כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    Happy Halloween!

    2 תגובות   יום שבת, 2/11/13, 17:40

    חג ליל כל הקדושים שמח, או כמנהג המסורת- האפי הלאווין! חג ליל כל הקדושים הוא אחד מהחגים האהובים עלי מבין המנהגים הנוצריים, אך מכיוון שאנו לא חוגגים אותו כאן בארץ - לפחות אנחנו יכולים לכבד את חלקי המנהגים ולראות סרטי אימה משובחים ומפחידים כדי להתקרב כמה שיותר לאותו החג- בלי שום מסר דתי או מסורתי, חלילה. אין כמו לשבת עם כוס שוקו חם, לצד האווירה הקרירה שבחוץ עם שמיכה ולהתענג מול סרט אימה מלחיץ ומפחיד שמכניס אותנו לאדרנלין ולאווירת החג, ששנייה לאחר הצפייה יעורר בנו חשק עז לצאת אל דלתות השכנים עם תחפושות אייקוניות של דמויות אימה מהודרות בדם ולצעוק להם "תעלול או ממתק". מחפשים אחד כזה? צפו בכתבה.
    אז נתחיל בעשרת סרטי האימה הטובים ביותר שראיתי אי פעם.

    במקום העשירי- זה. /IT

     
    ''
    אין ספק שכל חובב אימה אמיתי כבר ראה את הקלאסיקה הזו- ואם לא, מוטב שיראה. מדובר כאן באחד מסרטי האימה האיכותיים והמצמררים שיצאו בשנות ה90. סיפור גוסטסטורי מאיים שמבוסס על ספרו של סטיבן קינג- הספר הידוע בהיותו מפחיד מבחינה פסיכולוגית בגלל האלמנטים שבהם סטיבן קינג השתמש בכתיבתו המלכותית, בה הצליח לגעת בקורא בנקודות בהם הוא פוחד- הרוע השוכן סביבנו. הוא יכול לבוא אלינו מגינת השעשועים, ממסך הקולנוע, במרתף הבית, זה בעצם הפחד של כל ילד קטן- והשימוש של סטיבן קינג בילדים בתור הדמויות הראשיות מוביל אותנו למסע מצמרר שמחזיר אותנו אל העבר, לפחדים האמיתיים שלנו.

    את זה סטיבן קינג עשה מעולה, אך הסרט קצת שונה באופי שלו מן הספר ומספק בעיקר בידור וצד מאוד מעניין ומותח לסיפור- והוא עושה את זה נהדר. הילדים משחקים בצורה נפלאה, ובחלקו השני של הסרט אנחנו מתמקדים בהם בתור מבוגרים שמתנקמים באותו הרשע האכזרי. הסרט לא עלול להפחיד או להלחיץ את כל הקהל, ובטח שלא את המנוסים אך הוא בהחלט עובד ומרתק בכל השלוש שעות הקצרות כ"כ שלו. מדובר בסרט שפשוט חובה לכל חובבי הז'אנר ובהחלט בידור ראוי לחג זה.

     



    במקום התשיעי- המנסרים מטקסס / The Texas Chain Saw Massacre

    ''


    בואו נראה אותכם מול זה- אתם יוצאים עם החברים שלכם למסע כיפי ומלא אדרנלין בדירה של קרוב משפחה של אחד מהחבר'ה, באים במטרה להינות- סמים, סקס, כיף חיים. זה עומד להיות הבילוי הכי כיפי שיהיה- וברגע האחרון הוא הולך להיות חלום בלהות. באותה הדירה האפלה והישנה, מסתתרים להם אנשים שאתם מרגישים בנוכחות שלהם, ואין לכם מושג מי הם. מדובר במנסרים מטקסס, והם לא יתנו לכם לנוח.

    מי שיצפה בסרט שזכה לשלל המשכים ולרימייקים משובחים לא בטוח יפחד או ייבהל מהמוצג על המסך, אבל בהחלט יהנה משעה וחצי של מתח אינטנסיבי וסוחף ומשלל רציחות מרהיבות ומקוריות שעשויות היטב. הסרט הזה הוא כמו "הטוב הרע והמכוער" של סרטי האימה- הוא הוביל אחריו שלל של קלישאות אימה שכולן מועתקות ממנו. הוא היה המוטיב לסיוטים של בני נוער שלא ידעו כיצד להתמודד עם הסצינות על המסך- שבניגוד לחידושים שמספקים רק הבהלות, כאן מדובר בשעה וחצי של אימה אנושית, ריאליסטית ובעיקר מותחת. בהחלט סרט אימה מהשורה הראשונה.



    במקום השמיני- המסור. / SAW

     

    ''

    אני מניח שקשה לפספס את הסרט הזה, בין אם אתם חובבי אימה ובין אם לא, בין אם אתם עמוק בעסקי הקולנוע ובין אם לא- אין ספק שמדובר באחד מסרטי האימה הגיאוניים, המותחים והמשובחים שיצאו- והסרט שבנה את השם לבמאי האימה המוערך, "ג'יימס וואן" שממנו רק הלך והדרדר עם הזמן. מדובר כאן במסע מדמם, אפל ועוכר שלווה שחוקר את הנפש של האדם ועד כמה יהיה מוכן לוותר בשביל לחיות- מהו הרצון המיסתורי של האדם לאלימות- וכמה ילך רחוק בשביל לשרוד. נשמע שטחי? לא תאמינו עד כמה שזה עמוק, זה הרבה מעבר לסתם רציחות מלאות בדם- ודווקא בגלל הנושא הכ"כ אפל שהוא חוקר, מדובר בסרט כ"כ מפחיד- כי אולי אותה הנפש הרעה והאלימה, חסרת הרחמים שוכנת בתוך אחד מאיתנו?

     

     

     

     

    במקום השביעי- היתומה / Orphan


    ''

     

    כן, יחלקו עלי כאן שלא מדובר בסרט אימה אלא בסרט מתח- אבל תהרגו אותי, מדובר באחד הסרטים הכי מלחיצים ומצמררי שראיתי. הוא אומנם לא עוסק ברציחות, ברוחות רפאים או בזומבים שמשתלטים על עיירה- אבל הוא עוסק בנושא הרבה יותר ריאליסטי, מעניין ומסקרן מכל השאר- ומכאן נובע האלמנט הכ"כ מפחיד שלו. שני הורים שתינוקם מת בלידתו בוחרים לאמץ ילדה ממוסד בתי יתומים שנראית תמימה וחמודה, אך לאחר שהם מאמצים אותה הם מגלים שהכל משתנה- והחיים שלהם עומדים בסכנה. אני לא מוכן לחשוף יותר מזה.

    הבימוי, המוזיקה והתסריט בונים כאן סרט שמוגדר אצלי כאימה מן הדרגה הראשונה. יש כאן המון קטעים מלחיצים ומבהילים ברמה שאפילו המנוסים ביותר יפחדו מהם - ואין ספק שזה הסרט המושלם להלווין, ובכללי סרט המתח המושלם לכל יום שהוא. 

     



    במקום השישי- צעקה. / Scream

     

