טיפ מספר אחת עשרה: להפסיק כשמספיק.
מה הכוונה?
התחלנו לאכול. ואנחנו אוכלים. חיבור לגוף ונאמנות לגוף יתבטאו בהקשבה לבטן ובמיוחד לנקודה המדויקת שבה לבטן ולא לראש - מספיק.
ישנה נקודה בזמן האכילה שבה מספיק לבטן. הגוף לא צריך עוד אוכל. אם נפסיק לאכול בנקודה הזאת, הגוף יגיד תודה. אם נמשיך לאכול אחרי הנקודה הזאת, אנחנו מעמיסים על הגוף. יוצרים אכילת יתר שמובילה להשמנה, מחלות, עייפות ובטח שלעיכוב ההרזיה.
מדובר בתירגול של הקשבה לבטן, זיהוי הנקודה שמספיק בכל ארוחה והפסקת האכילה בנקודה הזאת. גם אם האוכל טעים, גם אם האוכל יקר, חם, טרי- התירגול הוא להרחיק את האוכל לזמן אחר או לזרוק אותו. זו עוד דרך לטפח אהבה עצמית. הגוף מאותת שהספיק לו ואתם מכבדים אותו, מקשיבים לו ומפסיקים.
טיפ מספר 12 להרזיה בריאה - להקשיב לבטן
נראה שמדובר בהרחבה של של טיפ אחת עשרה 'להפסיק כשמספיק' כאשר טיפ זה כולל את עיתוי התחלת הארוחה. לאכול בעת רעב פיזי. לאכול כשהבטן ריקה. משוחררת. כשיש צורך פיזי באנרגיה פיזית. כשיש מודעות למה צריך בדיוק. האם צריך מים, האם אויר, האם סוכר (האם פירות או מיץ פירות יתאימו), האם יש צורך במשהו מלוח (ירקות). מה הבטן רוצה ולא מה הראש רוצה. האם יש צורך במנוחה, בשינה, או להבדיל בתנועה ותזוזה. האם הליכה או ריצה יכולים למלא את הצורך?
הרעיון ש"הכל בראש" משחק כאן תפקיד מרכזי. הקולות וההצעות שעולים בראש לרוב לא מסונכרנים עם רצונה של הבטן. כשאנו מפתחים ומטפחים הקשבה קבועה לבטן, ופועלים בסינכרון איתה, זה לא בהכרח עולה בקנה אחד עם המחשבות והרעיונות שצצים בראש. כשמדובר באוכל, ותדלוק פיזי, הבטן היא האדונית. וכשם שעלינו לתרגל הקשבה לבטן, עלינו לתרגל לפעמים אי הקשבה לראש.
טיפ מספר שלוש עשרה: להרגיש רגשות
הרבה פעמים יוצא שאין רעב פיזי. אולי יש שעמום. אולי ריקנות ואולי רגשות לא נעימים כמו פחד, צער, עצב, חרדה, תסכול, כעס, אימה, בדידות, יאוש. כמו כן, יכול להיות שמדובר ברגשות הנחשבים לטובים אם העוצמה שלהם גדולה כמו התרגשות, שמחה, התלהבות וכו'.
בנסיון להתמודד עם הרגשות האלה, אולי להקהות אותם, להרגיע אותם, לברוח מהם, לדכא אותם, אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר ללכת אותם, לרוץ אותם, לדבר עליהם, לכתוב עליהם. אפשר לנשום אותם, אפשר לאכול עליהם. לשתות עליהם, לעשן עליהם...
כשאנו אוכלים, כדי להקהות את עוצמת החיים, ולהפחית את ההרגשה שלהם, מדובר באכילה רגשית. הבעיה היא שהאכילה הזאת משמינה. היא עוד אכילת יתר.
החלופות הלא משמינות הן תירגול של הרגשת הרגשות, נשימה שלהן, הליכה שלהן, ריצה, דיבור, כתיבה, נגינה ומדיטציה.
עלינו לזהות את הסיבה העומדת מאחורי הרצון לאכול. במקרה זה: רגש. ולתרגל לבחור בלהרגיש אותו, לתת לו לחיות, לנשום אותו, לתת לו מקום, לא לחסום אותו, וכך לשחרר אותו מאיתנו.
טיפ מספר ארבע עשרה: צורך חברתי
כיצורים חברתיים שבעבר חיו בשבטים יש לנו צורך בחברה. באנשים. במגע. באינטראקציה.
כאשר חסרה לנו אותה חברה, יש נטייה למלא את הריקנות באוכל, שתיה, עישון וכו'. אותם ערוצים שלא מקדמים אותנו לבריאות והרזיה.
לכן, מומלץ למלא את הצורך החברתי ולשמור על הבריאות. ניתן לעשות זאת על ידי הליכה משותפת, ריצה משותפת, חוגי ספורט, מעגלים חברתיים, עבודה עם אנשים ועוד.
טיפ ספר חמש עשרה: מזון לנפש
אם יש לנו משקל עודף, זה בגלל שאכלנו יותר מידי. ובמיוחד את הדברים שפחות מתאימים לגוף האדם פיסיולוגית. מוצרים מעובדים וכו'. אנחנו מורכבים מגוף-נפש ושני החלקים האלה, רעבים להזנה. את החלק הפיזי והאנרגיה הפיזית – האוכל – אנו מכירים היטב. אך הרבה פעמים אנו מזניחים את הצד הנפשי הרעב שיש להשביע. מה מענין אותנו? מה אנחנו אוהבים לעשות?
רקמה, פיסול, טבע, ים, מוזיקה, נגינה, אומנות, מחשבים, תיכנות, יוגה, כתיבה, מלאכת יד, מדע, משחק, סרטים, ספרים, עיתונים, חדשות, בידור, הופעות, שירה?
לסיום, להפעם, טיפ מספר שש עשרה, להכיל את הכאן והעכשיו, לא לברוח
אכילת היתר שגורמת לנו להשמנה ומונעת מאיתנו הרזיה, נובעת מניתוק, חוסר חיבור, בריחה. והכל מתחיל כאן ועכשיו.
דוגמא: לא נעים לי בעבודה ואני כבר עכשיו, בעבודה, מפנטז על הפיצוי אחרי העבודה – גלידה.
או מפגש עם עוד אדם קשה לי להכלה ואני מנחם את עצמי במחשבה שאחרי המפגש הזה אני אפנה לקפה ועוגה.
יכול להיות נסיון בריחה מוקדם כמו – אני עומד להפגש עם אדם שקשה לי להכיל את המפגש איתו ואני אוכל ג'אנק פוד לפני.
או – בריחה בזמן הקשה להכלה – אני בארוחה משפחתית עם בני משפחה שמעלים בי רגשות כל אחד בנפרד ובטח שכולם ביחד ואני אוכל תוך כדי הארוחה – הרבה.
בכל מקרה – מדובר בלברוח מהכאן ועכשיו.
עכשיו אני עובד במשרד ועולים בי תחושות ורגשות מסוימים. אולי לא נעימים. אבל זאת המציאות.
אני בפגישה עם אדם ועולים בי רגשות ותחושות.
אני עומד להפגש עם אדם ואני מתרגש. עולים בי רגשות ותחושות לקראת הפגישה.
אני בפגישה כרגע עם עוד אנשים ועולים בי תוך כדי רגשות ותחושות חזקים.
זה הכאן ועכשיו, אלה החיים, החיים באים לידי ביטוי ברגשות ותחושות. זו המשמעות של להיות אדם חי ולא מת. ולכן, הטיפ הוא לתרגל את הכלת החיים, הרגשות והתחושות, הכאן והעכשיו, לאפשר את הנשימות, להרגיש את הרגשות ולא לברוח בראש לאוכל, לא לתכנן אכילת יתר, לא לסמם את עצמנו עם אוכל עודף.
לסיוע מקצועי אישי, אתם מוזמנים לפנות אלי לאימון לאורח חיים יותר בריא. 0526333696 רועי. |