כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חקיקת חינוך תשע"ד-2014

    5 תגובות   יום ראשון, 10/11/13, 12:49

    חוק חינוך ממלכתי תשע"ד-2014

     

    לכבוד

    הרב שי פירון, שר החינוך

    ח"כ עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת

     

    שלום רב.

     

    למדינת ישראל 2013 אין אסטרטגיה חינוכית כוללת, ויש צורך דחוף לקבוע לאן פניה בנושא זה, ולעשות זאת בחקיקה. אסביר את הדברים בתמצית:

     

    המציאות הסובבת

    העולם שלנו נתון במפץ גדול:

    • שינויים טכנולוגיים מואצים
    • זמינות המידע
    • הישרדות עולמית (התחממות)
    • הישרדות לאומית (גבולות)
    • שינויים במערכות החינוך בעולם
    • בלבול פוסט-מודרני ואבדן סמכות

     

    זמינות המידע היא נתון שמחייב שינוי יעדי ההוראה ושיטותיה, אבל אצלנו כידוע עדיין:

    • "לומדים לבחינה" (3-1 בחינות בשבוע)
    • שיעורים פרונטאליים ושינון
    • מונוטוניות ושיעמום

     

    הסטנדרטיזציה בחינוך הישראלי

    • בחינות הבגרות (16 חובה לזכאות בסיסית לתעודה)
    • בחינות מיצ"ב: ב', ה' ו-ח'
    • בחינות מפמ"ר (ז'-ט') [בוטל?]
    • בחינות בי"ל
    • 14-12 מקצועות לימוד חובה  שבועיים
    • תוכנת  מתנ"ה לתכנון מחייב

     

    לעומת זאת: תפקידיו של בית הספר הנכונים לזמן הזה

    לעומת תרבות הבחינות שלנו, מחקרים ומאמרים רבים-מספור מצביעים על הצורך לשנות את תפקידיו של בית-הספר בעשור השני של המאה ה-21 בכיוונים חדשים. כעת נדרש ממנו:

    • ללמד את היסודות: עברית, אנגלית (ערבית במגזר הערבי) וחשבון.
    • ללמד חשיבה מסדר גבוה: לוגית, בקורתית, ניסוח שאלות, הצגת טיעון, מודעות מטה-קוגניטיבית ועוד.
    • ללמד תהליכי חקר והמצאתיות.
    • ללמד כישורים כמו: מחוייבות, חריצות, עבודת-צוות, טכנולוגיה ועוד.
    • להעניק חינוך ערכי: אוניברסאלי ופרטיקולארי עם דגש על זיקות דמוקרטיות מוצקות.
    • להעניק חינוך אישי-התנהגותי.
    • לקרב בין חינוך פורמאלי וחינוך לא-פורמאלי.
    • לקרב בין רגש, שכל ואינטואיציה
    • להעניק חוויה לימודית וחינוכית משמעותית ומרגשת בהווה של התלמיד.

    ואילו אצלנו, כפי שראינו: ביה"ס עושה מה שאינו צריך – מעביר ידע "מכלי לכלי" ובוחן שוב ושוב; ואינו עושה את מה שצריך – הדברים הרשומים כאן.

     

    אוטונומיה בית ספרית

    האוטונומיה הבית ספרית היא גורם בעל חשיבות עליונה במערכת החינוך בשל היותה:

    • מרכיב מרכזי ביצירת מוטיבציה.
    • מחייבת את הצוות להגדרת חזון בית-ספרי – ולמימושו.
    • מאפשרת מעורבות של כולם – מורים ותלמידים וקהילה – בעשייה.
    • מאפשרת אמון בתוך המערכת.

    האוטונומיה היא שלב הכרחי במעבר מן הפרדיגמה החינוכית של המאה ה-19, שמבוססת על הוראה פרונטאלית ו"העברת חומר", לפרדיגמה חינוכית של שנת המאה ה-21, כפי שראינו בסעיף על תפקידי בית הספר בהווה.

     

    בחינות הבגרות בישראל

    בחינות הבגרות אצלנו מעצבות את התרבות הבית-ספרית הקיימת:

    •             בחטיבה העליונה
    •             בחטיבת הביניים
    •             עם השלכות ליסודי

    בישראל מתקיימת "בגרותו-קרטיה", עם 16 בחינות מינימום, ללא אח ורע בעולם המערבי. "תעודת הבגרות" היא המגדלור של כל מערכת החינוך. לרוע המזל, "המגדלור" הזה מכביד עליה בהיבטים הבאים:

    1. השיטה הבגרותית מקבעת פערים חברתיים גדולים;
    2. היא משעממת, פאסיבית וגוררת בעיות משמעת רבות;
    3. חוסמת הוראה פעילה ויצירתית מצד המורים;
    4. מונעת את פיתוח החשיבה (אצל התלמידים וגם במשרד החינוך); 
    5. לא רלוונטית לצרכים של הלומד במאה ה-21 עתירת המידע;
    6. אינה מכינה כיאות ללימודים אקדמאיים;
    7. אחראית לרמת אוריינות נמוכה: דלות-שפה וקשיים בהבנת הנקרא;
    8. מונעת כניסה של טכנולוגיה עדכנית לבית הספר;
    9. מונעת השקעה של זמן משמעותי בחינוך ערכי, התנהגותי וחברתי, הדרוש כ"כ בעידן פוסט-מודרני מבולבל;
    10. מעלה על נס ערך מזויף, שאינו מחזיק מים, "טוהר הבחינות", בעידן שנדרשת בו עבודת צוות;
    11. גורמת לפיגור השכלתי, שבא לביטוי במבחנים הבין-לאומיים.

     

    בחינות הבגרות הן הגורם המרכזי למיעוט אוטונומיה בבית הספר הישראלי 

     

    החלופה לשיטה הבגרותית הקיימת

    להשאיר שלוש בחינות בגרות ארציות בלבד, שהן "כלי עבודה" או "שפות":

                                  עברית

                                  אנגלית

                                  מתמטיקה-רשות (בשל התאמתה רק לחלק מן התלמידים)

    השאר יעבור לאחריות בתי-הספר: כלומר, בית הספר ילמד את מקצועות הליבה השונים, ויעניק בהם הערכות או ציונים לתלמידיו.

     

    יתרונות

    א.      בעלי זכאות ל"תעודת גמר" (לא "בגרות")

    מרבית התלמידים ישיגו זכאות לתעודה העומדת בדרישות האקדמיה – שיש בה 3 בחינות ארציות בלבד (או שתיים, ללא המתמטיקה).

    ב.      פערים חברתיים

    הדרישות הלימודיות לתעודה החדשה יאפשרו לתלמידים מן המרכז ומן הפריפריה לרכוש אותה באותה מידה של הצלחה. הדרישה לשיעורים פרטיים תרד באופן דרמטי ותתעצם למידה מקוונת באמצעות מורים איכותיים.

    ג.       מורי מתמטיקה

    המורים שיידרשו להוראת תלמידי העתודה המדעית בחטיבה העליונה יצטרכו להיות איכותיים במיוחד. הללו יבואו מתוך כלל מורי המתמטיקה (שרבים מהם יתפנו בשל מיעוט תלמידי המתמטיקה), והאיכותיים במיוחד יעבירו לאלפי תלמידים שיעורים מקוונים.

    ד.      חינוך מקצועי

    הוויכוח בנושא החינוך המקצועי והסטיגמטיות שמלווה את תלמידיו יעברו מן העולם. מיעוט הבחינות הארציות יאפשר מעבר ממקצועי לעיוני וחזרה, בהתאם לרצונו של התלמיד, מבלי ש"תעודת הבגרות" תהווה מכשול. לימודי סיעוד או מכונאות רכב ודומיהם יבואו עם תעודת גמר שתאפשר הגעה לאקדמיה.

     

    ה.      חינוך מיוחד

    תלמידים רבים שמוגדרים היום חינוך מיוחד ישתלבו ביתר קלות – כפי שקורה בבתי-ספר שונים בעולם – במסגרת הלימודים הבית ספריים של בית הספר החדש, שאינו מלמד בעיקר לצורך בגרויות, אשר מפתח דרכי הוראה חדשות.

    ו.        בתי ספר "פרטיים"

    האוטונומיה הרחבה ויכולתם של בתי הספר להגדיר את חזונם ולממשו, במסגרת התקציבים הממלכתיים, תאפשר מגוון רחב של נקודות-מבט על החינוך, אופציות רבות לבחירתם של ההורים והיעלמותם של בתי הספר המכונים פרטיים.

    ז.        למידה מקוונת

    עם שינוי דפוסי הלמידה תוכל מערכת החינוך להכניס לשימוש למידה מקוונת (on line learning) בהיקף רחב.

    ח.      מה תקבל האקדמיה?

    האקדמיה תזכה במה שדרוש לה – סטודנטים בעלי יכולות גבוהות יותר מאשר היום בתחומי:

    1.             עברית – שתקבל תוספת שעות
    2.             אנגלית – שתקבל תוספת שעות
    1. מתמטיקה למקצועות המדע – שתקבל תוספת שעות ותיוחד לתלמידים מתאימים
    1.             מיומנויות חשיבה וחקר – תרבות של למידה, שתתרחב לאין שיעור לעומת היום

    היא תקבל כנראה גם סטודנטים עם קצת יותר סקרנות אינטלקטואלית

    ט.     הכשרת מורים 

    הכשרת המורים נמצאת מזה שנים בצומת המעבר שבין הפרדיגמה הישנה לזו הנוכחית. השינוי יאפשר לה להכשיר מורים לבתי הספר הדרושים לנו.

    י.        אמון במערכת

    מערכת החינוך, שמביעה אמון בבתי הספר שלה, בהעניקה להם אוטונומיה; ומפחיתה את הבחינות רחבות-ההיקף, שגורמות לתופעות חינוכיות-מוסריות פסולות; תוכל להתקדם לקראת אווירה של אמון ורוח טובה בכל רבדיה.

     

    תהליך השינוי

    • החלטה מהירה על אסטרטגיה לאומית כוללת + חקיקה;
    • ביצוע הדרגתי שיימשך עד שנת 2020.

                                       

    דמות המורה החדש/ה

    • מנחה למידה: בעל הכשרה ויכולת להוביל למידה פעילה וחוקרת;
    • מנחה תהליכים: בעל הכשרה ויכולת להוביל טיפול חינוכי בקבוצות תלמידים, בכל הקשור להצמחתם ולפיתוח כישוריהם.
    • מורה איכותי בשיעור פרונטלי.

     

    חקיקה חינוכית מעודכנת - הצעה

    שינויים פרדיגמאטיים במצבה של מערכת החינוך הישראלית, שלא יהיו תלויים בגחמות משתנות ושיתקדמו לקראת השגת היעדים המפורטים לעיל, חייבים להיות מעוגנים בחקיקה. כנסת ישראל צריכה להוסיף תיקון (מס' 16, תשע"ד) ל"חוק חינוך ממלכתי תשי"ג", שתוכנו יהיה בכיוון זה:


    מדינת ישראל רואה בניהול העצמי הפדגוגי של בית-הספר מצב נדרש, ולכן תבצע את המהלכים הבאים להשגתו, שיתבצעו עד שנת 2020:

    1. 1.       מספר בחינות הבגרות הארציות לא יעלה על שלוש: עברית, אנגלית ומתמטיקה לתלמידים מעוניינים. 
    2. 2.       "תעודת הגמר" החדשה תורכב משלושת (או שני) המקצועות שבבחינה ארצית (סעיף 1), ומהערכות בית-ספריות במקצועות הליבה (סעיף 5 להלן).
    3. 3.       בחינות המיצ"ב החיצוניות תהיינה מדגמיות, ללא צורך ויכולת בהכנה מוקדמת מצד בתי-הספר, ותופעלנה בכל השנתונים החל מכיתה ב'. בחינות המיצ"ב הפנימיות תותאמנה למצב החדש.
    4. 4.       לא תהיינה בחינות רחבות-היקף (סטנדרטיות) מעבר לכך, למעט הבחינות הבין-לאומיות שמדינת ישראל תבחר לקחת בהן חלק.
    5. 5.       מקצועות הליבה המחייבים את כל בתי-הספר יהיו: השפות עברית ואנגלית (וערבית בבתי הספר הערביים); מתמטיקה (חובה לכולם עד כיתה ט' ועד בכלל); אשכול אמנויות ותרבות הגוף; אשכול מדעים; אשכול מדעי רוח וחברה; אשכול מחוייבות חברתית ולימודי קריירה; ואשכול חינוך אישי, ערכי וחברתי.
    6. 6.       כל בתי-הספר יגישו לממונה (המפקח הכולל או הגורם שעליו יוחלט), בתוך 3 שנים מיום התקבל החוק, מסמך עם חזון בית-הספר ועם הדרכים למימושו.
    7. 7.       המוסדות להכשרת מנהלים ומורים יגדירו מחדש את תוכניות ההכשרה שלהם ברוח החוק החדש.
    8. 8.       המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תשנה את הדרישות לקבלה לאקדמיה, בהתייחס ל"תעודת גמר" שחלקה הקטן מבחנים ארציים ורובה הערכות בית-ספריות."

     

    שינויים רבים מתרחשים אמנם בשטח, אבל הם בגדר "הליכה נגד הרוח", ובכל מקרה אינם תשובה לצרכים. שינוי ממוסד חייב לבוא מצדה של המדינה, אם היא מבקשת לקדם את תלמידיה למקום הראוי להם בעשור השני של המאה ה-21.

    יחד עם חקיקה בתחום הניהול העצמי הפדגוגי צריכה לבוא חקיקה בסוגיות של (1) העסקת מורים ו-(2) אופן תיקצוב בתי-הספר (עם בחינה מעמיקה של אופציית השוברים).

     

    חקיקה במדינות אחרות

    מדינות רבות עוסקות בשנים אלה בחקיקה חינוכית מעודכנת, ורבות מתייחסות בה לכישורי הבוגר (דוגמאות אחדות מופיעות אצל זוהר [ר' ביבליוגרפיה בהמשך], עמ' 93-5).

     


    ביבליוגרפיה בסיסית

    1. 1.       דרישות השכלתיות לעידן המידע והידע
    2. מרכז מידע בין מכללתי – סקירות (2010). חלק א' – המיומנויות הנדרשות מבוגרי בתי-הספר במאה ה- 21. חלק ב' – תכניות תקשוב בחינוך בארצות העולם.

    http://infocenter.macam.ac.il/content/Queries/elearning%20programs.pdf

    1. טינה סיליג (2011). דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, פרק 1.
    2. ענת זוהר (2012). ציונים זה לא הכל. הוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, פרקים 4-3.
    3. קן רובינסון (2013). לצאת מהקווים. הוצאת כתר, פרקים 3-1.
      1. Tony Wagner (2008). The Global Achievement Gap. Basic Books.
      2. 6.      James A. Bellanca and Ron Brandt (Eds.) (2010). 21st Century Skills – Rethinking How Students Learn. Solution Tree.
      3. 7.      Partnership for 21st Century Skills. 21st Century Readiness for Every Student: A Policymaker's Guide. מעודכן עד 2013

     

    1. 2.       סוגיית האוטונומיה הבית-ספרית והאמון במערכת
    2. דניאל פינק (2012). מוטיבציה. הוצאת מטר, פרק 4.
    3. ריצ'ארד לאבוי (2008). פריצת דרך במוטיבציה. אמציה הוצאת ספרים, פרק 6.
    4. סיון חדד (2013). אם רק תתנו לנו, נחולל פלאים. הארץ, 31.10.2013.
      1. Felipe Barrera-Osorio and others (2009). Decentralized Decision-Making in Schools – The Theory and Evidence on School-Based Management. The World Bank.
      2. Bumping HR [Human Resources]: Giving Principals More Say Over Staffing. (2010). National Council on Teacher Quality.
      3. Pasi Sahlberg (2011). The Fourth Way of Finland. J Educ Change (2011) 12:173–185. Springer Science+Business Media B.V. 2011.
      4. High Tech High Charter School. http://www.hightechhigh.org/about/design-principles.php
      5. עדו אבגר ואחרים (2012). בונים אמון במערכת החינוך בישראל: תפיסות של מורים ומנהלים. מכון ון ליר ומכון אבני ראשה.

    http://itec.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/UserFiles/Emun%20paper%20for%20press.pdf

     

     

     

    1. 3.       החלופה הבגרותית לזו הקיימת
    2. אברהם פרנק (2013). רפורמה בבגרויות – רק שלוש. בתוך: "מתרבות של בחינות – לפדגוגיה עכשווית", הוצאת רסלינג, עמ' 101-2.
    3. (2013). המבחן של פירון. ידיעות אחרונות, 22.10.2013.

     

    1. 3.       יתרונות

    פערים חברתיים – שיעורים פרטיים, התאמות למבחנים ולמידה מקוונת

    1. שאול אמסטרדמסקי (2012). מאחורי המיצ"ב – כמה עוזרים השיעורים הפרטיים? כלכליסט, 4.10.2012.

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584011,00.html  

    1. יובל וורגן (2009). עוני והישגים לימודיים במערכת החינוך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
    2. עמי שטייניץ (2013). פדגוגיה אמינה, לא מבחני סרק. העוקץ, 6.11.2013.

    http://www.haokets.org/2013/11/06/%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%A8%D7%A7/

    1. יפה שיף, עדנה שמעוני וחיים פורנוי (2010). תלמידים המקבלים התאמות לצורך היבחנות בבחינות בגרות: מאפיינים והישגים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף א חינוך, השכלה וכוחות הוראה, דצמבר 2010.
      1. Kari Ann Mattox (2012). Utilizing Online Education in Florida to Meet Mandated Class Size  Limitations. Educational Considerations, Vol. 39, No. 2, pp. 55-60, Spring 2012.
      2. Jamal Simmons (2013). Broadband Helps Bridge the Achievement Gap. Our Children December 2012/January 2013.
      3. William R. Mattox, Jr (2012). The Uncommon Benefits of Hybrid Schooling. Lecture, No.1207, MAY 30, 2012.

     

    חינוך מקצועי

    1. יובל וורגן וגלעד נתן (2008). החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת. http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02141.pdf
    2. סטף ורטהיימר (2013). החינוך המקצועי מחכה לנער ולנערה מרמת השרון ומרחביה בדיוק כמו לחבריהם ממעלות או מדימונה. דמרקר, 30.9.2013.

    http://www.themarker.com/news/education/1.2128789

    1. סמי פרץ (2013). שהבן שלך יהיה מכונאי, לא שלי. דמרקר, 19.9.2013.

    http://www.themarker.com/markerweek/1.2122910

     

    הכשרת מורים

    1. שלמה בק (2013). פניה המשתנים של הכשרת המורים במכללות לחינוך בישראל. בתוך: שרה שמעוני ואורית אבידר-אונגר (ע'), על הרצף. הוצאת משרד החינוך ומכון מופת, עמ' 94-60.
    2. דבי סמואלס-פרץ (2013). חינוך מורים למאה ה-21: האם אנחנו מכשירים מורים לבתי ספר מיושנים? בתוך: שרה שמעוני ואורית אבידר-אונגר (ע'), על הרצף. הוצאת משרד החינוך ומכון מופת, עמ' 296-269.

     

    בתי ספר "פרטיים"

    1. ניר מיכאלי (2010). מגמות הפרטה במערכת החינוך בישראל, פרק מתוך מחקר שכותרתו "אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה" (טיוטה לדיון), המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה על שם יעקב חזן במכון ון-ליר בירושלים, אוקטובר 2010.
    2. ליאור דטל ורינה רוזנברג (2009). לא סומכים על משרד החינוך: כך קונים חינוך פרטי על חשבון הציבור. דמרקר, 28.8.2009. http://www.themarker.com/career/1.544798
    3. ירדן גזית (2011). בחירת בית ספר: צעירים לא מאמינים בחינוך הציבורי. מכון ירושלים לחקר שווקים.

     

     

    ד"ר אברהם פרנק, נובמבר 2013 ©

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/11/13 14:10:

       

       

      ''

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      "חינוך הוא דבר נפלא, 

      אולם טוב 

      לזכור מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם 

      ששום דבר

      שהוא ראוי לִלְמוֹד 

      אפשר לְלַמֵּד" 

       

      אוסקר ויילד

       

        10/11/13 22:47:

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  

      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי, בראשותו של פרופ' חיים הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!). 

       

        10/11/13 22:27:

       

       

      ללא חופש בחירה וחופש לימוד, שום דבר לא יעזור.   

       

      עלי לומר בבירור, כדבר אשר חל באופן אוניברסלי, שבבתי-הספר אצלנו, כמו בכל מקום אחר, כל הצעה לרפורמה המבוססת על צורה כלשהי של כפיה, מועדת לכישלון, והיא מוטעית במהותהזו בדיקת לקמוס אשר אפשר להשתמש בה לאורך ולרוחב. הגיע הזמן שהקהל יבהיר לוועדות בית-הספר, למנהלים, למורים לשר החינוך ולמשרד החינוך שהצעות כגון אלה הן בלתי מקובלות, ואין להביאן בחשבון. אינני מאמין שיש מרפא-כל פשוט כלשהו לבעיותיהם של  בתי-הספר היום, אם כי מה שאני כן יודע הוא, שמה שלא ננסה, חייב להיות מבוסס על כיבוד החופש של התלמידים ושל המורים לבחור לעצמם את נתיביהם, ולהביע את דעתם. 

       

        10/11/13 14:36:

      תודה להערה. באופן עקרוני אני מסכים, אבל בכל זאת: דרוש כאן תהליך ומתן זמן בכדי למתן את הלחץ, שגם כך - נראה אותו אם משהו יתקדם - עלול להיות בשמיים.

        10/11/13 13:10:
      מדוע 3 שנים להגדרת חזון? בית-ספר שאינו מסוגל להגדיר את חזונו (בתהליך משתף כמובן) במסגרת שנת-לימודים אחת - גם בשלוש שנים לא יהיה מסוגל לעשות זאת. נ"ב אני באמצע קריאת Out of Our Minds (לצאת מהקווים), ואכן הדברים כאן צלצלו לי כמוכרים מאוד לפני שהגעתי להמלצתך על הספר (שלא ידעתי שתורגם כבר לעברית).

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין