מאת פרופ' רפי אלדור

בשבוע האחרון הגיעה הבורסה בתל אביב לשיאים חדשים ברמותיה, אך לצערנו לא במחזורים שלה. יתר על כן , הבורסה עדיין אינה ממצא את הפוטנציאל הגלום בה כמרכיב מרכזי בצמיחת המשק, וכאמצעי יעיל ומשוכלל לחסכון ופיזור סיכונים  של המשקיעים הפרטיים וכך מעלה את רווחתן.

על מנת להשיג מטרות אלו, מספר החברות המגייסות הון בבורסה צריך לגדול והיקף המסחר ושכלולו צריכים אף הם לגדול באופן משמעותי. להשגת מטרות אלו  יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. להוריד עמלות. כיום הלקוח שפונה לבנק משלם עמלות קנייה ומכירה מהגבוהות בעולם.  למשל על פי התעריף הרשמי, לקוח המשלם חצי אחוז על קנייה של מניות בשווי של 100 אלף שקל, משלם בפועל 500 שקלים עמלה, ולקוח נגדי שבמקרה מגיע מאותו הבנק משלם אף הוא 500 שקלים עמלה, אזי בשביל להעביר את נייר הערך מהאחד לשני קיבל הבנק 1000 ₪. מחיר מוגזם לכל הדעות. נכון הוא שלקוחות גדולים ומוסדיים מקבלים הנחות, אך עדיין עלות העמלות גבוהה מאוד.
2. יש לשתף משקיעי חו"ל במסחר בישראל וזאת על ידי המרת מערכת המסחר והסליקה בבורסה למערכות מקבילות בחו"ל. גם זמני המסחר והשפה צריכים להיות בהתאם.
3. על מנת לאפשר מסחר מסביב לשעון, על הבורסה להיכנס להסכמים דו צדדיים עם בורסות בחו"ל ולקבל כמה שיותר ניירות ערך עם רישום כפול.
4. על מנת לבצע את הפעולות המצוינות לעיל, הבורסה בתל אביב זקוקה למימון. מימון זה ניתן לגייס על ידי זה הפיכתה לחברה ציבורית למטרות רווח שתונפק בבורסה בתל אביב. יש לציין כי כמעט כל הבורסות בעולם הן חברות ציבוריות למטרות רווח.
5. על מנת לעודד את מנהלי הבורסה לקדם את מחזורי המסחר והתפתחותה, יש להציע להם חוזי עבודה שקיימים בהם תמריצים. למשל, ככל שמחזור גבוה יותר שכרם גבוה יותר.
6. על ראשי הבורסה לנצל את היתרון היחסי של ישראל בתחום חברות ההי טק ולהתמחות בנישה זו.
7. כמו כן , על הרשויות האחרות להירתם למאמץ להקטין רגולציה ומיסים ככל שניתן.

בסוף חודש אוקטובר 2013, נבחר איש ראוי , מר יוסי ביינרט לתפקיד של מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לתקופה של חמש שנים . פרק זמן ארוך המאפשר למנכ”ל החדש לחולל את השינוי המוצע בשבעת הסעיפים לעיל.