלתי ניגמר.אילו היה שלום הייתה זאת העיר המתויירת ביותר בעולם,אלא שרמת הטירוף בה הוא גם באותה סקאלה של "איכויות". אבי,וגם סבי נולדו בירושליים,ואני ניסמך על עדותו של אבי.משהו בגנים שלה דפוק! בכול היופי הדמוני הזה רוחשים כוחות הרסנים המגובים על ידי בני אדם שכול מטרתם,למרות הכוונה הטובה,לקעקע את חומותיה. אני אמשיך לאהוב אותה ולשמור לה אמונים דרך אותם חלומות המעטרים את הזיכרונות בזהב.
        12/10/13 21:36:

      צטט: bonbonyetta 2013-10-12 21:25:58

      *
      אחד מהפוסטים שלך שיותר אוהבת. אפילו שלא מסכימה אתך בכל הדברים, בכל זאת מבינה אותך לחתולין.
      התמונות - אוהבת.

      חיוך

      משמח מאד, טוב שאת לא מסכימה עם הכל 

        12/10/13 21:33:

      צטט: הקו א-ל התקווה 2013-10-12 21:25:40

      "האחת, זו שבלב שאהובה עלי מתל אביב" אז לכי על הלב...

      הלכתי, אני הולכת ואלך על הלב

       

        12/10/13 21:29:

      צטט: הקו א-ל התקווה 2013-10-12 21:25:40

      "האחת, זו שבלב שאהובה עלי מתל אביב" אז לכי על הלב...

       

        12/10/13 21:25:

      *
      אחד מהפוסטים שלך שיותר אוהבת. אפילו שלא מסכימה אתך בכל הדברים, בכל זאת מבינה אותך לחתולין.
      התמונות - אוהבת.

      חיוך

        12/10/13 21:25:
      "האחת, זו שבלב שאהובה עלי מתל אביב" אז לכי על הלב...

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין