למובטל בטיטו יש המון זמן פנוי, אז הוא מחליט לנסוע למחסום חווארה.

במחסום חווארה יש המון מובטלים. שלא כמו בטיטו, הם מעוניינים לעבוד, אבל מעכבים אותם בדרכם לעבודה, מהעבודה, מהאוניברסיטה ומסתם קניות וסידורים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - על זה אתם יודעים מהחדשות.

אבל נתחיל מהסוף. בסוף, בדרכנו חזרה, עצרנו במכולת של פואד וקנינו טחינה גולמית 'אל מנאר' משכם - קופסא אחת לי ואחת ל-ל' שהלווה לבטיטו את המצלמה.

הדרך למחסום עוברת ברכבת לראש העין, משם עם הנהג נ', שהוא נהגם של בנות מחסום וואטש. נוסעים בכביש 5 עד צומת תפוח, שם פונים שמאלה, ואחרי 10 דקות מגיעים לכפר חווארה שבינו לעיר שכם - נמצא המחסום.

כל הדרך בטיטו קצת פוחד. כשמגיעים בטיטו עדין פוחד, ולא עוזב את ג', איתה הגיע.

במהלך השעות הקרובות ג' ונ' עוסקות בתיעוד. הן מתשאלות אנשים וכותבות כל מיני סיכומים על אורך התור והעיכובים שנגרמים בו.

צריך להבין כמה עובדות, שלא קשורות להשקפה פוליטית. מחסום חווארה מהווה חסימה בין שטח פלסטיני לשטח פלסטיני, ולא בין פלסטין לישראל, והוא חלק ממספר מחסומים כאלו (כמו גם מחסום בית פוריק) שגורמים עיכוב/סבל/הפרעה וכו' במקום שהוא רחוק מהגבול הישראלי.

בין שלל החוויות, פוגש בטיטו את ג', אשה מקסיקנית כבת 30, שמכל המקומות בעולם, בחרה לגור ברמאללה. מעניין לשמוע את זוית הראיה שלה לקונפליקט.

בסוף הגענו חזרה בשלום.