אנטולי רוקסמן הוא חסיד גדול של אמנויות לחימה כעיסוק ספורטיבי, אולם למרבה הפלא הספורט הזה, שמעניק למתאמן בו יכולת הגנה עצמית מצוינת, לא זוכה להכרה שזוכות לה אמנויות לחימה אחרות, כגון ג'ודו, קפוארה ואגרוף תאילנדי. אמנויות הלחימה המשולבות כוללות טכניקות מאמנויות לחימה רבות, ומעניקות ללומדים אותן הבנה מקיפה בהגנה עצמית, חוסן גופני ועוצמה נפשית.

לא "סתם הולכים מכות"

אמנויות לחימה אינן רק פיזיות. מי שלומד אותן לומד לא רק "לתת מכות" – דרך פשטנית לתיאור של כל סוגי האגרופים, המרפקים, הבעיטות והחניקות שלומדים המתאמנים – וחשוב מכך, שיטות ההגנה והחסימה – אלא גם כיצד לשמור על עירנות, ריכוז ומוטיבציה, לקרוא נכון את יריבך ואת הסביבה ולהסיק מסקנות בהתאם. המתאמנים באמנויות הלחימה המשולבות קוצרים פירות רבים, הן גופניים והן נפשיים, וצעירים רבים ירוויחו מהיתרונות שבספורט הייחודי הזה, בו שליטה עצמית חשובה יותר מכוח ועוצמה.

שימושיות בעולם האמיתי

אף שלרוב ניתן לצפות בקרבות מבוימים של אמנויות לחימה, שלעיתים יש להם איכות של ריקוד או משחק מתוזמן היטב, אמנויות לחימה הן בעלות פוטנציאל גדול הרבה יותר – מעבר לעניין הספורטיבי והאתלטי, הן שימושיות מחוץ לזירה, ואדם עלול למצוא את עצמו נזקק להן או משתמש בטכניקות שלמד גם במצבים של איום בעולם שבחוץ, שם הידע הזה עשוי להשתלם לאין ערוך.

שורשים סובייטיים, עתיד בינלאומי

קרבות פנים-אל-פנים כספורט בעל חוקים ברורים אך יישום פרקטי החלו כבר בליטא בשנות ה-70. הצבא הסובייטי קבע את החוקים וערך תחרויות, ועד היום הספורט נמצא שם בשימוש. עם זאת, כיום סגנון זה של אמנויות הלחימה צובר תאוצה ויש לו חסידים במקומות שונים בעולם.

לא רק מהמזרח הרחוק

על אף העובדה שרבים מאמינים כי מקורן של כל אמנויות הלחימה הוא במזרח הרחוק, בסין או ביפן, אמנויות הלחימה המשולבות החלו דווקא בברית המועצות. בעולם ידועים סוגים רבים של אמנויות לחימה, ולמעשה לתרבויות רבות יש אמנויות לחימה הייחודיות להן. רבים מכירים את הסאמבו הרוסי או את הקפוארה הברזילאית, ואפילו את קרב המגע הישראלי.