כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגים מהחיים

    נושאים שמעניינים אותי

    היום שבו הצבעים דהו - איך מטפלים בדיכאון?

    10 תגובות   יום ראשון, 13/10/13, 10:57

    זוכר את הרגע שבו הבנתי את זה. זה תמיד היה שם, מלווה, נוכח אבל נפקד. בגללי. כי לא רציתי לתת ל"זה" שם, כי לשם יש משמעות והשלכות.

     

    כמדי שבועיים, נפגשנו אצל ההורים לארוחת שבת בצהריים המסורתית. אחותי באה עם הילדים אבל נראתה כבויה מתמיד: ישבה אתנו אבל נראתה נוכחת - נפקדת, אדישה, תשושה. בקושי מדברת איתם או מתייחסת אלינו.

     

    כשכולם יצאו לחצר, ביקשתי שתישאר איתי רגע ושאלתי מה העניינים. היא הרימה את הראש והמבט שהיה לה בעיניים שבר אותי: "אני יודעת שאני צריכה להיות שמחה שכולנו כאן, בריאים ויחד אבל לא מצליחה להרגיש את זה. כלום. לא עצב ולא שמחה. אתה יודע, שום דבר כבר לא צבעוני יותר, הצבעים דהו".

     

    שתיקה וכאב שפילח לי את הלב. קלטתי שאני לא זוכר אותה, את אחותי הקטנה, מאושרת. זוכר רגעים נדירים שבהם ראיתי אותה מחייכת או צוחקת, באמת, מכל הלב. זה החמיר אחרי שהתגרשה. אז גם היא הבינה שיש בעיה, היו לה כבר ילדים שצריכים אותה ושיחה עם חברה איפסה אותה. היא הלכה לפסיכיאטר ולפסיכותרפיסט ועברה שנים של שיחות וקיבלה כדורים. וכך היו תקופות שהמצב היה יותר טוב ותקופות שפחות טוב, היא חזרה לחייך אבל לא הרגישה באמת לגמרי טוב. נראה שלא הצליחו למצוא את הכדורים והמינון המדויק ותמיד היו תופעות לוואי פיזיות כמו תשישות, נדודי שינה, עצבנות, ירידה בתאבון ועוד כמה שפשוט העיקו עליה.

     

    בתקופה האחרונה גם את הכדורים היא לא לוקחת  (החליטה שאין טעם אם זה לא עוזר ואפילו מפריע)  ולא רוצה ללכת לפסיכיאטר ולא לטיפול.

     

    גם אני לא בסדר, היא גרה רחוק ואני יודע שחשוב שאתקשר אליה כל יום, לדרוש בשלומה, אבל האינטונציה הכבויה הזו שלה בשיחות הטלפון מכבה אותי ואני מעדיף, באקט הישרדותי אגואיסטי, להמציא תירוצים למה לא הספקתי גם היום להתקשר.

     

    אבל החלטתי לעזור לה. אני רוצה, אני צריך, אני מוכרח.

     

    אני יודע שיש שלושה קווים מנחים שצריכים להתקיים כדי שיהיה לו צ'אנס להצליח:

     

    1. אסור שהטיפול התרופתי יהיה הטיפול העיקרי. לא סומך עליה שתיקח.

    2. לא להשאיר בידיה את האחריות לטיפול, משמע, שלא יהיה תלוי רק בה, אלא בליווי ובנוכחות מטפל.

    3. שיהיה כרוך במינימום תופעות לוואי.

     

    בבירורים שערכתי עד כה מצאתי שלוש אפשרויות שעשויות להתאים:


    נוירופידבק -  

    שזו שיטה מבוססת על הגדרת התבניות השונות בהן המוח עובד ולימוד האדם להפעיל את אזורי המוח השונים שלו עצמו באופנים חלופיים. כך לומדים איזו תבנית מוחית היא המובילה לדיכאון ומלמדים את האדם לשנותה. 

    היתרון - מותאם אישית לחולה, ללא תופעות לוואי.

    החיסרון -  תלוי מאד בשת"פ של החולה ודורש מאמץ ואם הוא בדיכאון עמוק לא בטוח שישתף פעולה.

     

    גרייה מגנטית (TMS) או הנגזרת המתקדמת שלה   גריה מגנטית עמוקה (DTMS)  שבה הגירוי הינו עמוק יותר

    במסגרת הטיפול מקבל המטופל סדרת גירויים מגנטיים באמצעות מעין קסדה המונחת על ראשו. זו טכנולוגיה חדשהשאושרה ע"י הFDA  ונוחלת הצלחות.

    קראתי שיש את פרופ' לבקוביץ שמטפל ב-DTMS, הבנתי שהוא מטפל בשלוותה ושניהל את הפרויקט של פיתוחהמכשיר יחד עם חברת ברינסוויי.

    היתרון - אפשרי ללא שת"פ אקטיבי של האדם, תופעות לוואי מזעריות (שמיעת נקישה בזמן הטיפול והתכווצות שריריםחולפת), הטיפולים קצרים וממוקדים.

    החיסרון - מצריך הגעה תכופה למרפאה שכן מדובר בסדרת טיפולים.

     

    דיקור -

     כשחיפשתי מידע על תחום מתחומי הרפואה המשלימה שלו הוכחות מחקריות בהצלחת הטיפול בדיכאון, מצאתי מחקר שפורסם לאחרונה שבחן תוצאות טיפול באמצעות דיקור לעומת שיחות ו/או טיפול תרופתי. המחקר מצא כי מטופלים שטופלו בדיקור או בייעוץ חוו הפחתה משמעותית בדיכאון לאחר שלושה ושישה חודשים, בהשוואה לאלה שקיבלו טיפול רגיל בלבד.

    היתרון - בריא, ללא תופעות לוואי.

    החיסרון - ההצלחה מתבססת על נתוני מחקר בודד, עכשווי. מחפש עוד אסמכתאות.

     

    מודה, החשיפה לא פשוטה לי, אך בחרתי לשתף כי אני צריך את עזרתכם:

     

    הצעות, רעיונות, שמות, סיפורים, חוויות, בין אם על הטיפולים האלה או על חלופות, כל מידע שיסייע לי לסייע לה. מגיע לה.

     

    תודה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/13 14:34:
      מאוד מזדהה.. לצערי גם הייתי במקום הזה לפני שנתיים. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה פשוט להיות שם ולגלות סבלנות והבנה
        15/10/13 11:15:

      לגמריי דורית, הרגשה של חוסר אונים וכאב שמישהו יקר לך נמצא במצב לא טוב.

       

       

      צטט: דורית גושן 2013-10-14 22:54:31

      הדבר הכי כואב בדיכאון של מישהו שקרוב לך זאת התחושה שאין לך איך לעזור ואין לך איך להבין את הכאב הזה והחור השחור שנמצאים בו.
        14/10/13 22:54:
      הדבר הכי כואב בדיכאון של מישהו שקרוב לך זאת התחושה שאין לך איך לעזור ואין לך איך להבין את הכאב הזה והחור השחור שנמצאים בו.
        14/10/13 21:41:
      האמת לא פשוט לפתוח כך את הלב ולשים את כל הקלפים על השולחן. בתור התחלה עצם העובדה שעשית את הצעד הראשון לעזור כבר אומר הרבה, אני חושב שכדאי לקרוא קצת בפורומים (יש בתפוז פורום מאוד מוצלח שנקרא "פורום דיכאון") וגם משם לקבל עוד כמה טיפים והמלצות. אני מקווה שמעכשיו ואילך תחוו הרבה שנים של אושר אמיתי, מספק והעיקר הבריאות.
        14/10/13 18:27:
      האם מה שאתה מתאר היה קיים ומאז ומעולם, או הופיע בתקופה מסוימת? יכול להיות שמדובר בדיכאון אחרי לידה שהתפתח לדיכאון עמוק יותר?
        14/10/13 12:34:
      מכיר את הנושא יותר מדי טוב לצערי. מסכים עם התגובה של איילה לגבי זה שזה הזמן המתאים להיות לצידה ולעזור לה. לבד בטוח שהיא לא תצליח לצאת מזה. לעטוף באהבה והבנה( גם אם לעיתים אי אפשר להבין)
        13/10/13 18:02:

      צטט: דנהאשכנז 2013-10-13 12:20:16

      התיאור הזה של הצבעים שדוהים שובר את הלב, על אחת כמה וכמה כשהיא מודעת לכך ועייפה מלנסות. לא מכירה אותך, אבל עצם החשיפה והיכולת לא להדחיק או להתכחש אלא לחפש סיוע, מרשים. מקווה שתקבל משוב מאנשים שהתנסו באחת מהשיטות, הם עצמם או קרוביהם ויוכלו לספק לך מידע נוסף. בהצלחה.

      אני מסכים שהקטע של הצבעים שדהו תפס גם לי את העין (והלב) ולא בגלל שזה בכותרת. זה משפט עמוק מאוד. תבור מישהו שכן חווה דיכאון בעבר אני יכול להגיד שההגדרה הזאת מדויקת.

      הכי מפחיד בדיכאון זה החוסר הזה. חוסר צבע. חוסר מוטיבציה. חוסר עניין.

      לא אכפת מכלום. זה הפחד האמיתי שגרם לי להתעורר.

      הפחד מהאדישות הזאת.

      האדישות הזאת מסוכנת כי אין לך טעם לכלום.

      לא יכול לסייע לך כי אני בעצמי לא עשיתי יותר מידי בנושא. אני לוקח כדורי נוגדי דיכאון ואישית אין לי תופעות לוואי אז אני מסתפק בזה.

        13/10/13 13:20:
      נכון, כשבן אדם בדיכאון קשה להתמודד איתו אבל זה בדיוק הזמן שהקרובים שלנו צריכים את העזרה שלנו כדי לצאת מזה. חשוב לבדוק את האפשרויות הקיימות, כמו שראית היום יש גם כדורים אבל עוד טיפולים.
        13/10/13 12:20:
      התיאור הזה של הצבעים שדוהים שובר את הלב, על אחת כמה וכמה כשהיא מודעת לכך ועייפה מלנסות. לא מכירה אותך, אבל עצם החשיפה והיכולת לא להדחיק או להתכחש אלא לחפש סיוע, מרשים. מקווה שתקבל משוב מאנשים שהתנסו באחת מהשיטות, הם עצמם או קרוביהם ויוכלו לספק לך מידע נוסף. בהצלחה.
        13/10/13 12:14:
      כשאני קורא את מה שאתה כותב עולה לי הדמות של קרי מהומלנד מול העיניים. אין לי הרבה תובנות בנושא, רק שתרגיש טוב וזה שאתה עוזר לה ככה זה בטוח יעזור לה מאוד לא ליפול חזרה. בהצלחה ורפואה שלמה!

      ארכיון

      פרופיל

      נועם44
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין