מצוקה נפשית- בין תסכול לסכנת נפשות

מצוקה נפשית הינה חוויה סובייקטיבית, העלולה לקבל ביטויים רגשיים שונים ובטווח עוצמות משתנה. בד"כ האדם יחוש סבל בצורות שונות- תסכול, דכאון, חרדה, זעם, חוסר אונים, כאב נפשי או מצב נפשי אחר שקשה לשאת. לעתים המכאוב הוא זמני ולעתים מתמשך ולעתים המכאוב ניתן להכלה ולהתמודדות ולעתים יכול להוביל למקומות קשים עד כדי סיכון לעצמו או לסביבה.

מהאדם הנוירוטי ועד הפסיכוטי

האדם הנוירוטי מתמודד ביומיום עם קונפליקטים הקשורים ביכולת לביטוי עצמי, ביטויי אסרטיביות, התמודדויות עם מורכבויות רגשיות ובינאישיות, הגשמה עצמית ועוד. לעתים אדם עשוי להיקלע למשבר נפשי קשה עקב חוויה טראומטית, משבר חיים (כגון מות אדם קרוב, פיטורין, התמודדות עם מחלה קשה, גירושין). * עפ"י נתונים של משרד הבריאות אחד מכל שישה בוגרים סבל מהפרעה של חרדה או דכאון במהלך חייו. כמו-כן, מצב נפשי קשה כמו דכאון קליני, עשוי להוביל אדם למחשבות אובדניות. עצם קיומן של מחשבות אלה מהווה אינדיקציה לרמת מצוקה של אדם אך אינן בהכרח מעידות על פגיעה עצמית. בד בבד, אנשים הסובלים מדיכאון קליני מתמשך או ממצב של מאניה (ההיפך מדיכאון) עשויים גם להביא עצמם לידי מעשה של סיכון או פגיעה עצמית. לעתים מאפיינים אישיותיים הכוללים חוויות של ריקנות, זעם, אימפולסיביות, תנודתיות ביחסים הבינאישיים ובמצב הרוח, עשויים להוביל לפגיעה עצמית
או בזולת. כמו-כן, אנשים בעלי קוים אישיותיים סדיסטיים ומזוכיסטיים עשויים לעסוק בפגיעה בעצמי או בזולת לצרכי הנאה. גם אנשים בעלי קוים פסיכופתיים, הזוכים לסיפוק וריגוש מעצם הפגיעה באחר, עשויים לנהוג באגרסיביות כלפי הזולת. פעמים רבות היסטוריה של אלימות או של פגיעה עצמית עשויים לרמוז על אפשרות של התנהגות חוזרת מסוג זה. כמו-כן, אדם הסובל ממחלה נפשית כגון סכיזופרניה עם רמת חשדנות גבוהה, עשוי לפגוע בזולת מתוך התנהגות חסרת שיפוט.

סימנים שעשויים להעיד על צורך בפנייה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש

לא כל מצוקה מצריכה פנייה לאיש מקצוע. בד בבד לעתים ערנות לרמת מצוקה גבוהה או להתנהגות שעשויה
לרמוז על אפשרות של סיכון לעצמי או לזולת, עשויה להציל נפשות. להלן מספר סימנים שבהופעתם כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש:
א. דכאון קליני או מאניה דפרסיה

ב. נטייה לאימפולסיביות ולהתנהגות של הרס עצמי או פגיעה בזולת

ג. מצב פסיכוטי עם רמת חשדנות גבוהה

ד. הופעה של עוצמות זעם ו/או התנהגות אלימה

ה. מאפיינים סדיסטיים או מזוכיסטיים.

ו. היסטוריה משפחתית בה אדם קרוב התאבד או פגע באחרים (פיסית)

ז. שימוש בסמים ובאלכוהול

למי כדאי לפנות?

במצבים מסוג זה מומלץ להיוועץ עם פסיכיאטר על מנת שיוכל להעריך את המידה בה האדם מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. עפ"י שיקול דעתו המקצועי, הפסיכיאטר יחליט אם נדרשות דרכי אבחון נוספות, מתן טיפול תרופתי, המלצה על טיפול פסיכולוגי או דרכי התערבות אחרות.

* (http://www.old.health.gov.il/Download/pages/harada2012.pdf)

הכותב בעז גסטהלטר הינו פסיכולוג קליני בכיר בעל קליניקה פרטית בתל אביב

אתר: http://boazgesthalter.com/

דוא"ל: boazgesthalter@gmail.com