כותרות TheMarker >
    ';

    מעשה בסנדלר אשר חלם חלומות תדהר

    10 תגובות   יום שבת, 26/1/08, 16:32

    את הספור הזה כתבתי כשהייתי בן עשרים, שנים חלפו מאז ואני כמו הסנדלר, עדיין חולם חלומות תדהר 

    מעשה בסנדלר אשר חלם חלומות תדהר  

     

     בתקופת שלטונו של הקיסר האחרון של השושלת הקודמת, גר בסצ'ואן סנדלר עני ושמו פוצ'י יאנג. חנותו של פוצ'י יאנג הייתה במורד השוק, ליד חומת העיר . ביום הוא היה תופר בה מנעלים לאנשים ובלילה הוא היה חולט לו כוס של תה וחולם חלומות תדהר. 

     

    יום אחד נכנס לחנותו אדם זקן גבן שהחטוטרת שלו הייתה כה גדולה עד כי הוכרח למתוח את צוארו בכרכור עקום ועיניו של הזקן היו אפלות. פוצ'י יאנג נבהל מעט מהזקן אך שמר על קור רוחו ושאל אותו לרצונו. הביט הזקן סביב ולאחור בפחד אותו לא הצליח להסתיר ואחר כך הוציא פיסת עור ענוגה מתיקו ואמר: "האיש אשר שלח אותי חפץ באנפליאות, אבוא לקחתן מחר עם שקיעת החמה ובתמורה תקבל שבעים מטבעות כסף" .

    פו'צי יאנג השתומם. מדוע העכבר הזקן מפחד כל כך? ומה מוזר בזוג אנפילאות ? עניין משונה הוא אך שכרו רב. מוטב שלא אשאל יותר מידי שאלות. הזקן פנה והלך לדרכו ופוצ'י יאנג התישב על שרפרפו והחל לעבוד. באמת שהיה משהו מוזר באנפילאות האלה. פוצי' יאנג לא ראה מעולם עור כה ענוג, כה קטיפתי למגע עדין ככנף פרפר, דקיק כגליל משי. השחיל חוט זהב במחט והנה לפתע, עייפות כבדה ירדה עליו וכבר נרדם. 

     

    ובחלומו נערה יפיפיה, עורה בהט שנהב, רגליה קטנות ועיניה מתנוצצות כזהר הברקת. פוצ'י יאנג הביט בה כהלום קסם. מימיו לא ראה נערה יפה כל כך.הנערה בכתה בבכי חרישי,  דמעות של תכלת חרשו תלמים בלחייה.

     "למה את בוכה פנינת הטוהר?" 

    ענתה הנערה בבכי: " איך לא אבכה ואתה תופר אנפליאות מעורי?" 

    נבהל פוצ'י יאנג, "הכיצד?" 

    הרימה הנערה קצה שלמתה והנה ערומות רגליה, אין עור על בשרה, רק בשר מדמם. אחר החלה הנערה לספר: 

    "בת הייתי למלך הנהר, פעם בזמן אחר וחיי עברו עלי בשיר ובמשחק. הדגיגים שברחו מהגלים שטו להם בלהקות מעלי, שיחקו עימי בתופסת. השמש הייתה מפזרת נגוהות של פז על ראשי מבעד לראי המיים השקוף, אצות הנהר היו לי לעדיים ירוקים ומעיני נבע הנהר.  יום אחד נפלתי ברשתו של המבקר הקיסרי. פירפרתי, ניסיתי לצאת אך הוא הידק את הרשת סביב רגלי והיכני במקלו. לא בבשרי רצה המבקר הקיסרי, גם לא בבתולי , רק בעורי הוא חפץ, לעשות אנפילאות לפילגשו."

     

     

     "ומיהו הזקן הגיבן? שאל פו'צי יאנג? 

    "אהה" אמרה הנערה "אין הוא אלא השליח העצוב" או אולי הדרקון? אין הוא קיים כלל". אמרה ולא פירשה וכבר  התעופפה משם, התפוגגה כענן של בוקר, וריח של לוטוס אחריה הותירה.

     

     פוצ'י יאנג התעורר בבהלה. המחט בידו הבריקה כפז ודם היה עליה. נטל את עור המשי, רץ אל הנהר וזרק אותו אל בין שיחי הבמבוק. 

     

    למחרת חזר הזקן הגיבן ובעיניו רשפי אש, הטיל אל החנות שבעים עקרבים והלך כשהוא צוחק לו בקול משונה  משאיר אחריו ריח של גפרית. 

    איי ! זעק פו'צי יאנג, "הזהו הגורל אשר זומן לי ולמה?"  

