כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    0

    בת-ים, בוקר, לקראת בחירות

    28 תגובות   יום חמישי, 17/10/13, 13:48

    17.10.2013

    בת-ים, בוקר, לקראת בחירות

    חולשת עצבים תוקפת אותי כאשר עלי לבוא בדברים עם חברות התקשורת – הוט, יס, בזק, נטוויז'ן וחברותיהן. לכן כאשר הצלחתי להתנתק מנטוויז'ן ולעבור לבזק בינלאומי ללא התקף אפילפטי המלווה אירועים מסוג זה בחיי, אמר מ.ג. שמגיעה לי ארוחה על שפת הים - "תני לכחול להתמוסס בך."  מילים שכאלו מציתות את דמיוני. ראיתי עצמי מכחילה משלווה ומִיַם. הייתי רוצה לכתוב "מיד אצתי רצתי" אבל אחטא קשות לאמת, השעות המוקדמות אינן הזמן שלי. לקחתי עיתון, הגם שידעתי שמוטב לי בלעדיו, וטיילתי לשפת הים.  גברים נחושים הציצו עלי משִלטי הבחירות– אלי יריב (מהי פריזמת המבט של מי ששם משפחתו - "יריב"?) אליהו ששון (יותר עדיף), וגם צעירה ממוצא רוסי אשר שלט הבחירות שלה, כתוב גם ברוסית, מכריז -  "מילה זו מילה". בהתחשב במספר העצום של יוצאי רוסיה בבת-ים, יתכן כי תתגלה כהפתעת הבחירות האלו. וכמובן ראש העיר המכהן, שלמה לחיאני, מככב חייכני. לחיאני, סוס קרבות וותיק. שלטי הבחירות שלו עלו רק לאחרונה, לקראת יום הבחירות עצמו, בעוד מתחריו, אשר צריכים לחדור לתודעת הציבור כאלטרנטיבה אפשרית, מתישים את עצמם, את צוות המתנדבים שלהם, ואת התקציב הזעום העומד לרשותם. שלטי הבחירות שלהם תלויים ברחובות מזה מספר שבועות, עד כדי סכנה של התאדשות העין אליהם.  לחיאני מציע "אוהבים את בת-ים, ממשיכים לחיאני." כרזותיו של אליהו ששון משיבות בהומור נדיר – "אוהבים את לחיאני – מצביעים ששון." אני ממשיכה בדרכי, נחושה בהחלטתי להתעלם מסאון הפוליטיקה המקומית, דְבֵקָה בכוונתי לספוג את הכחול.

    הטיילת שקטה  אחרי ימי הקיץ הלחים והתוזזים,  גם הים נרגע ומרחיב לבבי בקבלת פנים אינסופית. מסעדת "בּוֹקָה" ממוקמת למטה על החוף, ריח יסמין מהול בריח מים מלח וחול מלווה אותי אליה. ארבע נשים מסבות, פוטטות  פטפוטי בוקר,  מורחות קרם ידיים, מעסות אישה כפותיה של רעותה. אני מתיישבת על כורסא. פְּני הים חלקות, ובהם צפים בנחת כבָלוֹנֵי אדם, אנשים שיודעים מה זה טוב, ומקדמים אחד פני רֵעוֹ בשאלה - *קָק דִי לָה?   
    המים יותר ירקרקים מכחולים. עוֹדִי תוהה מה עדיף לי לספוג: כחול   בו אראה דרדסית או ירוק שיהפוך אותי לצפרדע, אני מגלה כי נפלתי לתוך "פרלמנט" גברים העסוקים בדיוני בחירות, אלא מה? קוביות השש-בש מרקדות על טבלת העץ ועשן הסיגריות מטביע אותי. אני יכולה לזוז, בטח אני יכולה, אבל הסקרנות, הסקרנות... וגם סוג של אידאולוגיה  - כאן אני גרה, עלי להשתלב במרחב המקומי.
    לא זזה.
    המפעיל של "בֹּוקָה" שואל אם אשתה משהו. אני מבקשת ארוחת בוקר. הוא מביט בתימהון גלוי בי ואחר כך בשעונו. השעה שמונה וחצי. "אה" הוא מהסס, "יותר מאוחר, אולי בתשע". אני מזמינה קפה, פורשת את העיתון – שלמה
    לחיאני. מאחורי עולות שאגות :
    - רק לחיאני, אין אף אחד אחר, רק לחיאני!
    - אבל הוא גנב!
    - מה גנב מה? כולם גנבים, כולם, מה בן-ארי לא גנב? רוטשילד לא גנב? כולם גנבים. רק ככה. הקימו עיר באמצע השממה, איך עשו את זה? כולם גנבים. ככה זה עובד.
    - זה כסף קטן זה, כסף קטן, תשע מאות אלף שקל, מה זה? כסף קטן.
    - רק לחיאני, תשמע מה אני אומר לך, רק לחיאני.
    - אבל הוא לא יכול לרוץ. אתה יודע מה יקרה כאן אם הוא ירוץ ויזכה ואחר כך לא יוכל להיות ראש עיר? עוד פעם בחירות. אתה יודע איזה בלגן?
    - אולי יריב?
    - אתה כל פעם משנה דעה אתה.
    - עזוב שטויות, לחיאני יסדר את זה, בשביל זה יש לו עורך דין, הוא ירוץ, יזכה ויהיה ראש עיר.
    אני קוראת בעיתון ("הארץ")– "וינשטיין לבג"ץ: לחיאני לא ראוי לכהן, אך יוכל לרוץ." מוזר. מבלבל. לעזאזל עם ההגדרות המשפטיות שאינן אומרות כלום ורק מסבכות את החיים להמוני אזרחים שחושבים שאם הניסוח כל כך מעורפל הרי בו עצמו יש פגם כלשהו, ריח רע עולה ממנו, הוא לא "באמת מתכוון". ואם ההגדרות של היועץ המשפטי בכבודו ובעצמו פתלתלות ומשתמעות לכמה פנים לחיאני כבר ימצא את הדרך לחמוק ביניהן ולשמור על כסאו הרם, ויתכן בהחלט שהפרלמנט צודק, ועורך דינו של לחיאני כבר ימצא את הנתיב הצר לחלץ את הלקוח שלו. התיק המשפטי התלוי על גבו של לחיאני אינו מטריד את הבוחרים, ואם לחיאני או רוכברג או גפסו אשמים – עוד יותר טוב – קרנם
    עולה בעיני הבוחרים. הרי בדיוק לראש כזה זקוקה עירם – שיודע ל"הסתדר", להשיג תקציבים ולהזיז עניינים עבור עצמו ועבור העיר שלו.  ושוב, במצב הנתון, אינני בטוחה שאינם צודקים...
    את כל הדיון הסוער מלווה בנגינה מפוחית פה המתנשפת בפיו של אחד הגברים שאינו מוציא הגה, רק עיניו מחייכות ושפתיו מחוֹלְלוֹת. בשעה עשר אני עוזבת את המקום. בעל הבית עוד לא הגיע. הפרלמנט כולו מתגייס לאסוף שמונים וחמישה שקלים עודף למאה שלי.
    "חשבתי לאכול ארוחת בוקר" אני מתנצלת על "הכסף הגדול". תישארי, צועקים אחרי הגברים, עוד מעט תהיה ארוחת צהריים. אני צוחקת.
    ליד ביתי רוגש תור לקניית כרטיסי פיס. בקוּבָּה הכתומה יושבת מרינה, תסרוקתה האדומה מחוזקת בסְפּרֵיי, ציפורני ידיה ושפתיה לוהבות באדום, בתוך פיה נוצצות בזהב סימטרי שתי הניבים, פניה מאירות לשורת הממתינים להם היא מוכרת מזל. זקן הנשען על מקלו מאבד לרגע את שיווי המשקל כשהוא שולח ידו אל מזלו, אישה עבת מידות מניפה אל הדלפק את בנה השמן כדי שיבחר כרטיס ממוזל, גבר עייף ואפור אוחז בתיק עבודה ממורטט, זקנה בכסא גלגלים רוטנת על שהפיליפינית בוחרת עבורה את המזל, צעיר, שרשרת זהב עבה לצווארו וצמיד זהה מקשט אמת ידו משכנע בסלולרי ש"יהיה בסדר," נמרה ארוכת רגליים ותכולת עיניים מעשנת ומדברת בסלולרי, איני דוברת רוסית אבל אפשר להבין שהיא מצפה ליותר מ"החיים האלה". אני תרה בעיני אחרי ראש העיר, לחיאני, אולי הגיע לחפש את מזלו אצל מרינה. הוא לא כאן.
    אני עולה הביתה לאכול ארוחת בוקר, זוג יונקי דבש מצייצים מקפצים על ענפי האזדרכת, גבותיהם הקטנים מבהיקים זוהרים בגווני כחול ירוק.

     

    *קָק דִי לָה?   ברוסית – "מה נשמע?"


    ''

    בתמונה: תינוקת פעוטה המרוויחה את חלב אימה בנשיאת שקיות. היות והיא תחובה במינשא עד קצה חוטמה, לא
    הצליח לנשקה המועמד (לראשנות העיר), הידוע כנשקן תינוקות מוּעָד.
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/10/13 08:45:
      ותסמונת לחיאני הוא תסמונת של ראשי העיר האימפוטנטים שהיו לפניו, אז מה הפלא שאזרח פשוט כבר לא מסתכל על הטלת הדופי בתפקודו, אלא רק על מה שקורה מסביב מבחינתו?
        24/10/13 08:43:
      לחיאני שוב בשלטון לא? :)
        22/10/13 20:56:
      מצפה בסקרנות לתוצאות הבחירות בבת-ים...
        22/10/13 15:11:
      חייכת אותי :-)
        22/10/13 10:43:
      אז למה לי פוליטיקה עכשיו. ....:) טובים חוליי הדמוקרטיה ממנעמי הדיקטטורה.
      זה ממש רשומון חיים ערב בחירות
        19/10/13 23:43:
      חייכתי בהנאה:))
        19/10/13 14:21:
      מאז הפיכתי לבת-ימית מתגלים קשרי עבר של רבים לבת-ים. וכולם בחיבה. בניגוד לסטריאוטיפ...
        19/10/13 08:12:
      ובכן נומיקן החזרת אותי באחת לבת ים עיר הולדתי .לראשי העיר הראשונים בן ארי שהיה חבר של אבי ז"ל ורוטשילד שבתו היתה המורה לכלכלת בית שלי בתחכמוני .שעות הבילוי שלי על הים בנערותי והאהבה אליו באו מבת ים ........ואכן מאז בת ים שינתה פניה ......וגם התושבים בה השתנו .....קוראים לזה שינויים דמוגרפיים .ועדיין נשארו לי ספיחים שמחייבים אותי להגיע לבת ים מידי פעם ......תודה על פוסט עכשוי ומעניין ......
        19/10/13 07:51:
      אם תשאלי אותי ברוסית קקדילה...קצת לא נעים באמצע כל קלחת הבחירות הזאת..ובעיקר שעמום נוראי..ורק את הזכרת לי בכתיבתך שהן בפתח :-) שבת שלום!
        18/10/13 16:46:
      שבת שלום:)
        18/10/13 16:31:
      ואכן, "שאפו" על ראשה של הקטנה
      יופי של התחמקות מנשיקת מועמד, שאפו!
        18/10/13 15:44:

      כל-עיר והראשים המדברים שלה.

      וחמודה אותה בת-ים קטנה שתפסת אוחזת שקית של צלילים נטולי מצלצלים [עדיין לפחות]..

      פה. ירד היום מבול ראשון. תראי מה נשתנה כולו יום-יומיים ואותו ים-התיכון :))))!

        18/10/13 15:41:
      בהצלחה העיקר שיבחר האדם הראוי והאמיתי, בהצלחה
        18/10/13 15:39:
      נומי? חייך יפים עמוסי חוויות של בקר סתוי בבת ים מה שכן את ערוכה ומוכנה היטב לבחירות בהצלחה
        18/10/13 15:33:
      הבה נדייק, אותו אדון בשינוי צווארון דווקא כאן הגברות אינן מובילות...
        18/10/13 14:33:
      אותה גברת בשינוי אדרת בכל אתר ואתר בארצנו הקדושה .
        18/10/13 13:58:
      הווי מקומי....יפה.!
        18/10/13 13:58:
      הווי מקומי....יפה.!
        18/10/13 12:58:
      תודה, תודה
        18/10/13 11:37:
      * את מציירת יפה
        18/10/13 11:16:
      בהצלחה לכם שם בבת ים, שייבחר האדם הנכון ביותר. שבת שלום!
        18/10/13 11:03:
      אימפרסיוניזם בת-ימי עכשווי
        18/10/13 06:45:
      הרבה ארנגיה מוציאים על הבחירות האלה. נראה כי הקדנציה מתחלקת לשני חצאים: הראשון - ניקוי העיר משלטי הבחירות. השני - עקירת מדרכות ונטיעת כיכרות לקראת הבחירות הבאות. ובאמצע - חקירות, משפטים ועוד. די עצוב.
        17/10/13 23:06:
      תודה
        17/10/13 23:01:
      כוכב לך.
        17/10/13 22:00:
      איזה בוקר בילינו יחדיו, הא? לקרוא אותך זה להיות, לחוות ולהרגיש אותך לגמרי. תודה על בוקר וירטואלי נפלא, עכשיו נותר לנו רק לממש.