    ''
    איך אפשר בלי סלאשר טוב ב"ליל כל הקדושים", ועוד סלאשר כזה?! בפוסטר של הסרט רואים את דראו ברימורס אוחזת בטלפון ביד ומחזיקה את ידה השניה בבהלה על שפתיה. כולם היו בטוחים שהיא הולכת להיות הכוכבת הראשית של הסרט בלי לדעת שהיא מבין הנרצחות הראשונות של הסרט, וזה אפילו לא ספוילר. סצינת הפתיחה היא אחת מסצינות האימה הטובות ביותר שראיתי, ואפילו שיודעים מה הולך לקרות- היא עשויה כ"כ טוב שאי אפשר שלא להינות ממנה. היא מתפתחת כ"כ יפה, היא פשוט מפתה אותך להמשיך אל הסרט. היא מותחת אותך עד הקצה וגורמת לך להיות בשיא האדרנלין- עד שמתחיל הסרט באמת, ולאחר מכן הסרט מתפתח לאט, עם עלילה שקטה שלא מגזימה עם האימה שלה. ככה עושים סרט אימה. זאת הדוגמא המצויינת לאיך בונים מתח, איך בונים אווירה, איך מושכים את הצופה ואיך מרתקים את הקהל במשך שעתיים לדעת מי האדם שמסתתר מאחורי המסיכה, למרות שהתוצאה לעיתים נראית ברורה.

    אבל מעבר לכך, כל חובב אימה יתמוגג מול הסרט הזה. זהו לא רק סרט אימה של "רוצחים רודפים אחרי נערים", ממש לא, זה סרט שכולל בתוכו המון רפרנסים ומחוות לסרטי האימה הישנים משנות ה80, הוא לוקח קלישאה מפה וקלישאה משם וכך כמו בפאזל נבנה התענוג לצפות בסרט הזה. 



    במקום החמישי- תופעה. / phenomena

    ''
    כאן הלכנו על סרט קצת פחות מוכר, ממוצריו של דריו ארג'נטו המוערך- סרט אימה סוריאליסטי וביזארי על נערה שנולדה עם היכולת לתקשר עם חרקים נקלעת לסיטואציה מאיימת לאחר שעברה לביה'ס החדש, ומגלה שבעזרת כוחותיה מסוגלת להיחלץ מן הסיטואציה הזאת.

    בימויו של ארג'נטו מאוד אומנותי באופיו, הוא בעיקר משתמש באפקטי צילום ייחודיים והברקות בימוי שלעיתים מצריכות סבלנות, אבל בגדול המוצר עצמו עשוי כ"כ טוב שאסור לוותר עליו. זהו אומנם לא הסרט הידוע ביותר שלו (כמו למשל, סוספיריה) אבל מדובר בסרט הטוב ביותר שלו לפי דעתי ובכללי באחד מסרטי האימה המלחיצים שראיתי. לקראת הסוף הסרט מקבל תאוצה ומספק מספר סצינות שלא יצאו לכם מהראש- וארג'נטו יודע בדיוק כיצד לבנות את האימה, וכאן גם יש עלילה מעניינת וסוחפת שמוסיפה טעם לכל הפאן האימתי.

    המשחק מצויין, ג'ניפר קונלי לא שיחקה פחות טוב בתור ילדה, הסרט מעניין ברוב דקותיו ובהחלט מדובר בבידור טוב ומהוקצע שמומלץ להעביר איתו את הלילה.

     

     


    במקום הרביעי- מגרש השדים. / the exorcist


    ''

    כמה כבר אפשר להדר, "סרט האימה הטוב ביותר של כל הזמנים", "סרט האימה המצליח ביותר בכל הזמנים", מי אני שאתנגד לכך? זה קלאסיקה. קלאסיקה אמיתית, עם משפטים קלאסיים, אווירה קלאסית, סצינות קלאסיות וגירוש שדים קלאסי ביותר. זה הסרט שהתחיל ז'אנר שלם, זה סרט שבעקבותיו נוצרו המון חיקויים, המון רימייקים, ולמרות שהשתמשו באפקטי האימה חדשניים יותר ומבהילים יותר- אף אחד לא הצליח להשתוות לאותה הקלאסיקה המצמררת. מגרש השדים הוא סרט פורץ דרך, הוא סרט פורץ גבולות. הוא הסרט הראשון שהעז ללכת עם האימה כ"כ רחוק, הסרט הראשון שהעז להראות ילדה הולכת בהליכת עכביש, ילדה שפניה מרוחות בדם, ילדה שפורצת בביטויים גסים, הוא פשוט מחץ את כל הסטיגמות שהיו על ילדות יפות וקטנות בשלל הסרטים והצליח לגרום לאנשים לצאת המומים ומבוהלים מבתי הקולנוע. זאת קלאסיקה אמיתית. 

     



    במקום השלישי- קנדימן. / candyman

    ''
    למען האמת אני די בטוח שרוב הקהל יתקשה להסכים איתי שקדנימן הוא סרט אימה מצויין בעיקר בגלל העלילה שלו שהותירה את רוב הצופים מבולבלים ולא מסופקים. בניגוד אליהם, אני פשוט נהניתי ממה שהוצג בסרט- גם אם הוא לא היה התוכן הכי מבהיל או הכי מפחיד שיש, הוא פשוט היה מרתק ומותח בצורה נפלאה. כאן דווקא הייתי רוצה לדבר על הדמויות והשחקנים- המשחק כאן הוא כ"כ אמין ומשכנע שלעיתים נראה שמדובר בסרט דרמה רציני ואפל- ואז ברגע האחרון זה נהפך לסיוט. יש כאן ביקורת על ילידי השכונות, על שכונות העוני והפשע ועל מה שקורה בעקבותיהם ומעבר לזה יש כאן סרט שהוא פשוט סרט טוב. הוא אומנם לא בהיר ומובן בכל דקותיו, אבל המיסתורין שלו והאווירה שלו פשוט משכו אותי לאורך כל הדרך- והסוף של אותו הסרט הותיר אותי המום ורועד בצורה שהרבה סרטים לא הצליחו, ועל זה מגיע לברנד רוסו "כל הכבוד". 

     

     


    במקום השני- סיוט ברחוב אלם.

    ''
    גם כאן יש לנו קלאסיקה, מהסוג הפחות מוערך- אך מהסוג היותר מקורי. הסיפור הישן והמוכר לכולם על אותו הגנן הסימפטי שנהפך לרוצח לא יחדש לכם שום דבר, אבל הבימוי הלא פחות ממופתי של ווס קרייבן הופך את הסיפור הזה לסרט אימה אינטנסיבי ומורט עצבים. הסרט, שמשחק בין חלומות למציאות אוחז בך באותה הצורה שבה סיוט אוחז בך- הכל כ''כ אפל, כ"כ מפחיד וכ"כ מוזר שזה פשוט נראה כמו חלום- עד שלרגע אחד אתה תופס את עצמיך ומבין שזה בסה"כ סרט. הוא אומנם לא מפחיד ולא מבהיל בכלל בכל דקותיו, אבל הוא מרתק, מהנה ואי אפשר שלא להעריך את ווס קרייבן על יצירת אחד מסרטי האימה המקוריים ביותר בכל הזמנים. מעבר להכל, זה פשוט סרט שכי לראות.

     

     

     

    ובמקום הראשון: 

     

    הפעם המקום הראשון מתחלק אצלי לשניים- שני סרטים שהגיעו אצלי בתיקו בתואר סרטי האימה הטובים ביותר בכל הזמנים. שניהם הם בעצם מקור ורימייק לאותו הסיפור והמצמרר שחולל מהפיכה בעולם האימה ובנה דמות אייקונית מרהיבה ופולחנית שאין חובב אימה שלא מכיר- מייקל מאירס, גיבור האימה המהולל. אז קבלו את הסרט המושלם לליל כל הקדושים- 


    ליל המסיכות, 1978

    ''
    אני זוכר את הסצינה הראשונה, שהמצלמה עוברת מהבית ישר אל הסלון, אנו צופים באחותו של מייקל מתמזמזת עם החבר שלה, ומיד לאחר מכל אנחנו רואים שאנחנו אוחזם בסכין. באותו הרגע, אני פשוט נכנסתי אל ידיו של מייקל- הרגשתי שאני הוא. האווירה הקיצונית והריאליסטית הזאת היא מה שהופכת את ליל המסיכות לסרט האימה הטוב ביותר בכל הזמנים. הפחד כאן לא נובע מבהלה, פאניקה, דם או רוחות רפאים- הבהלה כאן נובעת מהדמות התמימה והחמודה, מייקל מאירס, שאותו הפרצוף המתוק מסוגל לרצוח את אחותו. זה מאותם הסרטים שפשוט מותירים אותך בהלם וגורמים לך לתהות לגבי עצמיך לאן נפש האדם עלולה להדרדר והאם בתוך כל אחד מאיתנו שוכן צד אפל ואלים שרק מחכה להתפרץ. מעבר לכך, זה סרט מתח איטי, שמתבשל לאט לאט, במוזיקה שקטה ועדינה וברגעים הנכונים מתפרץ ומצליח להפתיע. זאת יצירת מופת אמיתית. 

    ליל המסיכות, 2007

    ''
    נו, אז אנחנו שלושים שנה אחרי ונשארנו באותה הרמה? בד"כ רימייקים לא מצליחים לשחזר את ההצלחה של המקור והם רק מביכים את היוצרים- לא עוד. אני מכתיר בזאת את ליל המסיכות 2007 כרימייק הטוב ביותר שיצא לסרט אימה אי פעם. רוב זומבי פשוט לוקח את כל מה שהיה חסר במקורי ומוסיף אותו כאן, ויוצר כאן סרט אימה דרמתי איכותי וסוחף שלא כדאי לכם להפסיד. הסרט כאן מרחיב על דמותו של מייקל, מרחיב את אותן התהיות שציינתי, מוסיף מימד פילוסופי לעלילה ומעבר לכך מדובר בסרט שפשוט מבויים לעילא. המתח, הצילום והפסקול מהרמות הטובות ביותר, הסרט שאורכו שעתיים ורבע מצליח להרגיש כמו שתיים וחצי דקות ואין אחד שלא יצא בהלם מהסוף העוצמתי שלו. מכיוון שהפעם הרימייק מצליח להשתוות למקור, אני מגדיר אותו ביחד עם המקור כסרט האימה הטוב ביותר, לפחות של העשור האחרון.



    אז כאן מסתיים החג, נהניתים לקרוא? אני מאחל לכם חג שמח, אפל ומפחיד כמו כל אחד מהסרטים האלה- ושתמצו את חג האימה הזה בצורה הטובה ביותר שאפשר, בלי שום קשר דתי או ציוני, חלילה. לסיום, תעלול או ממתק?

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/13 00:51:

      צטט: real life:) 2013-11-07 13:42:02

      אין ספק שעד היום זכור לי לטוב הסרט it ומגרש השדים לטובה, שאר הסרטים שלא את כולם ראיתי, לא השאירו בי חותם גדול. במקרה של IT סטפן קינג יודע להעביר מסר גם דרך המסך, זה לא סתם מפחיד, זה מפחיד ומעורר מחשבה.

       

       

      הספר IT הוא ספר לילדים שהצליח להעביר מסר מדהים אך קלישאתי בנוגע לשיתוף פעולה וביטחון עצמי. היופי שבו הוא מעביר את המסר הזה, בעזרת הפחד שנמצא בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, ואיך בעזרת אמונה בעצמיך ובחברים שלך אתה מצליח להתגבר עליו, מדהים. זאת כמובן לילדים- כי למבוגרים מדובר במסר לעוס, אבל סטיבן קינג גאון בכל השאר. 

        7/11/13 13:42:
      אין ספק שעד היום זכור לי לטוב הסרט it ומגרש השדים לטובה, שאר הסרטים שלא את כולם ראיתי, לא השאירו בי חותם גדול. במקרה של IT סטפן קינג יודע להעביר מסר גם דרך המסך, זה לא סתם מפחיד, זה מפחיד ומעורר מחשבה.

      ארכיון