(כתבתי בין היתר "הייתכן שליברמן כזה מטומטם שיפטר את דני איילון, בעיתוי הזה דווקא, כשהוא האדם היחיד שיכול לחסל אותו בהבל פה?") חשבתי שיש לזכות את ליברמן לאו דווקא מפני שצריך להאמין לו שלא היה לו מניע סמוי במינוי השגריר בן ארי, אלא ובעיקר מפני שלתפישתי- כל עוד לא נטען שהאיש אינו ראוי לתפקיד שקיבל – זכותו של שר למנות אנשים הקרובים ללבו/למוחו/לאשתו... אני לא מקבל את הצביעות וההיתממות שבהתנגדות להעדפת מינוי מקורבים וחברים לתפקידי ייצוג ושוב – כל עוד הם מתאימים לתפקיד, מבחינת דרישות הסף. ראו את האמריקנים שבהיגיון פשוט לא מנסים ללחום בטבע האנושי ומתירים לנשיא למנות את הגנן שלו לשגריר, אם רק ירצה... אך כשהנשיא בוחר מועמד מועדף לתפקידים כשופט עליון – עושים להם את המוות בתחקור פומבי בסנט ומחפשים כל פגם באישיותם – בתאורת טלוויזיה רצחנית, תרתי משמע... ולכן קבעתי בכותרת שמזל שליברמן זוכה, כי הדעת אינה סובלת הרשעה בנושא שכזה.
ומאידך, קצת חבל לי שהגענו למצב זה, כי הזיכוי ישמש אותו כמנוף אדיר להתקדמות וסיפוח מעגלי תמיכה אדירים. הרי לא חסר בארץ מאות אלפי אנשים הסבורים שביהמ"ש העליון מתנשא ואליטיסטי ושמערכת המשפט כולה אינה אמינה. עתה ידהר ליברמן להישגים פוליטיים מתודלק בתוצאת צרות מוחם של אנשי הפרקליטות, אם לא בעוינותם והטייתם – כפי שסבורים לא מעטים. כך או כך, אם ליברמן ישתלט בסוף על "הליכוד" ויצמח להיות סוג של איום על הדמוקרטיה השברירית שלנו – יוכלו חסידי "שלטון החוק" הקנאים והדוגמטיים – להאשים רק את עצמם ! |