ובאה אליו בלילו. 

יגע ,זרוק למשכבו
וליבו כה זר לו,
מי את ?
שאל לה
ומה רוצה בי ?

לאט לך אדם,
כאן אני כי קראתני,
יודעת מכאוביך וסבלותיך
ומזור לי לימייך.

הסי,עייף אני מיומי
תעתוע את בסבלי
ואבקשה מעט מנוחה ללילי.

לאט לך אדם,
בידי רז קדם למענך
ואתה שקוט ושמע;
לך אל העבר
אל יערות של עד
שם ראה בענווה 
לב אין גיל בו,
וייתן בידך דרכך
ותשוב שמח באוצרך.

ובכלותה הלכה מימנו, בשחר.


זרוק למשכבו
   יגע על מיטתו,
         פקח עיניו..

               בוקר חדש  

 

"אַל-תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ; וּתְנוּמָה, לְעַפְעַפֶּיךָ.
הִנָּצֵל, כִּצְבִי מִיָּד;  וּכְצִפּוֹר, מִיַּד יָקוּשׁ"
משלי פרק ו