לאן 5.20 שקלים מביאים אותי ובקשה חשובה בסוף
יש לי עניינים עם אלוהים. ולמרות שאני אומרת לו הכול, צועקת עליו לפעמים, גם בלב וגם בפה, כבר שבוע שהכעס עליו עושה לי גוש בבטן ולא משתחרר.
פעם, הייתי עורכת איתו מקח ומימכר: "אתה תגשים X ואני אדליק נרות שבת"
אבל לפני שנתיים וקצת יהונתן רק נולד ושכב חולה וזעמי גבר על כישורי ההתמקחות שלי וצעקתי עליו ואמרתי לו שאני לא צריכה להציע לו כלום. "אתה בעצמך חייב להציל אותו, אתה אחראי ואי אפשר ככה" צרחתי אל תוך המכונית הסגורה.
וגם עכשיו, אני מבקשת ממנו שיעשה נס למישהו אחר שצריך אותו.
ועד שהנס יגיע אני חייבת להתיר את הפלונטר בבטן. ובנסיון להתחבר לחיים, לארציות, לפשוט אני נוסעת למקום שבו מקח ומימכר הוא מהות. למקום שתמיד תמיד ממלא לי את המצבר. לשוק.
ושם, בליל מילים וצעקות ומרכולת בזיל הזול וריח של לחם טרי
וצבעוניות מטוללת של פרחים
וחמימות ריחנית של ערמונים קלויים
מנקים ביד עדינה מחשבות וכעס פילוסופי ואמיתי, ומפנים מקום לחצי מנה סביח.
ואני עולה על האוטובוס, משלמת לנהג במטבע של חמישה שקלים ושני מטבעות של 10 אג' ונוסעת הביתה.
ובנסיעה באוטובוס, אני מבקשת מאלוהים שגם את הילד גבריאל הוא ישיב הביתה ככה בקלות, לחיים ארוכים, ולתמיד.
בבקשה תבקשו גם.
___________________________________________________________
את גבריאל אינני מכירה. אני מכירה אדם שקרוב אליו וכאבו הביא עצב. האמת היא שזה לא ממש משנה, הבקשה שלכם לא קשורה ליחוס המשפחתי, סתם רציתי להסביר.
|
