הבחירות הקרבות לראשות מועצות ועיריות בארץ מתדפקות בשערינו.השיחות ברחובותינו הולכות ומתלהטות.מאבקים אישיים גוברים ומתעצמים. המועמדים הנאבקים איש ברעהו עד חורמה, אינם בוחלים בשום אמצעי שכנוע כדי לצבור את מירב התמיכה להבטחת בחירתם. ולכאורה עשוי אדם פשוט תושב בכל נקודת ישוב כפר או עיר בארץ לתהות, על מה המהומה?הרי ברור לכל נבחר שיהיה נתון מרגע בחירתו למבחן הציבור ובעיקר לניסיונות הכפשה מצד יריבים פוליטיים הטלת דופי ביושרתו האישית.תוך פיזור רמזים וחשדות לשחיתות ציבורית חמורה שגם אם כפי שקורה לרוב מתבררת כהאשמת שוא הרי שהיא עושה את שלה בהכפשתו ולעיתים חדירה לחייו האישיים הוא ובני ביתו.ילדיו וחייו הופכים נחלת הכלל. לכל החורשים רעה.עצם הטלת הספק בנבחר ובתיפקודו,מרתיע למעשה רבים מהאנשים המהרהרים באפשרות להבחר ומתוך מניעים טהורים לעשות למען הישוב בו הם גרים. ויחד עם זאת ולמרות צפי זה שהוברר לא אחת. הרי שניכר בעליל כי על כל מי שנרתע מלהתמודד יש אחרים המעמידים עצמם לבחירת הציבור..ואנו תוהים למה למען השם? מה המניע? לאלה המוכנים לעבור שבעה מדורי גהינום עתידיים ומובטחים ובלבד שייבחרו.מה המניע הנסתר? לזכות בתפקיד "כפוי טובה " כזה על אף וחרף הקשיים בזמן הבחירה ולאחריה לאורך כל תקופת הכהונה  המביאה את מרבית המועמדים שזכו חבולים ומוכים"שן ועיין" התשובה היא כנראה ההטבות המפליגות להן זוכים ניבחרי ציבור על פי החוק וחישוב הסך הכולל שלהן בכל מקרה מהווה מניע לרצון זה שלאחר תקופת כהונה אחת וכל תקופת כהונה נוספת, רק מעצימה את זכויותיו העתידיות להבטחת רווחה לו ולמשפחתו מבחינה כלכלית. .ושלא יספרו לנו. עד כמה הם רוצים לתרום לישובם ועירם ועד מה הם מוכנים להשקיע מרץ ויכולת למען הציבור. מה שברור שיותר מכל הם מעונינים לעשות למען עצמם.ואני ברוח המנשבת בחוצותינו בימם האחרונים כתבתי מספר שורות אלה ,ובלשון "סגינהור" ןהן כאן לעיונכם

אנשים ניסערים כמו "אין מחר" /

הבחירות קרבות ,מועדן כבר נבחר/

יד איש בגרון רעיהו אוחזת/

ללא הרף ,דקה אינה מבוזבזת/

חברי מפלגות ברוח תזזית/

מפרים נאמנות בדרך ניבזית /

מועמדי האתמול חוצים מיתרסים/

בחברים מאמש בקינטור מתריסים/

שבועות ונדרים הפרת הבטחות,/

לכל הרוחות בלי משים נשלחות/.

הצועדים הישר הולכים כבר עקום/,

בגין רעיונות שתמציתם המיקום/.

כל אידיאל הצידה מועף/

כהרף עיין בהינד עפעף/

אין נאמנות גם לא ערכים/

ותושבי אריאל ניצבים נבוכים/

נאלצים כל בוקר לבדוק מחדש/

כי לא נותר עיקרון מקודש/

כל מועמד בושתו מכסה/

ימכור ערכיו בתמורה לכסא/

והעם צופה בקרקס אירועים/

להטוטי טיעונים ברצינות מושמעים/

ידידים ורעים אצים להצמית /

בסבר פנים ורצינות תהומית/

ופלא על פלא הכל מתאפשר/

בזירת אירועים שהכל בה כשר/

ואדם כמוני עומד ובוהה/

ליבו נחמץ משקיף ותוהה/

אף אני לא אשקוט ולא ארגע/

אייסד ככולם לעצמי מפלגה/

וירטואלית פוליטית של "לייק ואהבתי"/

לכן מצע כנדרש הצבתי/.

אני מתעתד לדאוג לעצמי/

ובדרך ישר אתנהל לתומי/

לא אביט למרכז לימין או לשמאל/

לא אשנה דיעותי מאתמול/

אצעד בדרכי לצידי לא אפזול/

קולי לא אתן בקלות ובזול/

תמיד אדאג לכולם להבהיר/

ההצבעה "בעד" תלויה במחיר/

אותי בפרוטות לשכנע ייקשה/

בראותי עוולה לא אשקוט אחשה/

תמיד באורח נישלט מבוקר/

לרכוש תמיכתי יהיה כה יקר/

אלה הם תנאי ומראש/

ולדעתי "נאה היטבתי לדרוש"/

לכן הצביעו לי לייק ואהבתי/

כי נודניק הנני וראשיכם סובבתי/

חייבים להודות מצביע יקר/

מצעי הוצג ביושר ניכר/

ואם מצעי חלקו או כולו/

הותירכם סרבנים" כל איש בשלו"/

בכל זאת אני בכבודי פה נמצא /

לכל מצביע להשיא עיצה/

כי בדברי חלקות רכים כקטיפה/

עושים לך במוח שטיפה/

בזילזול מוחלט וללא הבחנה/

משל ואפסה בך התבונה/

את הרגלם אינם משנים/

ומבקשים אמונך כל כמה שנים/

צצים כחודש לפני בחירות/

ופיהם מלא הבטחות הצהרות/

לאחר מכן הם שוב נעלמים /

לשוא תחפשם ימים על ימים/

לכן מצביע יקר ונכבד /

בתוך הקלפי אתה שם לבד/

ושום גורם לך לא יציע /

ויחליט עבורך בשביל מי להצביע/

לכן זה הזמן שאתה תצטרף /

לציבור התומכים בזיתוני יוסף/

האיש הטוען שהוא "משכמו"/

וידאג תמיד בכל עת לעצמו/