הציונות מתה, או ליתר דיוק, גוססת
אז נשיא מדינת ישראל, שמעון (פרסקי) פרס, אמר שעובדיה יוסף היה מורו ורבו. אז אמר. ביג דיל. ושרת המשפטים של מדינת ישראל, ציפי לבני (בת ירוחם בזוזוביץ', לימים איתן לבני), התעטפה בשביס וישבה בעזרת הנשים. אז התעטפה וישבה. אז מה?
מיום שעזב העם היהודי את ארצו, לאחר חורבן בית המקדש, נתכנסו היהודים בד' אמותיהם, השאירו את ענייני העולם לאחרים ועסקו אך ורק בעצמם. הם לא הכירו בשום מלכות ובשום מערכת חוקים ובשום מערכת משפט זולת מערכת חוקים אחת -- ההלכה. ההלכה היתה המכנה המשותף בין כל קהילות ופזורות העם היהודי, בשעה ששום דבר אחר לא היה משותף לפזורות האלה. במשך למעלה מאלף שנים היתה ההלכה ל-"ספר החוקים" של העם היהודי. על פיה נפסק דבר, והיא היתה הדבק שחיבר בין היהודי בקולחוז ליהודי באמסטרדם, או בין היהודי בהרי האטלס ליהודי בהרי אורל, בשעה ששום דבר אחר לא היה משותף לאנשים האלה. לא שפה. לא קהילה. לא תרבות. לא לבוש. כלום.
ואז, אחרי יותר מאלף שנים הופיעה התנועה הציונית שגרסה שיש להושיב את העם היהודי בטריטוריה משלו, ולהקים ישות מדינית שתנהל את ענייניו. לא עוד "פוסקים", ולא עוד "הלכה" כספר החוקים, אלא בית מחוקקים, פרלמנט, ושופטים, ומנהלים, וממשלה, ושרים, וחיילים, וכולם מנהלים את ענייניה ודואגים לקיומם של החברים בישות הזאת. מה הפלא שעובדיה יוסף, וחבריו-יריביו מחצרות האשכנזים של האורתודוקסיה היהודית לא אהבו את הציונים, בלשון המעטה. הכח ניטל מחצר הרב, ועבר לכיכר העיר.
זאת להגיד: יש סתירה מהותית וקיומית בין ההתנהלות בת מאות השנים על פי ההלכה, לבין התנועה הציונית ושאיפתה לטריטוריה וישות מדינית. ואת הסתירה הזאת אי אפשר ליישב. ולא בגלל שמשיח לא בא, אלא בגלל שהדבק של ההלכה כספר החוקים כבר לא מדביק. יש חוקים אחרים, והם נכתבים בשפה משותפת לכל חברי הישות המדינית החדשה הזאת. ודברים קורים מחוץ לד' אמות וכל חברי הישות זאת שותפים להם, ועדים להם. כך שעצם קבלת האחת היא סיומה של האחרת. אם ההלכה היא ה-"חוקה" אז כנסת ישראל אינה יכולה להיות מחוקק. אם הרב הוא הפוסק, אז בית המשפט לא יכול לשבת בדין.
עם קום מדינת ישראל נראה היה שהציונות ניצחה במאבק המהותי והקיומי הזה. אלא שאז עשה בן גוריון, מורו ורבו הראשון של שמעון פרס טעות, ולא הפריד לחלוטין בין דת למדינה. מבחינת התנועה הציונית זו היתה טעות פטאלית. טעות שהובילה למעשה להיפוך תהליכים. שוב היהודים מסתגרים בד' אמותיהם, הולכים ומתבדלים בתוך הישות החדשה הזאת, ומשאירים לאחרים לעסוק בעניני עולם. רק שהפעם חוברים לתהליך לא רק היהדות האורתודוקסית על זרמיה, אלא גם אחרים, שנחשבו עד לא מזמן לציונים. והקבוצה שמאמינה שבית המשפט הוא מקור הסמכות המוסרית של הישות הזאת הולכת וקטנה. והקבוצה שמאמינה שהפרלמנט הוא מקור הסמכות השלטונית של הישות הזאת הולכת וקטנה. והקבוצה הציונית בתוך הישות המדינית הקרויה מדינת ישראל הולכת וקטנה. והקבוצה שמכירה בהלכה כמקור הסמכות המוסרית והשלטונית בישות הזאת הולכת וגדלה.
הציונות מתה, או ליתר דיוק גוססת. והכתובת עכשיו היא על הקיר. מורו ורבו של נשיא מדינת ישראל הוא "פוסק", ושרת המשפטים של הישות הזאת מכפיפה עצמה ל"חוקים" שנוגדים את חוקי הישות שעל חוקיה ושופטיה ומשפטיה היא ממונה. והפסטיבל סביב מותו של עובדיה יוסף הוא בסך הכל עוד מסמר בארון המתים של התנועה הציונית. |
פוסטים אחרונים
- זמן להמשיך הלאה, או טור פרידה זמני 6/6/14
- אל תבואו 11/5/14
- שלמה כהן מת 4/5/14
- מכתב לצוער שהודח 30/3/14
- נקמת העַכּוּבּ 27/3/14
- מי הוא גיבור 16/3/14
- יהודי, מוסלמי ונוצרי נפגשים בחדר ההמתנה 25/2/14
- אין לי ארץ אחרת 8/2/14
- להרוג את השליח 2/2/14
- Pete Seeger is dead 28/1/14
- שאלון ספיר סבח 26/1/14
- ההבדל בין פיקה לאיקה, או איך מכינים סלמון לשבדי 19/1/14
פוסטים פופולאריים
-
מהומה רבה על לא דבר
6/2/12 | 542 צפיות
-
חשבון פשוט
9/5/12 | 1000 צפיות
-
בשם הדמוקרטיה
14/8/13 | 1374 צפיות
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ריבושאר - מה דעתך להפסיק להתלצן?
"העם" שאליו שייך שמעון מאיר אינו "העם" שאליו השתייכו מרבית הציונים האשכנזים.
במאמר ב-NATURE שפורסם לפני כחודשיים מתואר מחקר גנטי הקובע שהגנאולוגיה של אשכנזים מכילה מטען גנטי רב משקל של מקורות אירופיים פרהיסטוריים: A substantial prehistoric European ancestry amongst Ashkenazi maternal lineages
כמו כן מזכיר המאמר את הקשר הכוזרי המתגלה ב-YDNA של הלויים.
כך הבנתי. ולכן עניתי. אם כל המלווים של רבנו עובדיה היו מצביע ש"ס או חרדים אז אולי היית צודק. אנשים באו בגלל הערכתם למפעלו התלמודי תורני הלכתי ועמקותו וגדלותו בתורה. אנשים גם באו להפרד - מן הסתם (לפחות כך אנחנו מקווים), כבר לא תהיה יותר עליה מעיראק או מפולין.
ולכן הוא שכתבתי אצל האנשים האלה אין: או ש.. או ש... - אין מצב של אין ציונות יש הלכה, ולהפך. אין פה מתג שני מצבים תוק-גע.
הפוסט הוא בכלל לא על מזרחים, שמעון. וגם לא נגד עובדיה יוסף. הפוסט הוא על שקיעת הציונות, ונצחון ההלכה.
"אתם מכירים יותר ציוני ממני?" - שר התורה רבנו עובדיה זצ"ל.
מליונים שהשתתפו ועקבו והלכו אחרי ארונו של רבנו עובדיה (חלקם הגדול מעדות המזרח), ממש לא רואים שחור לבן כמוך. ואני סומך עליהם יותר מאשר קונה אתה תמונה שאתה מתאר. קצת הפתעת אותי שדווקא אתה תכתוב כך. בכל אופן, מזרחים הם יותר עגולים ופחות שחור לבן. מקווה שהבנתי את הפוסט ועניתי לך בהתאם.
גם ההומניסטים וגם הרפורמיסטים ידעו להפריד בין דת ומדינה. בין אם בהעדפת הערך האוניברסלי ובין אם בהפרדה מעשית בין הדת למדינה. אבל משקמה הישות הזאת, המונח "ציונות דתית לאומית" הוא אכן ניכוס לצרכים לאומיים. כי בעצם אין דבר כזה ציוני דתי לאומי.
הציונות היא כמובן תולדה של האמנציפציה, וככזאת היא הוציאה את היהודים מחצר הרבי אל חצר האוניברסיטה. והיום, שים לב, קורה תהליך הפוך.
האיום הקיומי היחידי על מדינת ישראל במתקונתה הנוכחית הוא החבירה של האנטי והפוסט ציונים. לא הערבים, ולא האיראנים.
1. העם היהודי עזב את ארצו לאחר החורבן? כמעט כמו להשתמש במושג "קיום יחסי מין" במקרה של אונס.
2. היהודים היו עסוקים בענייני היהודים בין אם שהם חיו בארץ וחייהם אורגנו במדינה ובין שהם חיו בתפוצות וחייהם אורגנו בקהילות. נדמה לי שהעיסוק של היהודים בענייני העולם החיצון גבר דווקא כשהם חיו בתפוצות.
3. היהודים כן הכירו במערכת החוקים והמשפט במקומות בו הם חיו - יש לזה אפילו שם - דינה דמלכותא (וחלקם משתמשים באותו מושג כלפי מדינתנו).
4. לא בטוח שההלכה (בהקשר של אוסף החוקים) הוא הדבק המרכזי. בפועל כידוע יש הבדל (בשביל הדתיים מהותי) במימוש אותה הלכה בין יהודים מתפוצות שונות ובין יהודים מזרמים שונים. למעשה נוצר תהליך הפוך - כדי שהיהדות תוכל להתקיים בעידן של תפוצות הועלה הרעיון של "עשה לך רב" על פיו כל קהילה יכולה לנהוג על פי ההיגיון של רבה. השאלה איך הדבק הזה נשאר היא אכן מעניינת אך נראה לי שצריך הצעה חלופית.
5. הציונות לא קמה כנגד הפוסקים או כנגד ההלכה (למרות שהיא גדלה בחצר ההשכלה), אלא כנגד המצב בו היהודים חיו כמיעוט מופלה בתפוצות והיו תלויים ברצונם הטוב אל אחרים. בפועל ראשי הציונות רצו מאוד לרתום את המגזר החרדי לרעיון (ולמשעה הקשירה בין הרעיון הלאומי למדינת ישראל - שורשו כמובן בעולם הדתי - ומטרתו בין השאר הייתה להשתמש בכיסופים הלאומיים שנמצאים בתפילות הדתיות).
6. אין סתירה בין התנהלות על פי ההלכה לבין תנועה לאומית (ובפועל יש תנועה דתית לאומית). הסתירה היא בשאלה דתית שחלק ניכר מהעולם החרדי מאמין בה - והוא איסור דחיית הקץ - ומכאן האיסור להקימם מדינה יהודית בארץ ישראל ללא התערבות אלוהית. למעשה זו שאלה תאולוגית שלטעמי מכסה על משחקי שליטה - הרבנים החרדים משמתשים בה כדי שמרכז היהדות יישאר בידיהם ולא ינדוד חלילה לאחרים. יש בהחלט סתירה בין התנהלות על פי ההלכה לבין מדינה דמוקרטית - אבל זה כבר סיפור אחר.
לסיכום - קשה לי להבחין באבן אחת שמונחת על אבן בתזה שהנחת. לכן אפילו אם הציונות גוססת (אין לי מושג) זה כנראה לא מהסימפטומים שאתה העלית.
מתה...גוססת... same same השאלה מנין סופרים.
אכן, הדת תהיה זו שתהרוס את המדינה אלא אם כן האזרחים יתחילו להבין מה הולך לקרות.