0
די, נמאס לי לשלם מיסי עתק על הכנסותיי ועוד לחוש רגשי אשמה מול כל הצדיקים שמקימים חברות ללא כוונת רווח, עמותות והקדשים כשכל כולם מקדישים עצמם לעזרה לזולת וללא כל רווח או תמורה ראויה לעמלם. מלבד מעט שכר והוצאות נלוות. לא הרבה, רק 20-30 אלף ₪ לחודש... כבר מזמן כתבתי כאן כי המחוקק מתיר בקלות יתרה פתיחת עמותות וכי למנהליהן יכולים להתמנות כל זב ומצורע כמעט וכי אין בקורת ראויה ואמיתית על התנהלותן. כך הוקמו בארץ אלפי עמותות, המפרנסות ברווחה את מקימיהן ולא אחת גם את המשפחה המורחבת ורובן נהנות מה"בוננזה" של "אישור לצרכי מס הכנסה". זאת בעוד שע"פ היגיון וצדק, היה האישור צריך להינתן במשורה ורק לעמותות גדולות ומוכרות שתתחייבנה לפרסם מאזנים כל שנה ברבים ולנהוג בשקיפות מלאה. השבוע קבלה דעתי זו חיזוק מחקירת המשטרה בנושא הרב מצגר. כזכור נטען כי "השיג" לכמה עמותות תרומות ענק, אך גבה מהן כמחצית עבורו כדמי תיווך... ואם אכן היו הדברים כך, הרי שמנהלי העמותות "הצליחו" גם לתת לתורמים קבלות על כל הסכום ומאידך להוציא כחצי הסכום שלא למטרות העמותות ובניגוד לחוק וכמובן ללא רישום בספרים. נראה לכם שבעמותות אלו ודומותיהן ראו פעם מבקר חשבונות? |