אני זוכרת שהייתי קטנה. האמנתי באוטופיה האמנתי שאנשים הם טובים שהעולם הוא טוב האמנתי שיש בכולנו את הטוב שכולנו יכולים לאהוב האמנתי בעולם אוטופי, ללא גבולות לא הבנתי למה אנחנו עושים את זה לעצמנו לא הבנתי למה אנחנו רבים. האמנתי שיש לנו יכולות האמנתי שאנחנו יכולים לעוף. האמנתי שיש בנו את היכולת לאהוב. אמא שלי קראה לי רודפת צדק. יש בזה משהו מתסכל, לראות את העיוותים. לכאוב. צדק צדק תרדוף. לא מהר אבל מתישהו נגררתי למקום של "עושים לי". שותים לנו, אוכלים לנו, לוקחים לנו. כאילו מי שאשם בעיוותים זו המערכת. היא ששמה גבולות. כאילו המערכת זה משהו שקיים. כאילו זה לא בני אדם. אתה, אני אנחנו מה קרה ל"נשנה את העולם"? אני. אתה. לא בדיה שהמצאנו על מערכת. בכולנו יש טוב צדק צדק תרדוף. בעצמך.
|