כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על הילדות שלי ועל התחיבויות המדינה

    67 תגובות   יום רביעי, 20/11/13, 18:16

    הילדות שלי שייכת לפולין הקומוניסטית. ההורים, שורדי המלחמה הגדולה, הפיקו ממנה כמה לקחים, שאף פעם לא נאמרו בקול רם, אלא נלחשו ליתר בטחון, מעבר לדלתות נעולות היטב, חלונות סגורים ווילונות מוגפים, שמא יעבור הלחש את גבולות עינו של האח הגדול או השכן שממול. 

     

    מי שלא גדל במדינה קומוניסטית לעולם לא יבין את החיים הכפולים.

    החיים  שנראים וגלויים לשכנים ולחברים, ואלו הסמויים מן העין, הנרמזים בקריצה רק למביני ענין, בעיקר לבני הבית. לא עצם החיים הכפולים היו התופעה הבולטת שאפיינה את חיינו אז, כי חיים כפולים יש כמעט לכל אדם או לפחות לכל משפחה, חיי החוץ וחיי הפנים, אלא גודלו של הפער  בין שני סוגי החיים.

    הלחשים פעפעו מלמטה, חדרו ונספגו בי. חוץ מהתפרצות קולנית אחת, שיעור שהתקיים במקרה, כמו כל הדברים הטובים. 

     

    הייתי בת שש, אולי בת שבע, אינני זוכרת, זה לא נכתב בשום מקום. חפשתי משהו בארון וגיליתי אוצר. קופסה ובה שתי מצלמות זורקי ארוזות ומספר שעונים, נדמה לי שעל חלקם הבחנתי באותיות קיריליות זעירות, שאז לא ידעתי לפענח, מה שהוסיף לקסמם ולמסתוריותם, אם כי ידעתי שמדובר ברוסית. 

    בשמחה גדולה רצתי לאמא, לבשר לה על קופסת ההפתעות.

    אמא  החווירה, הבחנתי בוורידי צוארה התופחים, כשצעקה עליי:

    "תחזירי הכל מיד לארון, ואם תגלי למישהו  מה שמצאת, לא יהיה לך אבא, יקחו אותו לסיביר!"

     

    כיוון שאת אבא אהבתי הכי, התמלאתי פחד נורא וסתמתי את הפה, כאילו יצקו לי שם בטון. נהייתי "אן אלטע קופ" (ראש זקן), אפשר היה לסמוך עליי. נדמה לי, שמאותו רגע התחילה ההתכנסות שלי פנימה אל תוככי הקונכיה. לא נתתי אמון באף אחד. 

     

    לקח לי זמן להבין מה הקשר בין הקופסה שמצאתי ובין אבא שלי ואיך כל זה קשור לסיביר, אבל היו עוד התרחשויות שבעזרתם נבנה  הפאזל.

     

    כדי להשלים את משכורתו העלובה (אגב, התקופה התאפיינה במשכורות עלובות לכל, שאי אפשר היה לגמור אתן את החודש, להוציא את הפוליטרוקים והמקורבים להם שזכו בהטבות)  סחר אבא עם  הרוסים. 

     

    בנגוד לחנויות בשוק הפולני שהיו ריקות מסחורה, החנויות שמעבר לגדרות התיל של בסיס הצבא האדום הגדול ביותר במזרח אירופה, חנויות שהוסתרו מעינינו, עיני האוכלוסיה הפולנית,  אפשר היה לקנות הכל. אבל הרשות לקנות שם, נתנה רק לקצינים של הצבא האדום. אלו היו מוכרים לפולנים את מה שקנו במחיר מופקע, כמובן. השוק השחור פרח והיה מקור לאספקת כל מה שחשקה נפשך, בתנאי שיכולת לשלם. אבא - שהיה שרדן בן שרדנים, ולמד רוסית על בוריה, כשברח בזמן המלחמה מפולין לברית המועצות - תווך. כסף היה לנו, עובדה שצריך היה לעמול קשה כדי להסתיר אותה.

    לאמא שלי, למשל, היה מעיל פרווה, אבל אסור היה שמישהו חס וחלילה ידע על כך, הפרווה הוסתרה מתחת למעיל, הפכה לבטנה. 

     

    תשאלו מה בין ספורי הילדות ובין הכותרת למעלה. לכאורה כלום, אבל בעצם, הכל. 

     

    מילדות למדתי, שאין לסמוך על אף אחד, אבל על המדינה, על אחת כמה וכמה.

    כל מה שמריח מדינה, שלטון, ממשלה, מוסדות – יוק, אצלי הוא מוקצה מחמת מיאוס, אפילו כשרצו לחסן אותי נגד פוליו בבית הספר הפולני, קבלתי הוראה מפורשת מהסמכות העליונה, מאמא שלי, לברוח, אז ברחתי. שלא יעשו לנו טובות עם החסונים שלהם, לא מדובשם ולא מעוקצם.

     

    למה.

     

    כי על השלטונות אי אפשר לסמוך. אם הם מחסנים אותך, הם מחסלים אותך. השלטון הוא אויב שיש לברוח מפניו ולהמנע מכל חכוך איתו.

    "אבל כשנעלה סוף סוף לישראל, אז הכל יהיה אחרת, שם השלטון יהיה הגון, שם זה יהיה השלטון שלנו, אז נוכל לשתף פעולה עם השלטונות" – זה מה שפעפע לתוכי בלחש, בבית. 

     

    הגענו לארץ. את מרבית חיי אני חיה כאן. לא זו בלבד שאינני בורחת מחסונים, אלא אני ממלאה באדיקות את חובותי והתחיבויותי למדינה.

     

    אתמול זעקה אלי הכותרת הראשית ב-"הארץ": "בג"ץ: אין לסמוך על התחיבויות המדינה בשטחים". 

     

    הכל ידוע. אין זו הפעם הראשונה, שהמדינה לא עומדת בהתחיבויותיה בשטחים, הפעם מדובר על בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית במאחזים גבעת אסף, מצפה יצהר ומעלה רחבעם, המדינה גוררת רגליים ואינה ממלאה אחרי התחיבויותיה מאז 2007!   

    "...הגיעה העת להורות למדינה לעמוד בהתחיבויותיה ולקיימן", כותב נשיא בית המשפט העליון, השופט גרוניס.

    מרים נאור, המשנה לנשיא כותבת: "צר לי שהגענו עד הלום. צר לי שלא ניתן עוד לסמוך על התחייבויות שמוסרת המדינה.... בבחינת נדרנא לא נדרי."  

     

    החוק שאפשר למדינה לכלוא מבקשי מקלט לשלוש שנים נפסל. בג"ץ קבע שיש לשחרר את הכלואים במשך 90 יום. עברו כ-60 יום מהפסיקה ורק חמישית מהכלואים שוחררה. בינתיים מנסה המדינה לחמוק משחרורם על ידי חקיקת חוק חלופי. 

     

    עד כה המדינה אינה ממלאה את התחיבויותיה ומבזה את בית המשפט בעיקר כלפי פלסטינים, פליטים, ערבים ובדואים. איפה המוסר השלטוני שפללתי לו.

    ומעבר למוסר, אי מלוי התחיבות היא אבן מדרדרת וסוחפת.  היום פלסטינים ופליטים, מחר קבוצה אחרת ומחרתיים אני ואת ואתה. 

     

    צר לה, לשופטת נאור, גם לי צר. המדינה שלי, זו שכמהתי אליה, פוגעת באושיותיה, פוגעת בבסיס הדמוקרטיה, אם המדינה איננה ממלאה את חובותיה ואת הוראות בית המשפט, למה שאנחנו, אזרחי המדינה, נעשה זאת. 

     

    חלום ושברו.

     

    ומשהו לאוזן ברוח הזמנים ההם:

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/13 22:47:
      בהבה יאגה. נעמתי לי מאוד. לגבי עלילות מרקס בגן העדן כבר כתבתי ב-5 שנים האחרונות. סיפוריו נמצאים מפוזרים באותן ארבע מאות פוסטים שהשלמתי כתיבתם. בינתיים יצאתי שם למרכאות.
        16/12/13 17:57:

      צטט: Zvi Hartman 2013-12-16 11:26:13

      נשאפתי לפוסט שלך. כמה שזה הזכיר לי את הילדות שלי במדינה קומוניסטית בחבל טרנסילבניה. על החיים הכפולים. זה נתן לי השראה לכתוב פוסטים על מרקס בגן עדן. שמנהל שם דיונים בחדר הפילוסופים. אולי עכשיו הוא צירף שם את בן גוריון ואת מנחם בגין לשיחות רקע. אולי גם להבין איך הקיבוץ הצליח וגם התפרק.

      קדימה, רעיון נהדר, תכתוב. שמחה שהפוסט שלי נתן לך בשראה

       

        16/12/13 11:26:
      נשאפתי לפוסט שלך. כמה שזה הזכיר לי את הילדות שלי במדינה קומוניסטית בחבל טרנסילבניה. על החיים הכפולים. זה נתן לי השראה לכתוב פוסטים על מרקס בגן עדן. שמנהל שם דיונים בחדר הפילוסופים. אולי עכשיו הוא צירף שם את בן גוריון ואת מנחם בגין לשיחות רקע. אולי גם להבין איך הקיבוץ הצליח וגם התפרק.
        26/11/13 17:58:

      צטט: נומיקן 2013-11-26 13:33:40

      צודקת, ועצוב ועדיין רוב הזמן, לרוב האזרחים - ישראל היא דמוקרטיה. שזו תשובה פרדוכסלית בפני עצמה. כמו החיים עצמם.

      נכון, אבל יש סכון שהיא לא תתקיים ככזאת אם לא נעמוד אנחנו על המשמר 

        26/11/13 13:33:
      צודקת, ועצוב ועדיין רוב הזמן, לרוב האזרחים - ישראל היא דמוקרטיה. שזו תשובה פרדוכסלית בפני עצמה. כמו החיים עצמם.
        26/11/13 07:40:

      צטט: amii 2013-11-25 20:00:43

      בג"צ מנסה להתעלם מהשפעות פוליטיות ולשמור על זכויות הפרט והמיעוטים, אולי המוסד האחרון ששומר עלינו,

      גם אני חושבת כך, עמי

       

        25/11/13 20:00:
      בג"צ מנסה להתעלם מהשפעות פוליטיות ולשמור על זכויות הפרט והמיעוטים, אולי המוסד האחרון ששומר עלינו,
        25/11/13 11:57:

      צטט: breni 2013-11-25 09:03:45

      צטט: באבא יאגה 2013-11-21 16:45:46

      צטט: breni 2013-11-21 09:00:18

      רק הערה קטנה, כשנשיא בית המשפט העליון מתייחס לממשלה כאל "המדינה" אני מבין עד כמה אנחנו רחוקים מהאיזון הנדרש לקיום מדינה בעת הזו - האם בית המשפט אינו חלק מהמדינה? האם בית המשפט אינו אמור לאזן ולבלום? לכי תראי מה עושות מדינות נאורות ומתקדמות בעלות מרכיבי שלטון מאוזנים בנושאי פליטים, מהגרים בלתי חוקיים, פולשים לשטחים פתוחים, וכו. ותודה על המוסיקה הנפלאה.

      ברוך בואך למקומותי.

      תודה.

      כן בית המשפט הנו חלק מהמדינה, בהחלט כן. זה חלק מהמבנה השלטוני אצלנו. הממשלה או נציגיה התחייבו בפני בית המשפט העליון להשיב את הקרקעות הפרטיות לבעליהן ולכן על הממשלה היה לעמוד בהתחיבויותיה.

      אכן בית המשפט   בולם ומנסה לאזן.

      אתה רוצה לומר, שאלולא בית המשפט, המדינה , הממשלה, קרי הרשות המבצעת ואולי גם המחוקקת, לא היתה נפרעת מהאוכלוסיות החלשות בתוקף רב יותר, אני חושבת שכן, ובית המשפט העליון בולם את הממשלה מלעשות זאת וטוב שכך.

      ולענין המדינות האחרות, יש ויש, יש טובים מאתנו ויש גרועים הרבה יותר. ברוסיה משסים בעובדים זרים המון מתפרע, ומאפשרים לו לרצוח זרים, זה הרבה יותר גרוע מאשר אצלנו, בחלק ממדינות אירופה יש מדיניות של קליטת פליטים ומהגרי עבודה. באחוזים קבועים.

      ענין המהגרים הוא בעיה כלל עולמית שראשיתה בקולוניאליזם המערבי שייבא עבדים ואחר כך עובדים מפני שהחברה המערבית רצתה כח עבודה זול. ואם תשאל אותי, היא עדיין רוצה בכך, אבל לא מוכנה לשלם את המחיר על רצונה. כלומר, שיעבדו אצלנו במעמד נחות, בתת תנאים, באופן לא ליגלי, אבל זכויות, מה פתאום שנתן להם

      ואפילו אצלנו,  אלולא נסיונותיהם של הפלסטינים ומהגרי העבודה להתפרנס, מי מהישראלים היה עושה את העבודה השחורה?

       

      בסוף השבוע התפרסמה כתבה בעיתון הארץ על מהגרים בלתי חוקיים לאוסטרליה, והטיפול בתופעה

      http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2171444

      הניסיון להשוות אותנו לרוסיה הקומוניסטית מעליב ומקומם.

      תודה, ברני. צר לי שאתה "נעלב" בשם המולדת שהיא במקרה זה גם שלי  (זה כשלעצמו סימפטום של מדינה שאזרחיה מפתחים סינדרום של עיוורון וחוסר בקורתיות!)

       בשום מקום לא כתבתי שאנחנו כמו רוסיה, ספרתי על הילדות הפרטית האישית שלי ועל חוסר האמון שלי בשלטון שהוא תוצאה של אותה ילדות. אמרתי, שחורה לי, שהמדינה שלי , (שהיא לי חלום שנתגשם ומתקלקל לנגד עיניי) אינה ממלאת את התחיבויותיה, אם  בזה עלבתי בך ופגעתי בכבודך כאזרח מדינת ישראל, אז  לא נותר לי אלא להצטער על שהכעס מסתיר ממך דקויות.

      ובענין הקטע שצטטת, זה שבעולם מתיחסים לפליטים ומהגרים כאילו לא היו בני אדם,  ממש, אבל ממש  לא  מהווה בשבילי דוגמא. ואם להזכיר נשכחות, שאנחנו משתמשים בהם לא אחת כשנח לנו, גם לנו לא הושטה עזרה על ידי מרבית המדינות בתקופה החשוכה, אולי אפשר להפנים את הלקח ולנהוג אחרת

        23/11/13 12:22:

      צטט: דוד בובטס 2013-11-23 11:46:17

      השלטון והאזרח ,דומה ,מתקוטטים על אותה צלחת.זאת נראית לי הגירסה שלנו ,בארץ,לקונפליקט הנצחי בין הפרט והרשויות.

      ללא ספק נכון , דוד, אבל אצלנו,(אולי לא רק אצלנו)  הרשויותוהשלטון  מתנכים  בעיקר לאוכלוסיות חלשות, או לאזרחים חלשים 

        23/11/13 12:19:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2013-11-23 10:37:12

      פה זה מזמן לא דמוקרטיה...

      זה כן, אבל היא ללא ספק מדרדרת,

       

        23/11/13 11:46:
      השלטון והאזרח ,דומה ,מתקוטטים על אותה צלחת.זאת נראית לי הגירסה שלנו ,בארץ,לקונפליקט הנצחי בין הפרט והרשויות.
        23/11/13 10:37:
      פה זה מזמן לא דמוקרטיה...
        22/11/13 19:24:

      צטט: קובי אש 2013-11-22 18:42:38

      תודה על הקונצרט, ממש נפלא! ושפו על האילוסטרציה המדויקת! המקהלה הזו היא שיא התעמולה הקומוניסטית. באמצעים של אחדות, ארגון, שליטה וסדר, עוצמה וגודל, היא מסמלת את השלטון ועוצמתו, ואת המשמעת והסדר שהוא דורש. אתה נסחף עם הווירטואוזיות וחושב שזה נשגב, וכשאתה נזכר בשברו של החלום, זה נשמע לך פטאטי ועלוב. בדיוק כמו הלהקות הצבאיות.

      תודה, קובי, יפה כתבת ויש במה שכתבת אמת רבה

       

        22/11/13 19:22:

      צטט: גילהסטחי 2013-11-22 14:59:40

      הסיפור של הילדה שהיית ותאור החוויה והשלכותיה מרתקים, והם התשתית של עמדתך והשקפת עולמך. יחד עם זאת לא ציינת את תחושת השייכות שלך לארץ ואהבתך אותה תוך כדי הבקרה וההשוואה, שהרי זה המקום ממנו את כותבת למען תקינות הצדק.

      "יחד עם זאת לא ציינת את תחושת השייכות שלך " - 

      אכן לא ציינתי, גילה, נדמה לי שאין לציין את המובן מאליו, אני סומכת על האינטליגנציה של חברי הקוראים. עובדה, הבנת היטב, חברה.תודה, גילה

       

        22/11/13 19:18:

      צטט: Design4U 2013-11-22 14:46:24

      מעניין

      תודה, פנייך חדשות אצלי

       

        22/11/13 18:42:
      תודה על הקונצרט, ממש נפלא! ושפו על האילוסטרציה המדויקת! המקהלה הזו היא שיא התעמולה הקומוניסטית. באמצעים של אחדות, ארגון, שליטה וסדר, עוצמה וגודל, היא מסמלת את השלטון ועוצמתו, ואת המשמעת והסדר שהוא דורש. אתה נסחף עם הווירטואוזיות וחושב שזה נשגב, וכשאתה נזכר בשברו של החלום, זה נשמע לך פטאטי ועלוב. בדיוק כמו הלהקות הצבאיות.
        22/11/13 14:59:
      הסיפור של הילדה שהיית ותאור החוויה והשלכותיה מרתקים, והם התשתית של עמדתך והשקפת עולמך. יחד עם זאת לא ציינת את תחושת השייכות שלך לארץ ואהבתך אותה תוך כדי הבקרה וההשוואה, שהרי זה המקום ממנו את כותבת למען תקינות הצדק.
        22/11/13 14:46:
      מעניין
        22/11/13 13:07:

      צטט: ~בועז22~ 2013-11-22 06:29:47

      ה"מדינה" (כול מדינה...) אינה אלא יישות ערטילאית

      המגולמת בדמותם ובצלמם של מנהיגיה (ולמען הבהר

      כול ספק, בתואר "מנהיג" יש להכיל כול נושא משרה

      ציבורית באשר היא!).

      מכאן ש..., שלרשות המבצעת (ולא חשובה ההשתייכות

      המפלגתית, גם לא שמאל או ימין...) יכולה להיות אג'נדה

      שונה ב-180 מעלות מזאת של הרשות השופטת, והיא

      יכולה להיות שונה (בתנאים מסויימים...) ממידת ההשפעה

      שיש בידי הרשות המחוקקת.

      קוראים לזה, דמוקרטיה.

      הבדלי הגישות והדעות אינם מונעים הטחת ביקורת במי מבין

      שלושת הרשויות, זאת על ידי האחרת וכולן על ידי אזרחי

      המדינה...

      רגישות היא תכונה טובה (ונדרשת...) אצל רשות כול-שהיא

      באשר לביקורת המופנה כלפיה (ולזה קוראים, הבחנה ואבחנה

      בהלך-הרוח של האזרחים...).

      הפנמה אצל הרשות המבצעת כי יש פעמים ובהם נדרש שינוי

      בהתאם לסתגלנות הנדרשת באשר לקיומו של האינטרס הלאומי

      מתרחשת רק במקום אחד (רמז..., לא אצל האזרחים...) ואת

      זה מכנים: דברים שרואים משם, לא רואים מכאן...

      (~:

      על אף חילוקי הדעות (הקשים) שיש בין הרשויות השונות, ועל אף

      חילוקי הדעות (התהומיים) שיש בקרב העם - אני גאה לראות את

      כול אלו וחש שלם בהשתייכות שלי אל המקום הזה, שאותו אני

      אוהב לכנות, מולדת...

      (~:

      תודה, בועז, חברי, עם הכל אני מסכימה אתך ,  אפילו מזדהה עם הרגשת ההשתייכות לכאן, ,אחרת לא הייתי חיה כאן,  אבל אני מתוסכלת,  דרכיה של הממשלה הזאת אינם דרכיי, למרות מה שרואים משם ואני לא רואה מכאן. חובתי וצו מצפוני הוא לבקר אותה. ממשלה צריכה לעמוד בהתחיבויותיה, אחרת היא פוגעת באושיותיה שלה ושלנו! 

        22/11/13 13:04:

      צטט: מושיקו החמוד 2013-11-22 10:30:33

      פוסט מעניין תודה על השיתוף

      תודה, מושיקו, הרבה זמן לא ראיתי אותך במקומותי 

        22/11/13 10:30:
      פוסט מעניין תודה על השיתוף
        22/11/13 06:29:

      ה"מדינה" (כול מדינה...) אינה אלא יישות ערטילאית

      המגולמת בדמותם ובצלמם של מנהיגיה (ולמען הבהר

      כול ספק, בתואר "מנהיג" יש להכיל כול נושא משרה

      ציבורית באשר היא!).

      מכאן ש..., שלרשות המבצעת (ולא חשובה ההשתייכות

      המפלגתית, גם לא שמאל או ימין...) יכולה להיות אג'נדה

      שונה ב-180 מעלות מזאת של הרשות השופטת, והיא

      יכולה להיות שונה (בתנאים מסויימים...) ממידת ההשפעה

      שיש בידי הרשות המחוקקת.

      קוראים לזה, דמוקרטיה.

      הבדלי הגישות והדעות אינם מונעים הטחת ביקורת במי מבין

      שלושת הרשויות, זאת על ידי האחרת וכולן על ידי אזרחי

      המדינה...

      רגישות היא תכונה טובה (ונדרשת...) אצל רשות כול-שהיא

      באשר לביקורת המופנה כלפיה (ולזה קוראים, הבחנה ואבחנה

      בהלך-הרוח של האזרחים...).

      הפנמה אצל הרשות המבצעת כי יש פעמים ובהם נדרש שינוי

      בהתאם לסתגלנות הנדרשת באשר לקיומו של האינטרס הלאומי

      מתרחשת רק במקום אחד (רמז..., לא אצל האזרחים...) ואת

      זה מכנים: דברים שרואים משם, לא רואים מכאן...

      (~:

      על אף חילוקי הדעות (הקשים) שיש בין הרשויות השונות, ועל אף

      חילוקי הדעות (התהומיים) שיש בקרב העם - אני גאה לראות את

      כול אלו וחש שלם בהשתייכות שלי אל המקום הזה, שאותו אני

      אוהב לכנות, מולדת...

      (~:

        21/11/13 21:17:

      צטט: צוריאל צור 2013-11-21 20:51:02

      כול אחד מתבצר ב'אמת ' שלו וכול אחד רואה את הדברים לפי השקפת עולמו ומהפרספקטיבה שלו .
      והיה כבר מי שאמר "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
      "המדינה" זה לא אדם  אלא גוף שמורכב מכמה מכלולים שתפקידם לקבל החלטות לא קלות במדינה מסובכת כמו שלנו ומאידך לתת איזון , חישוקים ולעיתים בלמים לאותן החלטות.

      ( ולא אכנס כאן לנושא מהגרי העבודה ועודף הדמוקרטיה שיורה לעצמה כדור ברגל - כתושב דרום תל אביב.. )

      כן אגיד שיש לנו ארץ נהדרת (למרות הכול , ומכיר גם את כול סיפורי מסך הברזל ומה היה שם ומה יש פה - ממשפחתה של אשתי )

      שיהיה לכולנו סופשבוע מקסים :))

      ללא ספק, הדברים מורכבים. אני אוהבת את הארץ ולכן אני חושבת שמחובתי כאזרח חושב לבקר את מדיניות הממשלה, אם היא לא נראית לי. יש בארץ  דברים נפלאים ובראש ובראשונה העובדה שאני יכולה לבקר כאוות נפשי. עובדה שאני חיה פה ולא במקום אחר.

       

        21/11/13 20:51:

      כול אחד מתבצר ב'אמת ' שלו וכול אחד רואה את הדברים לפי השקפת עולמו ומהפרספקטיבה שלו .
      והיה כבר מי שאמר "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
      "המדינה" זה לא אדם  אלא גוף שמורכב מכמה מכלולים שתפקידם לקבל החלטות לא קלות במדינה מסובכת כמו שלנו ומאידך לתת איזון , חישוקים ולעיתים בלמים לאותן החלטות.

      ( ולא אכנס כאן לנושא מהגרי העבודה ועודף הדמוקרטיה שיורה לעצמה כדור ברגל - כתושב דרום תל אביב.. )

      כן אגיד שיש לנו ארץ נהדרת (למרות הכול , ומכיר גם את כול סיפורי מסך הברזל ומה היה שם ומה יש פה - ממשפחתה של אשתי )

      שיהיה לכולנו סופשבוע מקסים :))

        21/11/13 17:24:

      צטט: shabat shalom 2013-11-21 16:20:45

      ממשלת ישראל עוברת על החוק ופסיקת בתי המשפט כשהיא עדיין דמוקרטית. נחשי מה יקרה כליברמן יהיה ראש ממשלה...

      אני יודעת בדיוק, חבר, מה יקרה פה, לא אוכל לכתוב את הבקורת שכתבתי

       

        21/11/13 17:22:

      צטט: עמי100 2013-11-21 11:43:52

      לדעתי את ממהרת לשפוט את המדינה שלנו...לקרא למדינה החלום ושברו זה אפילו מעליב אותי..יודעת כמה דם של ילדים נשפך פה?...ויש לנו אחלה מדינה..לחיות במדינה שסביבה מדינות עוינות הרוצות רק להשמידה זה לא פשוט כל כך...והמדינה חייבת לפעמים לנקוט בצעדים שלך ולאנשי השמאל ההזוי לא נראים דמוקרטיים...אך הצעדים האלו באים להגן עלייך ועל כל עם ישראל...

      עמי, ידידי, אני לא שמאל הזוי, אני בדיוק יודעת איפה אנחנו יושבים, מי מקיף אותנו ואני יודעת שאנחנו לא בקנדה ולא בשוויץ.  ואני לא שופטת את המדינה, אני מבקרת אותה, בענין זה או אחר וטוב שלא טחו עיני לראות עוולות. אני גאה שאני חיה במדינה שמאפשרת לי לבקר אותה. ואני יודעת כמה דם ילדים נשפך פה בדיוק כמוך לכן אני רוצה שיהיה פה טוב יותר ושיישפך פחות דם! 

      לא ברור לי, איך אי הקמת כמה בתים בהתנחלויות על קרקע פרטית תגן עליך? ועל זה דברתי

        21/11/13 17:12:

      צטט: קביאר 2013-11-21 10:43:20

      אני מכירה את תחושת ההתפכחות הזו בה את מגלה שמי שסמכת עליו, מדינה, חברים, הורים, קולגות, מתגלים בעירומם. גם מי שלא גדלו בארצות קומוניסטיות וקצת שכל בקודקודם מכירים תחושה זו אם כי אולי היא לא עצמתיית כמו שלך. ובאשר למקהלת הצבא האדום, אני זוכרת את ההתלהבות של המערב מהם. אני מסתכלת עליהם עכשיו ורואה איך הם שרים ללא כל חדווה ובתחושת מילוי הוראות. אני לא רוצה לחשוב לאן נשלח מי שזייף או חלילה לא הגיע לחזרה בגלל קלקול קיבה. חברה שלי מוסיקאית, מאד אוהבת לעכוב אחרי הטנורים הסוליסטים בטענה שהם תמיד שרים ליד הטון ולא בטון. 

      למרות ההרמוניה לא מאד נעים להזכר במקהלה הזו

      תודה, חברה. בענין מקהלת הצבא האדום, דווקא שמעתי אותם  במו אוזניי במוסקווה באותו אולם, נדמה לי שאפילו באותה שנה. לא התרשמתי כמוך. נכון שיש בהאחדה הקיצונית גם מעצור  שבולם חדווה, אבל אולי כך הוא בכלל בכל תבנית תרבותית, ברגע שמעשה האמנות ממוסגר, קצת מהחדוה נבלמת, במקרה שלהם הרווח הוא הדיוק הוואקלי. אם יש משהו שאני מעריכה מכל 70 שנות הקומוניזם זה מקהלת הצבא האדום ואת הבצועים של הבולשוי, ויש עוד כמה דברים בתחום התרבות

       

        21/11/13 16:48:

      צטט: הלנה היפה 2013-11-21 10:18:45

      מכירה את הרגשות האנטי ממסדיים שרת הותהת להם ביטוי במדינה הקומוניסטית, נדה לי שאפילו באותה עיר. מה שגורם לי נחת זו העובדה שהורי כבר זמן רב אינם בין החיים. את העדר הדמוקרטיה בימיו של בן גוריון הם לא יכלו לדעת היות והכל היה חבוי והיום, הם כבר אינם היות והיה כואה לי לראות את שני הסוציאליבטית בדם שביכו את השלטון הקומוניסטי, מבקים את מה שמתרחש כאן.

      תודה, גם לי עוברות מחשבות כאלה, כשאני חושבת על הורי ועל מה שקורה.

       

        21/11/13 16:46:

      צטט: זירעונית קוסמית 2013-11-21 09:27:41

      תודה, יום טוב:))

      גם לך, חברה

       

        21/11/13 16:45:

      צטט: breni 2013-11-21 09:00:18

      רק הערה קטנה, כשנשיא בית המשפט העליון מתייחס לממשלה כאל "המדינה" אני מבין עד כמה אנחנו רחוקים מהאיזון הנדרש לקיום מדינה בעת הזו - האם בית המשפט אינו חלק מהמדינה? האם בית המשפט אינו אמור לאזן ולבלום? לכי תראי מה עושות מדינות נאורות ומתקדמות בעלות מרכיבי שלטון מאוזנים בנושאי פליטים, מהגרים בלתי חוקיים, פולשים לשטחים פתוחים, וכו. ותודה על המוסיקה הנפלאה.

      ברוך בואך למקומותי.

      תודה.

      כן בית המשפט הנו חלק מהמדינה, בהחלט כן. זה חלק מהמבנה השלטוני אצלנו. הממשלה או נציגיה התחייבו בפני בית המשפט העליון להשיב את הקרקעות הפרטיות לבעליהן ולכן על הממשלה היה לעמוד בהתחיבויותיה.

      אכן בית המשפט   בולם ומנסה לאזן.

      אתה רוצה לומר, שאלולא בית המשפט, המדינה , הממשלה, קרי הרשות המבצעת ואולי גם המחוקקת, לא היתה נפרעת מהאוכלוסיות החלשות בתוקף רב יותר, אני חושבת שכן, ובית המשפט העליון בולם את הממשלה מלעשות זאת וטוב שכך.

      ולענין המדינות האחרות, יש ויש, יש טובים מאתנו ויש גרועים הרבה יותר. ברוסיה משסים בעובדים זרים המון מתפרע, ומאפשרים לו לרצוח זרים, זה הרבה יותר גרוע מאשר אצלנו, בחלק ממדינות אירופה יש מדיניות של קליטת פליטים ומהגרי עבודה. באחוזים קבועים.

      ענין המהגרים הוא בעיה כלל עולמית שראשיתה בקולוניאליזם המערבי שייבא עבדים ואחר כך עובדים מפני שהחברה המערבית רצתה כח עבודה זול. ואם תשאל אותי, היא עדיין רוצה בכך, אבל לא מוכנה לשלם את המחיר על רצונה. כלומר, שיעבדו אצלנו במעמד נחות, בתת תנאים, באופן לא ליגלי, אבל זכויות, מה פתאום שנתן להם

      ואפילו אצלנו,  אלולא נסיונותיהם של הפלסטינים ומהגרי העבודה להתפרנס, מי מהישראלים היה עושה את העבודה השחורה?

        21/11/13 16:20:
      ממשלת ישראל עוברת על החוק ופסיקת בתי המשפט כשהיא עדיין דמוקרטית. נחשי מה יקרה כליברמן יהיה ראש ממשלה...
        21/11/13 11:43:
      לדעתי את ממהרת לשפוט את המדינה שלנו...לקרא למדינה החלום ושברו זה אפילו מעליב אותי..יודעת כמה דם של ילדים נשפך פה?...ויש לנו אחלה מדינה..לחיות במדינה שסביבה מדינות עוינות הרוצות רק להשמידה זה לא פשוט כל כך...והמדינה חייבת לפעמים לנקוט בצעדים שלך ולאנשי השמאל ההזוי לא נראים דמוקרטיים...אך הצעדים האלו באים להגן עלייך ועל כל עם ישראל...
        21/11/13 10:43:

      אני מכירה את תחושת ההתפכחות הזו בה את מגלה שמי שסמכת עליו, מדינה, חברים, הורים, קולגות, מתגלים בעירומם. גם מי שלא גדלו בארצות קומוניסטיות וקצת שכל בקודקודם מכירים תחושה זו אם כי אולי היא לא עצמתיית כמו שלך. ובאשר למקהלת הצבא האדום, אני זוכרת את ההתלהבות של המערב מהם. אני מסתכלת עליהם עכשיו ורואה איך הם שרים ללא כל חדווה ובתחושת מילוי הוראות. אני לא רוצה לחשוב לאן נשלח מי שזייף או חלילה לא הגיע לחזרה בגלל קלקול קיבה. חברה שלי מוסיקאית, מאד אוהבת לעכוב אחרי הטנורים הסוליסטים בטענה שהם תמיד שרים ליד הטון ולא בטון. 

      למרות ההרמוניה לא מאד נעים להזכר במקהלה הזו

        21/11/13 10:18:
      מכירה את הרגשות האנטי ממסדיים שרת הותהת להם ביטוי במדינה הקומוניסטית, נדה לי שאפילו באותה עיר. מה שגורם לי נחת זו העובדה שהורי כבר זמן רב אינם בין החיים. את העדר הדמוקרטיה בימיו של בן גוריון הם לא יכלו לדעת היות והכל היה חבוי והיום, הם כבר אינם היות והיה כואה לי לראות את שני הסוציאליבטית בדם שביכו את השלטון הקומוניסטי, מבקים את מה שמתרחש כאן.
      תודה, יום טוב:))
        21/11/13 09:00:
      רק הערה קטנה, כשנשיא בית המשפט העליון מתייחס לממשלה כאל "המדינה" אני מבין עד כמה אנחנו רחוקים מהאיזון הנדרש לקיום מדינה בעת הזו - האם בית המשפט אינו חלק מהמדינה? האם בית המשפט אינו אמור לאזן ולבלום? לכי תראי מה עושות מדינות נאורות ומתקדמות בעלות מרכיבי שלטון מאוזנים בנושאי פליטים, מהגרים בלתי חוקיים, פולשים לשטחים פתוחים, וכו. ותודה על המוסיקה הנפלאה.
        21/11/13 08:52:

      צטט: barir 2013-11-21 07:29:16

      סוגיה מוכרת וכואבת. תודה שאת כותבת על זה. אלה הם דברים שנשכחים (?) בקצב המסחרר של ההתרחשויות כאן .

      זה נכון, תודה

       

        21/11/13 08:51:

      צטט: rossini 2013-11-21 07:07:16

      כמוך גם אני מכיר  היטב את המציאות בתקופה שכתבת עליה, כלומר "הפולנית", בגרורה אדומה אחרת...

      אני מבין היטב שלמעשה זה לא הנושא העיקרי , אלא סיפור בסיס להמשך דבריך.

      ולזה אני נימנע מלהיתייחס מפאת דאגה ללחץ הדם שלי... אומר רק שהאידיאל יפה ואנושי,

      אך לא ממש ישים באיזור שאנחנו חיים בו ואת זה אסור לשכוח. 

       

      "הצבא האדום"  התרבותי, לא לחינם שמו יצא לפניו. פשוט ניפלא.

       

      תודה, היתה לי הרגשה, שאתה מכיר את התקופה. ולגבי ההמשך, אני יודעת את העובדות היטב, ואני יודעת באיזה אזור אנחנו חיים ומה הסכנות הנובעות מכך. ואף על פי כן, מתוך דאגה ללחץ הדם שלך, אומר רק, שמדינה שהתחייבה לא לבנות על קרקע פרטית של אחרים, בהחלט יכולה לעמוד היום בהתחיבות זו, כי אחרת  מחר היא עלולה לגזול  גם את הקרקע שלי ושלך


       מקהלת הצבא האדום, אכן שרה נפלא.

       

        21/11/13 08:43:

      צטט: zioncohen2 2013-11-21 03:17:35

      כוכב.

      תודה 

        21/11/13 08:42:

      צטט: נערת ליווי 2013-11-21 01:45:59

      זוכרת את חיסוני הפוליו לא של עכשיו כאן בארץ. אלא שלך אז. לגבי שלטון החוק של היום. מה לעשות. 

      הראשונים שזועקים חמס ולא חמאס הם ההם שלא ממש זוכרים מה כתוב שם. וזו אגב רק דוגמא. אז לי למשל יש קצת יותר בעיה אתם כמובן חובשי הכפה חובבי הארץ "שלנו" נוגדי הבג"ץ, כי להם יש בית דין אחר. ועדין אותה מדינה.

      וכן מוסדות. הם מוסדות. וכל מוסד שלטוני באשר הוא כשיש בו שררה. הוא נראה כמו שהוא נראה. כח ולפעמים גם מוח.

      הזכרת כסף. לא תמיד רק פרנסה. המון אינטרסים שעומדים מאחורי לא מעט החלטות. 

      אז תקראי לי נאיבית. לפעמים אני לפחות מעדיפה להיות נאיבית כי אני לא ממש יודעת אם מדינה זה מוסדות / מנהיגים או בני-אדם שפשוט חיים בה...

      מדינה זה ללא ספק מוסדות, מנהיגים, ברור שגם האזרח הקטן, זה מהשורה הוא חלק ממדינה, אם הוא חי בה מבחירה, ולכן מוטל עליו להיאבק על פרצופה על פרצופה

       

        21/11/13 08:39:

      צטט: שלויימה 2013-11-21 01:01:54

      I am so happy that I am Canadian

      I do  understand, though I would prefer  and like  to be happy here as well 

       

        21/11/13 07:29:
      סוגיה מוכרת וכואבת. תודה שאת כותבת על זה. אלה הם דברים שנשכחים (?) בקצב המסחרר של ההתרחשויות כאן .
        21/11/13 07:07:

      כמוך גם אני מכיר  היטב את המציאות בתקופה שכתבת עליה, כלומר "הפולנית", בגרורה אדומה אחרת...

      אני מבין היטב שלמעשה זה לא הנושא העיקרי , אלא סיפור בסיס להמשך דבריך.

      ולזה אני נימנע מלהיתייחס מפאת דאגה ללחץ הדם שלי... אומר רק שהאידיאל יפה ואנושי,

      אך לא ממש ישים באיזור שאנחנו חיים בו ואת זה אסור לשכוח. 

       

      "הצבא האדום"  התרבותי, לא לחינם שמו יצא לפניו. פשוט ניפלא.


      .

        21/11/13 03:17:
      כוכב.
        21/11/13 01:45:

      זוכרת את חיסוני הפוליו לא של עכשיו כאן בארץ. אלא שלך אז. לגבי שלטון החוק של היום. מה לעשות. 

      הראשונים שזועקים חמס ולא חמאס הם ההם שלא ממש זוכרים מה כתוב שם. וזו אגב רק דוגמא. אז לי למשל יש קצת יותר בעיה אתם כמובן חובשי הכפה חובבי הארץ "שלנו" נוגדי הבג"ץ, כי להם יש בית דין אחר. ועדין אותה מדינה.

      וכן מוסדות. הם מוסדות. וכל מוסד שלטוני באשר הוא כשיש בו שררה. הוא נראה כמו שהוא נראה. כח ולפעמים גם מוח.

      הזכרת כסף. לא תמיד רק פרנסה. המון אינטרסים שעומדים מאחורי לא מעט החלטות. 

      אז תקראי לי נאיבית. לפעמים אני לפחות מעדיפה להיות נאיבית כי אני לא ממש יודעת אם מדינה זה מוסדות / מנהיגים או בני-אדם שפשוט חיים בה...

        21/11/13 01:01:
      I am so happy that I am Canadian
        21/11/13 00:34:

      צטט: באבא יאגה 2013-11-21 00:14:58

      צטט: צלילי הלב 2013-11-20 23:34:35

      אני חושבת שבתמציתו כל אידיאל בסוף הופך לסתם מדינה, או אם תרצי לאוסף הגופים האינטרסנטיים שמשתלטים עליה, ושבו לאזרח הקטן נותר רק להצטער על שנתן את קולו הקטן או סמך על השלטון.

      לגבי יחסיי הגומלין בין בית המשפט העליון והמדינה, הרי גם במקרה הזה מדינה תשאף להיות דבוקה לאינטרסים שלה, גם אם זה יעלה בחלום ובשברו לאזרח.
      לגבי החלק הראשון, הזכרת לי נשכחות, וכך בדיוק  - כך זה היה.

      בשושו...שמה לא יראו ולא ישמעו.

      היהודים תמיד ידעו להסתדר במסחר, בסחורה שלא הייתה קיימת בחנויות רגילות לעולם, אלא רק בשוק השחור.

      כן, אני מסכימה, חלום ושברו, שלטון ושברו, אבל אני לא רוצה, אני רוצה לצעוק ואני משוכנעת, שהאבן הזאת תתגלגל ותפגע בנו.

      מאיפה הגעת? רומניה או הונגריה כך אני משערת. 


      מעבר לגבול פולניה יקירתי, מברית המועצות ממש. בשבילינו ביקור בוורשה ובפולין היה נסיעה לחו"ל:) חברתי נסעה לבולגריה וכל כך קינאתי בה. 
      ועלינו כראשונים כמעט מיד אחרי שעלה מסך הברזל.  אבי היה ממפגיני שגרירות פינלנד במוסקווה, ושובתי הרעב. זה כמעט  עלה לו בבית הסוהר למשך שנים רבות. שיחק המזל והעיניין התפרסם מעבר לגבולות ברית המועצות, והוא שוחרר. 
      הזיכרונות שלי  עדיין טריים הייתי  מעט פחות מבת 14, וזוכרת איך חוויתי את ההתעוררות הראשונה של הציונות שם בגולה.  את הפחד מהשלטונות, את היציאה הבהולה של המשפחה בתוך שלוש שבועות שמהנ יסגר שוב מסך הברזל.
      את קול החופש כשאבי היה מקשיב  לו בשעה שלוש או ארבע בבוקר, בשקט בשקט...ודיבר על העליה לישראל, וזה היה סוד כמוס בימים האלה, ועבר כמו ניצוץ בשדה הקוצים היבש בשוו שווו. 
      היו זמנים:) 

        21/11/13 00:14:

      צטט: צלילי הלב 2013-11-20 23:34:35

      אני חושבת שבתמציתו כל אידיאל בסוף הופך לסתם מדינה, או אם תרצי לאוסף הגופים האינטרסנטיים שמשתלטים עליה, ושבו לאזרח הקטן נותר רק להצטער על שנתן את קולו הקטן או סמך על השלטון.

      לגבי יחסיי הגומלין בין בית המשפט העליון והמדינה, הרי גם במקרה הזה מדינה תשאף להיות דבוקה לאינטרסים שלה, גם אם זה יעלה בחלום ובשברו לאזרח.
      לגבי החלק הראשון, הזכרת לי נשכחות, וכך בדיוק  - כך זה היה.

      בשושו...שמה לא יראו ולא ישמעו.

      היהודים תמיד ידעו להסתדר במסחר, בסחורה שלא הייתה קיימת בחנויות רגילות לעולם, אלא רק בשוק השחור.

      כן, אני מסכימה, חלום ושברו, שלטון ושברו, אבל אני לא רוצה, אני רוצה לצעוק ואני משוכנעת, שהאבן הזאת תתגלגל ותפגע בנו.

      מאיפה הגעת? רומניה או הונגריה כך אני משערת. 

       

        21/11/13 00:12:

      צטט: דליהו 2013-11-20 23:20:49

      היכולת לכתוב או להביע ביקורת כבר חסר משמעות גם. פעם לעיתונות ולבגצ היה כוח היום כבר לא היחידים בעלי הכוח הם בעלי ההון והתאגידים יש להם לובי חזק וצדק זה לא בראש מעיניהם בכל התחומים.

      נכון, מדובר לא רק בצדק ובמוסר, אלא בפגיעה באושיות הדמוקרטיה. מדינה שלא עומדת בהתחיבויותיה לקבוצה אחת, מהר מאד לא תעמוד בהתחיבויותיה כלפי האזרחים שלה

       

        20/11/13 23:34:

      אני חושבת שבתמציתו כל אידיאל בסוף הופך לסתם מדינה, או אם תרצי לאוסף הגופים האינטרסנטיים שמשתלטים עליה, ושבו לאזרח הקטן נותר רק להצטער על שנתן את קולו הקטן או סמך על השלטון.

      לגבי יחסיי הגומלין בין בית המשפט העליון והמדינה, הרי גם במקרה הזה מדינה תשאף להיות דבוקה לאינטרסים שלה, גם אם זה יעלה בחלום ובשברו לאזרח.
      לגבי החלק הראשון, הזכרת לי נשכחות, וכך בדיוק  - כך זה היה.

      בשושו...שמה לא יראו ולא ישמעו.

      היהודים תמיד ידעו להסתדר במסחר, בסחורה שלא הייתה קיימת בחנויות רגילות לעולם, אלא רק בשוק השחור.

       

        20/11/13 23:20:
      היכולת לכתוב או להביע ביקורת כבר חסר משמעות גם. פעם לעיתונות ולבגצ היה כוח היום כבר לא היחידים בעלי הכוח הם בעלי ההון והתאגידים יש להם לובי חזק וצדק זה לא בראש מעיניהם בכל התחומים.
        20/11/13 23:05:

      צטט: זונות פוליטיות 2013-11-20 22:46:21

      ברוטוס:   שעה וחצי של מקהלת הצבא האדום?

       

       

      נטוס:      לא די בכך שהאדומים נצחו בדרבי התל אביבי בכדורסל? איפה זותי עשר כשצריכותה

       הלו ברוטוס, מה מקהלה, לא שמת לב שהם גם רוקדים? ואתה נטוס,הצהוב הירושלמי יותר טוב, מה?

      ..

       

        20/11/13 22:46:

      ברוטוס:   שעה וחצי של מקהלת הצבא האדום?

       

       

      נטוס:      לא די בכך שהאדומים נצחו בדרבי התל אביבי בכדורסל? איפה זותי עשר כשצריכותה

       

      ..

        20/11/13 22:09:

      צטט: babta Bat-Simon 2013-11-20 21:34:15

      את צודקת כל כך.... נאיביות

       תראי מה חטפתי על הצדק הזה ועל הנאיביות הזאת!

        20/11/13 22:08:

      צטט: א ח א ב 2013-11-20 21:29:58

      לא הכל טוב פה. אבל עצם היכולת לכתוב ולומר ביקורת באופן ברור וגלוי - כבר נקודת זכות.

      בהחלט נכון, אני גאה ושמחה על נקודת הזכות הזאת, יש ללא ספק נקודות אור, ואנחנו צריכים לשמור עליהם "באנו חושך לגרש" כי אחרת חברי, שמעון, בטח היה סוקל אותי באבנים, אף שאני מחבבת אותו.

       

        20/11/13 22:06:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-11-20 20:57:46

      מסכימה עם חלק ניכר מדבריך. *ואגב פולין, פגשתי אתמול פולני שעוסק בחיפוש בני משפחה ונכסים של יהודים פליטי שואה, למרות שהוא בכלל מתמטיקאי. עוזר לרבים "לסגור את הספור המשפחתי" שלהם. הוא ספר לי שמצבה של פולין - בכי רע, ממש אומה במצוקה: הכלכלה קורסת, התשתיות שחוקות, הגירה מסיבית של צעירים אקדמאים מדופלמים או אנשי מקצוע . היה מרתק.

      מעניין, אני דווקא רואה תמונה אחרת, די מקרוב אגב.

       

        20/11/13 22:04:

      צטט: n1free 2013-11-20 20:43:00

      "מחרתיים אני ואת ואתה"? זמן רב שזה אנחנו. גם בלי לבזות את בית המשפט, המדינה מתנערת מהרבה מאד מחויבויות לאזרחיה. מפריטה עבודה סוציאלית ורפואה. מנסה להפריט בתי כלא, משתמשת בעובדי קבלן כשיטה.

       

      נכון, השלטון שלנו הופך למרושע יותר משנה לשנה, את זה, לצערי, ידידי שמעון, אינו מוכן לראות

       

        20/11/13 22:02:

      צטט: שמעוןלוי2 2013-11-20 20:34:42

      באבא יאגא יקרה.

       

      איך שאני מקנא בך. עולמך  הדוק ומוקפד על פי כול כללי הטקס האוניברסאלים(השחוקים?).בניגוד אלייך,ככול שאני צובר שנים ותובנות,מתערערים בי יסודות נחרצים ודעתי מיתבלעת. שאלות כמו:האם אכילת יותר משתי ביצים ליום מועילה או מזיקה לבריאות. האם חיסון נגד שפעת יעיל בגילי?האם חוסך שיבטו שונא בנו? האם לחיות עם אדם אחד חמישים שנה זה נורמלי? האם להבטיח לילדים דבר מסויים חייב להתקיים ללא תנאי,והאם רמת חיים ושויון מוחלט(קומוניזם?....)אינם  מתכון להרס? תארי לך שבכול העולם מתקיים שויון כלכלי בו כולם  חיים בדירות מרווחות,לכולם יש מכונית(!!!) וכולם חיים ברמה סוציו אקונומית משופרת(ונניח שכולם אקדמאים,חלום כול אם פולניה)והריהוט שופרא דה שופרא,האם נוכל למנוע בעדם את את התענוג מתוך דאגה  לאותם יערות עד שיכרתו כדי לממש את חלומם לאותה מציאות בה את חיה?

      ואלה השאלות הקלות של הקיום הבלתי ניסבל. אבל לעיניינו: היות ותפיסת עולמך מעוגנת בעקרונות אוניברסאלים,חפים מכול נגיעה לעובדות חיים כואבות שאת לא נותנת להם לבלבל אותך,ויחי הצדק! גם אם המחיר הוא כאוס מוחלט.ההיתיחסות שלך למצוקה הפלסטינאית באה ממקום ריגשי המנותק מן המציאות האכזרית.האם בכך אני נוקט צד סובייקטיבי? חסה וחליל,כמו שאומר שמעון כשהוא "מיתכ'פר"(בערבית,מתעצבן!) אני גדול ההומניסטים במזרח התיכון.מצידי שמחר יהיה ראש ממשלה ערבי,ובתנאי שייצג נאמנה את יסודות הקיום שלי.בזמנו אף אמרתי שמצידי ביתי יכולה להתחתן עם ערבי,ובתנאי שיהיה בן אדם.קרוביי רצו לסקול אותי על דברים אלה. ובאשר לטענות הערבים על בעלותם החלקית על הארץ(הם מתעקשים על בעלות מלאה) אני מסכים איתם!! לא יכול להיות שיבואו אנשים ,מפולניה למשל,וישלטו בארץ ובאותה הזדמנות ידחקו את רגליהם של התושבים הערבים!

       

      אבל,וכאן בא אבל גדול:עם כול הכבוד לטענתם,מדובר בעם צמא דם שבהיזדמות הראשונה בה תהיה להם אפשרות,הם יעוללו לנו שואה הדומה למה שעשו הגרמנים,ואולי יותר גרוע. הערבים ניחנים בתכונות הנוגדות את ערכי המוסר הבינלאומיים.לא יפה להגיד כך,נכון? כאילו שאין תרבויות שכולם מסכימים על תרומתם להרס המוס ר האנושי ולהתבהמותם כבני אדם.ראה הגרמנים.אז כשמדובר בגרמנים כולנו מתכנסים תחת הקונסנצוס ההכללתי , אך כשמדובר על ערבים פתאום הפוליטקל הקורקטי מרים ראש! לא תעזור שום הבנה או הליכה לקראתם.מבחינתם אנחנו נטע זר : לאומית ,ודתית!

      ובאשר לאותם סודנים הפולשים למדינה : ליבי ליבי למצוקתם,ואני נישבע ביקר לי שאין בי טיפת ציניות! נהפוך הוא סיבלם נוגע לליבי ועל מדינת ישראל לעשות כול מאמץ לפתור את בעייתם,אך לא על אדמת ישראל. היטבת לתאר את סיבלות הורייך בפולניה כיהודים.אין בשום מקום אחר בעולם איום על קיומה של מדינה כמו עלינו.ישראל אינה ככול המדינות.הקיום שלנו מותנה,בין השאר בלכידות התרבותית,בהליכה אחר אתוס משותף ובהתחברות להוויה הציונית.וכאילו שיסודות אלה לא קורסים-חברה משוסעת למיגזרים ומיגדרים-מעצמם,אני עוד צריך ערב רב שבבוא היום יקים גיטאות וירצה לממש את חופש התרבות והאוטונומיה בדרכים אלימות

      הנושא כל כך מורכב ובעייתי שאני יכול לכתוב על כך ספר שלם,מה שמעניין אותי כרגע זה איך תפיסתם של אנשים כמוך שכול כוונתם טהורה אך דרכם מובילה לגיהנום , לא יגרמו לפגיעה באותם אנשים הקרובים אליי:משפחתי הקרובה! ולעזאזל כול האידאות!!! 

      ואנא ,חיסכי ממני את ה  "בדיוק את זה אני רוצה למנוע."..וכולו וכולי.הכול כרתה.ובפולנית "פויילי שטיק"!!!

       

      לא ברור לי, ידידי, שמעון, למה אתה משתלח ועולב בי ומעלה כל מיני השערות כיד הדמיון הטובה עליך על אורחות חיי, על פולניותי,על השטיקים שלי לכאורה, על הדברים שאתה מתלבט בהם ואני לא,ושוב לכאורה.

      כל הדברים שאתה מתלבט בהם וכתבת עליהם בחלק הראשון של דבריך גם אני שואלת עצמי עליהם.כי מה לעשות, למרות "פולניותי" אני ילוד אשה כמוך ותאר לך שמה שמטריד אותך, הלבטים שלך, מטריד גם אותי וגם אני מתלבטת בקטנות כאלה.

       

       

      אתה תוקף ב"גדול" ומפריח לא מעט סיסמאות תוך כדי כך, יבושם לך, כל אחד וסגנונו הוא. אני לא "אוניברסלית" ואני לא מדברת בלשון אוניברסלית, אני קודם כל אדם, אחר כך אשה, אחר כך יהודיה ואחר כך ישראלית ואפילו רחמנא ליצלן, ציונית. את "ישראליותי" הרווחתי בדרך לא פחות ראויה מדרכך שלך. (אני יכולה להעיד על עצמי, פחות עליך מפאת חוסר הכרות אתך). הארץ הזאת והחיים בארץ הזאת לי ולמשפחתי חשובים מאד, אני בטוחה שגם לך. וכן, מה לעשות, לשמחתי, עדיין  מותר לי להרגיש, לחשוב, לשאוף ולרצות שהשלטון כאן יקיים את התחיבויותיו, (ורק על ענין ספציפי זה כתבתי) כדי שהחיים שלי ושל משפחתי כמו גם החיים שלך ושל משפחתך לא ידמו למה שחוותה משפחתי ורבים מבני העם הזה בעבר. 

       

      אתה כותב:

      "עם כול הכבוד לטענתם,מדובר בעם צמא דם שבהיזדמות הראשונה בה תהיה להם אפשרות,הם יעוללו לנו שואה הדומה למה שעשו הגרמנים,ואולי יותר גרוע. הערבים ניחנים בתכונות הנוגדות את ערכי המוסר הבינלאומיים.לא יפה להגיד כך,נכון?"

       

      יפה להגיד, לא יפה להגיד? תגיד מה שאתה רוצה,  ותחשוב מה שאתה רוצה, לשמחתי, המדינה עדיין מאפשרת לך ולי חופש דבור שעליו אני שמחה וגאה, ולכן אומר רק זאת, במשפטים שלמעלה יש הכללות בלבד, חבר. אני דברתי על ענין ספציפי, ואם המדינה תפנה את  הבתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, שהיא התחיבה לפנות, זה לא יגרום לשום שואה, במקום להסחף כך, תקרא את דברי שנית, אם תרצה כמובן. ובא לציון גואל.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/11/13 21:34:
      את צודקת כל כך.... נאיביות
        20/11/13 21:31:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-11-20 19:22:46

      לא הכל עובד כמו שרצינו, אבל יש גם הרבה חיובי וצריך גם להסתכל עליו. עם כל הצער על הדברים שעובדים רע, הרי התמונה יותר מאוזנת. ומה שבטוח, השמש זורחת פה הרבה יותר שעות וגם זו לטובה.

      ללא ספק, יורם. זה רק פן אחד של חיינו, לא משמח במיוחד, חוץ מזה, הכל דבש!

       

        20/11/13 21:29:
      לא הכל טוב פה. אבל עצם היכולת לכתוב ולומר ביקורת באופן ברור וגלוי - כבר נקודת זכות.
      מסכימה עם חלק ניכר מדבריך. *ואגב פולין, פגשתי אתמול פולני שעוסק בחיפוש בני משפחה ונכסים של יהודים פליטי שואה, למרות שהוא בכלל מתמטיקאי. עוזר לרבים "לסגור את הספור המשפחתי" שלהם. הוא ספר לי שמצבה של פולין - בכי רע, ממש אומה במצוקה: הכלכלה קורסת, התשתיות שחוקות, הגירה מסיבית של צעירים אקדמאים מדופלמים או אנשי מקצוע . היה מרתק.
        20/11/13 20:43:
      "מחרתיים אני ואת ואתה"? זמן רב שזה אנחנו. גם בלי לבזות את בית המשפט, המדינה מתנערת מהרבה מאד מחויבויות לאזרחיה. מפריטה עבודה סוציאלית ורפואה. מנסה להפריט בתי כלא, משתמשת בעובדי קבלן כשיטה.
        20/11/13 20:34:

      באבא יאגא יקרה.

       

      איך שאני מקנא בך. עולמך  הדוק ומוקפד על פי כול כללי הטקס האוניברסאלים(השחוקים?).בניגוד אלייך,ככול שאני צובר שנים ותובנות,מתערערים בי יסודות נחרצים ודעתי מיתבלעת. שאלות כמו:האם אכילת יותר משתי ביצים ליום מועילה או מזיקה לבריאות. האם חיסון נגד שפעת יעיל בגילי?האם חוסך שיבטו שונא בנו? האם לחיות עם אדם אחד חמישים שנה זה נורמלי? האם להבטיח לילדים דבר מסויים חייב להתקיים ללא תנאי,והאם רמת חיים ושויון מוחלט(קומוניזם?....)אינם  מתכון להרס? תארי לך שבכול העולם מתקיים שויון כלכלי בו כולם  חיים בדירות מרווחות,לכולם יש מכונית(!!!) וכולם חיים ברמה סוציו אקונומית משופרת(ונניח שכולם אקדמאים,חלום כול אם פולניה)והריהוט שופרא דה שופרא,האם נוכל למנוע בעדם את את התענוג מתוך דאגה  לאותם יערות עד שיכרתו כדי לממש את חלומם לאותה מציאות בה את חיה?

      ואלה השאלות הקלות של הקיום הבלתי ניסבל. אבל לעיניינו: היות ותפיסת עולמך מעוגנת בעקרונות אוניברסאלים,חפים מכול נגיעה לעובדות חיים כואבות שאת לא נותנת להם לבלבל אותך,ויחי הצדק! גם אם המחיר הוא כאוס מוחלט.ההיתיחסות שלך למצוקה הפלסטינאית באה ממקום ריגשי המנותק מן המציאות האכזרית.האם בכך אני נוקט צד סובייקטיבי? חסה וחליל,כמו שאומר שמעון כשהוא "מיתכ'פר"(בערבית,מתעצבן!) אני גדול ההומניסטים במזרח התיכון.מצידי שמחר יהיה ראש ממשלה ערבי,ובתנאי שייצג נאמנה את יסודות הקיום שלי.בזמנו אף אמרתי שמצידי ביתי יכולה להתחתן עם ערבי,ובתנאי שיהיה בן אדם.קרוביי רצו לסקול אותי על דברים אלה. ובאשר לטענות הערבים על בעלותם החלקית על הארץ(הם מתעקשים על בעלות מלאה) אני מסכים איתם!! לא יכול להיות שיבואו אנשים ,מפולניה למשל,וישלטו בארץ ובאותה הזדמנות ידחקו את רגליהם של התושבים הערבים!

       

      אבל,וכאן בא אבל גדול:עם כול הכבוד לטענתם,מדובר בעם צמא דם שבהיזדמות הראשונה בה תהיה להם אפשרות,הם יעוללו לנו שואה הדומה למה שעשו הגרמנים,ואולי יותר גרוע. הערבים ניחנים בתכונות הנוגדות את ערכי המוסר הבינלאומיים.לא יפה להגיד כך,נכון? כאילו שאין תרבויות שכולם מסכימים על תרומתם להרס המוס ר האנושי ולהתבהמותם כבני אדם.ראה הגרמנים.אז כשמדובר בגרמנים כולנו מתכנסים תחת הקונסנצוס ההכללתי , אך כשמדובר על ערבים פתאום הפוליטקל הקורקטי מרים ראש! לא תעזור שום הבנה או הליכה לקראתם.מבחינתם אנחנו נטע זר : לאומית ,ודתית!

      ובאשר לאותם סודנים הפולשים למדינה : ליבי ליבי למצוקתם,ואני נישבע ביקר לי שאין בי טיפת ציניות! נהפוך הוא סיבלם נוגע לליבי ועל מדינת ישראל לעשות כול מאמץ לפתור את בעייתם,אך לא על אדמת ישראל. היטבת לתאר את סיבלות הורייך בפולניה כיהודים.אין בשום מקום אחר בעולם איום על קיומה של מדינה כמו עלינו.ישראל אינה ככול המדינות.הקיום שלנו מותנה,בין השאר בלכידות התרבותית,בהליכה אחר אתוס משותף ובהתחברות להוויה הציונית.וכאילו שיסודות אלה לא קורסים-חברה משוסעת למיגזרים ומיגדרים-מעצמם,אני עוד צריך ערב רב שבבוא היום יקים גיטאות וירצה לממש את חופש התרבות והאוטונומיה בדרכים אלימות

      הנושא כל כך מורכב ובעייתי שאני יכול לכתוב על כך ספר שלם,מה שמעניין אותי כרגע זה איך תפיסתם של אנשים כמוך שכול כוונתם טהורה אך דרכם מובילה לגיהנום , לא יגרמו לפגיעה באותם אנשים הקרובים אליי:משפחתי הקרובה! ולעזאזל כול האידאות!!! 

      ואנא ,חיסכי ממני את ה  "בדיוק את זה אני רוצה למנוע."..וכולו וכולי.הכול כרתה.ובפולנית "פויילי שטיק"!!!

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        20/11/13 19:22:
      לא הכל עובד כמו שרצינו, אבל יש גם הרבה חיובי וצריך גם להסתכל עליו. עם כל הצער על הדברים שעובדים רע, הרי התמונה יותר מאוזנת. ומה שבטוח, השמש זורחת פה הרבה יותר שעות וגם זו לטובה.
        20/11/13 19:17:

      צטט: bonbonyetta 2013-11-20 19:04:55

      *
      כואב, הרבה דברים אינם כפי שאמורים להיות, כפי שראוי היה שיהיה.

       ועוד איך, תודה

        20/11/13 19:04:

      *
      כואב, הרבה דברים אינם כפי שאמורים להיות, כפי שראוי היה שיהיה.

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין