כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    0

    פֶּרִיפֶרִיָה זה כאן או איך הפכתי לבָּבּוּשְקָה

    26 תגובות   יום רביעי, 23/10/13, 20:18


    23.10.2013


    פֶּרִיפֶרִיָה זה כאן או איך הפכתי לבָּבּוּשְקָה


    נוּ, הסתיימו הבחירות. פרלמנט שפת הים בבת-ים, עליו דיווחתי בפוסט משבוע שעבר, צדק. לחיאני זכה. הדמוקרטיה אמרה את דברה. מה יותר דמוקרטי מאלפי תושבים שהולכים לקלפי ומצביעים עבור ראש עיר שמואשם שסרח, אבל עדיין בחזקת חף מפשע עד שתוכח אשמתו? ואותם המונים עושים "נָה באוזן" לבית הדין הגבוה לצדק ואומרים – "את לחיאני אנחנו רוצים, אותו אנחנו אוהבים, עליו אנחנו סומכים שישפר את חיינו בעיר. עוד לא הוכחתם שהוא אשם, יש הרבה טריקים באמתחתו ובמגרות הסודיות של עורכי דינו, הוא יֵצֵא זכאי, וגם אם אשם, לא אכפת לנו, להיפך, אם במסגרת תפקידו כראש העיר של בת-ים, גזר לחיאני קופונים עבור עצמו הדבר מעיד על יכולת המשילות שלו. אנשי שלטון ושררה אינם פראיירים כמונו, האנשים הקטנים, הם עושים גם לביתם, אלו חלק מהזכויות הנלוות לתפקיד. כך היה, כך הווה, כך יהיה.  אָה, נוּ, נראה אתכם אתם בג"צ, מה תעשו לנו?"
    אחוז פלצות אומר לי מ.ג. הבוקר – "לחיאני טס לחו"ל לשלושה שבועות, עד המשפט, נעלם. במקום להפשיל שרוולים ולעשות את העבודה שלו בעיר." אני מגחכת. "מה יש לו לנהל מה? העיר מתנהלת מעצמה בהמשך לשנות שלטונו. האיש גאון. גאון." כך אני אומרת והולכת לקופת חולים (מאוחדת) לבדוק מה שלום טְרִיגְלִיצִידֶרַיי.
    "מה עם ההפניה לבדיקה ההיא שפקססתי אליך בשבוע שעבר." אני שואלת את מזכירת הסניף.
    "אָה," היא מסבירה, "אין לי פקס, כבר שלושה חודשים שאין לי פקס, נגמר הדְיֹו."
    התדהמה בעינַי אומרת הכל. היא מושכת בכתפיה.
    "אני מבקשת, אבל הם לא שולחים, וזה כזה בלגן, אנשים מצלצלים, לא מבינים, תראי איזה ערמה יש לי כאן על השולחן."
    "למה אין שירותי מזכירות בימי חמישי ושישי?" אני שואלת.
    "צברתי המון ימי חופש, הם מכריחים אותי לקחת אותם, אז אין שירותי מזכירות."
    אני תוהה אם ברעננה, מעוז הבורגנות, העיר בה גרתי, התנהלות כזו הייתה עוברת. לא. היא לא הייתה עוברת. מישהו שמקורב למישהו היה מתלונן על השירות. מחסנית דיו הייתה מגיעה, הפקס היה עובד, ומזכירה חלופית הייתה מקבלת את הפונים בימי חמישי ושישי. אבל, אני חיה בפריפריה, בבת-ים.
    ארבע נשים מחכות לפני המעבדה. תור קצר. אני שמחה. זה ילך מהר. כולם מדברים רוסית. היחידה שדוברת עברית היא אימה הצעירה של אָנָאֵל. אנאל עצמה מתענינת מאד במתקן המים המופלא, ממלאת כוס פלסטיק שקופה, ושופכת את המים סביבה. "אנאל תפסיקי", אומרת אימה, וחוזרת ללהג בטלפון. אנאל ממשיכה בשלה. עוברים ושבים דורכים בשלוליות. בוץ מסדרונות . סביבי עולה וגואה מפלס השפה הרוסית. אני מנסה שלא להתעצבן, זה מאד לא פוליטיקלי קורקט להתעצבן על אנשים שדוברים בשפת האם שלהם. זה ממש לא יפה. ואני הרי בכלל "לא כזאת". אני חושבת על הורי שעלו ארצה בשנת 1946 אחרי ששרדו את שואת יהודי הונגריה. הם נקלטו בקיבוץ כפר-גלעדי, אותו עזבו אחרי שנה... גדרות התַּיִל סביב הקיבוץ, גדרות התַּיִל היו בלתי אפשריות למי ששרד את אושוויץ... אך תמיד נשארו אסירי תודה לקיבוצניקים שאספו אותם. כשהורי, שלא ידעו מילה בעברית, נכנסו לחדר האוכל הם דיברו הונגרית. "אל תדברו הונגרית
    בחדר האוכל"  אמרו להם. "אבל אנחנו לא יודעים עברית" ענו. "אז תשתקו" ענו להם. והם שתקו, ושתקו. ולא כעסו. וגם אני לא. אז בנו מדינה. היה צורך בכור היתוך. היום אנחנו בתקופת האינדיבידואל וזכויותיו. כל זאת עובר במוחי מול המעבדה דוברת הרוסית של קופת חולים מאוחדת בבת-ים. צעיר נבוך משוטט עם כוס בדיקת השתן ריקה, הוא אינו מצליח להשתין, הלבורנטית החביבה מעודדת אותו ללא הצלחה. אישה מבוגרת מגיעה ומבקשת להיכנס בלי תור בהתאם לנוהל - "אני רק שאלה". סביבנו מתלהט וויכוח ברוסית. האישה מבקשת בפשטות "דברו עברית, אני לא מבינה כלום, זה לא נעים לי ככה". אחרת שהצטרפה בינתיים עונה לה בחריפות "הגזמת לגמרי". ההיא תולה בה עיניים תמות. "המושחזת" אומרת – "את לא יודעת איפה את חיה?" ברוסית או בעברית – מבוקשה לא נענה והיא ממתינה עם ה"רק שאלה" שלה. אני נועצת עיניים מהופנטות בלבורנטית. זה לא קשה מפני שדלת חדרה פתוחה. אחרי 40 דקות בהן בוצעו 4 בדיקות דם פשוטות, מגיע תורי. אני נכנסת בהילוך איטי, שלא לחרב את האנרגיה המנומנמת במעבדה, מנסה להשתלב במרחב. הלבורנטית פונה אלי ברוסית. אני מופתעת. חשבתי שעל מצחי כתוב שאני "אחרת", "לא ממש שייכת לכאן". אחר כך אני ממשיכה לבית המרקחת. תיאורית ה"אחרת" מופרכת כאשר מישהו נוגע בכתפי ומפנה את תשומת לבי לרוקחת שמדברת אלי ברוסית, איני מצליחה להגיב, הרוקחת חושבת שאני חרשת או טמבלית, וחוזרת על שאלתה עוד פעמיים עד ששתינו מתעשתות והשאלה נשאלת בעברית. אני מבינה שיוצאי רוסיה סביבי אינם מפעילים את מתג ה"עברית" כאשר הם קמים בבוקר והולכים לעבודה.
    למרות כוונותי הנאצלות להיות הוגנת ולא לשפוט את המתקשים ללמוד עברית קָשָה שָפָה, עולה בי כעס. אני משטחת טרונותי בפני מ.ג. "מה יש להם אלה? שידברו עברית." זיק שדוני ניצת
    בעיניו.
    "הושלם תהליך ההיטמעות שלך בבת-ים", הוא אומר.
    אני מביטה בו בחוסר הבנה.
    "אפילו הבָּבּוּשְקוֹת* הרוסיות מזהות אותך כאחת מהן".

    בינתיים שמעתי ברדיו ניתוח של פרופסורית עורך-דין (מתנצלת שכחתי את שמה) שהסבירה כי החלטת הבג"צ להדיח את ראשי הערים נגדם כבר בשלב בו מוגש כתב אישום, נגזרה מהחוק שמחייב להדיח שר בממשלה נגדו הוגש כתב אישום. אלא מה? יש הבדל בין ראש עיר לשר. אם שר יצא זכאי במשפט, הוא יוכל לחזור לתפקידו כשר. לא כך ראש עיר, שאם יודח, יתקיימו בחירות, יבָּחר ראש עירייה אחר והוא לא יוכל לחזור לתפקידו. לכן, יש הגיון לא מבוטל שימשיך בתפקידו עד שיוכח אחרת. ועוד לא אמרנו מילה על סחבת הזמן הבלתי אפשרית במשפטים של אנשי ציבור.
    לאור המידע המעניין הזה אני מתחילה לחשב דרכי מחדש.
    פָּאזָ'אלוּסְטָה**.


    *  בָּבּוּשְקָה – כינוי לסבתא ברוסית.
    ** פָּאזָ'אלוּסְטָה – בבקשה, על לא דבר, ברוסית.

    ''

    בתמונה – קטע מתוך עבודתו של מתי גרינברג, צמחי הבר של ירושלים, אותם הצמחים באור השחר, אור יום, דמדומים ולילה.
    בקרוב
    תיפתח תצוגה במכון הבוטני ע"ש אולמן, במכון וייצמן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/13 21:05:
      באמת חמוד הזמר הבלגי ששר ברוסית ובעברית. שווה הצצה
        26/11/13 21:05:
      באמת חמוד הזמר הבלגי ששר ברוסית ובעברית. שווה הצצה
        26/10/13 19:02:
      מאז שנות ה 90 השפה הרוסית פרחה ודי התקבעה גם אם לא באופן פורמלי כשפה השניה בארץ . עם זאת יש לזכור שגל העלייה הרוסי הינו גל מבורך למדינה. חבל שרבים מהם לא הטמיעו מספיק את הישראליות וממשיכים לחיות את רוסיה בישראל. ותודה, העבודות של גרינברג יפיפיות.
        26/10/13 11:54:
      נהניתי לקרוא....שבת טובה...סאלינה
        25/10/13 17:25:
      שלא תהיה טעות, אני מאד מעריכה את העלייה ה"רוסית", וכמה מהאנשים אהובים עלי ביותר רגליהם נטועות עמוק באמא רוסיה.... וכלל אינני נעלבת אם חושבים אותי ל"רוסיה"... יש רגעים שזה פשוט מוזר לי נורא
        25/10/13 16:28:

      * לעבודה היפהפיה של מתי גרינברג.

      * לבת ים שמתנהלת למרות ההזנחה.

      - לאנרכיה וליאוש מתפקוד המדינה ומוסדות ציבוריים.

      + את פשוט נראית מתאימה להבין רוסית. זה לא אמור להיות עלבון.

      שבת שלום מבת ימית לשעבר.

        25/10/13 14:46:

      הצחקת אותי עם התאור של המציאות בארצנו .

      ממליץ לעשות מחזה מהפוסט שלך .

      גם אני , כמוך , דובר הונגרית , אלא שיחסית אלייך עולה חדש , רק 48 שנה פה .

      ודוקא נהנה ממגוון התרבויות ואימצתי כמה מילים גם מהודית , גם מרוסית ואפילו מאמהרית .

      והרי פה זמר בלגי , חמוד , שר כמעט בכל שפה אפשרית ואפילו ברוסית ואף עברית .

       

      ''

       

      ''

        25/10/13 10:55:
      נהניתי לקרוא.
        24/10/13 22:10:
      ואולי מחכה לכם עוד מערכת בחירות. בקשר לקופת חולים. זה מזעזע, בעברית
        24/10/13 20:15:

      האמת, תוך כדי שאני קוראת אותך, אני חושבת לי שהמון המון זמן לא היו פה עבודות של מתי. ואז. הפתעה. טובה!

      מאד טובה.

      ולגבי הגדרות והשפה ובעיקר השתיקות. לא יודעת למה וכן. את מכירה טוב את ענייני צרופי המקרים שאני לא מאמינה בהם בכלל.

      וזה בלי קשר להונגריות. אני עסוקה עכשיו בפרצי צחוק חוזרים בספר ההוא של קישון. כן כן. מגדלי הכמון. שפעם שתקו עד שהפסיקו להם את השתיקות.

      חוסכת לך את דעתי על קופות בריאים. ומריצי ראשי ערים :)))

        24/10/13 19:43:

      אגלה לך סוד קראתי את זה כבר אמש ונהניתי הנאה גדולה.

      ושוב חזרתי לקרוא וחשבתי שאם אוסיף אץ מילותח רק אקלקל

        24/10/13 16:31:
      תודה. אהבתי לקרוא
        24/10/13 16:13:
      חברה יקרה שני מיליון רוסים זה כוח אדיר גם אם ידברו כל שפה שהיא ...יש להם יתרון לגודל.ואנו נצטרך לקבל אותם. מעבר לכך עליה זו מבורכת על תרומתה למדינת ישראל בתרומתה לקהילה בכל המישורים..גרמו למהפך בישראל וחיובי.. אז אשה יקרה ...........בואי ניתן להם כבוד
        24/10/13 09:12:
      מבת ים במלעיל לבת הים הקטנה :)
        24/10/13 08:51:
      אוי נכון, טעיתי בפאז'אלוסטה סליחה ועוד אני מטעה אחרים מיד אתקן
        24/10/13 08:15:

      רבותי ההיסטוריה חוזרת.

       

      העבודה יפהפיה.

       

      ועוד דבר קטן- "פאז'אלוסטה" ברוסית, זה בבקשה / על לא דבר.

        24/10/13 08:13:
      קולחוז בת-ים הוא פלנטה בפני עצמה. האח הידד לקומונרים.
        24/10/13 07:22:
      קראתי וחייכתי :) אגב, בתי אודם, החלה שנת שירות בבת ים...וטרם ביקרתי אצלה בקומונה...שבוע הבא אני מתוכננת...כצנלסון משהו... היא מתנדבת באחד מבתי הספר..12 חבר'ה משכמם :)))
        24/10/13 06:23:
      משעשע. קולחוז בת ים הופך למדינה עצמאית ?
        23/10/13 23:16:
      לצערנו, אין חדש תחת השמש
        23/10/13 22:45:
      כמו המערכון של החמישיה הקאמרית, בעצם כמו שילוב של כמה מהם ביחד. רק בריאות.
        23/10/13 21:33:
      הצדק אילם . והפשע כבר לא בושה במחוזותינו.
        23/10/13 21:09:
      עבודתו מפעימה בעיני * :)
        23/10/13 20:59:
      יפה סוף שבוע נפלא
      חבל שסבי כבר אינו בחיים...הוא וסבתי ויתרו על דיבור ברוסית וביידיש ברגע בו עלו ארצה. אני הפסדתי שתי שפות . לאחרונה, בבית החולים את הרופאים והאחיות מעלי דברו רק רוסית, הייתי אבודה. וולקם טו יזרעאל האמתית.
        23/10/13 20:48:
      כמו במדינות דרום אמריקה היחיד שבא עם סיכוי בהצעה להיבחר מחדש אחרי שבג''צ אמר את דברו, הנצחון שלו אמש (שפכו קיתונות של בוז על השוליים המוסרי) אומרת שהבחירות הללו היו ראויות לרפובליקת בננות. וגם אני לאור המידע המעניין הזה אני מתחיל לחשב דרכי מחדש