כותרות TheMarker >
    ';

    מעמד האישה

    ארכיון

    תגובות (71)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/12/13 01:25:
    משתתף בצערך
      1/12/13 00:40:

    תנחומיי

      17/11/13 08:29:

    ציונה יקרה ריגשת והספדת בכבוד. שלא תדעי עוד צער. מאחלת לך לזכור את כל הרגעים הנפלאים עם אביך. מחבקת ומנחמת

      15/11/13 11:15:

    ציונה יקרה

    הספד מרגש , גרמת לי ללחלוחית בעיניים .

     תנחומיי ושלא תדעי עוד צער , יהי זכרו ברוך

      14/11/13 19:55:
    תודה לכם על התגובות החמות, מקרב ליבי.
      14/11/13 09:41:
    יהי זכרו ברוך עצוב :( ולך ציונה שולחת חיבוק חזק מנחם
      14/11/13 07:24:
    חיבוק ציונה כתבת מרגש על סיטואציה רגשית קשה . שלא תדעו עוד צער
    מזדהה עם געגעועיך. בסופו של דבר מתנחמים במידת מה בתחושה שהפנמנו משהו אל תוכנו, דבר שמקרין לעולם.
      12/11/13 22:32:
    לאחר גילוי מלך המשיח תבוא תקופת 'תחיית המתים' וכל הנשמות מכל הדורות יקומו לתחיית עולם
      11/11/13 23:50:
    במוקדם או במאוחר כולנו עמדנו , או שנעמוד במצב שנצטרך להספיד את הורינו. זו הרי דרכו של עולם. מכל שורה מורגשת אהבתך לאביך . תודה שבחרת לשתף באירוע כל כך אישי. יהי זכרו ברוך.
      11/11/13 21:54:
    משתתף בצערך, שלא תדעי עוד צער
      11/11/13 15:58:
    יישר כח, אחותי. מרגש ומחזק. אני משוכנע, כך לפחות אני מדמיין את הורי שנפטרו לפני שנים, ושנים רבות, וכך אני מנחיל לילדי כל אזכרה, שהעצבות היא רק רחמים עצמיים וחוסר אמונה - אבא ואמא מחייכים אלי תמיד, שמחים לשמוע אותי מספר להם בטבעיות, מודה שוב ושוב על סבלנותם וסובלנותם כלפי, מבקש סליחה על השטויות שעשיתי, והכל בשמחה וברצון לממש את יכולותי שלי, לזכרם, כתודה. חן חן.
      11/11/13 14:52:
    תודה לכם על התגובות החמות, מקרב ליבי.
      11/11/13 13:56:
    המתים חיים כל עוד אנו זוכרים אותם, וודאי הורינו שהם הדמויות המכוננות ביותר בחיינו. אביך ימשיך לחיות בכלל הווייתך ,ותמונות יקרות ממנו תמשכנה לחיות גם בהוויית ילדייך שהם ההמשך... והתקווה.. והחיים...וזו הנחמה הנכונה מכולן.
      11/11/13 05:32:
    משתתף בצערך. אני מתאר לעצמי מה עובר עלייך בימים קשים אלה, כי גם לי אבד אבא באותו בי"ח, באותו גיל ובנסיבות דומות, אם כי לפני שנים רבות. אינני יודע מה היה מצבו של אביך לפני כן, אך לפחות את יכולה עכשיו להתנחם שאינו סובל יותר. אי אפשר למלא את הריק הנורא הזה וגם הזמן לצערנו לא ממלא אותו. בכל זאת, במרחק של זמן, הכאב מתעמעם לאיטו והוא קצת יותר נסבל. שלא תדעי עוד צער.
      11/11/13 01:53:
    תהי נפשו צרורה בצרור החיים , ושלא תדעי יותר צער ציונה יקרה. המקום ינחם אותכם
      10/11/13 20:10:
    קבלי את תנחומי ציונה.אובדן הורה משאיר אותנו חשופים, ללא האדם שהיה דואג לנו ללא תנאים.
      10/11/13 19:18:
    יהי זיכרו ברוך. ובהחלט לאבד אב זה מאד קשה ולא משנה באיזה גיל .
      10/11/13 18:47:
    ציונה יקרה, כשקראתי,חשתי כאילו אני קורא על אבי ז"ל . כל כך קווים מקבלים מצאתי בהספדך המרגש... הצער לאבד יקר,משאיר חלל עצום! הזיכרונות עולים עוד מתקופת שחר ילדותינו ומצפים אותנו כמו סרט נע,.. יש להם תפקיד חשוב בשימור מסורת,ערכים ואהבת משפחה... זאת המורשת שהותיר אחריו . שלא תדעי יותר צער. יהי זכרו ברוך.
    ברוך דיין אמת
      10/11/13 17:59:
    יהי זכרו ברוך
      10/11/13 14:58:
    תודה לכם על התגובות החמות, מקרב ליבי
      10/11/13 14:53:
    אבא יש רק אחד. זו עובדה עצובה כאשר מאבדים את האבא. באמת, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
      10/11/13 13:15:
    ציונה כתיבה מרגשת ונוגעת ללב בעברית משובחת. שלא תדעי עוד צער.
    יהי זכרו ברוך
      10/11/13 11:28:

    אשרך שזכית להיות בת לאבא ענק כזה

    השנים איתו הן רבות משמעות

    התובנות הן נצחיות

    האהבה היא לעולמים

    הכאב הוא חד

    הלב והנשמה בוכים

    משתתף בצערך ובצער המשפחה

    זה צער כבד ביותר

    זו דרך העולם

    אוהבים לעד

      10/11/13 11:19:
    מרגש.. שלא תדעי עוד צער.
      10/11/13 10:34:

    מרגש מאד , אובדן של אב כואב בכל גיל ,

    משמים תנוחמי . יהי זכרו ברוך .

      10/11/13 08:17:
    מוות בפתאומיות ללא כאבים וסבל זה מוות מבורך ,ששמור בעיקר לצדיקים. החור הנוראי והפתאומי הופך לכאב, אך נמנע מכם הסבל ממות ארוך ומלא ייסורים מיתת נשיקה ! יהי זכרו ברוך
      10/11/13 07:41:
    יהי זכרו ברוך.
      10/11/13 07:13:
    מילותייך מרגשות.. באמת אין גיל לדבר כזה.. שלא תדעי עוד צער
      10/11/13 05:11:

    מכיר את ההרגשה ,אבל מי מאיתנו לא ?!

    מחווה והספד נדירים שאומרים את הכל.

    כמו התגובות החמות של החברים.

    תנחמי יקירה.

      10/11/13 03:15:
    המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ושלא תדעו יותר מצער.
      9/11/13 23:13:
    ציונה,קשה-עד בלתי אפשרי - לחוות את האובדן וקשה לא פחות, לנחם עליו (שהרי מילים הן רק מילים...) ובכל זאת ,מאחלת שתצליחו להזדקף ולהמשיך הלאה,כמה שיותר מהר...
      9/11/13 22:46:
    ריגשת , ציונה היקרה .... מוחה דמעה ... תהיה נשמת אביך צרורה בצרור החיים . מן השמיים תנוחמו
      9/11/13 21:42:
    ציונה היקרה, קבלי את ניחומיי על מות האב, שלום לעפרו.
      9/11/13 21:40:

    זו דרך העולם

    המוות הוא חלק מהחיים

    ומוטב שהילדים יקברו את ההורים ולא להיפך

    אשריו שזכה והגיע לגיל 83

    ואשריכם שזכיתם ונהניתם מנוכחותו הרבה שנים

      9/11/13 21:09:

    תנחומי,
    אם לא על מות אב,
    אז לפחות על יתמות.
    איזה יופי שהוא הטמיע בך כל כך הרבה טוב.

      9/11/13 21:03:
    תודה לכם על התגובות החמות, מקרב ליבי .
      9/11/13 21:01:

    *
    תנחומי. קשה מאד בכל גיל לאבד הורה. משתתפת בצערך.

    ןכי מה עוד ניתן לומר. איך אפשר לנחם? אי אפשר.

    רק לומר מילים מנחמות ולנסות ולו במעט לומר שמבינים, להיות שותף ולו מרחוק.

      9/11/13 21:00:
    מרגש ביותר. שלא תדעי צער.
      9/11/13 20:35:

    כתבת מרגש מאד , אני מכיר את הרגשת האובדן .

    קשה מאד. משתתף בצערך הרב.

      9/11/13 20:34:
    יפה ומרגש כתבת... משתתף בצערך.
      9/11/13 19:57:
    מאחל לך שתמצאי את הכוח להתבונן פנימה ולמצוא את הדרך שאביך ואת הלכתם בה. למרות החלל שנפער. תנחומי לך ולמשפחה
      9/11/13 19:30:
    מעבר לאהבת אב והערצה טבעית לו - מבצבצת מתוך ההספד גם האצילות שלו והיא ניכרת גם בצורת ההתבטאות האצילית והאיכותית שלך כאן, וזוהי תכונה יקרה ולא נפוצה - לצערי. קבלי נא את תנחומי הכנים.
      9/11/13 19:27:

    משתתפת בצערך, יהי זכרו ברוך

    ''

      9/11/13 18:47:
    תודה לכם על התגובות החמות, מקרב ליבי .
      9/11/13 18:40:
    משתתף בצערך ומחזק,אבי ניפטר לפניי ארבעה חודשים גם פרסמתי כאן פוסט,שלא תדעי עוד צער
      9/11/13 18:21:
    צר לי מאוד לקרוא את הספדך שניתן להבין ממנו מה גודל האבדה, אני משתתף בצערך ציונה יקרה ובצער קרובייך..
      9/11/13 18:00:
    מצטערת ומשתתפת בצערכם . יהי זכרו ברוך
      9/11/13 17:42:
    ריגשת אותי מאוד. שלא תדעי עוד צער. מזמינה אותך לקרוא מה שכתבי אני על אבי ז"ל. http://cafe.themarker.com/post/364967/ פוסט שהעלתי כאן בקפה דה מרקר לפני כמה שנים. שיהיו בשורות טובות יעל
      9/11/13 17:37:
    מרגש ומזכיר נשכחות על הורי
      9/11/13 17:23:
    ציונה יקרה - מחבקת חזק חזק מרגש מה שכתבת לזכרו של אביך - הם תמיד ישארו בלבנו לעד!
      9/11/13 17:21:

    ציונה, כתבת בדם ליבך, מלים מלאות ברגש ובאהבה. תנחומיי!

      9/11/13 17:09:
    כתבת מהלב... אבא הלך פיזי.. אבל נמצא איתך בלב...
      9/11/13 16:51:

    ציונה יקרה לליבי נשיקה

    חובקת אותך ואת כאב אובדן אביך ז"ל בחום ואהבה

    מרגש מה שכתבת לזכר אביך -  יהי זיכרו ברוך

    יודעת כמה קשה החלל הזה שניפער עם לכתו 

    תיבדלי לחיים ארוכים ושלא תדעי עוד צער ומכאוב

    ''

      9/11/13 16:44:

    מרגש,

    נוגע בנשמה ..

    אין גיל לפרידה מהורים....והיתמות כואבת ...

    מכאן , שולחת אליך  את תנחומיי ...

    יהי זכרו ברוך.

      9/11/13 16:28:
    זכית.
    שולחת לך חיבוק חם!!
      9/11/13 15:55:
    זה כואב..מחזיר אותי כמה חודשים לאחור עת הספדתי את אבי...ויודע וחש עד כמה חסר לי העום..
      9/11/13 15:49:

    ציונה

    כתיבתך מעידה  שזכית  להרבה  אהבה

    לכאב אין גבולות,  ולכן הודרה  השבעה

    כל פרידה מהורים ,  מורגשת כתלישת  איברים

    ואת הכאב ביטאת יפה בהספדך וללא מעצורים

    נשאר לקוות  שאביך  יחיה  בליבך

    כל עוד הזיכרון יהיה ויפעם בתוכך

    שמעון

    http://cafe.themarker.com/image/2355517/

      9/11/13 15:48:
    ציונה יקרה. אביך עבד קשה וגם הצליח בדרכו. ההספד המרגש שלך מוכיח זאת. זלא תדעו עוד צער.
      9/11/13 15:35:
    ריגשת אותי. שלא תדעי עוד צער... כל כך קשה להפנים שההורים שלנו, היסוד שלנו הוא לזמן שאול, צריך לנצל כל רגע ורגע להטמיע ולהנות מהיש....
      9/11/13 15:35:
    ציונה יקירה , משתתף בצערך יהיה זכרו ברוך
      9/11/13 15:33:
    אמא זו אמא ואבא זה אבא..הורים מקבלים כמו שהם לטוב או לרע...ואת התמזלת באבא שהוביל ועיצב דמותך שנים רבות...קחי את הזכרונות אתך לדרך..והזמן יכהה את הכאב כי זו דרכו של עולם. שלא תדעי עוד צער.
      9/11/13 15:32:

    ציונה יקרה,
    משתתפת בצערך ואבלך,

     
    יודעת כמה קשה הפרידה,
    כמה קשה להבין ותפוס את האינות.

    כמה שה למלא את החסר שנוצר.


    שלא תדעי יותר צער

    דבי


      9/11/13 15:25:
    תנוחמי, ציונה, התנחמי על שזכית לאבא שנים ארוכות כל כך, לא כולם זוכים. "ואם מותו לא היה עילה לבכי, חייו המוחמצים ודאי היו" - אולי חייו מוחמצים בעינייך, אבל לפי תאורך חייו רחוקים מלהיות מוחמצים, אם העניק לך, את מה שספרת שהעניק.
      9/11/13 15:24:

    אין ספק שנכתב בדם לבך.

    ינעמו לו רגבי עפרו.

      9/11/13 15:04:

    ציונה יקרה .

    צר לי לשמוע שאיבדת את אביך היקר . ללא ספק אובדן אב בכל גיל הינו מאורע קשה וכואב ביותר .ההספד שכתבת על אביך מרגש מאד  ומבינה את כאבך , לאבד אב שהיה בשבילך חבר ורע יותר מאב, הוא אבידה גדולה . קשה לנחם אבלים בעת צערם , לפחות תהיי גאה שזכית לאבא שנתן לך עצות נבונות וחכמות בחיים והביאך עד הלום .
    שלא תדעי עוד צער.

    יהי זכרו ברוך .

    ''
      9/11/13 15:02:
    שלא תדעי צער
      9/11/13 14:57:
    מרגש , נוגע כמעט בטוח לי שהוא שומע את מילותייך ודברייך היי חזקה ושמרי על אימך

    הספד לאבי ז"ל

    71 תגובות   יום שבת, 9/11/13, 14:08

    אבא 

     

    הייתי צריכה למצוא הזדמנות כלשהי לבכות, אם לא על מות אב אהוב ויקר מפז, לפחות על מות אבא, ואם לא מצער, כי אז מכעס ומרחמים ומיתמות, אם לא מיתמות בשל מות אבא, כי אז מיתמות בשל מות לא - אבא, ואם מותו לא היה עילה לבכי, חייו המוחמצים ודאי היו. אם לא עליו, יכולתי לבכות על הציביליזציה של ילדותי ששרידיה היו מוטלים, סדוקים ומחלידים, בכל פינה ופינה, הייתי ילדת חלום, עד היום אני מתעוררת לעתים בבוקר ובראשי מנגינה זו או אחרת מן החלומות ההם, כאילו הייתי תיבת נגינה, תיבת חלומות ישנה. אם לא נמצאה לי דרך להתחבר לדמעות בבית הקברות, מול עיני הקהל הבוחנות, יכולה הייתי לבכות בצנעה, בבית אמא, לימי השבעה בירושלים. הייתי צריכה  למצוא הזדמנות כלשהי לבכות ולא מצאתי. קראתי את "שבעה" בעניין רב ובהתרגשות, בעיני זוהי יצירת ספרות חשובה, רגישה, כתובה היטב היטב. בפנימיותו החיבור הוא קינה מרחיבה מעגליה: ה"אני", המשפחה, הקינה הגבישית הזאת כתובה באיפוק, בתבונה, בראייה חודרת וביכולת סיפורית ותיאורית רבה.

     

    אובדן אב, ולא חשוב באיזה גיל, הינו מאורע קשה כואב ומנשוא, האבל על מותו הוא כבד, לפני שבועיים אבא שלי נפטר בפתאומיות בליל ערב שישי בבית חולים שערי צדק, מכשל בריאות, בן שמונים ושלוש היה במותו.


    אני לא מאמינה שאני מספידה אותך, אנחנו עדיין ממש לא מוכנים, עזבת אותנו מוקדם מדי, אני יודעת שלא היו לך חיים קלים למרות שמעולם לא הראית את זה ומעולם לא התלוננת, עבדת קשה כל חייך רק על מנת לפרנס את המשפחה בכבוד הראוי ולתת לאחי ולי את התנאים הטובים ביותר ולהצליח ולא להרגיש כל חוסר בחיינו שלנו.

     

    אבא, לימדת אותנו דרך ארץ, אהבת הארץ ואהבת התורה, לימדת אותנו בדרכך הייחודית במינה שתמיד יש להתגבר על המכשולים והקשים בדרכנו ולהתמיד במה שאנחנו חפצים. תודה על אהבתך הגדולה והאין סופית לי ולאחי הצעיר ולנכדים, ותודה על הרגישות והחום הרבה, ותודה על הנתינה והתמיכה הגדולה והאין סופיים עד הרגע האחרון שבחייך.

     

    תמיד היית בעינינו מופת ודמות לחיקוי, היוות סמן דרך עבורנו, והיית לנו מקור השראה ואישיותך המיוחד במינו והמדהים , חוש ההומור הבריא והשנון שלך, חוכמתך הרבה והאין סופית והחום הרב שהקרנת לא רק כלפינו אלא כלפי כל הסובבים אותך היוו מהווים ויהוו לנו תמיד מקור השראה ודוגמה לחיקוי הייחודי הזה.

     

    תמיד היית שם עבורנו בכל בקשה, תמיכה גדולה ועזרה, מה נעשה עכשיו, למי ניפנה? ממי נבקש עצה של חוכמתך הגדולה והכוונה? שבר חור גדול נפל עלינו כרעם ביום בהיר, שבר שקשה לי להאמין שניתן לאחותו אי פעם.

     

    אבא, היית עמוד התווך של המשפחה.

     

    אבא, אני לא יכולה לחשוב על מקרה אחד במהלך כל חיי הקצרים שנתת לי להרגיש שהכעסתי או אכזבתי אותך למרות שאני  בטוחה שהיו מקרים שכאלה, תמיד הפגנת כלפנו וכלפי הנכדים רק אהבה וקבלה ללא תנאים בדרכך הייחודית.

     

    היית לי חבר ורע הרבה יותר מאבא, החופש שנתת לי, העצות הנבונות והחכמות, ההכוונה היתה לי לעזר רב, הסובלנות האדירה שהיה לך כלפינו  לאורך השנים ולמרות הקשים שלעולם לא תישכח.

     

    אבא, אימא אני ואחי הצעיר אבודים בלעדיך, יתומים וגלמודים, אנחנו מבקשים ממך סליחה על אותם פעמים שהכעסנו או הצקנו לך, אנחנו רוצים לומר תודה ענקית על זה שזכינו באבא ובבעל שכמוך אנחנו מודים לאלוהים על שזכינו לאבא שהוא היה אדם מיוחד במינו ואין שני לו בעולם כולו שכזה.

     

    אני בטוחה שתמשיך בדרכך המיוחדת להמשיך ולהנהיג ולהוביל אותנו מהמקום שבו אתה נמצא.

     

    תנוח בשלום על משכבך.

     

    שתהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

     

    אוהבים אותך מאוד , אבא 

     

     

    ציונה

     

    ''

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      cleopatra9
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין