בשבילי האימוץ קרה בפועל בשנות ה-40 לחיי כשהגעתי לשרות למען הילד בת"א וילדה בת 10 קפצה על בירכיי וקראה לי אמא.

מה מסתתר שם בפנים?

הסביבה הציבה לי המון סימני שאלה עצומים ואתגרים רבים בדרך,
אני חוויתי דרך מדהימה של גדילה אישית כאדם, כאשה, וצמיחה אדירה כאמא, הורה לילדתי.

גידלתי את בתי כאמא חד הורית בשנות הארבעים לחיי.
אימצתי אותה בארץ כשהייתה בת 10, אימוץ פתוח, כלומר קשר עם חלק מהמשפחה הביולוגית.
קיבלנו את מלוא התמיכה של השירות למען הילד, עברנו חוויות, אירועים ותקריות מגוונות במהלך השנים מהן גדלנו, התגבשנו והתלכדנו כמשפחה.

לכל אורך הדרך לצד המציאות הנורמלית השכיחה חווינו גם כעסים, נתקים, פיוסים, ושוב מחלוקות ותמיד ה-ביחד, החיבור היה חזק יותר, האהבה הגיחה, והחזירה אותנו לשגרה המבורכת.

• הוכשרתי בדרכי טיפול מגוונים
• הסתייעתי במורים דגולים מהארץ ומחו"ל
• ניחנתי בהרבה הקשבה ואהבה
• והגענו להישגים אישיים שלא שערנו שנגיע אליהם.

איך עשינו זאת? – תוכלו לראות כאן

הניסיון וההצלחה שלי מוכחים.

והיום-
בתי האהובה היא צעירה קרייריסטית מצליחה בחייה המקצועיים, סיימה תואר ראשון B.A. בקרימינולוגיה ובחרה להמשיך בלימודי עבודה סוציאלית. נישאה ומאושרת בחיי הנישואים שלה, בקשר אוהב וחם עם המשפחה שנוצרה, יסודותיה עמוקים ויציבים במשפחה המורחבת שלנו ובקשר טוב עם המשפחה הביולוגית שלה. אשה צעירה נשואה באהבה, בטוחה בדרכה העצמאית והבוגרת.

מזמינה כל מי שסקרן, רוצה לבחון את התהליך שלו סביב נושא האימוץ – לקרוא כאן, ליצור קשר, לבוא לדבר איתי!

אל מי אני פונה?

אל מי שמתחבטים אם בכלל ואיך להתחיל ופוחדים לקבל החלטה
אילו שכבר אימצו ומרגישים צורך בכיוון ודיוק הדרך
אילו שגיל ההתבגרות והאימוץ לא מסתדרים יחד
אילו ששלבי שחרור – לפני צבא, מוסדות חינוך וכד' – קשים להם מאד
במקומות שהקונפליקטים של החיים חזקים מהם ולא יודעים דרך מוצא
גילויים של קנאה בין אחים, ויכוחים עם בני הזוג סביב האימוץ
חלוקת המשאבים הנפשיים והכלכליים בין הילדים הביולוגיים והמאומצים
איך ואם ליצור קשר עם המשפחה הביולוגית
שכחתי משהו? כואב ולא הזכרתי -
פנו אלי, נמצא את הנקודה ונסתכל בה – עד ההבהרה, ההקלה, השמחה והאמון בכוחות שלנו.

באיזו צורה אתמוך בכם?

כלי העבודה שלי מגוונים ויצירתיים, מבוססים על הניסיון האישי, ידע ולימודים.
הכלי העיקרי הוא שיטת העבודה של ביירון קייטי.

"העבודה" נכנסה לחיי אחרי שאימצתי את בתי והאירה לי את כל המקומות הכואבים שלא ידעתי להגדיר ולטפל בהם בדרכים אחרות שעברתי. אחרי זמן של עבודה, 4 שאלות והיפוכים – גיליתי שהכלי הפשוט הזה החזיר אותי הביתה - לעצמי, לשקט, למשפחה, ויתרתי במידה רבה על הכעס, חוסר הסבלנות, וגם הביתה פיזית – לעיר הולדתי, קרוב מאד לאבי ואחותי. מצאתי את עצמי במקום שלי - שמחה, מתרגשת, בטוחה ואוהבת.
והבנתי:
"העבודה" הייתה עבורי כמו טיפה על סלע, טיפה ועוד טיפה, המים חדרים את הסלע לאט לאט ובסבלנות -
כך גם "העבודה" – לאט לאט ובסבלנות, רגעי בדיקה והתבוננות, רגעי פיוס והבנה וקבלה עד ההקרנה לכל הסביבה.

רוצים להישאר בקשר?

ההיסוס רק מרחיק אתכם ממה שחשוב לכם כרגע, אין מה להפסיד
הצטרפו עכשיו לקבוצה של הורים מאמצים שנפגשת לעיתים באופן פיזי ומקוון
הוסיפו כאן מייל ותקבלו בחינם עצה, מידע, תמיכה.