הכותרת ממש ממש לא טובה / מתאימה / מושכת..

אבל בכול זאת שם זה התחיל ...

אח של חבר יקר לי הלך לעולמו  ואני בבית קברות לא ידוע לי מחבק חבר ומסתובב לי בין הקברים כדי לא להפריע לבני המשפחה לחבק ולנחם...

חברי מבוגר ממני בהרבה .. ואחיו היה אח בכור ...   מוות של אדם אהוב הוא תמיד מוקדם מידי אלה אם היה המנוח חולה לא עלינו...

בכול מקרה -   אני מסתובב לי ברחבי בית הקברות ומהרהר במשמעות החיים והעולם .. ועוד כהנה וכהנה מחשבות חצי פילוסופיות של בתי קברות...

וקורא כתוביות מעניינות על מצבות עד שאני נתקל במצבה בזאת הלשון...

" משפחה אהובה שלי , אל תבכו יותר מידי ואל תשקעו באבל מיותר...

הייתי איש טוב ואני הולך למקום טוב... וכשאגיע שם למעלה אני אעשה להם בלאגן אמתי

שכן  - גן העדן האמתי שלי -- היה כאן אתכם משפחה יקרה שלי

ותכף ומיד שולחים אותי בחזרה כי באמת מגיע לי גן עדן"

חייכתי למראה המצבה וחשבתי לעצמי על גני עדן שונים וגיהינומים  שונים שאנחנו מייצרים לעצמנו במו ידינו

ותסכולנו הרבים...

כמה פשוט לייצר גן עדן עם משפחה אוהבת ...

כמה מעט באמת נדרש...

וכמה שזה פשוט וקל להפוך את גן העדן שלנו על פניו לגיהינום אמתי

החיים - "חומר ביד היוצר"...

ויקרים ככ

שנדע ונשכיל לעשות לנו בעיקר גן עדן בחיינו ...