כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המסע לחקר מקורות האהבה

    רישום ביד חופשית של התבוננויות סוביקטיביות בדינמיקות של אהבה
    כל הזכויות שמורות לכותב הבלוג

    0

    היא מצאה אותי בפייסבוק

    37 תגובות   יום חמישי, 17/10/13, 04:16

    ''

     

    היא מצאה אותי בפייסבוק

    אהבת הנעורים שלי

    עם חריץ גדול בין השיניים

    וצמות שחורות קלועות דק דק

    ונמשים

    ונמשים

     

    והקפיצה לי שוב את הלב

    ההודעה

    כמו פעם

    וכמו פעם רציתי לרוץ מהר מהר

    בסנדלי

    לתת למשב הרוח של ריצתי

    לנשוב גלים בחולצתה הרקומה

     

    וכשהקלדתי

    קצר רוח

    טועה פעמיים בסיסמא

    חיכתה לי שם בפנים

    שלושים ויותר שנה אחרי

     

    סבתא של מישו

    ולא רציתי אפילו לדעת של מי

    רק חיפשתי אותה בפנים

    את אהבת נעורי

    בתוך העיניים החמות

    מעבר למשקפיים עבות המסגרת

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/11/13 10:01:

      ישנה בדיחה כזאת: זוג נפגש עם זוג והגבר אומר בבדיחות דעת לחברו...תראה...אני כבר ישן עם סבתא ומצביע על אשתו.  ואשתו מחזירה לו... גם אני ישנה עם סבא:)
      עד שלא חווים את החוויה, באמת איננו מבינים את הגרעין הכי מתוק של חיי האדם. 

      מאחלת שאכן יקרה בזמנו, ואני כבר סבתא, ואין משהו יותר מרגש, אהוב ומדהים, לראות בעיניי הנכדים את אותו השרשרת שממשיכה הלאה.

      שבת נהדרת איקרוס, אך עם עוד תוספת קטנה: זה אינו מכבה את הלהבות אם הם ישנם שם.

      איתם אנחנו ממשיכים לחיות כל חיינו עד הסוף.

       

      צטט: איקארוס 2013-10-31 00:14:56

      אולי עוד אהיה פעם סבא.. :) 

      אבל אנשים לא באמת אחרים כשהם עוברים פאזות, לטעמי. 

       

      והעולם, לא אכזרי..כאן אני חולק על האמירה. יש משהו יפה בזה שפרח הופך לזרע שמבשיל והופך לפרי, שנופל על הארץ וממנו בוקע שתיל שיהיה יום אחד עץ חזק ויפה. אני שמח להיות חלק מהשרשרת הזו, ומקבל אותה באהבה גדולה. כל האלטרנטיבות גרועות בהרבה. :)

       

      תודה על התגובה ועל ההזדהות! 

       

       

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-17 23:50:43

      סבא:) עינייך חיפשו את עיניה של "סבתא" ? אויששש...כמה שהעולם הזה אכזרי נכון?
      קריצה 

        31/10/13 17:03:
      מתוק מיין
        31/10/13 00:40:

      לפעמים..כמה זה נכון. 

       

      תודה ! 

       

      צטט: פרחים בלב 2013-10-22 23:40:03

      "לפעמים האהבה הראשונה חוזרת אלינו בן רגע וזורקת אותנו אל העבר.."*
        31/10/13 00:22:

      בעבר היה הכל כל כך הרבה יותר טוב, אפילו העתיד. 

      :)

      צטט: פרחים בלב 2013-10-22 23:40:03

      "לפעמים האהבה הראשונה חוזרת אלינו בן רגע וזורקת אותנו אל העבר.."*
        31/10/13 00:21:

      צטט: איקארוס 2013-10-31 00:20:55

      ומה המדים של נבחרת ישראל בנוסטלגיה לאולימפיאדה ? :)

       

      ''

       

       

      צטט: ההלך 2013-10-21 21:25:43

      אלוף העולם בנוסטלגיה!
        31/10/13 00:18:

      תודה! 

