כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    Big In Japan

    0 תגובות   יום שישי , 1/11/13, 04:23
    שורשי הנסיעה נטעו אי שם, בראשית הקיץ. עת הכדורגלן והדוגמנית משדלים אותנו (יותר בכיוון של מתחננים) שנצטרף למשפחתם לטוקיו ב'חופשת אוקטובר'. באותה העת, מסביב לבריכה, אף אחד מהם לא טרח להזכיר טייפון, קרינה, צונאמי ואובדן התמצאות מרחבי ביפן. קיבלנו מצג שווא על הנץ הדובדבן, על המעיינות החמים של אקונה, על פסגתו המושלגת של הר פוג'י, השיקיות של רחוב Omotesando, המוזרות של - Harajuku והתרבות העתיקה. הבטיחו לי גיישות, סאקה וביקור במפעלי טויוטה.
     
    Therefore... ספק מתוך רחמים (כלפי השכנים), אולי מתחושת סקרנות שקיננה בי מאז ומעולם בנוגע ליפן ובעיקר היות ו"שתחיה" פקדה עלי "נוסעים", מצאנו את עצמנו בשלהי אוקטובר, אחרי שש שעות טיסה, באמצע הלילה בנמל התעופה Haneda שבטוקיו. עם שלושה ילדים די חמודים בנסיבות העניין, שתי מזוודות כבדות במיוחד וחמישה טאבלטים מרוקנים בלי טיפת WIF זמין. ממתינים בסבלנות מוגבלת, בתור הארוך לביקורת הדרכונים. שואלים את עצמנו, איפה היעילות היפנית שכולם מדברים עליה?
     
    להזכירכם, שלא בכדי זוכה נמל התעופה צ'אנגי שבסינגפור בתואר שדה התעופה טוב בעולם, כשההמתנה הממוצעת בתור היא לא יותר משלוש דקות, הארבעים וחמש דקות של המתנה בתור בהאנדה (Haneda) היו מיותרים לחלוטין.
     
    יפנית שפה קשה.
     
    למרות שיפן נחשבת למעצמה הכלכלית השלישית בגודלה בעולם, קרוב לוודאי, שלא תמצאו בה דוברי אנגלית. למעשה, גם אין שילוט באנגלית או כל זכר לשפה האנגלית. אפילו הכיתוב שעל הלחיצים במכשירים החשמליים הוא רק ביפנית. עכשיו לך תפעיל את המיקרו-גל, מכונת הכביסה או את האסלה המאוד משוכללת של היפנים. 
     
    אגב, ביפן, כל האסלות מצוידות במערכת עזר לעשיית צרכים. בכנות, עד היום לא הבנתי למה אני צריך 'מערכת עזר'? וגם לא נזקקתי לאחת (יצא בלי עזרה...מוזר). ברם, לא אסרב לנסות משהו שעשוי לשפר דרסטית, את איכות חיי. אבל עם הכיתוב היפני חששתי ללחוץ על הכפתור האדום ובטעות להישאב לאסלה... אז ויתרתי ועשיתי את צרכי בלי עזרה מהידית המשוכללת. אלו מכם שמעוניינים להרחיב את הדעת בנושא המרתק של ה'אסלות היפניות', ויקיפדיה מקדישה דף שלם לנושא. קישור
    ''''''
    כביסה עדינה, שישים מעלות, בלי סחיטה... על מה לוחצים?
     
    למרות הכשל הלשוני מגלים המקומיים נחמדות ואדיבות יוצאת דופן. בניגוד מוחלט לתדמית התוקפנית שמיוחסת להם מתקופת מלחמת העולם השניה. כל מקומי שהתבקש או הציע את עצמו לתועלת, עזר בחפץ לב. אפילו, אם נדרש, ליווה אותנו למחוז חפצנו גם אם היעד לא היה בכיוונו. לאמיתו של דבר, המקום היחיד שמדברים בו אנגלית ביפן הוא מקדונלד'ס. מלים בסיסיות כמו קולה, נאגטס וביג-מק את זה הם הבינו מצוין. אהה, גם ב- Starbacks הבינו "קפה לאטה".
     
    תחבורה.
     
    צריך להיות מטורף אמיתי או בת יענה בכדי לנהוג בטוקיו. איך קשור 'בת יענה'?  מהסיבה הפשוטה שלבת יענה יש ביצים גדולות ומוח קטן וזה בעקרון מה שחשתי עת אחזתי בידי את ההגה הימני של ה GT-R הכסופה, תוך שאני מנסה נואשות לנווט במטרופולין העמוס.
    בחלומות הכי פסיכוטיים שלי לא דמיינתי את עצמי נוהג בטוקיו. מסתבר, שחלומות ומציאות לחוד. בשעה שמערכת הניווט שהוזמנה מראש באנגלית התגלתה כבעלת תפריט באנגלית אך המפות והוראות ביפנית. כשה-Waze מאבד קליטה סלולרית מעת לעת, בדיוק כשהגיע העת לבצע פניה קריטית, כשהילדים עייפים ועצבניים ומזג האוויר מחוץ לניסאן הננסית הוגדר כטייפון רמה 3 עם משבי רוח של מעל 100 קמ"ש. בת יענה או לא? למרות שכך שרדנו בכבוד אבל לא אכחיש, שפלטתי אנחת רווחה קטנה, אחרי שהחזרתי את הניסאן 'בריאה ושלמה' לחניון חברת ההשכרה.
     
    ''''
    אמאל'ה איפה אני?
     
    המוניות היפניות מבהיקות בניקיונן, הנהגים אדיבים באופן יוצא דופן ועל המושבים בכל מונית תמצאו רקמת יד עדינה, קו נטוי, מקרמה בצבע לבן. בדיוק כמו, שהיה לאימא שלי על המזנון בסלון בשנות השמונים. מעניין  מה יותר גרוע? מושבי החרוזים וריח הזיעה של נהגי המוניות בארץ או בתיה עוזיאל במוניות היפניות?
    ''
    בתיה עוזיאל, היתה גאה.
     
    כשמחירי המוניות מרקיעי שחקים, לא פלא שרוב התנועה הציבורית מתנקזת לרכבת התחתית. שבהנחה שאתה דובר יפנית קיים סיכוי סביר להבין מי נגד מי ולהגיע ליעדך בשלום. לאלו שלא דוברים את שפת המקום, יגלו שמדובר באחת ממערכות התחבורה הציבורית המורכבות בעולם להתמצאות.
     
    לכאורה, בגמר מלחמת העולם השנייה, כל מי שהיה ברשותו את חפירה או טרקטור קטן כרה לעצמו איזה קו 'קטן' ברכבת התחתית. כפועל יוצא יש הרבה מאוד 'חברות פרטיות' שמפעילות קוים פרטיים. לכל חברה יש מפה, תחנות משלה, כרטיסים משלה ומחירים משלה. מעבר בין שתי חברות הוא לא רק מסובך אלא גם דורש הליכה ארוכה במעברים תת קרקעיים ועוד לא הזכרנו שמפת התחנות היא רק ביפנית...אה וגם מהמכונות לרכישת הכרטיסים. בהחלט מאתגר ולא טריוויאלי.
     
    ''''
     
    דיור בר השגה.
     
    לא רק המוניות ביפן יקרות, כך גם המלונות. לכן  הזמנו מבעוד מועד דירת "נופש" באחד האזורים השוקקים של טוקיו העונה לשם Roppongi חמש דקות מכפר-סבא ושבע דקות מ Ginza. בעל הדירה הפליג בשבחה אבל "שכח" לציין את גודלה. מסתבר, שמדובר בחדרון זעיר (אומנם משופץ, נקי, שקט ומרכזי) אבל זעיררררר.
    בשעה ש- 70% משטחה של יפן לא ראוי למגורים, חקלאות או תעשיה, וגם השלושים אחוז הנותרים גם לא 'מציאה גדולה', עקב מיקומה בלב "טבעת האש" (חיבור טקטוני פעיל במיוחד) שמבטיח רעידות אדמה על בסיס קבוע ואסונות נלווים על הסיס מזדמן. ובכל זאת כדי לאפשר לאוכלוסייה העשירית בגודלה בעולם להצטופף בטוקיו הבתים קטנים, קטנים, קטנים.
    כשיפני מספר לחברו שקנה "קוט'ג" הוא כנראה מתכוון שהוא עבר להתגורר בתוך גביע קוט'ג. אז הצטופפנו שבוע! "מה שלא הורג, מחשל" ובכל מקרה לא תכננו לשהות בחדר יתר על המידה. יש הרבה מה לראות ולעשות בטוקיו.
     
    איפה היית ומה עשית?
    כל הסיפורים, התמונות השוות והרכילויות הפיקנטיות... בפוסט הבא.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין