"את האנשים צריך לראות מלמעלה... נוהג הייתי לכבות את האור ולהסתכל מבעד לחלון. בני האדם שברחוב אפילו לא חשדו כי אפשר לראותם מלמעלה. דואגים הם לחלקם הקדמי ולפעמים גם לאחורי, אבל מאמציהם מכוונים למתבוננים שגובהם מטר ושבעים... גזוזטרה בקומה שישית – שם הייתי צריך לבלות את כל ימי חיי... משום כך אוהב הייתי את מגדלי נוטר-דאם, את גזוזטראות מגדל אייפל, את כנסיית סאקרה קר ואת הקומה השישית שברחוב ד'לאמבר." סארטר (מתוך אורוסטראטוס)
ההבדל המהותי בין הקול והמבט הוא כנראה שניתן לשמוע את עצמי מדבר, אך לא לראות את עצמי מביט. האים ניתן להקשיב וליצר למוקשב נקודת מבט של מעוף ציפור מה שנקרא באמנות נקודת המבט של הפרספקטיבה השוקעת איך בעזרת הקשבה אתה מאפשר לאדם שמולך את האפשרות לראות את עצמו בעיניים של מי שהוא רוצה להיות
אני נזכר ביצירה המוזיקלית 4 דקות ו 33 שניות שנכתבה ע"י ג'ון קייג', אמן אוונגרד מהמאה ה-20. ביצירה זו מתאסף קהל באולם קונצרטים. הפסנתרן עולה לבמה, יושב ליד הפסנתר ובמשך "33'4 יושב מולו כשכפות ידיו על בירכיו. לאחר "33'4 הפסנתרן סוגר את הפסנתר, קם ועוזב את האולם. למעשה במשך "33'4 כל מאזין בקהל שמע את המוזיקה הפנימית שלו בתוך ראשו. ובמשך "33'4 התקיים קונצרט מקביל של כל התזמורת שלכל אחד מאיתנו יש בגופו מבלי שזה ישמע כקקפוניה נוראית.
אז השמיעה האולטימטיבית היא כנראה השמיעה שמאפשרת לכל מוקשב לשמוע את המוזיקה שבראשו. וכמו במוזיקה על כל אחד מאיתנו ללמוד לנגן את הכלי שהוא.
כי כשהכוונה צלולה הצלילים מכוונים מאליהם. תודה לשרי רפאל ויגאל רווה על ה fine tuningוכמובן למורי ורבי Thelonious Monkשכתב את הקטע היפהפה Straight ,no Chaser (aka Get it Straight)
|
אימא לילדים
בתגובה על לחיות כאפשרות
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חייבת כוכב. אחזור מחר לככב.
גיל מתוק, איזו כתיבה מהממת..((:
תובנות לאקניאניות לחלוטין...[
מרגש. שילוב של פילוסופיה , אמנות ומודעות. .
ההבדל הדק בין שמיעה והתבוננות.
אפילו את בובר הבאת פה קצת.
אוהבת מאד ומככבת אם יתנו
שלך שרי