מאיר שלו למד את אמנות הצימצום . אם פעם כתב בסגנון טרחני , " מסולסל " , מאוהב במילים של עצמו , נראה שעם השנים , כתיבתו נעשית , חדה , כירורגית , רזה , תמציתית ויעילה . הסיפור ( המרתק ) נקרא כמו תסריט של סרט מתח , במיוחד , כל שלב ההכנות , התכנון והביצוע של המארב הקטלני . רשימת פעולות מחושבת של צלף , קר רוח / מיומן / מנוסה / מקצועי . אם תרצו , בעל מקצוע , איש שטח , המכין רשימת מטלות ומשימות ( בכתב ) , לפני , תוך כדי ואחרי , רשימה הכוללת : ציוד נדרש , דרכי גישה ומילוט , אמצעי הסוואה , טשטוש , מזון ושתיה למארב , דרכי הטעיה ונסיגה ומבלי להשאיר סימן ועקבות . הכל מתוכנן בקור רוח , אין אילתור , " הוראות הפעלה לצלף " , פשוט נפלא . אם זה לא סרט , אני לא יודע מה כן . אני גם לא יודע על קטע דומה בשפה העברית . לשיטתי , נכתב ומתכתב עם ובהשראת הספר " הדרך " של מקורמאק ו/או עם הסרט של האחים כהן " ארץ קשוחה " . לא אתפלא אם נכתב עם תסריט ברקע ולא אתפלא אם עוד נשמע כי הספר אכן עובד לתסריט וכן , כי נמכרו הזכויות להפקת סרט . לדעתי , הספר הטוב ביותר שלו ואחד הטובים בשנים האחרונות . מומלץ + !
|
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני למשל לא יודעת לדרג ספרים.. אצלי הם המון פעמים עניין של זמן. בלי קשר ליומן מסע. את שתיים דובים אהבתי ולא רק בגלל המילים שלו, הזמנים ומטבעות הלשון. מסכימה לגמרי עם ההמלצה שלך.