כותרות TheMarker >
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    גיל פסגות < ניצה צמרת

    8 תגובות   יום ראשון, 27/10/13, 19:53

    מי שמגיע לגיל מאה הגיע ל"גיל פסגות". אברם זכה והגיע, הוא בן מאה וחמישה חודשים; במיוחד למענו המצאתי את המינוח הזה: "גיל פסגות".

    איש יקר, אלוף ברידג', לב ענק, אנרגיות בלתי נדלות וידע עצום.

    אני קוראת לו "מר אינציקלופדיה".

     

    אז במוצ"ש התכנסנו להשקת הספר שלו. גם באירוע הצנוע היה לו מה להגיד וכולנו - משפחה וחברים נטפנו חיוכים - כי הוא מצחיק. בזמנו ישבנו יחד ואברם סיפר וסיפר ואני כתבתי וערכתי.

    מה אומר, היתה זו חוויה מיוחדת במינה. איש עם תאוות חיים ובעל עקרונות וחוכמת חיים, צלול כבדולח ונוסף על כל זה, בדחן מלידה.

     

    התוצאה היא ספר ביוגרפיה מרתק.

    לפעמים אני מצטערת שספרים מסוג זה לא מגיעים לידי הציבור הרחב. כך במקרה הזה.


    מתוך הספר: 

     "...אברם הוא תופעת טבע מהלכת. תעודת הלידה שלו מסגירה את גילו הכרונולוגי, אך רוחו הצעירה מהתלת בסובבים אותו ומעוררת פליאה והשתאות...

     

    "אברם הוא בעל כישרון נדיר לספר סיפורים. העברית שבפיו רהוטה ומתובלת בשיבושי לשון מקוריים ומצחיקים...

     

    "סיפור חייו של אברם הוא סיפור עלילה במלוא מובן המילה. זהו סיפורו של גיבור יחיד שחייו החלו בשנת 1913 בפולין..."

     

     

     

     

    ''


    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: shabat shalom 2013-10-28 15:29:20

      מי שיכול לראות בכל רגע נתון את תוצאות עבודתו נראה מאושר כמוך בתמונה...

      ----------

       

      תודה יוסי

        28/10/13 15:29:
      מי שיכול לראות בכל רגע נתון את תוצאות עבודתו נראה מאושר כמוך בתמונה...

      צטט: ~בועז22~ 2013-10-28 05:46:43

      אין אדם שאין מאחריו סיפור חיים מופלא. ראוי פרויקט מעין זה, לכול משפחה, שצעיריה ידעו את סיפורם של קשישיה.

      -------

       

      בועז, אני מעריצה אותך. אתה מבקר כאן ושם - בבית הראשון ובבית השני - אתה תמיד משתדל לתת פידבק. זה סוג של התייחסות ומתן כבוד- נתינה ללא גבולות או חשבונות. לא פגשתי בחיים האמיתיים אנשים רבים מהסוג שלך, כל שכן, לא בעולם הווירטואלי. מצדיעה לך מכל הלב. תודה. 

       

      ---- ולעניין. פרויקט משפחתי כזה הוא באמת משהו "גדול" שנותן לכולם המון. בדור הזה ולדעתי גם לדורות הבאים..

      צטט: קנולר 2013-10-28 12:19:49

      עשה אותי דווקא עצובה כי אמא שלי נולדה בסוף 1913 והיו לה שאיפות רציניות להגיע למאה, ואני חושבת שלא שמרתי עליה מספיק טוב.

      --------

       

       כמו כל ילדה טובה, את לוקחת אחריות. אבל יקירתי, לא כל דבר בעולם הוא באחריותך. לצערי. אני בטוחה שלא רק משך חייה של אמא שלך, עוד כמה דברים - גדולים כקטנים או להפך, אינם תלויים רק בך, או בך. ואל נא תהיי עצובה. את יודעת שאני אוהבת אותך מחוייכת - מחייכת. 

        28/10/13 12:19:
      עשה אותי דווקא עצובה כי אמא שלי נולדה בסוף 1913 והיו לה שאיפות רציניות להגיע למאה, ואני חושבת שלא שמרתי עליה מספיק טוב.
        28/10/13 05:46:
      אין אדם שאין מאחריו סיפור חיים מופלא. ראוי פרויקט מעין זה, לכול משפחה, שצעיריה ידעו את סיפורם של קשישיה.

      צטט: ורד אוריאל 2013-10-27 20:31:04

      מרגש. לפחות משפחתו זכתה שינציח את זיכרונותיו לתוך ספר.

      ----------

      תודה ורד. המנוע שעומד מאחורי ספרים כאלה הוא בדרך כלל הילדים או הנכדים. לפעמים האדם עצמו מוצא לנכון לחולל את הרעיון או בן/בת הזוג.   בכל המקרים יש מודעות רבה לחשיבות ה"פרויקט" למען הדורות הבאים. 

       

        27/10/13 20:31:
      מרגש. לפחות משפחתו זכתה שינציח את זיכרונותיו לתוך ספר.