פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 878473 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 647635 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 424322 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 668619 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 602385 צפיות
-
תקשורת
9/6/17 | 572487 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
כשמפסיק להיות אכפת
 כשמפסיק להיות אכפת
כשמפסיק להיות אכפת שיצור חי בעל חישה כמוני וכמוך בחרפת רעב עד ביזוי עצמי וחיפוש מזון בזבל, כשמפסיקים לראות זאת כי רואים דברים אלה כתופעה שאינה חדשה ומובנת מאליה מרוב שרגילים לראותה, "כי הוא אוהב זבל", כשמגיעים לשלב זה והם הופכים לשקופים: האם זה כל כך משנה אם זה אדם או בעל חיים? זה הרי יצור חי, כך או כך, עדיין יצור חי....
ריקושטים אם יגיעו, ממי שלא ירד לעומק ומהות הנקודה, שיבוא בטענות שאין להשוות בין בני אדם לבעלי חיים, יצערו - כי זה יראה שלא הבינו את הנקודה הכאובה אותה אני מבקשת להעלות ולהדגיש.
זה אינו כולל כמובן מי שאינם צלולים ומחפשים בזבל ללא קשר לצורך במזון או אחר, אך ברור שאינני מדברת על מקרים אלה, או מי שפשוט מחפשים בזבל מציאות וזה קורה הרבה או פחיות למחזור מה שקורה הרבה בתקופה זו. זה גם לא בא ממקום של להאשים, הרי כולנו יש דברים ש"כבר איננו רואים" לכל אחד בשטח אחר, יותר מכוונה של הפניית זרקור לנקודה אולי שלא שמו לב או ראו אותה ברור.
לאדם יש מוסכמות חברתיות שהנהיג לעצמו, לפיהן נוהג זה של חיטוט בזבל בזוי ואינו נקי ומקובל, ואם למרות זאת הוא עושה זאת, זה כנראה מאילוץ וחוסר ברירה. בעיני זה עצוב לאין סוף כשאנשים נאלצים לעשות זאת. יותר נורא מכך שהאדם אינו מבין את האילוץ של בעלי חיים אחרים שנאלצים לעשות זאת, רק שלו עצמו, של האדם. על אנשים שמחפשים בזבל רחמיו נכמרים לפעמים, אך לא על יצורים חיים אחרים, שזוכים ממנו לקיטונות בוז וסלידה וגם רדיפה. כאילו חיי הרחוב אינם קשים דיים.
חתול פ"ז עושה מה שעושה כהכרח כדי לשרוד, אין לו מקור מזון אחר, ואין לו ברירה. האדם גזל את מקורות המזון האחרים, ופעמים רבות גם זרק אותו מהבית החם שידע לרחוב. הוא גם לא אימץ את המסוכמות של האדם ובעיניו זו אינה "בושה". עבורו פח הזבל הוא לפעמים המקור היחידי למזון במיוחד בימים קרים, ומקורות מזון אחרים אין לו – אחרת גם הוא הרי לא היה מגיע לשם. חתול דרך אגב הוא אחד מבעלי החיים היחידים שאינו אוכל באם אינו מריח את המזון, כך שגם בזבל אם יש משהו לא תקין אני לא מאמינה שהוא אוכל אותו.
שימו לב בתמונה למטה, החתול הזה היה קרוב לודאי חתול בית מפונק לבן עם פרווה מדהימה. בטח מצא את עצמו זרוק ברחוב והוא פשוט רוצה לחיות.
חזירי הבר בחיפה נטבחים כבר כמה שנים כיון ששטח המחייה ומקורות המזון שלהם נגזלו מהם, והם נאלצים לחפש מזון במקומות ישוב, ומגיעים לפחי הזבל ולגינות. אז מה ? הם אוהבים זבל? זה הטבע שלהם? אחרי שגזלו את ביתם ומזונם צריך גם להרוג אותם? כי זה מה שעושות הרשויות כבר חודשים רבים.
אנשים אינם מבינים את חוסר הברירה של חיי הרחוב, חיות הרחוב והבר, וסבורים שיש מי שאוהבים את הזבל, ולכן מתייחסים לאלה כאל בעלי חיים שיוצרים מפגע תברואתי או בטיחותי, ואינם נקיים. החתול דרך אגב ידוע כאחד מבעלי החיים הנקיים ביותר שיש, שמשגיח כל הזמן בצורה שוטפת על ניקיון גופו.
