0
הרהורים ואמירה בשעה שהיתה אמא רוצה להעיר דבר מה, אבל אי אפשר כך סתם להטיח דברים, היתה מספרת מָשָׂל, כן כך היתה אומרת, משל, והרבה זמן לא חברתי ולא הבנתי שבעצם המילה הזו, עברה כמו מילים רבות אחרות, הסבה שפתית מלשון הקדש ללשון החול הספניולית. כמובן מקורה של המלה היתה סתם מָשָׁל, שהזיזו לה את והמעשה שהיה כך היה. החתן מיד כשראה את הכלה אורו עיניו והוא נמשך אליה בחוטי קסם, או כפי שאומרים הצעירים בימינו "התאהב החתן בלהיטותו הרבה לראות את כלתו, לא הסתפק בביקור כנהוג פעם בשבוע בימי שבת, אלא היה מופיע בבית חמיו ככה סתם בימי החול, דבר שהכביד מאד בבית הכלה, שכידוע היה כעת בימי ההכנות לקראת החתונה, עמוס מאד. התופרות יצאו ונכנסו ותפרו מה שתפרו, הכלה עצמה עשתה ימים כלילות בסיום רקמות הלבנים של נדונייתה, והבית היה כמרקחה. ובימים ההם הקפידו מאד שכאשר מגיע החתן לבקור, היו מבשלים את המאכלים המיוחדים ומצחצחים את הבית והיו אומרים לחתן, "תרגיש כאן כאלו זה ביתך, אצלנו בבית ,ככה זה כל יום". אם הכלה חשבה וחשבה מה תעשה עם החתן הזה והטרחה הרבה שמביא עליה, מה עוד שהכלה מבזבזת את זמנה והיא איננה רוקמת את נדונייתה, בעת בואו של החתן היא יושבת מובטלת ממלאכה, מול פני חתנה. כאמור חשבה וחשב עד שידעה מה תעשה. כאשר הגיע החתן והכל מקבלים פניו בברכה, גם היא קבלה פניו בברכה כמובן, חתן כזה ממש מציאה, אלא, שכאשר יצא סוף סוף לדרכו, הלכה אחריו עד לדלת ללוות אותו ולאחר הברכות המקובלות אמרה לו: " בפעם הבאה, כאשר תבוא, בוא מתוק יותר". יצא החתן שמח וטוב לב ובלבו החלטה טובה להביא לכלתו בבקורו הבא את דבר המתיקה המתוק מכל המתוקים. חשב חשב מה מתוק מרחת לוקם? זהו, מצא חתננו את המתוק שישביע נחת את חמותו ואת חיך כלתו. בפעם הבאה שבא, הביא קופסא של רחת לוקום מהשופרא דה שופרא... והבקור עבר בהצלחה רבה, הכלה חייכה החתן שמח והגיע שעתו לעזוב. ליד הדלת שוב חמותו אמרה לו: "בפעם הבאה, בוא מתוק יותר". אהה חשב החתן, מתוק יותר, מה יביא לכלה הנאוה? אהה יביא לה חלבה! והביא. הכל שמחו ולקראת יציאתו מבית חותנו שוב אמרה חמותו: "בפעם הבאה בו מתוק יותר". ביאושו אל מי יפנה, כמובן אל אמו. ספר לה את בעיתו. ואמו, אשה חכמה, ראתה את בנה במרי לבו ואמרה לו בקולה הרך: "בני, אמה של הכלה איננה רוצה שתביא דבר, הרי אתה יוצא ובא בביתם וגורם להם טרחה, לך לבקר את הכלה לעתים נדירות, ואז, אז אתה תהיה המתוק יותר." אהה, ככה??? תמהה החתן |