לא הייתי כאן המון זמן, וממילא לא כתבתי דבר,

הרבה עבר עלי מאז, היכן להתחיל ? הזמן קצר...

נשאבתי לתוך החיים, כולכם מכירים, עבודה, משפחה,

ללא רגע פנאי לעצמי, מצאתי אתונות כשחיפשתי מלוכה...

היום אני משלם מחיר, מקווה שלא איחרתי ת'רכבת,,

המירוץ הזה שעליו כתבתי הוביל אותי לפרידה כואבת.

כן חברים, גם אני לא חסין, אני רק נראה גבר מסוקס,

מתחת לעוצמת פלדת האלחלד מסתתר לא גבר רגיש ומבוייש...

למי מכם שהדמעות זולגות מעיניו, למי שליווה אותי בימי הטובים,

אני שולח מכאן חיבוק גדול,  בטוב וברע נשאר חברים,

ולפני שמעריצותי קופצות עלי, כמו מעריצותיו של איל גולן,

אני בסך הכל נפרד מהפחמימה מכיוון שהשמנתי שחבל על הזמן...