       

      צטט: צליל מכוון 2013-10-21 19:28:31

      יפה כתבת
        31/10/13 00:17:

      איזה יופי של תגובה. איזו מחשבה מענינת. תודה ()

       

       

      צטט: --()-- 2013-10-21 19:19:01

      גם היא רצתה למצוא אותה בפנים, את זו עם הצמות ואז היא מצאה אותך בפייסבוק ואתה היית לה חכה.
        31/10/13 00:16:

      אנחנו זה הם, הם זה אנחנו. כל הפרות הקדושות האלה שמופיעות בספר המחזור של הרפת שלנו הן בדיוק אנחנו, רק מוזזים בזמן. 

       

      תודה בלוברי על התגובה המחזקת! 

      :)

       

      צטט: Blueberry0 2013-10-20 07:32:08

      מילא שוחט פרות קדושות של אהבה נוסטלגית שנמחתה עם הקמטים... אבל אחר כך גם לא חסכת בדמעות התנין על השנים שחלפו...?!

      למי מאיתנו זה לא קרה- פגשנו את בני השיכבה שלנו בספר הפנים, הפליאה הראשונית של " יו.. איך הם נראים זקנים" , ואז ההכרה הכואבת בעובדה שאנחנו זה הם.
      ואתה, אתה יקירי- מצליח לכתוב אותנו כל כך מדוייק וחותך.

        31/10/13 00:14:

      אולי עוד אהיה פעם סבא.. :) 

      אבל אנשים לא באמת אחרים כשהם עוברים פאזות, לטעמי. 

       

      והעולם, לא אכזרי..כאן אני חולק על האמירה. יש משהו יפה בזה שפרח הופך לזרע שמבשיל והופך לפרי, שנופל על הארץ וממנו בוקע שתיל שיהיה יום אחד עץ חזק ויפה. אני שמח להיות חלק מהשרשרת הזו, ומקבל אותה באהבה גדולה. כל האלטרנטיבות גרועות בהרבה. :)

       

      תודה על התגובה ועל ההזדהות! 

       

       

       

      צטט: צלילי הלב 2013-10-17 23:50:43

      סבא:) עינייך חיפשו את עיניה של "סבתא" ? אויששש...כמה שהעולם הזה אכזרי נכון?
      קריצה 

        31/10/13 00:12:

      אהבה היא לגעת בכאב, אחרת מה הטעם. :)

       

      צטט: הקשתית 2013-10-17 22:04:07

      כמה מרגש ונוגע, אהבה ראשונה וכל הנוסטלגיה שבצידה...
        31/10/13 00:11:

      אנחנו כמו פרי שהבשיל, שמתגעגע לזרע הקטן שהיה פעם..שעכשיו עמוק בתוכו

      :) 

      תודה פלורט! 

       

       

      צטט: floret 2013-10-17 21:27:59

      אנחנו כמו איש זקן, קשוח, מריר ומצולק קרבות שמתגעגע, לפני שהוא נרדם, לילד שהיה פעם, לתום, לאמונה השלמה, לאהבה הטהורה ולצבעוניות של שנות צמיחתו הראשונות..."
        31/10/13 00:08:

      הקשר עם העבר קיים תמיד לטעמי, גם אם בעצם ההכרה שאין שום קשר פעיל.. 

      רק כשנמחק הזכרון נעלם הקשר. 

      תודה על התגובה! 

       

      צטט: ליידי לו 2013-10-17 11:31:56

      והנה נוספו כמה שכבות, אופי,שנים ותמונת המציאות משתנה ללא הכך, לא תמיד קיים עוד הקשר עם העבר.
        31/10/13 00:06:

      אולי זה הוא בעצם שרץ מחוץ לאטמוספרה, אבל בכיוון ההפוך ? :) 

      תודה ! 

       

      צטט: Dreamlike 2013-10-17 10:02:19

      אבל אם תרוץ ממש מהר, מחוץ לאטמוספרה בציר הפוך וחזרה כזה, תתפוס אותה כמו פעם. שווה? זה קרה לי עם חבר הילדות שלי, איכשהו התחלנו באותו גיל, אבל עכשיו אני לפחות עשר שנים צעירה יותר, בגלל המחוץ לאטמוספרה הזה..:))
        31/10/13 00:06:

      המסע בזמן. המסע במימד הזכרון. המפגש עם עצמנו של פעם. אפילו של פעמיים. 

      תודה על התגובה! 

       

      צטט: n a n a 2013-10-17 09:53:41

      הטכנולוגיה מאפשרת מפגש מחודש עם העבר והזכרונות עולים וצפים על מה שהיה ועם מי שהיה... לעיתים כייף להתרפק על רגעי הנוסטלגיה וכתיבתך נפלאה כמו תמיד .סופ"ש קסום ♥
        31/10/13 00:05:

      זה נכון. וגם המסמר הזה שעושה עוד ועוד שריטות תקוע איפשהו בלי ראש. 

      :) 

       

      צטט: צ'ילי מתוק 2013-10-17 09:52:56

      התאהבות זו שריטה לכל החיים...
        31/10/13 00:04:

      מוכה נוסטלגיה. מבטיח להתאושש ולהפסיק עם זה. 

      :) 

       

      תודה! 

       

      צטט: נועה® 2013-10-17 09:45:24

      אמרנו כבר שהנוסטלגיה הכתה בך. קסם.
        31/10/13 00:03:

      תודה סיגל..:) 

      כיף של תגובה. 

       

      צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2013-10-17 09:29:02

      לרגע חשבתי שזו אני... עם חריץ גדול בין השיניים וצמות שחורות קלועות דק דק ונמשים ונמשים אבל אז נזכרתי שלא קוראים לו איקארוס..:) ואני גם לא מרכיבה משקפיים...ועדיין לא סבתא של מישו...ונרגעתי שזה לא אתה. תמיד מעניין אצלך :)
        31/10/13 00:02:

      לכותב כנראה שזה שינה, איך היא נראית היום ומה זה עושה לזיכרון שלו. אשמח לשאול אותו למה. :) 

      תודה על התגובה! 

       

       

      צטט: קליגרפית 2013-10-17 09:24:43

      ומה היא ראתה? סבא של מישהו? ואם זה בכלל משנה איך היא נראית היום, מעבר לסקרנות, אז למה לא להישאר עם הזיכרון המתוק ולוותר על הפגישה המחודשת? הרי ברור שלא תגיע לשם אותה ההיא שאהבת בנעוריך.
        31/10/13 00:00:

      אוף. איזו תגובה. שאתנצל? :)

       

      צטט: דפניכ. 2013-10-17 08:42:38

      בררר. שוב אתה שוחט פרות קדושות, אלף. אתה חותך בסכין קהה את הזכרון, את האהבה, את הנוסטלגיה ואת המוסכמות שלאהוב זה לנצח. איפה למדת שלאהוב זה לא לנצח. תגיד שנדע לא ללכת לקורס הזה. אפילו לא רצית לדעת סבתא של מי היא. אוף, כמה זה מגעיל. כמה זה גברי. כמה זה אנושי.
      תלית את הבושה ליבוש בחוץ כמו כביסה מלוכלכת, אלפי. לא יודעת למה הפוסט הזה כל כך משפיע עלי, אבל שוב עשית את זה. :)


      http://www.youtube.com/watch?v=i34FE8RblUY

        31/10/13 00:00:

      :)

      צטט: אסתר רבקה 2013-10-17 05:46:06

      חוויה מאזנת
        22/10/13 23:40:
      "לפעמים האהבה הראשונה חוזרת אלינו בן רגע וזורקת אותנו אל העבר.."*
        21/10/13 21:25:
      אלוף העולם בנוסטלגיה!
        21/10/13 19:28:
      יפה כתבת
        21/10/13 19:19:
      גם היא רצתה למצוא אותה בפנים, את זו עם הצמות ואז היא מצאה אותך בפייסבוק ואתה היית לה חכה.
        20/10/13 07:32:

      מילא שוחט פרות קדושות של אהבה נוסטלגית שנמחתה עם הקמטים... אבל אחר כך גם לא חסכת בדמעות התנין על השנים שחלפו...?!

      למי מאיתנו זה לא קרה- פגשנו את בני השיכבה שלנו בספר הפנים, הפליאה הראשונית של " יו.. איך הם נראים זקנים" , ואז ההכרה הכואבת בעובדה שאנחנו זה הם.
      ואתה, אתה יקירי- מצליח לכתוב אותנו כל כך מדוייק וחותך.

        17/10/13 23:50:

      סבא:) עינייך חיפשו את עיניה של "סבתא" ? אויששש...כמה שהעולם הזה אכזרי נכון?
      קריצה 

        17/10/13 22:04:
      כמה מרגש ונוגע, אהבה ראשונה וכל הנוסטלגיה שבצידה...
        17/10/13 21:27:
      אנחנו כמו איש זקן, קשוח, מריר ומצולק קרבות שמתגעגע, לפני שהוא נרדם, לילד שהיה פעם, לתום, לאמונה השלמה, לאהבה הטהורה ולצבעוניות של שנות צמיחתו הראשונות..."
        17/10/13 11:31:
      והנה נוספו כמה שכבות, אופי,שנים ותמונת המציאות משתנה ללא הכך, לא תמיד קיים עוד הקשר עם העבר.
        17/10/13 10:02:
      אבל אם תרוץ ממש מהר, מחוץ לאטמוספרה בציר הפוך וחזרה כזה, תתפוס אותה כמו פעם. שווה? זה קרה לי עם חבר הילדות שלי, איכשהו התחלנו באותו גיל, אבל עכשיו אני לפחות עשר שנים צעירה יותר, בגלל המחוץ לאטמוספרה הזה..:))
        17/10/13 09:53:
      הטכנולוגיה מאפשרת מפגש מחודש עם העבר והזכרונות עולים וצפים על מה שהיה ועם מי שהיה... לעיתים כייף להתרפק על רגעי הנוסטלגיה וכתיבתך נפלאה כמו תמיד .סופ"ש קסום ♥
        17/10/13 09:52:
      התאהבות זו שריטה לכל החיים...
        17/10/13 09:45:
      אמרנו כבר שהנוסטלגיה הכתה בך. קסם.
      לרגע חשבתי שזו אני... עם חריץ גדול בין השיניים וצמות שחורות קלועות דק דק ונמשים ונמשים אבל אז נזכרתי שלא קוראים לו איקארוס..:) ואני גם לא מרכיבה משקפיים...ועדיין לא סבתא של מישו...ונרגעתי שזה לא אתה. תמיד מעניין אצלך :)
        17/10/13 09:24:
      ומה היא ראתה? סבא של מישהו? ואם זה בכלל משנה איך היא נראית היום, מעבר לסקרנות, אז למה לא להישאר עם הזיכרון המתוק ולוותר על הפגישה המחודשת? הרי ברור שלא תגיע לשם אותה ההיא שאהבת בנעוריך.
        17/10/13 08:42:

      בררר. שוב אתה שוחט פרות קדושות, אלף. אתה חותך בסכין קהה את הזכרון, את האהבה, את הנוסטלגיה ואת המוסכמות שלאהוב זה לנצח. איפה למדת שלאהוב זה לא לנצח. תגיד שנדע לא ללכת לקורס הזה. אפילו לא רצית לדעת סבתא של מי היא. אוף, כמה זה מגעיל. כמה זה גברי. כמה זה אנושי.
      תלית את הבושה ליבוש בחוץ כמו כביסה מלוכלכת, אלפי. לא יודעת למה הפוסט הזה כל כך משפיע עלי, אבל שוב עשית את זה. :)


      http://www.youtube.com/watch?v=i34FE8RblUY

        17/10/13 05:46:
      חוויה מאזנת

      ארכיון

      פרופיל

      איקארוס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין