כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של אלה שונייה

    הבלוג של אלה שונייה משלב בין אקטואליה, חברה, מיסטיקה, חיזוי, ספרות, פוליטיקה ועוד פרפראות מגוונות

    0

    "העם המחוצף" ואיש נאור חכם ומפוכח אחד בתוכו - יהודה באואר

    3 תגובות   יום שלישי, 22/10/13, 00:26

     

    ''

     

    "העם המחוצף" ואיש נאור חכם ומפוכח אחד בתוכו - פרופ' יהודה באואר

     

    אם יש עלי להמליץ רק על ספר אחד ויחיד (ישראלי, היסטורי שהוא גם פילוסופי) לקריאה (לא, זה לא התנ"ך), הרי יהיה זה ספרו המרתק בעליל של פרופ' יהודה באואר, העם המחוצף.

     

    אין ספק, לא רק, אבל גם, איש שימי חלדו כשל באואר מסוגל לכתוב ספר כזה. זה לא רק ספר היסטוריה, זהו ספר מסות [כך באואר] אמיץ ושובר כל מוסכמה אפשרית. זה לא רק ספר היסטוריה, אלא ראייה פילוסופית מפוכחת צלולה לפעמים באכזריותה הקיומית, ולכן מוארת ומסוגלת להצביע על הארה.

     

    "אין לי זמן ומה שחשוב לי הוא להציג את גישתי, אשר במילא לא תתקבל על ידי מרבית הקוראים."

     

    כאן הנני עונה לך, פרופ' באואר, אנוכי מקבלת כל מילה ומילה בספרך המופלא, וגמעתי את מילותיך, שהיו לי כמו מים זכים לצמא במדבר.

     

    "ואולי יאמר מי שיאמר תוך קריאת משפטים אלה, שרק חוצפן יהודי מחוצף כמחבר ספר זה, מסוגל להעז לכתוב דברים כאלה... ומה הפלא, הלא גם הוא בסך הכול חלק מאותו עם מחוצף..."

     

    אנוכי רואה במשפטיך, פרופ' באואר, הישג רוחני ואינטלקטואלי שרק מתי מעט בהיסטוריה האנושית, שאתה מנתח אותה באזמל מחודד בלי כחל ושרק, מסוגלים להגיע אליו וגם להציג אותו באופן כה מדויק ומופלא.

     

    דברים בספרו של פרופ' באואר אינם חדשים לי, אך אני נפעמת ושמחה שקם איש ומעז להדליק לפיד כזה ענק ואמיץ קבל עם ועדה. הבחירה ללכת לאור לפיד כזה או לא ניתנת לכל אחד ואחד באופן חופשי. (ואין להבין מדבריי שאני מסכימה עם כל דעותיו ו/או קביעותיו של פרופ' באואר. עיוורון תודעתי לעולם איננו תכונה ראויה ותורמת לפיכחון אינטלקטואלי רוחני.).

    אז מה הנפעמות המיוחדת הזו שלי, ישאלו? ובצדק. אמת, קראתי הרבה מאוד חוקרים, מחברים, סופרים והוגים קונטרוברסליים; אחוז גבוה מהם גרמנים (!), אמריקנים, יפנים ואחרים, וגם יהודים נמנים עמם (זכריה שיטשין המנוח, למשל). אך זוהי הפעם הראשונה שאני שוזפת עיני במילות כאלו של יהודי-ישראלי, וזהו חידוש מרענן, מרתק ומבורך. 

     

     ואין עוד צורך לנסוע לטיבט או להודו הרחוקות למען פגישה עם מאסטר מואר. הנה יש אחד כזה ממש ליד ביתנו. ועדיין, נסיעה לטיבט או להודו יכולה להיות מרתקת לגמרי, אם כי בהודו הצפיפות, העוני, הפשע והחולי כה בולטים עד שקשה לראות או לחוות בה משהו מן ההארה האינטליגנטית. העוני הוא הרעה שדרה בחיבור בל-ינותק עם הבורות. במקום שבו מתקיים עוני אין שום סיכוי לאינטליגנציה מוארת. 

    קשה לי להבין את הישראלים שעדיין רואים את הודו כמקום רוחני. מקום שבו לחיים אין שום ערך. הילדים משועבדים שם לכל מיני צורות עבדות, ובכלל זה עבדות מינית (וכך לא רק בהודו). נו טוב, הרי ההודים הם לא ה"עם הנבחר" של אלוהים. אז מה איכפת לאלוהים מההודים. ובקרוב מאוד כדור הארץ יהיה כה מאוכלס שאפילו לאור השמש יהיה קשה לחדור מבעד לנחילי האדם.

      

    בתקופה הכאוטית הרוויה בטירוף אלים נבער ימי ביניימי של פאנאטיות על כל סוגיה, בעולם ובישראל, הרי שדווקא משפטים חכמים ומאירים שכתב פרופ' באואר, כמו מעניקים איזה אואזיס רגעי של שלווה ונחמה, אם כי לא הרבה תקווה שאיזשהו חסד אינטליגנטי ומואר יירד לפתע על האנושות בכדור הארץ. פרופ' באואר לא פוחד להסתכל למציאות בעיניים ולכתוב מה הוא רואה בה.

      

    על הפן המוסרי של אלוהי הדתות כתבתי פה ושם כמה מילים, וראיתי לי לזכות להסתופף במאור מילותיו של פרופ' באואר בעניין זה, שמבחינת המוסר האלוהים אצל באואר הוא שטן. ברם, מכיוון שאלוהים כזה המוצג בתנ"ך ובכתבים "קדושים" אחרים לא באמת קיים, וכך גם השטן, הרי שהרוע הוא מן האדם. אין עוד בכדור הארץ כולו בעל חיים ערמומי, אכזרי ומסוכן יותר מן האדם. הרוע "זו מחלה אוניברסלית, לא רק נאצית, וניתן בהחלט להסביר אותה." אבל, בכל זאת, יש גם טוב, כן. מעט מדי, אבל יש, אל ייאוש כלל!

     

    אנליל Enlil (חוקרים רבים רואים את אנליל ויהוה כאותה דמות, אך לא כך היא) ראה את הרע שבאדם, וכשבא הצונאמי (מבול) הוא החליט לנצל את ההזדמנות הזאת ולמחות את האדם מעל פני האדמה. ורק אקני Enki, שהיה אחד המדענים שיצרו את האדם, ריחם על יציר כפיו והזהיר אדם אחד מבעוד מועד; הוא אותנפישתים, זיוסודרה (מופיעים בכתבים מסופוטמים), או אם תרצו נוח התנ"כי, שסיפורו מועתק מילה במילה, בשינוי שם, כמובן, מן הכתבים השומריים.

      

    וכה יאמר אושו: "האינטליגנציה טרם קרתה בכדור הארץ." ולא בטוח שיש מספיק זמן בכדי שהאינטליגנציה תרד ברוב חסדה על האנושות.

     

    "היקום שבתוכו אנחנו חיים איננו מקום נחמד במיוחד. התופעה המרכזית בו היא המוות: כל דבר שנולד ומתפתח סופו להיעלם, למות."

    זהו הסיוט של כל חי: המוות. ומכיוון שכך, אפילו יקיריו של הרב עובדיה יוסף פנו לכישופים, ולא לאלוהים, בכדי שהמוות ייסוג לאחור ולא יאסוף את הרב אל אבותיו. אין אני מבקרת את הפנייה לכישוף, חלילה, כי בצר לו בעומדו בפני המוות, הרי שהאדם נאחז גם בקנה קש רצוץ, אלא צורמת לי צביעות הדת כפי שמוצגת בידי אנשים דתיים כרב עובדיה יוסף ומשפחתו. ולפרופ' באואר יש כמה מילים לומר בעניין זה בספרו: על הדת וגם על עובדיה יוסף. 

      

    "הדבר נכון לגבי כל הכוכבים-השמשות ולגבי כל יתר הגרמים והאלמנטים הנמצאים ביקום [דין הכול למות]. אין שום שמץ של ספק שזה מה שיקרה בסופו של דבר למערכת השמש כולה ולכוכב הלכת שעליו אנחנו נמצאים. על כוכב לכת זה קמו והתפתחו חיים, וסוף כולם למות. וכמו שהדינוזאורים, לדוגמה, נעלמו, ייעלם יום אחד גם המין האנושי. באנו לעולם, ... לפני כ-150.000 שנים [הכוונה להומו ספיינס ספיינס], וכמו שחיי כולנו הם כהבזק במהלך הזמן, כך גם האנושות כולה תיעלם יום אחד, מסיבות כאלה או אחרות, כמו שנעלמו כל סוגי החיים האחרים וכמו שייעלמו גם מינים אחרים שישנם היום. מדוע בעצם עוסקים ביצירה האנושית, מדוע עוסקים, בין היתר, בהיסטוריה? מדוע משתדלים לפתור בעיות אנושיות כלליות, ולא רק את בעיות הפרט או את בעיותיה של חברה מסוימת? דומה שבאופן מודע, ובעיקר באופן לא מודע, יש כאן חתירה לכך שהיעלמות המין האנושי מעל פני כדור הארץ – היעלמות שאין ממנה מנוס – תתרחש מאוחר ככל האפשר. במובן מסוים זו אפילו השקפה אופטימית."

     

    כפי שיקומים וכוכבים מתים כך גם יקומים וכוכבים נולדים, במובן זה החיים הם נצחיים. ואם יקרה שיכלו החיים על כדור הארץ או אפילו על כל מערכת השמש שלנו, החיים ימשיכו להתקיים ביקום אחר ובכוכב אחר.

     

    גיל אבות האדם על כדור הארץ הוא מיליוני שנים; תיארוך האב הקדמון המשותף לאדם ולקוף הוא לתקופה של 8 עד 4 מיליון שנים לאחור. אין שום אפשרות אבולוציונית שתסביר כיצד בפרק של שבריר זמן פתאום הופיע לו ההומו ספיינס ספיינס לפני כ-100.000 שנה, ולמדע הקונבנציונאלי אין היום שום הסבר לחולייה החסרה. למזלנו היום אין זה כבר סוד ש"אלוהים בראו את האדם." הענונאקים, אלה שבאו/ירדו מהשמיים לפני כ-400.000 שנה, בכדי לכרות זהב בכדור הארץ. העבודה הייתה קשה מנשוא. הענונאקים הכורים התקוממו ופרץ מרד. ואז התאספו להם האלים בכדי למצוא פתרון הולם. הוחלט לברוא עבד. עד מהרה נמצא המועמד המתאים, ההומו ארקטוס Homo Erectus. חיש מהר החלו המדענים הגנטיקאים את פועלם במעבדות ב-EDin, הוא גן העדן המיתולוגי. אחרי לא מעט כישלונות הם יצרו לבסוף את ה-Lulu-Amalu, זה שלעמל נוצר – ההומו ספיינס ספיינס. היתר הוא כבר היסטוריה.

     

    EL הוא שם תואר שפירושו שליח או שגריר. כלומר, כאשר ענונאקי נשלח למשימה לכדור הארץ, בדומה למצב שבו אדם נשלח למדינה אחרת כשגריר מטעם מדינתו, נוסף לו התואר "EL", ברבים "AluLim" אלוהים.

    בכתבים השומריים העתיקים, שרב מהם מועתק מילה במילה, כמעט, בתנ"ך, הדברים מתועדים בדיוק רב. מחברי התנ"ך, בחפזונם לכתוב ספר קאנוני, מטבע הדברים בחיפזונם כי רב, פספסו לא מעט, ובכך גם לא מעט נשמר מן הכתוב במקור השומרי.

     

    ההומו ספיינס ספיינס – האדם המודרני – הוא פרי יצירתם של הענונאקים. כלומר, לבני אדם יש גנים משותפים עם ה"אלים", לטוב ולרע. לטוב, כי יכלו "לקפוץ" מיליוני שנה קדימה באבולוציה. לרע, כי האינטליגנציה והמנטאליות של בני האדם לא "קפצו" את אותה הדרך בהתאמה. והפער הזה הוא הוא שיוצר את האסון הגדול ביותר בעבור האדם. באופן טבעי החיים בכדור הארץ יכלו להימשך עוד אלפי ומילוני שנים, והאדם יכול היה לפעול עוד הרבה וליהנות מחייו הרבה. אך בגלל הפער שנוצר בין יכולתו השכלית של האדם ובין האינטליגנציה שלו, הוא עלול להמיט אסון על עצמו כבר בקרוב, ואני תקווה שאני טועה. אבל "הלורד ריס (Rees) באנגליה, אחד האסטרונומים החשובים כיום, סבור שיש לאנושות סיכוי של 50% בלבד לשרוד במאה הנוכחית."

     

    מיצ'ו קאקו, אחד המדענים הבולטים והמוערכים של ימינו, קובע כי "האדם המודרני הוא עדיין בעל מנטאליות של איש המערות". קחו עכשיו איש מערות, תנו לו ביד טכנולוגיה של המאה-21, ותקבלו את המצב השורר היום בכדור הארץ. המשוואה היא פשוטה מאוד.

    קאקו מבחין בין שלושה טיפוסי תרבות; טיפוס II ,I, ו-III, הנקבעים, בין היתר, על פי מדד  האנרגיה שתרבות מסוימת צורכת. על פי קאקאו, התרבות דהיום בכדור הארץ איננה אפילו תרבות מטיפוס I. הדלקים שלנו הם מאובנים. [1] ולהבדיל, הדלקים של הענונאקים-האלים נובעים מניצול האנרגיה הגלקטית, תרבותם היא מעבר לתרבות מטיפוס III.

     

    "הוא [אלוהים] ברא את העולם במשך שישה ימים בלבד, לפני כ-5.700 שנה, ביחד עם צבא השמיים (הקיים זה מיליארדים רבים של שנים), והוא חולש על כל העולמות האלה – ועם זאת יש לו עניין מיידי ורציני ביותר בך ובצלחת שלך: אם שתית קפה עם חלב אחרי שאכלת בשר בארוחת צהריים..." הוא כנראה יעניש אותך. 

    ואם אלוהים הוגן ולא נוהג איפא ואיפא הרי שהיה חייב להעניש בחומרה את אברהם (דמות מיתולוגית), שהוא אב-רם המסופוטמי ולא ישראלי, כך שארץ אבותינו היא בסך הכול עוד מיתוס לאומי. אבל ישראל (או פלסטין) היא גם לא ארץ אבות הערבים, שכבשו את האזור רק במאה ה-7 לספירה! אז מבחינה היסטורית כרונולוגית היהודים היו כאן קודם. מבחינת המציאות הקיימת בשטח אין זה משנה; רק מי שיהיה חזק יותר יוותר כאן. אין כיום לאדם מספיק אינטליגנציה להבין שבמצבים כאלה אין מנצח ואין מנוצח, אלא רק הרס ומוות מיותרים לגמרי. 

    וכאשר יבואו אורחים באוהלו (של אב-רם) "וייקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה וייתן לפניהם." אלוהים לא העניש את אב-רם על כך שלא שמר את חוקי הכשרות. אך אותו אלוהים העניש יותר ממיליון ילדים רכים על לא עוול בכפם, שקיפחו את חייהם במיתות הכי משונות בשואה. אלוהים כזה הוא רוצח. ומכיוון שאני נולדתי לניצולי שואה, שחוו את הזוועה הזאת, שילדיהם נפלו ברובי הנאצים או נשרפו בכבשני הגיהינום שהצורר הנאצי התקין, הרי שגם דעתי כזאת של פרופ' באואר, וגם אני אינני מתנצלת על כך.

     

    עם זאת, אני מאוד רליגיוזית, במובן המילולי של המילה. Religio (מלטינית) משמעו לקשור או לחבר ביחד מחדש. במובן זה, ורק במובן זה, אני מאוד רליגיוזית, מכיוון שכאשר נשמה חווה חיבור עם הכול, ולא משנה כמה ארעית היא החוויה של החיים הפיזיים, אין אלא היות רליגיוזי. אין חוויה כזאת מוחקת בהכרח את הפחד ממוות, אבל היא יכולה לרכך אותו, במידה כזאת או אחרת.

    ובכדי להגיע לחוויה כזאת חייבים ללמוד ולהגות יומם וליל. אדם שקם בבוקר לעבודה במפעל כדי להאכיל את הילדים הרבים, או המעטים, שלו, אין לו הרבה סיכוי לחוות את הקשר מחדש עם הכול. והממסד יודע זאת היטב, ולכן רמה ותנאי החיים מדרדרים והולכים בעולם כולו, וגם בישראל. כמה שפחות בני אדם יידעו את האמת, כך זה משחק לידם של היושבים במרומי הממסד, וכך יש יותר עבדים שיעבדו ויילחמו עבור כמה פרזיטים שיושבים במרומים (לא מעט שם הם הענונאקים/האלים). מצד שני, והיוונים העתיקים ידעו זאת היטב; ההמון זקוק שיובילו אותו וישלטו עליו, ולשלוט הם ידעו היוונים. ואכן זה נכון, והיום, עם שבעה מיליארד פיות בכדור הארץ, שרק הולכים ורבים בקצב מסחרר, קביעת היוונים נכונה יותר מתמיד. ומשכך, האם בכלל נוכל לצפות לאיזשהו עתיד טוב יותר?!

     

    אכן, צפי עגום ביותר, ובצדק. אבל תמיד תפעפע התקווה שאולי בזמן אחר, ביקום אחר, או בכוכב אחר, רמת הקיום הפיזי תהיה תואמת את הרמה של האינטליגנציה התודעתית והרוחנית של החי שם.    

      

     ספר חובה לכל בר דעת אוהב אמת והחפץ לדעת את האמת.

     

    ראיון עם פרופ' יהודה באואר (הארץ).

     

    http://cafe.themarker.com/video/3003307/

     

    אלה שונייה   

     

    [1] מיצ'ו קאקו, הפיזיקה של הבלתי אפשרי, אריה ניר

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/13 18:38:
      אכן.
        22/10/13 18:29:
      ההתלהבות שלך מזכירה לי אותי - עד כמה הייתי משולהבת מספר חכם.
        22/10/13 18:27:
      הערכה ראויה לסופר ולספרו.