כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    תפרתי את הסודות שממציאים אותי מחדש

    43 תגובות   יום ראשון, 3/11/13, 15:50

     

     

    כשהקוצים שלך שרטו לי את הלב ואני הצצתי מהפצעים של הרגשות  

    חשתי שהשמים כל כך נמוכים ומצב רוחם נטוש

    עד שאני יכולה לחרוץ לשון

    וללקק להם את הדמעות החומות מהפנים.

    שמעתי את מכחולי צמרות העננים קוראים לי וגלשתי לחיקם.

     שם, מול זנבות האור של השמש רקחתי תמציות בכל צבעי הזיכרון -

     סגול מדם אשכול ענבים,

     כתום כחמניות בשמש, ואדום מעסיס תותי בר,  

    ציירתי על שטיח השחקים שדות של דרדרים, אש ומים,

    דרכתי את הדורבן שלי

    ושגרתי אותו אל הבוץ היבש שדחוק בפרסותיך השחורות-

    להשקיט בעיטות סוסיך שהופכות אותי לחשופית.

    בחולמניות נשקתי את ציפור הנחמה הצף מתחת לעורי

     שאסף את פירורי המילים משפתיי,

    ובמשיחת מכחול אחת צייר לי לב חדש

    שלא יבול.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/13 16:32:

      התחברתי מאוד גילה. אהבתי במיוחד את:

      דרכתי את הדורבן שלי

      ושגרתי אותו אל הבוץ היבש שדחוק בפרסותיך השחורות-

        22/11/13 13:18:
      תאודורה. יקירה. תודה. במסלול הכתיבה הנפש ממריאה לגג האופטימיות ונוחתת למציאות שמפנה מקום לתהליכים חדשים.
        20/11/13 12:13:
      כמה יפה ורגיש כתבת.... ותתחדשי על הלב החדש :-)
        16/11/13 12:13:
      esty.d, יקירתי. תודה לך על המילים שאת יוצקת ללבי ושמצליחות לגעת בנימים העמוקים של החיים, ולהעלות את האשר מהאוב.
        16/11/13 12:11:
      פרח יפה, יקרה. שפת הכתיבה היא שלמות ששורדת למרות הסדקים.
        16/11/13 08:51:

      "בחולמניות נשקתי את ציפור הנחמה הצף מתחת לעורי

       שאסף את פירורי המילים משפתיי,

      ובמשיחת מכחול אחת צייר לי לב חדש

      שלא יבול."

       

      זה סוד הקסם, זו הנחמה בקושי. הידיעה שהמכחול נמצא גם ביד שלנו ובכוחנו לצייר ציור חדש. כזה שאוהב אותנו.

      את כותבת כל כך יפה! כל כך מרגש! אני רואה את הציור על כל צבעיו . נוגעת בו ממש... חשה את עוצמת הרגשות.

       

      שבת שלום גילה יקרה.

        16/11/13 07:56:
      פירורי המילים מתוך שפתיך .........ושפת הכתיבה שמתוכך זעקו עוצמה וכישרון .......תודה לך
        13/11/13 14:47:
      gubi's world, תודה איש יקר. המילים קבועות, רק הסיפורים משתנים....
        13/11/13 13:27:
      מאוד אוהב את כתיבתך...
        9/11/13 15:29:
      צביקה פרל, היקר. בדרך לזריחה הירח מתערסל ברוח לבנה, וכל השמש ממתינה על הרציף שמתרוקן מקרונות הכאב.
        9/11/13 08:29:

      חושף וחשוף כחשופית,
      כואב וכאוב,
      מעודד ואופטימי.

        6/11/13 12:51:
      גליתוש. יקרה. את נבדלת ביסודיות שלך. את הראשונה משכבר הימים המתייחסת לתגיות שהן בעיניי כמו כותרת משנה שמוסיפה נדבך על הצפוי להיקרא בתוכן. מודה לך על ששיתפת בנקודת מבטך המקורית ופרשנותך המבריקה.
        6/11/13 12:48:
      עין קשובה - תודה יקירה, שמחה שאהבת את העולם שנחשף.
        6/11/13 08:06:
      לקנן בנקיקי הפצע המפוכח. הסתכלתי בתגיות. מפוכח לטעמי זה העלאת הגלד. ומשם צומח רק טוב. ציפורים דואות ממנו. נהדר.
        6/11/13 07:48:
      מקסים!
        5/11/13 14:23:
      יורם גרוסר, איש יקר ומוכשר. אני מסירה בפניך את הכובע, כתבת שירה מרגשת שפותחת את רוכסני הלב להכניס שובלי אור וטוב. תודה רבה לך.
        5/11/13 14:22:
      שלויימה, בלבי שמורה לך חבית אהבה לך ולאגדה שאתה. נכון, פעם מזמן התחבקנו עם הידיים הקוסמיות שבלב ללא מרחק נשימה, היום קשה לי לייצר את הזמן גם לחיבוק בשר ודם. אוהבת אותך עד לעננים ובחזרה.
        5/11/13 14:19:
      דליהו, יקירה. למצות את העיקר מהטפל, זו השפה.
        5/11/13 14:18:
      yael~, תודה יקירה. ככה זה כשתופרים בעבודת יד..
        5/11/13 14:16:
      ההלך, יקירתי. בתהליך היציאה מאזור הנוחות צריך להיות סמן של רצון.
        5/11/13 07:08:
      כוכב הנחתי בין עננייך. להחליק באור כסוף קמט הגלד ולברא לבך מחשש. מחייך אל עוברי הנפש כחמנייה הנפתחת אל השמש. . . כל יום מחדש.
        5/11/13 04:59:

      צטט: גילהסטחי 2013-11-04 08:06:09

      שלויימה, יקירי משכבר הימים. השמחה הייתי מחליקה לתוך החיבוק החם שאתה מציע אותו בעקביות כשהחיישנים שלך מריחים קושי..

       

       

      את זוכרת, כשהיינו צעירים,

      כמה שעות בילינו בשיחות אינסופיות ובלי שום חיבוק 

      ועם שמירת מרחק נגיעה.

       

      אוהב אותך המון.באמת.

        4/11/13 23:25:
      לרקוח תמציות ...יפה מאוד:)
        4/11/13 22:54:
      ציירת יפה עם הרבה צבע תמונה מאוד מוחשית
        4/11/13 22:42:
      את נהדרת. ממציאה את עצמך לעצמך...
        4/11/13 20:05:
      rossini, איש טעים ויקר. אלו המילים שמרקידות את האצבעות שלי ומבשלות שפה של שירה שמסדרת לי עולם מעניין ומהנה.
        4/11/13 19:51:

      רוקחת מילים לתאור מצבים. ניפלא.

        4/11/13 16:46:
      א ח א ב, יקירי. אלו הצבעים החמים שמעוררים עליזות ומרץ. כי גם לטבע של הלב צבעוניות יפהפיה.
        4/11/13 16:38:
      כתום כחמניות בשמש, ואדום מעסיס תותי בר,
        4/11/13 16:38:
      קנולר, יקירה. כשיש יחסי גומלין הדוקים עם הקול הפנימי הוא מצליח לשמוע את המחשבות...
        4/11/13 16:31:
      טבע חופשי, תודה איש טבע יקר. אכן, המילים והמכחולים מאפשרים לי לצייר את עמקי הלב.
        4/11/13 16:30:
      טלוני, יקירתי. מקווה שיום אחד אכתוב ממקום חיובי שיפזר את את כל העננים האפורים וימגנט אלי את הטוב. תודה על דקות הקשב ועל אמונתך שניתן לאמן את שריר האהבה.
        4/11/13 16:28:
      HagitFriedlander,תודה יקירה על נדיבותך הממלאה אותי במילים משמחות ומאירות.
        4/11/13 16:24:
      שאסף את פירורי המילים משפתי - יפהפה
        4/11/13 16:00:

      ציור נפלא ציירת במילים

      מאוד חזק כמו במכחולים

        4/11/13 09:19:

      גילה כתיבתך מדהימה!
      איזה עושר לשוני ורעיוני. חבל רק שמכאב כל כך גדול את יוצרת. אבל כך זה בדרך כלל עם אמנים, הכאב והצער מדרבנים אותם ונוצרות יצירות נוגועת ומרגשות כגון זאת.

      מאחלת לך לכתוב גם מתוך שמחה ואהבה ממומשת.

      חודש טוב של ניסים ואנרגיות טובות.

        4/11/13 08:46:
      כרגע אין לי מילים בכלל אחרי שתפרת את שלך.מדהימה את!
        4/11/13 08:07:
      שיח אחר, ידידי היקר תודה רבה על שאתה מטיס את לבי.. חכה עד שתראה איך אני סורגת מילים, ואילו מאפי שירה יוצאים ממטבחי...
        4/11/13 08:06:
      שלויימה, יקירי משכבר הימים. השמחה הייתי מחליקה לתוך החיבוק החם שאתה מציע אותו בעקביות כשהחיישנים שלך מריחים קושי..
        4/11/13 08:04:
      n a n a, יקירה. כשיש כנפיים של מילים אפשר לעוף מעבר לכאב.
        3/11/13 23:16:
      את בוודאי יודעת לתפור מילים בצורה מופלאה...יצר ההבעה שלך - שורט את הלב...ועדיין לא הזכרתי את המכחול שיש באמתחתך שם הצבעים יודעים לצייר נפלא !!! בקיצור לקרא ולהתענג ...
        3/11/13 22:11:
      הרבה כאב יש פה, שולח חיבוק, זה המעט שאני יכול לעשות עכשיו.
        3/11/13 20:14:

      יקירתי,
      כתיבה משובחת, תיאורים עוצרי נשימה וכאב ... כאב האהבה ... עם אופטימיות זעירה/זהירה בסוף ...
      אומרים שמתוך כאב נולדות יצירות נפלאות וכתיבתך היא ההוכחה לכך, שאפו יקירה נשיקה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין