
היום הוא את יום מותו של היוצר שהגדיר את החורף טוב מכולם. חורף כהה ודחוס, מסך חוטי גשם המציף את התודעה של כל מאזין, חורף פנימי. ערפל סגרירי של רגשות. בשבתות חורפיות אני רוכן מעל המחשב הנייד ומצליף באצבעותיי במקלדת את סחרור המילים שמתנגן לי בראש. לא ברור מהיכן דולף לי הלב. באוזניות מתנגן לי בלופ אינסופי נייק דרייק, האדם הכי עצוב ובודד בעולם, בעצם, אולי זה אני ואולי הוא הלה הדולף שלי. מי יודע.
כנראה... האיש פשוט הרגיש שהעולם כהה מידי עבורו ואולי הצליל שורף מידי.
לפעמים עולות בי מחשבות שלמעלה ברקיע מנצנצים כוכבים עבורנו, כוכבי רוחות השמיים ניק, קורט, אליוט וג'ף. הם מאירים אור נוגה וממלמלים בלחש ...כמה פאקינג קשה למטה.
אנשים צועדים מסע חיים שלם ולא מנחשים שמעליהם מנצנץ כוכב שלוחש עבורם את החלומות שאולי יכלו להיות שלהם.
בשבילי ניק דריק הוא הכוכב הפרטי שלי שלוחש...היי דרור אל תלך לאיבוד.
http://www.youtube.com/watch?v=Y2jxjv0HkwM |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
.
Nick Drake -
Things behind the sun
.
http://www.youtube.com/watch?v=Y2jxjv0HkwM
.
בקישור הנ"ל,
ניתן ל"זנק" יש למקום המתאים.
יש ללחוץ ולהכחיל את הקישור לפני שמדביקים אותו בפוסט.
סתם הצעה.
ולגופו של עניין...
מגיע לפוסט הזה...כוכב הערכה,
אמנם הוא בצבע אדום מאידך בעל כוונה ותכלית של ירוק.
.
.
*
הוא מלך...גם לך לא חסר.
יפה....מאד