אנשים שרואים יצורים חיים אחרים לפי המוסכמות שלהם עצמם בלבד, מבלי להתחשב באינטרסים של אלה מולם, בין אם הם חתולי פ"ז, חסרי בית, או אחרים, מראים על הניתוק ממציאות שאינה כמות שלהם אלא קשת יום, ועל חוסר חמלה למי שאינם במעמדם שלהם, אחרים מהם. ולא רק ניתוק אלא אולי גם בגלל שפשוט הפסיק להיות אכפת. בדרך כלל מי שאינו רואה את המסכנות וההשפלה בחיפוש מזון בזבל בבני אדם אינו רואה זאת בבעלי חיים ולהיפך.
יש מי שיגידו שחתולי רחוב למשל (אני קוראת להם בחיבה חתולי פ"ז) מאז ומתמיד חיפשו בזבל זה הרגל ואופי שלהם, שהם אינם נקיים ואוכלי אשפתות, יש מי שיאמרו שאנשים שמחפשים בזבל עושים מזה לפעמים הון והם לא רואים בזה השפלה, יש כל מיני שיגידו כל מיני דברים. הגיע הזמן שנתחיל להסתכל בעצמנו בעיניים ובראש ובלב - שלנו על דברים, ולא לראות אוטומטית דברים לפי איך שהורגלנו ואומרים לנו, איך שמכתיבות לנו מוסכמות חברתיות שהן כמובן זמניות, ונקבעות לפי אזורים וזמנים בין היתר ע"י בעלי הון ועניין.
כשחתול רחוב רעב ללא בית שנזרק מבית חם בשל שיגיונות בעלים חסרי לב (לפעמים גם אחרי שעקר לו את הציפורניים) מגיע למצב שמחפש מזון בזבל זה עגום לראות. בכלל חתול בניגוד לדעה הרווחת עליו מקפיד מאד במזונו הרבה יותר מבעלי חיים אחרים. לפעמים כשאתם רואים חתול רחוב עם קצת התקררות או נזלת דעו לכם שבגלל נזלת פשוטה הם יכולים למות. וזאת כי אינם אוכלים מה שאינם מריחים, ואינם אוכלים כל דבר בכלל. וכך לפעמים הם פשוט גוועים ברעב. אז שלא יספרו שלחתול אוכל כל זבל, לפעמים אין לו ברירה, ולפעמים עם הפחים החדשים גם את זה לקחו ממנו. איזו ברירה כבר השארנו להם, ומה זה אשמתם?
אנשים שמחפשים שאריות מזון בזבל זה מחזה עצוב באותה מידה. תארו לעצמכם שאנו חיים במדינה שפעמים רבות קצבת פנסיה או אחרת אינה מספיקה למזון ולדברים אחרים. אנשים חסרי אמצעים מחפשים מזון בזבל (ששי אחהצ בשוק) ואחרים מציאות אחרות (ברזל, בגדים, אלטי זעכן). מצד שני זו מדינה שלפחות חצי ממנה, שני מגזרים נכבדים אינם נושאים בחובותיהם כלפיה כאחרים - אינם משלמים מיסים כנדרש ואינם משרתים בצבא, אז מה הפלא?
לראות יצור חי מתבזה בחיפוש מזון בזבל כמובן מאליו או כמראה רגיל שתמיד היה, שכורח המציאות, או לומר שטבעו של זה הוא ככה שהוא נמשך לזבל, אינה השקפה ראויה ונכונה.
התמונה הבאה לקוחה ממכתבה ב nrg
זבל ברחובות ירושלים צילום: שימי נכטיילר
וללא קשר למזון מהזבל שלרוב אינו ראוי, כדי להשאיר "טעם טוב" ואולי גם חיוך מסר שלימדו אותי לימודי האמנות בזמנו, משהו כל כך חשוב ומהותי שמשיק לכל תחומי החיים:
לראות בכל דבר, גם במה שבזבל (פעמים רבות במיוחד מה שנחשב זבל) חומר גלם ואם ומה ניתן לעשות וליצור ממנו משהו מועיל ויפה. אחד התרגילים המקסימים ביותר היה ליצור את האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים אך ורק מחומרים שמוצאים בזבל או ברחוב מהרצפה. אני עדיין זוכרת את היצירה הנהדרת שלי שאת מרכיביה ליקטתי מהרצפה....
כאן (כתבה ב HIX) מסופר על אמן שחומר הגלם שלו ויצירותיו כולן על טהרת הזבל
חיוש הגיבה פעמיים (בינתיים), ובכל פעם מצאתי משהו בתגובתה שמוסיף מחדד ומאיר עוד איזו פינה בדברים שלי בנושא, תודה חיוש  20/11/13 10:57: לראות יצור חי מתבזה בחיפוש מזון בזבל כמובן מאליו או כמראה רגיל שתמיד היה, שכורח המציאות, או לומר שטבעו של זה הוא ככה שהוא נמשך לזבל, אינה השקפה ראויה ונכונה.
בוקר ניפלא בונבוניטה יקרה לליבי מצטרפת לכל מילה שכתבת בעבר הייתה פירסומת שבו ילד מחפש בפח האשפה והגבר עומד בצד ואומר: הוא לא צריך להתבייש אנחנו צריכים להתבייש. והזדהתי עם הפירסומת וזה עצוב שכל אדם וחיה מחפשים את פת לחמם בפחי הזבל. אפילו החתולים היו מעדיפים מזון גרגרים לחתולים בצלוחית משלהם באופן קבוע. קראתי את תגובתו של יונתן חברנו היקר - בשכונה אצלי הקימו מבנים ( אינני יודעת - אולי - לזה התכוון יונתן) שמרימים את המיכסה והזבל נישלך לפיר עמוק וגדול. כל יום כשאני ניגשת לשם ליבי ניכמר על אותם חתולים שכעת אין להם אפשרות להתקיים כי הזבל לא גלוי כמו בעבר. לגבי איכות הסביבה - זה נהדר אך לגבי כל אלו שנאלצים להתקיים אפילו מחיטוט בפחי הזבל - ניגזר עליהם רעב ------ 20/11/13 11:04: צטט: יאיר גרוסמן 2013-11-20 05:42:29 הפעם אני לא מסכים איתך. למה שאנחנו קוראים ״זבל״ בעלי החיים קוראים ״אוצר״. ריח של שאריות מזון שמגעיל אותנו נחשב לריח טוב של אוכל בעיני בעלי החיים. לכן אין שום דבר בזוי בלראות בעל חיים מחטט בזבל. זה טבעו, הוא מחפש מזון. הכלב שלי הופך לי את הפח בבית בכל פעם שבמקרה הדלת שסוגרת אותו נשארת פתוחה. אשמה, זה אומר שהוא בזוי? שהוא מורעב? לא ולא. הוא פשוט אוהב לאכול ונמשך אל הריח. חבר יקר, קראתי את תגובתך ואכן גם כלבי שש לכל " זבל" שניקרה ברחוב והוא כלל לא כלב רעב (פעם ממש הוצאתי בכוח מפיו ) אך צריך להפריד ולהבדיל בין חיות שסתם בא להם לנשנש איזו חתיכת שיפוד הניזרקת לרחוב בגלל שריח אותו ה"זבל" נעם לחיכו לבין אותם ( חיות , אנשים) שאת הרעב הם משככים בפחי הזבל
|
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
תגובות (69)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חייבים,,, חייבים לטפס על אי!
הנקודה עליה דיברתי היא אנשים שמחפשים אוכל בזבל וחתולים שמחפשים אוכל בזבל לא אחרי שאכלו אלא כדי לא לגווע מרעב כי אין להם מקור מזון אחר והם מורעבים.
ובמצב כזה לשניהם זה קודם כל עצוב, ומשפיל.
תודה.
זה לא בדיוק עניין של בחירה, די נולדתי כך. גם אבי האהוב ז"ל בזמנו לא הבין זאת ולא אמי. פעמים רבות היה אומר לאמא שכחשב שאני לא שומעת בהומור ציני "זה לא מהמשפחה שלי"....
שלום
שמחה שבאת במיוחד כדי לתקן טעויות אצלי, מבינה שאתה מחפש אותן.
יאללה איזה מזל שמצאת רק את זו, למה בטוח יש לי עוד.
איך אתה היית קורא אם כך בעברית התקנית הייחודית שלך (לא כמו המפוגלת שלי) ליצור שחש, מבחינת חושים אתה יודע....
כן....וכשמפסיק להיות אכפת ומרשים לזרם הזה של בעלי העניין התעשיינים לסחוף אותך ללא הכרה זה מה שקורה.
לא חייבים להיסחף בזרם, זה לא קל אבל אפשר לטפס על אי, לצאת ממנו, אפשר הרבה דברים.
תודה
-
בדיוק. כשמפסיק להיות אכפת, אז מפסיק. לגבי כולם.
גם לזה צר לי מתנגדת.
אפשר קצת יותר לתקצב את חיות הרחוב, העמותות הפועלות למענן, ובעלי החיים ממקור אחר בכלל, לא חייבים לקחת ממי שאין לו. אפשר קצת להפחית ממי שיש לו כל כך הרבה....
נכון שגורמים אלה יתנגדו וזה יהיה קשה מאד, אבל זו בהחלט לא סיבה לכן להמשיך לגזול ולקחת ממי שאין, מאף אחד מהם.
אני מתנגדת ! לא רוצה דווקא שתתאפקי, לא בתגובות לדברים שלי, ולא בתגובות של נשים בנות 5 שכותבות כזכר ולא לאף אחד.....
תתפרעי בייבי...
שלום וברוך בואך
וואלה אתה מחליט מה אסור ומה מותר, עבור עצמך ועבור אחרים בהינף אצבע קלילה על מקלדת ללא היסוס.
אתה חושב שהחמלה הרחמים הסימפטיה הם מוצרים שאוזלים וחבל לבזבז אותם? כלומר צריך לחשוב היטב לפני שמרחמים או עושים משהו למען מישהו כי אולי יש מישהו שמגיע לו רחמים לפניו? לפניו בתור?
זה לא קופת חולים you know וגם לא סבון ולא מתזבז.
הדוגמא עם הנאצים דרל אגב כבר נשופשפת, פאסה, ושחוקה.
אתה יודע מה? אתה אל תרחם על אף אחד, ויותר מזה אל תפעל למען אף אחד.
אתה תשגיח שיהיה כאן סדר וירחמו לפי התור ולפי השפקתך שלך שנראית לך, נראה לי שתהיה לך המון המון עבודה....
תודה. מרשה לך לקחת את הרעיון הלאה ולהמשיך אותו....
כן.
יש מצב שאתה עושה לי תמונה מהחיים הפשוטים ברחוב שמביעה את הנקודה הזו? את לב לבו של העניין?
תודה. עוזרים מתקבלים ברצון....
-
תודה שבאת לבקר ועל תגובתך החברית, המחזקת, רחבת אופקים וחביבה.
נראה לי דווקא שמי שנמצא בבועה ומכחיש את קיומה הוא לא אני.
גם אטימות לדעתו ורגישותו של הצד השני, וראיית דברים אך ורק ובדיוק פי שאתה רואה אותם וכל מי שלא בדעתך הרי טועה והדיוט, גם זו סוג מסוים של בועה.......
לגבי אנשים שמחטטים בזבל ומעוררים מצפוננו ובאפשרותנו לתקן המעוות זה נכון, וחלק מאתנו שבחרו לפעול למענם בתחום זה אכן פועלים.
כל מי שפועל למען האחר בהתנדבות אני מחזקת ידיו והוא מוערך על ידי, ולא משנה מי הוא. וגם אם הוא פועל שלא בהתאם להעדפות שלי, עדיין אני מחזקת אותו.
לגבי האכלת חתולים, כבר מזמן במקומות רבים דאגו פעילים ואוהבי בעלי חיים לעקר ולסרס חתולי רחוב כך שהאכלתם אינה תורמת לריבויים אלא פשוט עוזרת להם לשרוד.
מתנצלת אם קילקלתי לך את הבועה שלך, אבל הדברים אינם בדיוק כפי שאתה רואה אותם, אתה גם מוזמן לומר לנו באיזה תחום אתה בחרת לפעול.
תודה. אמן
לא נראה לי שאדם כזה יחפש בזבל מציאות לעשית מסחר .....
-
תודה.
שאריות מזון אכילות עי בעלי חיים ניתן להוריד בצורה נקיה ומסודרת למטה על צלוחית חד פעמית או חתיכה עתון ולאספה אח"כ במקום לזרוק לזבל.
אנשים לא חושבים. דבר פשוט, מי שאוכל בעלי חיים ומטגן שניצל לילדים את השמן שזורקים אחכ אפשר להשרות בו עם טיפה מים חמים לחם ישן ולהוריד להם. מתחיל להיות חורף הם יטרפו את זה.
חתולי הזבל הללו דרך אגב יושבים באמצע הקרטון עם הזבל כדי קצת להתחמם ולא לשבת על הרצפה הקרה
תודה באבא יאגה, אך כאן לא מדובר על זבל מהבחינה הזו ולא זבל באמנות כפי שאת רואה.
מהבחינה שאת כתבת גם אני כתבתי בעבר פעמיים.
כאן שוב מדובר על מי שנאלץ לחפש מזונו בזבל כדי לחיות ולשרוד, זה "קצת" שונה.
-
אשמח לשמוע ממנה קטעים מהחוויות הללו ותמונות
-
תודה ליאת
במקום שדבר כזה קורה אם אח"כ מצטערים מאד מאד בלשון המעטה. כבר קרה שוטרינר עירוני אמר לאנשי רחוב מסוים שהדרך היחידה להתגבר על הבעיה שלהם היא להחזיר את החתולים...
-
גם אני, כתבתי על כך כמה פעמים על חוסר היחס והבזבוז בהשלכת רהיטים וחפצים טובים לשימוש במקום לתת אותם למי שזקוק, ובכלל על מירוץ השידרוג ההסטרי מבחינה צרכנית.
אלא שזה אינו קשור למעשה לפוסט.
ברגע שזורקים מזון טוב וטרי לזבל הוא כבר אינו כזה כי שם גם דברים אחרים. ומי שנאלץ כדי לשרוד לחפש מזון בזבל זה מעורר רחמים. זו בהחלט לא הברירה הראשונה או הרצויה.
ואין מדובר על חפצים.
זה בהחלט מותר
-
הרשויות בפירוש כושלות בעניין זה, כמו שכושלות בעניינים רבים אחרים. וכמו במקרים רבים שרשויות כושלות נכנסים בלית ברירה על חשבונם אזרחים טובים ועמותות שעושות זאת על חשבונם שלהם.
הרשויות לרוב מקבלות תקציב עיקור סירוס, ולרוב משתמשות בו, אך לגבי פיקוח הולם ויעיל בנושא אינני יודעת.
--
סבאזוהר, עלי להודות שהעלית לי הפעם חיוך על פני, אולי חיוך של שעשוע כשאני מתארת לעצמי את ארשת פניך כשאתה כותב את הדברים בתגובה זו, וכיון שיש לי סימפטיה אליך. כן, אפילו שאתה חושב לגמרי אחר ממני.
הטענה הזו ש"זו דרך העולם" ולכן זה ימשך ואין סיבה לשנות זאת אינה תופסת יותר.
גם על העבדות בזמנו אם אתה זוכר אמרו את אותו דבר. זו דרך העולם מאז ומתמיד ואין פסול בכך. (נותנים לעבד אוכל מחסה הגנה וכדומה)
אינני היחידה שסבורה שאת כמה מדרכי העולם הפחות ראויות הגיע הזמן וצריך לשנות.
אני אישית איננה נותנת לכלבים שלי לאכול זבל או שאריות מזון ממני, כי אינני מתיחסת אליהם כאל יצורים נחותים, פחותים. למרות שאולי אם אתן להם שאריות הם יאהבו אותם. זה לא בריא עבורם.
ברור שאם אלה למשל שפנים וארנבות כן אתן להם את שאריות הסלט שלי, כי זה מזון בריא עבורם, אבל שוב לא אתן זבל, כלומר מזון שאינו תקין או רקוב.
ומה שמקובל בכל משק חקלאי שנותנים שאריות מזון לחיות המשק ואח"כ אוכלים אותם אינו מקובל אצלי, וכבר אינו נתפס ע"י רבים מהאנשים כ"דבר מובן מאליו".
דרך אגב קרמבו במבו אינו בריא לו לחתולי....
-
תודה יקירה,
כמו כל דבר בחיים מעניין באיזה עיניים, איזה לב, ואיזו השקפה אתה מסתכל על הדברים....
-
הם גוועים ברעב היות וזה מקור המזון היחידי שנותר להם. במיוחד בחורף הם יהיו תלויים באנשים טובים שישימו להם בפינות קבועות קצת מים ומזון, זו באמת לא טרחה גדולה. עושים זאת בדרך לעבודה, בדרך לקניות, לא חשוב.
לי אישית אחד הדברים הקשים לראות זה יצור חי רעב, לא יכולה לסבול את זה, לא על אדם ולא על בעל חיים. וכשראיתי אדם שהבנתי שהוא רעב תיקנתי זאת בקטנה במיידית, בדיוק כמו שאני מזהה אצל חתולי הרחוב.
הפחים הללו אינם טובים לאורך זמן, נוהגים לרוקן אותם לעיתים רחוקות יותר מה שגורם ליותר עכברים וחולדות שמגיעים אליהם למרות הכל, וכשיש פחות חתולים זה עוד יותר גרוע....
-
מסרי לי ד"ש ממני והערכתי. גם קצת קינאה אפשר לומר, הייתי שמחה להאכיל חזירי בר בחצרי.
מאד כואב מה שמעוללים להם בחודשים האחרונים וטובחים בהם. ועוד ע:י הרשויות שאמורות להגן עליהם.
הייתי שמחה אם היית מביאה אותה לכאן, הייתה יכולה לעשות לו יומן, עדכונים, תמונות....
-
מבינה את ההשקפה ומה שאתה אומר, שאין להשליך מהמוסכמות והדעות שלנו על עולם בעלי החיים, בהחלט יש בזה דבר מה. אך בכל זאת אינך יכול לומר שכלב או חתול מעדיף לאכול זבל שזה טבעו. גם בעל חיים אם תתן לו ברירה יגש קודם כל לצלחת המזון הנקי הטוב . אח"כ אולי ירחרח בזבל כי משהו נשאר לו כנראה מהימים הרעבים שלו.
ואתה יודע מה?
עדיין ולו כך, עצוב לראות אדם ועצוב לראות בעל חיים - את שניהם, מחטטים בזבל למחיה ולמאכל ! מחטטים בזבל כי זה כל מה שיש להם. עדיין זה עצוב מאד גם אם הם חושבים אחרת.
והנקודה כאן היא בדיוק הביזוי הזה, העובדה שבחיים אין לו למי שמחפש בזבל מזון אחר טוב יותר להיזון ממנו.
-
אולי. אך חתולים רבים פעמים רבות מבקשים מקלט בדירות האנשים שהם יודעים שאוהבים, שמאכילים אותם, ומגיעים לפתח בתיהם. זה אינו כיף להיות בחוץ בימים חמים מאד ובקרים, הכיף של החופש נגמר מאד מהר.
,,
העליתי זאת לפייס לפני כמה ימים
הם אינם אנשים,
או בהגדרת בני אדם,
כי זה אומר משהו ההגדרה.
אולי הם סוג של חייזרים,
שיכולים לחיות ללא כל האיברים,
שיכולים יום אחד לקום ולעשות,
דברים שעל הדעת אינם מתקבלים.
כי איך אפשר יום אחד לזרוק החוצה,
מי שגר אתך בבית שנים,
איך אפשר להתנתק כך רגשית,
ולעמוד במבט הזה הנבגד?
כמעט הגבתי פה אבל לפרופיל של אשה בת 5 שכותבת על עצמו בלשון זכר. ויתרתי... אפילו על תמונה של דובי.
הדוברמן הכי מחונך המעבר של החציה,
תודה. כן. אני כואבת את הנושא כבר הרבה זמן. למה כשאלה יצורים כאלה וכאלה כולם מרחמים עליהם, וכשאלה אחרים רואים אותם כאילו הם מוקצים מחמת המיאוס וגם מהווים אפילו מטרד.
ומה הם עשו בס"כ? מנסים לשרוד כשהמצב הזה הרי נכפה עליהם....
התמונה לקוחה מחתולים בצמרת, מכאן
בונבונייטה יקרה
כרגיל את עושה לחשוב (תענוג לבוא לבקר אצלך)
לא בכל פעם שאני רואה חתול פ"ז מחפש ארוחה בפ"ז רחמי נכמרים
זה תלוי בחתול
זה תלוי בסיטואציה
לפעמים כשאני רואה חתול או כלב שבעליו מתעלל בו
עם תספורות, בגדים מצועצעים, צבע, פעמונים, אוכל שלא מתאים לחיה וכד'
או אז רחמי עולים וגואים
וכנ"ל גם מול בני אדם
לא כל אדם שמחטט בפחי זבל גורם לי לרחם עליו
לפעמים אני מרחם דווקא על אלו שנוסעים ברכבים יקרים, לובשים בגדים אופנתיים וכד'
שחיים ע"פ צווי החברה, מרגישים שאין להם ברירה אלא לעבוד כל הזמן
וחייהם הם חיי השרדות
ובסופו של דבר
חייהם דומים לחייו של כל אדם קשה יום שהשרדות (הברורה לכולם) היא אורך חייו
לא בטוח שממש הגבתי לפוסט שלך
יותר כתבתי את מה שמילותייך העלו בליבי וראשי
הרשויות יכולות, אבל לא תמיד עושות.
והעיקור/סירוס צריכים להיות מבוקרים, שלא תיעלם לנו אוכלוסיית החתולים, חלילה.
נדמה לי שכבר לא עוקרים צפורניים ואולי או כמובן יש מצב שאני טועה.
וחוצמזה שפעם שמעתי שיותר חשוב מאוכל לחתולי רחוב או חתולי פ"ז כמו שאת קוראת להם זה לשים קערות עם מים
כי אוכל הם יודעים למצוא. אפילו הראית כאן באיזו תמונה. ומים יותר בעיה
למרות שבמחשבה שנייה תכף חורף אז יש שלוליות. לא ככה?
זו דרך העולם, זה מחזור המזון בטבע, בסופם של חייך גם גופך שייהפך לדומן, יהיה מזון לבעלי חיים אחרים, וכמה שלא תייפי את הסיפור - ככה זה. אלו אוכלים, אלו נאכלים. מה שלא טוב לאחד - טוב לאחר. היום זה דבר רגיל שרהיטים/בגדים ישנים מעבירים מזה לזה בלי בושה.
אבי שנולד בירושלים, ועבר שם את מלחמת העולם הראשונה, סיפר לי כי ה"עשירים" שאכלו תפוחי אדמה, העבירו לעניים את הקליפות, שיהיה גם להם משהו.
מקובל מאוד בכל משק חקלאי בסיסי ששאריות מזון מאכילים את החזירים/אווזים, ואחר כך אוכלים אותם.
מה לא בסדר שחתול יאכל מפח הזבל במקום לקנות לו חתולי, קרמבו, בונזו שמונזו?
חבר יקר, קראתי את תגובתך ואכן גם כלבי שש
לכל " זבל" שניקרה ברחוב והוא כלל לא כלב רעב
(פעם ממש הוצאתי בכוח מפיו )
אך צריך להפריד ולהבדיל בין חיות שסתם בא להם לנשנש איזו
חתיכת שיפוד הניזרקת לרחוב בגלל שריח אותו ה"זבל" נעם לחיכו
לבין אותם ( חיות , אנשים) שאת הרעב הם משככים בפחי הזבל
לראות יצור חי מתבזה בחיפוש מזון בזבל כמובן מאליו או כמראה רגיל שתמיד היה, שכורח המציאות, או לומר שטבעו של זה הוא ככה שהוא נמשך לזבל, אינה השקפה ראויה ונכונה.
בוקר ניפלא בונבוניטה יקרה לליבי
מצטרפת לכל מילה שכתבת
בעבר הייתה פירסומת שבו ילד מחפש בפח האשפה והגבר עומד בצד
ואומר: הוא לא צריך להתבייש אנחנו צריכים להתבייש.
והזדהתי עם הפירסומת וזה עצוב שכל אדם וחיה מחפשים את פת לחמם בפחי הזבל.
אפילו החתולים היו מעדיפים מזון גרגרים לחתולים בצלוחית משלהם באופן קבוע.
קראתי את תגובתו של יונתן חברנו היקר -
בשכונה אצלי הקימו מבנים ( אינני יודעת - אולי - לזה התכוון יונתן)
שמרימים את המיכסה והזבל נישלך לפיר עמוק וגדול.
כל יום כשאני ניגשת לשם ליבי ניכמר על אותם חתולים שכעת אין להם אפשרות
להתקיים כי הזבל לא גלוי כמו בעבר.
לגבי איכות הסביבה - זה נהדר
אך לגבי כל אלו שנאלצים להתקיים אפילו מחיטוט בפחי הזבל - ניגזר עליהם רעב
* תודה על השיתוף יקירתי חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך
יום טוב לכולנו