    נשא רגליו אל ההרים ושבעים עקרבים על גבו. הסוחרים בשוק ראו את פוצ'י יאנג רץ ערום ברחובות וגופו להבה ירוקה בעיניו שדים. 

     

    וזהו סוף הספור. פשר איין, וכך גם החלומות. טוב היה עושה , מכל מקום, אם היה מבלה בבית התה על לילותיו במקום לחלום חלומות תדהר. ככתוב בשיר: 

     

     

    חלומות תדהר יחלום,

     ביאושו כי מר.

    צפור זהב רוטטת בשקיקה,

     צלילים ינוע בהחבא.

    אור הברקת אופף את החנות האפלולית...

    עיני החולם אך שווא הן.

    עלי ענבר צפים על פני הנהר

    יחוש עצמו בודד 

    שמרתי הזיקנה ברוכה

    ראיתי חן של בדולח

    צללה נפשי אל ייון טירוף.

    זכרונותי שלווה יבזיקו.

    דבר אין זולת אהבה

    אין תחליף לה

    אך הגורל אכזר הוא.

     

    ככה כתבתי כשהייתי בן עשרים, אמנם מליצי מאוד, אבל אפשר להרגיש שכבר אז הייתה בי השריטה ההיא, הכמיהה אל השדים האלה....

     

    אני יודע שהוא שם  מחכה לי הזקן הגיבן, בקרוב הוא יטיל לחדרי  שוב שבעים עקרבים

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/08 19:15:

      יופי של כתיבה

      אבוא עוד לבקר..

       

        19/5/08 21:34:

      נפלא..פשוט כך.

      שלך.שרה

        27/1/08 10:04:

       

      צטט: אלת האש 2008-01-26 22:28:20

      מוזר..והסוף כמו מחכה לך..שתסיים אותו אחרת..בכל זאת 20 שנה חלפו..אם לא קצת יותר..

      ואם כבר אז ידעת שהגורל אכזר..מעניין מה אתה חושב על הגורל היום..ועל אהבה בפרט.

      הכרתי הרבה עקרבים בחיי..

      ורק פעם אחת נעקצתי..שחור..היה..שחור וגדול.

      ואיך את יודעת שחלפו עשרים שנה? לא ציינתי זאת כאשר פרסמתי את הספור אבל את צודקת את הספור הזה כתבתי לפני שנים רבות אולי אפילו יותר מעשרים

      ובאמת רוצה לדעת מה אני חושב היום? ובפרט מה אני חושב על אהבה?

        27/1/08 10:01:

       

      צטט: shirilan 2008-01-27 01:52:26

       יפה ומיוחד מכל הרדודים, החורזים והמנקדים כאן. וסליחה על ההשוואה.

      תודה על הפרגון הענקי שלך....

      את הספור הזה כתבתי כשהייתי בן עשרים

      והדברים שאני כותב היום? גם אוהבת אותם כך?

        27/1/08 01:52:
       יפה ומיוחד מכל הרדודים, החורזים והמנקדים כאן. וסליחה על ההשוואה.
        26/1/08 22:30:
      מוזר
        26/1/08 22:28:

      מוזר..והסוף כמו מחכה לך..שתסיים אותו אחרת..בכל זאת 20 שנה חלפו..אם לא קצת יותר..

      ואם כבר אז ידעת שהגורל אכזר..מעניין מה אתה חושב על הגורל היום..ועל אהבה בפרט.

      הכרתי הרבה עקרבים בחיי..

      ורק פעם אחת נעקצתי..שחור..היה..שחור וגדול.

        26/1/08 22:13:

       

      זה יפה כשהחלום הופך לאגדה שהופכת לאותיות ומי יודע , עוד יקרום פעם עור וגידים

      סיפור עָם מזה   :-))

      מרימה כוסית  יין אדום  נטול עקרבים לתחילתה של אגדת עם :-))   

      ומציינת לשבח שהפעם הרבה יותר קל ונעים לקרוא בין הפסקאות ....  קורץ

        26/1/08 21:54:

       

      צטט: הקדרית 2008-01-26 21:25:46

      אני יודע שהוא שם  מחכה לי הזקן הגיבן, בקרוב הוא יטיל לחדרי  שוב שבעים עקרבים

       

      אמ'לה.....

      שבעים עקרבים???

      אתה מפחיד!!!!

      הפחדתי אותך פה הפחדתי אותך בספור הבא טראנס בבהייה

      לא צריך להתרגש יותר מידי מהשדים המילוליים שלי...

        26/1/08 21:25:

      אני יודע שהוא שם  מחכה לי הזקן הגיבן, בקרוב הוא יטיל לחדרי  שוב שבעים עקרבים

       

      אמ'לה.....

      שבעים עקרבים???

      אתה מפחיד!!!!

      ארכיון

      פרופיל

      רקדן המילים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין