כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    סימפטיה בלי קפה – אמיתית

    81 תגובות   יום שני, 14/10/13, 19:58

    ''

    סימפטיה בלי קפה –  אמיתית

     

    המראה לא מש מעיני כמה ימים, והצטערתי שלא רבים ראו אותו, ואם ראו, ששמו לב, ומקווה שהבחינו גם במשמעות הרחבה של הדברים, לא רק הצרה, שכוללת את המשתתפים בתמונה הנחמדה הזו, ואת העובדה שלא מדובר רק בבעלי חיים או חתולים כפי שעלולים לחשוב, אלא בכלל על דברים בחיים.

    הרבה דברים למדתי בחיים מבעלי חיים, מההכרח ללמוד אותם למענם, דברים שאף אחד לא הצליח לשכנע אותי לנהוג כך ולא אחרת לדוגמא, בשל עקשנותי המופלגת.

    אבי האהוב ז"ל הבחין בתכונה מופלאה זו שלי,  ונהג להפטיר לאמי, כשחשב שאינני שומעת, ש:"לפחות משהו כן עוזר לעקשנות שלה"...

    ''

    לפני כמה ימים בדרכי לעבודה בבוקר מחלון האוטובוס, ראיתי מחזה שחבל שלא הספקתי לצלמו באותו רגע : נערה יושבת בתחנת אוטובוס, מרכינה ראש, בוכייה, מכסה פניה בכפות ידיה.

    חתולת רחוב שקבעה את ביתה בתחנת זו (היא יושבת שם הרבה), יושבת על הספסל לצידה, מתחככת בה, מסתכלת, מנסה להזיז ולהכניס את כפות ידיה השעירות בין ראשה של הנערה וכפות ידיה המכסות אותם, כדי שלטפה, תשים לב אליה, או ...אולי כדי שתפסיק לבכות.

    לאחר דקות ספורות "נכנעה" הנערה לחתולה ושיחררה קצת יד אחת מהפנים הבוכיות, מלטפת קלות את ראשה של החתולה.

     

    אפשר לראות את המראה הזה מכמה בכמה "תרגומים": החתולה שנחשבת כיצור אנוכי שחושב רק על עצמו, רוצה שילטפו אותה, ולא אכפת לה מי ומה, גם אם זה לא בראש של הנערה; או : שהחתולה הבחינה במצב רוחה ומנסה להקדיש לה תשומת לב, ללטפה, לנחמה, להראות אכפתיות, כי מרגישה שהיא עצובה.

    '' ''

    בדיעבד אני מצטערת שלא ירדתי מהאוטובוס, אולי הייתי מספיקה להנציח ולצלם את הרגע הזה, העצוב אבל כל כך יפה,לתת לחתולה משהו לאכול, ולשאול לשלום אותה נערה.

    החתולה חתולת רחוב, אך היא פעמים רבות יושבת שם, לבדה או יחד עם אנשים על הספסלים הספורים. ללא פחד, כאילו זה "הבית" שלה, גם במזג אויר סוער. אני משערת שאנשי המקום התרגלו, כי  לרוב כשהיא יושבת שם, גם אם חסרים מקומות ישיבה הם אינם מקימים אותה.

     

    מהות הדברים אינה תמיד רק בכסות החיצונית, בראות הצרה של הדברים, אלא במשמעותם, וכמו כל הדברים בחיים ניתן לראות את אותם רגעים כאמור בכמה פירושים תלוי  בעיני המסתכל.

     

    יש מי שיראה את היופי, הרכות, הקירבה, הרגש, כשבעל חיים עזוב מרגיש במצב רוחו של יצור חי אחר, ומנסה לנחמו בצורה היחידה שהוא יודע ויכול.

    הרי אינו יכול לדבר עמו או ללטפו, אז הוא מחכך גופו בו, כמחווה, שמי שמכיר חתולים יודע על כוונתה החמימה ומה שהיא משדרת: ניחומים, הרגעה, שיתוף.

     

    אחר יכול לראות זאת בצורה שונה, כשבעל חיים עזוב, לא נקי, מנדנד, מפריע, ומתחכך בבן אדם שיושב לידו. בעל חיים אנוכי וחצוף שלא רואה דבר מלבד גחמותיו שלו והרצון שלו בתשומת לב, גם במצבים כאלה.

    כן, יש מי שרואים את החתול בכללותו כבעל חיים כזה: אנוכי, בוגדני, אגוצנטרי, שאינו רואה דבר מלבד עצמו.

     

    למדתי לראות בכל בעל חיים את החום, ה"אנושיות" והתכונות הטובות שלו, וכמובן גם בחתול, ומסיבה זו כתבתי על זה, ועל הפירוש הכפול שאפשר לייחס לדברים.

     

    לדעתי מוציאים לחתול שם רע בשל תכונותיו ואופיו, ואי הבנה יסודי של אלה, בין היתר כי משווים אותו השוואה מוטעית ביסודה לכלב. לבעל חיים זה אין שום קשר אבולוציוני, משפחתי, או אחר אליו.

    בדיוק כמו שאין להשוות בין שפן לפרפר משום בחינה, גם לו יש בנמצא פרפר שממש דומה בצורתו לשפן - כך אין להסיק שהחתול אנוכי ובוגדני בשל העובדה שהוא מושווה באופן תת מודע או לא לכלב (שידוע בנאמנותו) ע"י הציבור. הם אינם קרובים מבחינת מוצא אבולוציוני, ואין לפרש התנהגותם או כל דבר לגביהם בצורה מסיקה מאחד לשני.

    '' 

    החתול דרך אגב היה היחידי בתחנה ששם לב לנערה שהרכינה ראש וכיסתה פניה בידיה, היחידי שניסה לעשות משהו למענה, את הדבר היחידי שהוא היה יכול.

     

    ניסיתי להעביר את יופיו של הרגע, בכל מקרה, היה נראה הגיוני שאם החתול היה רוצה רק ליטופים הוא היה מבקשם ממישהו שפחות עסוק.

     

    ''

     

    

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/8/15 23:41:
      בעלי חיים מרגישים איפה יותר בטוח להם ועי יד מי כדאי להיות
        25/10/13 18:55:

      צטט: שולה63 2013-10-25 15:24:57

      לבעלי חיים יש כמה חושים מפותחים משלנו

       

      בהחלט, ואנו עושים משוואה לפי קריטריונים שלנו בינינו לבינהם, לפיהם אנו תמיד מנצחים ונחשבים למפותחים יותר, מה שבהחלט יכול להיות לא מדויק...קריצה

        25/10/13 15:24:
      לבעלי חיים יש כמה חושים מפותחים משלנו
        22/10/13 23:01:

      צטט: bonbonyetta 2013-10-21 18:46:19

      צטט: מיכאל 1 2013-10-20 22:19:26

      צטט: bonbonyetta 2013-10-20 22:02:08

      צטט: מיכאל 1 2013-10-15 20:11:25

      זו אכן היתה סצנה נוגעת ללב. ראויה להנצחה. נהניתי , בונבונייטה, לקרוא על יחסך החם לבעלי חיים בכלל ולחתולים, בפרט.

      -

      אז זהו מיכאל, שזה לא לבעלי חיים ולחתולים בפרט, זה לכל בעלי החיים.

      האם זכור לך הקטע שסיפרתי בעבר שקרה באחד הטיולים באפריקה, לגבי נקבת צבוע?

      אם לא, חזור אלי אספר לך. תראה שזה גם לבעלי החיים הפחות פופולריים, אותם דרך אגב אני הכי אוהבת.

      ........

      בונבונייטה, מאז הסיפור העתיק ששמעתי בילדותי, אני שונא צבועים ובית דין לא יעזור. ומעשה שהיה כך היה: בכפר מסויים ליד קבוץ הולדתי שבעמק יזרעאל גדל ילד שנהג ללכת בשנתו. יש המכנים תכונה זו "סהרוריות" או "מחלת ירח" או וואט -אבר. מכל מקום, יום אחד הסתובב הילד בביתו הקטן באמצע הלילה, בעת שכל הבית נם שנת ישרים. הבעיה היתה שהוריו שכחו לנעול את הבית והזאטוט יצא החוצה והחל לטייל בשדות העמק עד שפגש בצבוע רעב. כאן אפסיק את סיפורי כי לא קשה לתאר מה קרה. הסיפור הזה הילך בין ישובי העמק במשך שנים רבות. זה עשה לי בשעתו מאד עצוב על הלב. מאז אני שונא צבועים.

       

      ''

       

      זוכרת את זה כאילו זה היה היום. במבט לאחור אני לא מבינה איך בכלל העזתי לעשות דבר כזה. 

      --

      קשה לומר במקרה כזה אבל ברור לך שאתה רואה רק צד אחד של המטבע למרות המשמעות הנוראה שבדבר נכון?

      לא מנסה להשפיע, ברור לי שלא אוכל, רק רוצה לברר אם ברור לך שאינך רואה את התמונה כמו שצריך, למרות הכאב בדבר.

      מזעיף את הפה

      ההתיחסות שלי למקרה שציינתי אינה רציונלית אלא אמוציונלית וככזאת אינה יכולה להשתנות. ברור לכל שהצבוע הרעב עשה מה שעשה בגלל אינסטינקט ההישרדות אבל ילד קטן קיפח את חייו. האם במקרה זה אוכל להבין לנפשה של  החיה?

        22/10/13 20:39:

      צטט: Eve688 2013-10-22 19:54:47

      כשקראתי את הפוסט הזה, נזכרתי בשיר "אלוהים מרחם על ילדי הגן", השיר מדבר על מידת הרחמים ההולכת ופוחתת עם הגיל. הכי פחות מרחמים על הזקנים. נושא הרחמים התקשר לי עם התמונה שראית בתחנה. אין ספק שאת רואה דברים משם, שלא רואים מכאן.

       

      תודה יקרה, מרגשת התגובה שלך

      הנה, בשבילך

      ''

        22/10/13 19:54:
      כשקראתי את הפוסט הזה, נזכרתי בשיר "אלוהים מרחם על ילדי הגן", השיר מדבר על מידת הרחמים ההולכת ופוחתת עם הגיל. הכי פחות מרחמים על הזקנים. נושא הרחמים התקשר לי עם התמונה שראית בתחנה. אין ספק שאת רואה דברים משם, שלא רואים מכאן.
        22/10/13 18:45:

      צטט: --()-- 2013-10-22 10:16:26

      יופי של סיפור, מזכיר לכולנו להיות יותר אמפטיים ולחמול

       

      כן, ובמילים אחרות ללמוד להסתכל על דברים גם דרך הלב, לא רק דרך העיניים. * united animation - free animals animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות חיות להורדה חינם

        22/10/13 18:42:

      צטט: לוחש לסירים 2013-10-22 06:19:30

      אני נשאר בצד של הכלבים.

       

      אתה שמרני הא?    מופתע

        22/10/13 10:16:
      יופי של סיפור, מזכיר לכולנו להיות יותר אמפטיים ולחמול
        22/10/13 06:19:
      אני נשאר בצד של הכלבים.
        21/10/13 19:35:

      צטט: בני יעקבי 2013-10-20 21:48:15

      ידוע שבעלי חיים, כולל חתולים, מאוד רגישים למצב הרוח של בעליהם. לי היה חתול בתקופה בה התאבלתי על אימי וברגע שקצת בכיתי, הוא מיד הפסיק את עיסוקיו והתמקד בי. אם היה יכול לדבר, בוודאי היה אומר לי משהו לנחם אותי. אז שלא יוציאו דיבה רעה על חתולים - הם רגישים לפחות כמו כלבים.

      -

      בודאי, יש להם את האכויות שלהם, ממש וברצינות.

      הטעות שמשווים אותם תמיד לכלבים והם לא קרובים אליהם בכלל, משהו אחר לגמרי.

      חוץ מזה שבאמת אינני מסוגלת להבין כיצד אפשר שלא לאהוב חתול, לא מבינה, סתום אצלי הדיסק אצלי בראש, לא מבינה.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        21/10/13 19:33:

      צטט: נערת ליווי 2013-10-20 02:23:43

      וכן. נזכרתי. גם זה סוג של חתול. קצת יותר גדול ועדיין חתול.

      והסרט לא כולו שמח...

       

      כן, ראיתי את הסרט הזה, אינו שמח, לא כולו, אבל שני צדדים לו.

      תודה

      נשיקה

       

        21/10/13 19:30:

      צטט: אורי אביבי 2013-10-19 09:29:33

      החתול דרך אגב היה היחידי בתחנה ששם לב לנערה שהרכינה ראש וכיסתה פניה בידיה, היחידי שניסה לעשות משהו למענה, את הדבר היחידי שהוא היה יכול.

       

      אם חתול אנחנו קוראים חיה

      איך נקרא לבני האדם שעמדו שם ולא הושיטו ידם לעזרה?

       

      פוסט מהלב

      -

      תודה

      הנערה לא הייתה ממש במצב של להגיש עזרה. אבל הם בכלל לא הבחינו בצערה, בה, רק החתול.

      אני לא מתפלאה בכלל, אנשים לפעמים אינם רואים דברים שמתחת לאף שלהם.

      אני עצמי קלטתי לפני שנים רבות, וגם כתבתי על זה באוטובוס אדם מבוגר שנטפל לילד צעיר, ואני בטוחה שאם לא הייתי מבחינה בזה ומספקת לילד (בקואליציה משותפת ודיבור עם הנהג) דרך מילוט, זה היה נגמר לא טוב.

      עד היום אינני מבינה כיצד אוטובוס שלם מלא אנשים לא הבחין בזה, במה שקורה מתחת לאף שלו.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        21/10/13 19:23:

      צטט: דפניכ. 2013-10-19 08:58:35

      את מבחינה בדקויות שלא רבים רואים

       

      כן, את צודקת בזה, וזה קורה לי הרבה.

      אבי בזמנו היה צלם בחסד, אולי בשלו למדתי לראות מה לא כולם מבחינים בו, גם מבעלי חיים למדתי הרבה בשטח זה בשל העובדה שמי שמטפל בהם ואוהב אותם חייב ללמוד לראות ולשים לב לכל דבר קטן אפילו שלא רואים כי הם כידוע אינם מדברים בשפתנו, אך הם מדברים בדרכם שלהם,ללא מילים.

      מכל דבר אפשר ללמוד למעשה, ולמדתי משהו גם עקב מקרה מאד לא נעים שקרה לי באחד הטיולים שלי באפריקה.

      לפעמים בשל דברים מסוימים אתה בשל ההכרח לומד להבחין בדקויות.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

       

        21/10/13 19:19:

      צטט: Benj 2013-10-19 00:40:24

      אם אני רואה משהו יפה אני לא מחפש לו פירושים.

       

      כן, נכון. אבל ת'כוונתי לדבר עליו, לנסות להעביר את מה שראיתי והרגשתי.חיוך

        21/10/13 19:18:

      צטט: נערת ליווי 2013-10-18 16:29:47

      צטט: עמנב 2013-10-18 12:07:12

      כל הכבוד לרגישותך. אני מציע שכאשר את מתארת את התכונות המיוחסות לחתול, שאחת מהן זה שהוא מרוכז בעצמו בלבד, כדאי להשתמש במושג אגוצנטרי, ולא ב"צנטרליסטי". שבת שלום, עמוס.

      אני למשל לא מבינה כלום בבעלי חיים. אבל פעם יצא לי לראות חתול מסוג נקבה. היא הייתה עם גורים. אז אולי זה לא נחשב כי כל נקבה כשיש לה גורים או תינוקות מפסיקה לרגעים להיות אגוצנטרית/אגומניאקית/ או רק סומרת או שומרת על הטריטוריה למען הדור הבא...

      וכן. התכוונתי רק להתפעל מהפוסט, אלא שהתגובה הזו הייתה ממש לפני האף שלי. 

      אז אם כבר להאניש בעלי חיים. למה לא עד הסוף? קריצה

      אגב. באותה נשימה, אם כבר האנשה ואגו על כל צורותיו.

      אגואיזם לדוגמא. וזו כמובן רק דעתי הבלתי קובעת. 

      מי שלא אוהבת ודואג לעצמו, לא יכול לדאוג לאף אחד אחר

      ולמען ההבהרה. אין הכוונה לאיבר הזה שנמצא בפנים מתחת לעיניים ומעל לשפתיים.

      וכן. כמו תמיד. אחרי ההבהרה, גם הסבר, מה שאני עושה לאחרונה.

      בעיקר לפני שבת.

      התגובה שלי היא לגופה של תגובה ולא לגופו של מגיב.

      ועוד דבר. לפעמים לא צריך תמונות. אותה חתולה עברה מעולה כאן לפחות צוחק

      -

      תודה חברה, ובגלל שני המשפטים שסימנתי בקו תחתון אני אומר שאינך צודקת בכלל !  הרי את כן ובהחלט מבינה בחתולים ובבעלי חיים אם אותה חתולה עברה מעולה אצלך גם ללא תמונה, זו הראייה הכי טובה שאת מבינה הרבה יותר ממה שאת חושבת.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        21/10/13 19:12:

      צטט: עמנב 2013-10-18 12:07:12

      כל הכבוד לרגישותך. אני מציע שכאשר את מתארת את התכונות המיוחסות לחתול, שאחת מהן זה שהוא מרוכז בעצמו בלבד, כדאי להשתמש במושג אגוצנטרי, ולא ב"צנטרליסטי". שבת שלום, עמוס.

      -

      כן, צודק תודה

      זו אחת מהתכונות שמיחסים לו, לא אמרתי שזו תכונה שלו, זו תכונה שמיוחסת לו....קריצה

        21/10/13 19:11:

      צטט: shabat shalom 2013-10-18 09:55:15

      אין דבר. במקום התמונה עם החתולה - גם התמונה של הילד והכלב מרגשת.

       

       

      תודה, אני משערת שגם תמונה לו הייתי תופסת היא לא הייתה מצליחה להעביר בדיוק את מה שראיתי.חיוך

        21/10/13 19:08:

      צטט: אלכסהצ'אנג 2013-10-16 14:15:53

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-10-15 22:34:47

      אכן חבל שלא הנצחת את הרגע. 

      רק משהו קטנטן בונבון, שמת לב שכתבת שהיית הולכת 

      לתת אוכל לאותה חתולה ואז שואלת לשלומה של הילדה? 

      אני בדיוק להיפך :) <אבל זו אני ואת זו את....לו היינו שם יחדיו

      אף אחד לא היה מרגיש מקופח לרגע!>

       

      אצלי ילדים זה בנפשי בדמי בנשמתי.....

      חלילה שלא תביני מכך שלא סובלת בעלי חיים! אבל יש אצלי היררכיה 

      ברורה כאשר מדובר בסיטואציה שכזאת. 

       

      כהרגלך תיארת סיטואציה שגם ללא תמונה ...הופ....קפצה לה אל מול

      עיניי ויזואליה.

       

      נ.ד. נשיקה

      גם אני הייתי מאכילה קודם את החתולה.

      חתולי רחוב גוועים ברעב, את יודעת...

      ולא היה לוקח יותר מדקה להאכיל אותה, לא היה קורה כלום לאותה נערה במהלך הדקה הזו.

      -

      נכון, תודה. מה גם (תגובות קודמות) שאני לא בטוחה שהיה כדאי להפריע לפרטיות של הנערה לפי איך שחשתי את הרגע הזה.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        21/10/13 19:04:

      צטט: דליהו 2013-10-15 22:38:09

      כתבת יפה ונכון רק שלפעמים אצל בני אדם הם לא מרגישים שזקוקים לנחמה. אם הם שותקים לרגע אין זה אומר שהם כועסים. אני כשלעצמי בלבד כשאני כועסת שומעים את זה טוב מאוד. אז "עזרה" שהיא פרשנות בלי לשאול מה הבעיה היא פוגעת יותר מכל דבר אחר.לפעמים כשאני שותקת לרגע רצים פה סרטים שלא יאומן מאיפה הם באים. ואם עוד פעם כתבתי משהו שלא קשור ישירות לפוסט אז סליחה.הפוסט עצמו נהדר.

      -

      אינך צריכה בכלל לבקש סליחה, את מגיבה כפי שהעיניים שלך קוראות וזה בסדר גמור, ואני מודה לך. 

      גם אם פעם זה לא היה קשור לפוסט אז מה? את הגבת כי כך ראית זאת, ובעינייך זה כן היה קשור.

      ראי תגובה קודמת שעניתי לנרתיקנית דביקה, זה היה מצב די דומה נראה לי למה שהיה עם הנערה (לא ילדה) הזו. משום מה לא הייתי בהרגשה שצריך להפריע לה (היא העירה שכתבתי שהייתי ניגשת קודם כל לחתולה ואח"כ רק לנערה והיא הייתה ניגשת קודם כל לפי ההירארכיה שלה לילדה).

      דווקא במקרה הזה קלעת בול, קלעת אפילו טוב יותר מרבים אחרים לגבי התחושה שהייתה לי למראה הקטע הזה.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

       

        21/10/13 18:59:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-10-15 22:34:47

      אכן חבל שלא הנצחת את הרגע. 

      רק משהו קטנטן בונבון, שמת לב שכתבת שהיית הולכת 

      לתת אוכל לאותה חתולה ואז שואלת לשלומה של הילדה? 

      אני בדיוק להיפך :) <אבל זו אני ואת זו את....לו היינו שם יחדיו

      אף אחד לא היה מרגיש מקופח לרגע!>

      כן, שמתי לב, ולו היה המצב הפוך לא הייתי טורחת להעיר תשומת לבך לכך, הייתי מקבלת אותך עם העדפותייך שבמקרה זה שונות משלי ולא שואלת אותך עם שמת לב....אבל זו אני ולא את....

      ודרך אגב, היה ברור לי שהייתה הייתה בסדר גמור סתם קצת עצובה, עם הייתי ניגשת ומדברת אליה הייתי כאילו חודרת לה לפרטיות, משום מה לא הייתה לי הרגשה שזה היה לרצון לה. בכל מקרה, אם הייתי יורדת הייתי מהססת אם לפנות אליה כדי לא לביישה. אני משערת שאם כשהייתה פונה אלי כשאני מאכילה את החתולה או מסתכלת אז הייתי שואלת אותה לשלומה וכד. 

      נראה לך לרגע שאם הייתי חושבת שהנערה במצב חמור יותר הייתי מתעסקת קודם עם החתול? 

      אני ככלל תמיד הולכת קודם כל למי שיותר מסכן, או למי שנראה לי יותר מסכן, הוא תמיד אצלי ראשון, וכך היה נראה לי גם במקרה הזה.

      אצלי ילדים זה בנפשי בדמי בנשמתי.....

      זו הייתה נערה לא ילדה יקירה. נראה לך במדינה שלנו שאם הייתה זו ילדה בוכיה היו אנשים עומדים לידה בתחנה ואף אחד לא היה מגיב? 

      נערה בוגרת שכיסתה פניה בידיה התכופפה כי היתה כנראה עצובה קצת.

       

      חלילה שלא תביני מכך שלא סובלת בעלי חיים! אבל יש אצלי היררכיה 

      ברורה כאשר מדובר בסיטואציה שכזאת. 

      מבינה בהחלט.

      גם אצלי היררכיה ברורה, וזה לא קשור אם זה ילדים, נשים מוכות, חתולי רחוב או חסרי בית - אין אצלי עקרונות ולא היררכיות קבועות - הכלל היחידי המנחה אותי הוא נקודתית לפי המקרה - מי כאמור הכי זקוק לעזרה, מי הכי מסכן, לזה אני הולכת תמיד ראשון.

      כהרגלך תיארת סיטואציה שגם ללא תמונה ...הופ....קפצה לה אל מול

      עיניי ויזואליה.

       

      נ.ד. נשיקה

       

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        21/10/13 18:49:

      צטט: סגנון 2013-10-15 22:34:06

      מה שבטוח הוא שחתולים תמיד מפתיעים. יש בהם השפעה רפואית או מנחמת לסביבתם. אכן זה באמת מראה מרגש......ומפתיע.

      -

      כבר אמרו רופאים ועוסקים בטיפול למיניהם שחתול (או כלב) בעל השפעה טובה על משפחה, גם ובמיוחד עם ילדים, על קשישים מבחינה רפואית וגם נפשית, ובכלל.

      כשכואב הראש או הבטן במקום כדור לוקחים חתול לשכב שם והכל טוף.חיוך

        21/10/13 18:46:

      צטט: מיכאל 1 2013-10-20 22:19:26

      צטט: bonbonyetta 2013-10-20 22:02:08

      צטט: מיכאל 1 2013-10-15 20:11:25

      זו אכן היתה סצנה נוגעת ללב. ראויה להנצחה. נהניתי , בונבונייטה, לקרוא על יחסך החם לבעלי חיים בכלל ולחתולים, בפרט.

      -

      אז זהו מיכאל, שזה לא לבעלי חיים ולחתולים בפרט, זה לכל בעלי החיים.

      האם זכור לך הקטע שסיפרתי בעבר שקרה באחד הטיולים באפריקה, לגבי נקבת צבוע?

      אם לא, חזור אלי אספר לך. תראה שזה גם לבעלי החיים הפחות פופולריים, אותם דרך אגב אני הכי אוהבת.

      ........

      בונבונייטה, מאז הסיפור העתיק ששמעתי בילדותי, אני שונא צבועים ובית דין לא יעזור. ומעשה שהיה כך היה: בכפר מסויים ליד קבוץ הולדתי שבעמק יזרעאל גדל ילד שנהג ללכת בשנתו. יש המכנים תכונה זו "סהרוריות" או "מחלת ירח" או וואט -אבר. מכל מקום, יום אחד הסתובב הילד בביתו הקטן באמצע הלילה, בעת שכל הבית נם שנת ישרים. הבעיה היתה שהוריו שכחו לנעול את הבית והזאטוט יצא החוצה והחל לטייל בשדות העמק עד שפגש בצבוע רעב. כאן אפסיק את סיפורי כי לא קשה לתאר מה קרה. הסיפור הזה הילך בין ישובי העמק במשך שנים רבות. זה עשה לי בשעתו מאד עצוב על הלב. מאז אני שונא צבועים.

       

      ''

       

      זוכרת את זה כאילו זה היה היום. במבט לאחור אני לא מבינה איך בכלל העזתי לעשות דבר כזה. 

      --

      קשה לומר במקרה כזה אבל ברור לך שאתה רואה רק צד אחד של המטבע למרות המשמעות הנוראה שבדבר נכון?

      לא מנסה להשפיע, ברור לי שלא אוכל, רק רוצה לברר אם ברור לך שאינך רואה את התמונה כמו שצריך, למרות הכאב בדבר.מזעיף את הפה

        20/10/13 22:21:

      ידוע שבעלי חיים, כולל חתולים, מאוד רגישים למצב הרוח של בעליהם. לי היה חתול בתקופה בה התאבלתי על אימי וברגע שקצת בכיתי, הוא מיד הפסיק את עיסוקיו והתמקד בי. אם היה יכול לדבר, בוודאי היה אומר לי משהו לנחם אותי. אז שלא יוציאו דיבה רעה על חתולים - הם רגישים לפחות כמו כלבים.

        20/10/13 22:19:

      צטט: bonbonyetta 2013-10-20 22:02:08

      צטט: מיכאל 1 2013-10-15 20:11:25

      זו אכן היתה סצנה נוגעת ללב. ראויה להנצחה. נהניתי , בונבונייטה, לקרוא על יחסך החם לבעלי חיים בכלל ולחתולים, בפרט.

      -

      אז זהו מיכאל, שזה לא לבעלי חיים ולחתולים בפרט, זה לכל בעלי החיים.

      האם זכור לך הקטע שסיפרתי בעבר שקרה באחד הטיולים באפריקה, לגבי נקבת צבוע?

      אם לא, חזור אלי אספר לך. תראה שזה גם לבעלי החיים הפחות פופולריים, אותם דרך אגב אני הכי אוהבת.

      ........

      בונבונייטה, מאז הסיפור העתיק ששמעתי בילדותי, אני שונא צבועים ובית דין לא יעזור. ומעשה שהיה כך היה: בכפר מסויים ליד קבוץ הולדתי שבעמק יזרעאל גדל ילד שנהג ללכת בשנתו. יש המכנים תכונה זו "סהרוריות" או "מחלת ירח" או וואט -אבר. מכל מקום, יום אחד הסתובב הילד בביתו הקטן באמצע הלילה, בעת שכל הבית נם שנת ישרים. הבעיה היתה שהוריו שכחו לנעול את הבית והזאטוט יצא החוצה והחל לטייל בשדות העמק עד שפגש בצבוע רעב. כאן אפסיק את סיפורי כי לא קשה לתאר מה קרה. הסיפור הזה הילך בין ישובי העמק במשך שנים רבות. זה עשה לי בשעתו מאד עצוב על הלב. מאז אני שונא צבועים.

       

      ''

       

      זוכרת את זה כאילו זה היה היום. במבט לאחור אני לא מבינה איך בכלל העזתי לעשות דבר כזה. 

        20/10/13 22:02:

      צטט: מיכאל 1 2013-10-15 20:11:25

      זו אכן היתה סצנה נוגעת ללב. ראויה להנצחה. נהניתי , בונבונייטה, לקרוא על יחסך החם לבעלי חיים בכלל ולחתולים, בפרט.

      -

      אז זהו מיכאל, שזה לא לבעלי חיים ולחתולים בפרט, זה לכל בעלי החיים.

      האם זכור לך הקטע שסיפרתי בעבר שקרה באחד הטיולים באפריקה, לגבי נקבת צבוע?

      אם לא, חזור אלי אספר לך. תראה שזה גם לבעלי החיים הפחות פופולריים, אותם דרך אגב אני הכי אוהבת.

       

      ''

       

      זוכרת את זה כאילו זה היה היום. במבט לאחור אני לא מבינה איך בכלל העזתי לעשות דבר כזה. 

        20/10/13 21:59:

      צטט: ליריתוש 2013-10-15 20:00:12

      מתוך מה שתיארת, יכולתי ממש לראות את הדברים............וכן, הפרשנות היא אמנם בעיני המתבונן, אך את בחרת ובעקבותייך גם אני, לראות את הטוב שהיה כאן. תודה, בונבושית.

      -

      כי אני מכירה חתולים על כל הצדדים שלהם, הפחות יפים והיותר יפים. ואני יודעת מה ראיתי.  

      ''

        20/10/13 21:48:
      ידוע שבעלי חיים, כולל חתולים, מאוד רגישים למצב הרוח של בעליהם. לי היה חתול בתקופה בה התאבלתי על אימי וברגע שקצת בכיתי, הוא מיד הפסיק את עיסוקיו והתמקד בי. אם היה יכול לדבר, בוודאי היה אומר לי משהו לנחם אותי. אז שלא יוציאו דיבה רעה על חתולים - הם רגישים לפחות כמו כלבים.
        20/10/13 21:47:

      צטט: דוקטורלאה 2013-10-15 16:39:55

      ארבעים שנה הייתי "כלבנית" בעיקר לכלבים גדולים. כאשר נפטר כלבנו האחרון, עזבה השכנה את ביתה, ומבלי לשאול את דעתי, הורישה לי את החתול שלה. מכיוון שאני גרה בסביבה שופעת חתולים, למדתי במשך הזמן להבחין כי חתול ביתי יתחכך ברגלי בעליו, וחתולי הרחוב, או אלה הנודדים חסרי הבית הקבוע, ירוצו לצוד מזון מזדמן ולא ישעו לבעל המקום. כל זאת מראייה ומעקב. הסיפור שהבאת מאד מרגש, פרשנותו היא בהתאם לאדם המסתכל. מה עולה בדעתו כאשר הוא רואה מצב מסויים מול עיניו. ישנם מי שיוסיפו גם באיזה מצב נפשי נתון הרואה באותה דקת ראייה. כלומר, גם לעובדות אובייקטיביות ישנה פרשנות אינדיבידואלית. אישית, אני מבקשת להודות לך ששיתפת אותנו במחזה שנגלה לעיניך. יש בו אתנחתא חשובה לכולנו.

      -

      דוקטורלאה, מבעלי חיים לא מפסיקה ללמוד, נראה לי שכדאי שתבואי לשכונה שלנו כדי שתראי במו עינייך שמה שאמרת אינו מדויק בלשון המעטה.

      אצלי כל חתולי הרחוב מתחכחים ברגלי האנשים שהם יודעים שאוהבים אותם, אני ועוד כמה.

      את חייבת לבוא לבקר, אבל קחי בחשבון שזה יהרוס לך הרבה תיאוריות.לשון בחוץ

        20/10/13 21:29:

      צטט: נעה אל-יגון 2013-10-15 15:05:59

       

      את צודקת. נקודה. ויש מעט אנשים מיוחדים המבינים חתולים ... נראה שאת ביניהם.

      והנה קטאטו שלנו

      --

      תודה


      והנה זואי ובובי שלי, כמה שבועות לאחר שלולי שלי נפטר ושהבאתי את בובי.


      ''

        20/10/13 21:28:

      צטט: נסים גבאי 2013-10-15 14:17:49

      אפילו חתול אינטרסנטי אליבה דמביני דבר בבע"ח עדיף פי אלף מבן אדם אינטרסנטי מחושב ומתוכנן... באמת רק לעצמו.

       

      -

      בהחלט. ואפילו במקרה כזה אין מה להשוות.   חיוך

        20/10/13 21:26:

      צטט: למדנית 2013-10-15 13:56:45

      הזדהיתי מאוד עם הפוסט הרגיש שלך, בונבונייטה. לדעתי אין ספק שהחתולים מסוגלים לאמפטיה מאוד גדולה. אסתפק בתיאור שני מקרים שקרו לי עם החתול שלי ז"ל: פעם פרצה מריבה ביני לבין הורי. החתול שלנו, מונשיין, היה כולו נסער הוא הסתובב סביבי וילל ללא הפסקה. הורי ניסו ללטפו אך הוא התנער מהם. רק כשאני ליטפתי אותו הוא נרגע והיה מרוצה. גם אני נרגעתי. אין ספק שהוא הבין שהייתי נתונה במצוקה. מקרה נוסף קרה בתקופה לא טובה בחיי. הלכתי לנוח שלא כהרגלי בשעות הצהריים. מונשיין נכנס לחדר וילל עד שקמתי. הוא לא רצה ליטופים, הוא לא רצה אוכל או מים, הוא לא רצה שאשחק איתו. הוא רק רצה שאתנהג כרגיל.

      -

      כן, הם בהחלט מבינים כמשהו לא תקין, כשאדם מדוכדך ויש כאלה שאפילו מריחים אדם חולה....רץ ברשת לא מזמן סיפור על חתול שגר בבית אבות וכל פעם שמישהו עמד למות הוא הלך וישב לו על המיטה, והיה אתו.

       

      מגרגר עם המוות: הכישרון של אוסקר החתול

      אוסקר החתול בן השש, חי בבית אבות סיעודי בארה"ב וניחן בכישרון מצמרר: לזהות מתי חולים במחלת השיטיון מתקרבים אל סופם. "יש לו יכולת מופלאה. זה משהו שהוא מעבר למדע", אומר בראיון בלעדי ל-ynet ד"ר דיוויד דוזה, שליווה את אוסקר בפעולה ופרסם את חוויותיו בספר החדש "ביקור חולים עם אוסקר"

        20/10/13 02:23:

      וכן. נזכרתי. גם זה סוג של חתול. קצת יותר גדול ועדיין חתול.

      והסרט לא כולו שמח...

       

      ''

        19/10/13 19:41:

      צטט: or. 2013-10-15 12:30:37

      אין מבחנתי משמעות לתרגום  "כוונותיו" של החתול, את זאת לא נדע לעולם. מה שחשוב זו תמונת המציאות ופרשנותה דרך העיניים שלך, והיא כל כך רגישה ואנושית.

      אני מגדלת שני חתולים ומוכנה להעיד שלפחות אחד מהם רגיש למצבי הרוח שלי. יש משהו מנחם וחמים בהתלטפות , בחיכוך הפרוותי הנעים שגורם לי תמיד לחשוב...הוא באמת קורא את הסיטואציה? אולי...

      -

      זה שהוא מרגיש את מצבי הרוח שלנו, ורגיש אליהם זה ברור לי לחתולין, חילוקי הדיעות הם לגבי הפירוש למחוות שלו והתנהגותו.

      יש פתגמים שונים על החתול מבחינה זו, וכולם נכונים.

      אחד מהם שאני מאד אוהבת ותמיד מחייך אותי :

      "החתול נברא כדי שהאדם יוכל ללטף אריות" לשון בחוץ

        19/10/13 19:39:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-10-15 10:57:44

      איננו מבינים מה החתול מרגיש (ואני "דווקא" בענין של חתולים) אבל המחווה עושה משהו ללב.

       

      נכון, אצל חתול באמת אף פעם אי אפשר לדעת. זה חלק מהקסם שלו.צוחק

        19/10/13 19:38:

      צטט: ארזמנוסי 2013-10-15 09:48:17

      מרגשת ונוגעת

       

      תודה

        19/10/13 19:38:

      צטט: באבא יאגה 2013-10-15 08:53:38

      יפה כתבת, הנה על הכלב והחתול שלי וקצת על ההבדל ביניהם http://cafe.themarker.com/post/2826751/ יום טוב

       

      תודה באבא יאגה,

        19/10/13 19:35:

      צטט: החולמתבהקיץ0 2013-10-15 08:27:59

      תרגום מרגש לתמונה.

       

      תודה, אפשר לתרגם זאת גם הצורות שונות קצת.נבוך

        19/10/13 19:34:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-10-15 08:03:58

      אותי אין צורך לשכנע בכל הקשור לחתולים והתנהגותם. הם רגישים לכאבינו ובהחלט יכולים להקל עלינו תודה על השיתוף בחוויה-התרגשתי!

       

      תודה, שמחה שהתרגשת כמוני.צוחק

        19/10/13 09:29:

      החתול דרך אגב היה היחידי בתחנה ששם לב לנערה שהרכינה ראש וכיסתה פניה בידיה, היחידי שניסה לעשות משהו למענה, את הדבר היחידי שהוא היה יכול.

       

      אם חתול אנחנו קוראים חיה

      איך נקרא לבני האדם שעמדו שם ולא הושיטו ידם לעזרה?

       

      פוסט מהלב

        19/10/13 08:58:
      את מבחינה בדקויות שלא רבים רואים
        19/10/13 08:46:
      נוגע
        19/10/13 00:40:
      אם אני רואה משהו יפה אני לא מחפש לו פירושים.
        18/10/13 18:51:

      צטט: sari10 2013-10-15 07:53:15

      כתבת מאוד נכון ומרגש.

      אני חושבת כמוך.

      מרגישה כי גם חתול וגם כלב,

      כל אחד בדרכו ולפי יכולותיו,

      מרגיש אותנו ומביע את רגשותיו

      באופן שהוא מסוגל לו.
      ~~

      התמונה של הילד עם הכלב נוגעת בלב.
      ~~

      חבל שלא הספקת לצלם את הנערה עם החתולה.

      יפה שגם את כה רגישה,

      ומבחינה בכל הניואנסים הללו,

      שאכן יש שמפרשים אחרת.

      על אותה סיטואציה - שני אנשים יחשבו משהו לגמרי שונה...

       

      תודה. כן, כל אחד הרי רואה דברים מהעיניים שלו לפעמים.חיוך

        18/10/13 18:48:

      צטט: noa_p 2013-10-15 06:52:18

      למלכת הבית אנחנו קוראים חתול טיפול- בכל פעם שמישהו עצוב בבית, היא שם צידו, מגרגרת, מבקשת שילטפו את פרוות המשי שלה. דוגמאו? חברה הגיעה לביקור, והיתה במשבר. ישבנו וקשקשנו והיא החלה לבכות. מלכת הבית בדיוק חזרה מסידורים בחוץ, ומיד קפצה והתייצבה לצידה- (והיא בכלל סנובית שלא אוהבת כשזרים פולשים לה לטריטוריה!), ועשתה ככל יכולתה להרגיעה. וזה עזר. היא הצליחה להביא חיוך לפניה של חברתי. וזו רק אחת מרבות

      -

      נחמד לשמוע על עוד מקרים לחיזוק התיאוריה הזו שרואים כל כך הרבה, שהיא מול האף שלנו יום יום.

      ובכל זאת למרות זאת שומעים כל הזמן על זה שחתול הוא בעל חיים אנוכי שחושב רק על עצמו.

      מצחיק, אם לא היה עצוב וקובע לפעמים יחס לא חיובי של אנשים לחתולים.

       * united animation - free animations gif & clipart *     יונייטד אנימציות - אנימציות להורדה חינם

        18/10/13 16:29:

      צטט: עמנב 2013-10-18 12:07:12

      כל הכבוד לרגישותך. אני מציע שכאשר את מתארת את התכונות המיוחסות לחתול, שאחת מהן זה שהוא מרוכז בעצמו בלבד, כדאי להשתמש במושג אגוצנטרי, ולא ב"צנטרליסטי". שבת שלום, עמוס.

       

      אני למשל לא מבינה כלום בבעלי חיים. אבל פעם יצא לי לראות חתול מסוג נקבה. היא הייתה עם גורים. אז אולי זה לא נחשב כי כל נקבה כשיש לה גורים או תינוקות מפסיקה לרגעים להיות אגוצנטרית/אגומניאקית/ או רק סומרת או שומרת על הטריטוריה למען הדור הבא...

       

      וכן. התכוונתי רק להתפעל מהפוסט, אלא שהתגובה הזו הייתה ממש לפני האף שלי. 

      אז אם כבר להאניש בעלי חיים. למה לא עד הסוף? קריצה

       

       

      אגב. באותה נשימה, אם כבר האנשה ואגו על כל צורותיו.

      אגואיזם לדוגמא. וזו כמובן רק דעתי הבלתי קובעת. 

      מי שלא אוהבת ודואג לעצמו, לא יכול לדאוג לאף אחד אחר

      ולמען ההבהרה. אין הכוונה לאיבר הזה שנמצא בפנים מתחת לעיניים ומעל לשפתיים.

       

       

      וכן. כמו תמיד. אחרי ההבהרה, גם הסבר, מה שאני עושה לאחרונה.

      בעיקר לפני שבת.

      התגובה שלי היא לגופה של תגובה ולא לגופו של מגיב.

       

      ועוד דבר. לפעמים לא צריך תמונות. אותה חתולה עברה מעולה כאן לפחות צוחק

        18/10/13 12:07:
      כל הכבוד לרגישותך. אני מציע שכאשר את מתארת את התכונות המיוחסות לחתול, שאחת מהן זה שהוא מרוכז בעצמו בלבד, כדאי להשתמש במושג אגוצנטרי, ולא ב"צנטרליסטי". שבת שלום, עמוס.
        18/10/13 09:55:
      אין דבר. במקום התמונה עם החתולה - גם התמונה של הילד והכלב מרגשת.
        18/10/13 09:26:

      צטט: אוריתדוד0 2013-10-15 00:22:46

      "...למדתי לראות בכל בעל חיים את החום, ה"אנושיות" והתכונות הטובות שלו, וכמובן גם בחתול, ומסיבה זו כתבתי על זה, ועל הפירוש הכפול שאפשר לייחס לדברים..." וכתבת את זה נפלא !!! לילה טוב בונבונייטה :)

      ''

      תודה

        18/10/13 09:24:

      צטט: * חיוש * 2013-10-14 23:25:42

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כמו שכתבת אם החתול ביקש לעצמו תשומת לב - היה מחפש את זה מאחרים

      שם בתחנה.  ריגש אותי מאוד הסיפור עם החתול שביקש לנחם.....

      מימיי לא גידלתי חתולים, אך שמעתי סיפורים המפריכים את הסטיגמה

      שחתולים הם אנוכיים,

      להיפך הם מחזירים חום ואהבה  בדרך החתולית שלהם (-:

      היה נהדר להקשיב לשיר - כן כולנו ( גם בעלי החיים)

      מבקשים נחמה בזמן זה או אחר

      * תודה ששיתפת אותנו

      וכמו שנכתב בתגובה שלפניי - גם אם לא מצליחים להנציח רגעים כאלו במצלמה

      הם נחרטים בליבנו 

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך בונבוניטה יקירתי

      תודה

      חתולים מלמדים אותנו המון כשמגדלים אותם, חיים, ומכירים אותם. בכלל מכל בעלי החיים אפשר ללמוד המון.

      שמת לב או את יודעת שחתול לעולם לא יאכל מזון אם אינו מריח אותו? 

      ''

        18/10/13 09:20:

      צטט: אילנה סמייל 2013-10-14 23:09:41

      איזה מראה מקסים ראית. אחת התכונות של החתול היא שהוא ניחן באינטואיציה גבוהה.

       

      בהחלט, הוא בכלל בעל חיים פיקח, בדרך כלל. חתולי רחוב יותר מכולם.

      ''

        18/10/13 09:18:

      צטט: liat62 2013-10-14 22:50:43

      אין כמו חתולים להבין מתי אתה עצוב, ולהציע נחמה...

       

      כן....חיוך

        17/10/13 20:00:

      צטט: שלויימה 2013-10-14 20:08:57

      אני זוכר שפעם ביקרתי בגן חיות ותפור פצועה היתה באזור של הגורילות, גורילה אחת תפסה את הציפור בכף ידה הענקית, הייתי בטוח שהיא תמעך את הציפור אבל בעדינות היא הניחה אותה על הענף בתקווה שהיא תעוף חזרה, הציפור נפלה שוב ושוב הגורילה הרימה אותה בעדינות והניחה אותה על הענף. גם אם לא צילמתי את זה זה מאורע שנחרט עמוק בזכרון. ציפור פגועה וזעירה בכף יד ענקית של גורילה.

      -

      אנו בהחלט כולנו יכולים ללמוד מבעלי החיים הרבה.

      למדתי במשך השנים, שבעלי חיים גדולים חזקים ובעלי עוצמה יכולים להיות עדינים ורגישים בצורה בלתי תיאמן.

      בגן חיות אנני מבקרת מאז היותי ילדה צעירה, זה מקום עצוב ועגום בעיני.

      המראה שראית אכן מדהים.

      מביאה כאן במיוחד בשבילך, לא משהו מגן חיות, מהטבע. אדם שהציל גורילה חזר אחרי שנים לפגוש בה בשמורה, בחופשי, בטבע.

      תראה כמה עדינות יש כאן, כמה אהבה.

      ''

        16/10/13 14:15:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2013-10-15 22:34:47

      אכן חבל שלא הנצחת את הרגע. 

      רק משהו קטנטן בונבון, שמת לב שכתבת שהיית הולכת 

      לתת אוכל לאותה חתולה ואז שואלת לשלומה של הילדה? 

      אני בדיוק להיפך :) <אבל זו אני ואת זו את....לו היינו שם יחדיו

      אף אחד לא היה מרגיש מקופח לרגע!>

       

      אצלי ילדים זה בנפשי בדמי בנשמתי.....

      חלילה שלא תביני מכך שלא סובלת בעלי חיים! אבל יש אצלי היררכיה 

      ברורה כאשר מדובר בסיטואציה שכזאת. 

       

      כהרגלך תיארת סיטואציה שגם ללא תמונה ...הופ....קפצה לה אל מול

      עיניי ויזואליה.

       

      נ.ד. נשיקה

      גם אני הייתי מאכילה קודם את החתולה.

      חתולי רחוב גוועים ברעב, את יודעת...

      ולא היה לוקח יותר מדקה להאכיל אותה, לא היה קורה כלום לאותה נערה במהלך הדקה הזו.

        15/10/13 22:38:
      כתבת יפה ונכון רק שלפעמים אצל בני אדם הם לא מרגישים שזקוקים לנחמה. אם הם שותקים לרגע אין זה אומר שהם כועסים. אני כשלעצמי בלבד כשאני כועסת שומעים את זה טוב מאוד. אז "עזרה" שהיא פרשנות בלי לשאול מה הבעיה היא פוגעת יותר מכל דבר אחר.לפעמים כשאני שותקת לרגע רצים פה סרטים שלא יאומן מאיפה הם באים. ואם עוד פעם כתבתי משהו שלא קשור ישירות לפוסט אז סליחה.הפוסט עצמו נהדר.
        15/10/13 22:34:

      אכן חבל שלא הנצחת את הרגע. 

      רק משהו קטנטן בונבון, שמת לב שכתבת שהיית הולכת 

      לתת אוכל לאותה חתולה ואז שואלת לשלומה של הילדה? 

      אני בדיוק להיפך :) <אבל זו אני ואת זו את....לו היינו שם יחדיו

      אף אחד לא היה מרגיש מקופח לרגע!>

       

      אצלי ילדים זה בנפשי בדמי בנשמתי.....

      חלילה שלא תביני מכך שלא סובלת בעלי חיים! אבל יש אצלי היררכיה 

      ברורה כאשר מדובר בסיטואציה שכזאת. 

       

      כהרגלך תיארת סיטואציה שגם ללא תמונה ...הופ....קפצה לה אל מול

      עיניי ויזואליה.

       

      נ.ד. נשיקה

        15/10/13 22:34:
      מה שבטוח הוא שחתולים תמיד מפתיעים. יש בהם השפעה רפואית או מנחמת לסביבתם. אכן זה באמת מראה מרגש......ומפתיע.
        15/10/13 20:11:
      זו אכן היתה סצנה נוגעת ללב. ראויה להנצחה. נהניתי , בונבונייטה, לקרוא על יחסך החם לבעלי חיים בכלל ולחתולים, בפרט.
        15/10/13 20:00:
      מתוך מה שתיארת, יכולתי ממש לראות את הדברים............וכן, הפרשנות היא אמנם בעיני המתבונן, אך את בחרת ובעקבותייך גם אני, לראות את הטוב שהיה כאן. תודה, בונבושית.
        15/10/13 18:58:
      *****
        15/10/13 17:38:
      ..חתול דרך אגב היה היחידי בתחנה ששם לב לנערה שהרכינה ראש וכיסתה פניה בידיה, היחידי שניסה לעשות משהו למענה, את הדבר היחידי שהוא היה יכול...
        15/10/13 16:39:
      ארבעים שנה הייתי "כלבנית" בעיקר לכלבים גדולים. כאשר נפטר כלבנו האחרון, עזבה השכנה את ביתה, ומבלי לשאול את דעתי, הורישה לי את החתול שלה. מכיוון שאני גרה בסביבה שופעת חתולים, למדתי במשך הזמן להבחין כי חתול ביתי יתחכך ברגלי בעליו, וחתולי הרחוב, או אלה הנודדים חסרי הבית הקבוע, ירוצו לצוד מזון מזדמן ולא ישעו לבעל המקום. כל זאת מראייה ומעקב. הסיפור שהבאת מאד מרגש, פרשנותו היא בהתאם לאדם המסתכל. מה עולה בדעתו כאשר הוא רואה מצב מסויים מול עיניו. ישנם מי שיוסיפו גם באיזה מצב נפשי נתון הרואה באותה דקת ראייה. כלומר, גם לעובדות אובייקטיביות ישנה פרשנות אינדיבידואלית. אישית, אני מבקשת להודות לך ששיתפת אותנו במחזה שנגלה לעיניך. יש בו אתנחתא חשובה לכולנו.
        15/10/13 15:46:
      תודה ששיתפת בסיפור מרגש ומרתק המשך שבוע נעים ומחויך צחית
        15/10/13 15:05:

      את צודקת. נקודה. ויש מעט אנשים מיוחדים המבינים חתולים ... נראה שאת ביניהם.

      והנה קטאטו שלנו

      ''

        15/10/13 14:17:
      אפילו חתול אינטרסנטי אליבה דמביני דבר בבע"ח עדיף פי אלף מבן אדם אינטרסנטי מחושב ומתוכנן... באמת רק לעצמו.
        15/10/13 13:56:
      הזדהיתי מאוד עם הפוסט הרגיש שלך, בונבונייטה. לדעתי אין ספק שהחתולים מסוגלים לאמפטיה מאוד גדולה. אסתפק בתיאור שני מקרים שקרו לי עם החתול שלי ז"ל: פעם פרצה מריבה ביני לבין הורי. החתול שלנו, מונשיין, היה כולו נסער הוא הסתובב סביבי וילל ללא הפסקה. הורי ניסו ללטפו אך הוא התנער מהם. רק כשאני ליטפתי אותו הוא נרגע והיה מרוצה. גם אני נרגעתי. אין ספק שהוא הבין שהייתי נתונה במצוקה. מקרה נוסף קרה בתקופה לא טובה בחיי. הלכתי לנוח שלא כהרגלי בשעות הצהריים. מונשיין נכנס לחדר וילל עד שקמתי. הוא לא רצה ליטופים, הוא לא רצה אוכל או מים, הוא לא רצה שאשחק איתו. הוא רק רצה שאתנהג כרגיל.
        15/10/13 12:30:

      אין מבחנתי משמעות לתרגום  "כוונותיו" של החתול, את זאת לא נדע לעולם. מה שחשוב זו תמונת המציאות ופרשנותה דרך העיניים שלך, והיא כל כך רגישה ואנושית.

      אני מגדלת שני חתולים ומוכנה להעיד שלפחות אחד מהם רגיש למצבי הרוח שלי. יש משהו מנחם וחמים בהתלטפות , בחיכוך הפרוותי הנעים שגורם לי תמיד לחשוב...הוא באמת קורא את הסיטואציה? אולי...

      איננו מבינים מה החתול מרגיש (ואני "דווקא" בענין של חתולים) אבל המחווה עושה משהו ללב.
        15/10/13 09:48:
      מרגשת ונוגעת
        15/10/13 08:53:
      יפה כתבת, הנה על הכלב והחתול שלי וקצת על ההבדל ביניהם http://cafe.themarker.com/post/2826751/ יום טוב
        15/10/13 08:27:
      תרגום מרגש לתמונה.
        15/10/13 08:03:
      אותי אין צורך לשכנע בכל הקשור לחתולים והתנהגותם. הם רגישים לכאבינו ובהחלט יכולים להקל עלינו תודה על השיתוף בחוויה-התרגשתי!
        15/10/13 07:53:

      כתבת מאוד נכון ומרגש.

      אני חושבת כמוך.

      מרגישה כי גם חתול וגם כלב,

      כל אחד בדרכו ולפי יכולותיו,

      מרגיש אותנו ומביע את רגשותיו

      באופן שהוא מסוגל לו.
      ~~

      התמונה של הילד עם הכלב נוגעת בלב.
      ~~

      חבל שלא הספקת לצלם את הנערה עם החתולה.

      יפה שגם את כה רגישה,

      ומבחינה בכל הניואנסים הללו,

      שאכן יש שמפרשים אחרת.

      על אותה סיטואציה - שני אנשים יחשבו משהו לגמרי שונה...

        15/10/13 07:32:
      הצילום של הילד מחבק כלב נוגע ללב.
        15/10/13 06:52:
      למלכת הבית אנחנו קוראים חתול טיפול- בכל פעם שמישהו עצוב בבית, היא שם צידו, מגרגרת, מבקשת שילטפו את פרוות המשי שלה. דוגמאו? חברה הגיעה לביקור, והיתה במשבר. ישבנו וקשקשנו והיא החלה לבכות. מלכת הבית בדיוק חזרה מסידורים בחוץ, ומיד קפצה והתייצבה לצידה- (והיא בכלל סנובית שלא אוהבת כשזרים פולשים לה לטריטוריה!), ועשתה ככל יכולתה להרגיעה. וזה עזר. היא הצליחה להביא חיוך לפניה של חברתי. וזו רק אחת מרבות
        15/10/13 03:29:
      גם ללא צילום, תמונה נפלאה.
        15/10/13 00:22:
      "...למדתי לראות בכל בעל חיים את החום, ה"אנושיות" והתכונות הטובות שלו, וכמובן גם בחתול, ומסיבה זו כתבתי על זה, ועל הפירוש הכפול שאפשר לייחס לדברים..." וכתבת את זה נפלא !!! לילה טוב בונבונייטה :)
        14/10/13 23:25:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כמו שכתבת אם החתול ביקש לעצמו תשומת לב - היה מחפש את זה מאחרים

      שם בתחנה.  ריגש אותי מאוד הסיפור עם החתול שביקש לנחם.....

      מימיי לא גידלתי חתולים, אך שמעתי סיפורים המפריכים את הסטיגמה

      שחתולים הם אנוכיים,

      להיפך הם מחזירים חום ואהבה  בדרך החתולית שלהם (-:

      היה נהדר להקשיב לשיר - כן כולנו ( גם בעלי החיים)

      מבקשים נחמה בזמן זה או אחר

      * תודה ששיתפת אותנו

      וכמו שנכתב בתגובה שלפניי - גם אם לא מצליחים להנציח רגעים כאלו במצלמה

      הם נחרטים בליבנו 

      חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך בונבוניטה יקירתי

        14/10/13 23:09:
      איזה מראה מקסים ראית. אחת התכונות של החתול היא שהוא ניחן באינטואיציה גבוהה.
        14/10/13 22:50:
      אין כמו חתולים להבין מתי אתה עצוב, ולהציע נחמה...
        14/10/13 20:08:
      אני זוכר שפעם ביקרתי בגן חיות ותפור פצועה היתה באזור של הגורילות, גורילה אחת תפסה את הציפור בכף ידה הענקית, הייתי בטוח שהיא תמעך את הציפור אבל בעדינות היא הניחה אותה על הענף בתקווה שהיא תעוף חזרה, הציפור נפלה שוב ושוב הגורילה הרימה אותה בעדינות והניחה אותה על הענף. גם אם לא צילמתי את זה זה מאורע שנחרט עמוק בזכרון. ציפור פגועה וזעירה בכף יד ענקית של גורילה.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין