| לא יודעת לשים את האצבע על התאריך המדויק שבו התחלתי להרגיש כך אבל זה לאט לאט קרה וממשיך לקרות. משהו בי נרגע, לא נכנע, לא התייאש - פשוט נרגע. עדיין לא ישנה בלילות, סובלת מהתקפי חרדה וממשיכה את הטיפול אבל משהו בי השתנה, השלים עם המציאות, מנסה להתמודד. וזה עושה לי טוב. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה