0
העיתון הנפוץ במדינה שבר שיא נוסף במדורו הכלכלי. כותרת ענק בישרה ביום רביעי (ראו מצ"ב) כי "העשירון התחתון מוציא פי 2 מהכנסתו". הכתבה עוסקת בדו"ח החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממנו אכן עולה תמונה בלתי הגיונית זו. וכך הוא כותב, שימו לב: "ההכנסה החודשית של העשירון התחתון הינה 3,922 ₪ (למשפחה !) ואילו ההוצאה שלו הינה 6,583 ₪ ." ואחר כך ממשיכים וקובעים כי "ההוצאה הכספית של כשליש מאוכלוסיית ישראל גבוהה מההכנסה נטו, כך שהם נמצאים במינוס תמידי ונאלצים לצמצם את הוצאותיהם על מוצרים ושירותים חיוניים".
עכשיו בכלל הלכתי לאיבוד... א' הרי כבר בחודש אחד צברו כביכול כל המשוייכים לעשירון התחתון - חוב בגובה כל הכנסתם...ומה יעשו בחודש הבא?
ב' מאידך, אם אותם שני עשירונים שמעליהם, אכן צמצמו הוצאות באופן דרמטי, מדוע דווחו על הוצאה גבוהה הרבה יותר לסוקרים מהלמ"ס?... או איך הטיעון ה"מצמצם" מתיישב עם מקורות מידע עצמאיים של הלמ"ס, מהם הוא שואב מידע על כלל ההוצאות במשק, כמו נתוני המכירות הענפיים, חברות האשראי, הבנקים ועוד.
לדעתי יש הסבר פשוט: הנשאלים עונים אמת כשהם נשאלים על הוצאותיהם סעיף פה וסעיף שם ולא על כולן. נניח "כמה הוצאת החודש על מזון? הנשאל לא עוצר רגע לחשוב, "רגע איך זה מסתדר עם ההכנסות ה"שחורות" עליהן לא סיפרתי... או על שכר הדירה שאני מקבל על הדירה שירשתי" זאת בעוד שיתר בסיסי הנתונים כמו נתוני המכירות הענפיים, הטיסות לחו"ל , רכישות מוצרים בני קיימא וכו' אכן מדוייקים. למעלה מכך, כל עוד אין חובת דיווח למס הכנסה על כל אזרחי המדינה, אין לאיש מידע אמיתי על סך ההכנסה למשקי בית מכל מקור שהוא, יחדיו. (גם בהנחה שהדיווחים יהיו מוטים אפילו בכ20%, עדיין ייווצר בסיס נתונים הגיוני.)
אבל גם אם ב"ידיעות" לא חושבים כמוני, הרי לו היו מעט מקצועיים, היו חייבים לפחות להציב סימני שאלה על הנושא ולעורר דיון בשאלה כיצד מתיישבים הנתונים הרשמיים אלו עם אלו.
אבל למה לחשוב כשיש אחלה סיפור ואפשר לנגח את הממשלה שאחראית כמובן...
א |