סחתין על כתיבה מנומקת. מיוחדת. על איש מיוחד בעיני.

אריק איינשטיין שהעברית שבפיו הייתה משובחת.

ולגבי א"י הישנה והטובה, היא באה לידי ביטוי בשירים שאריק שר- והגיוון שם אדיר;

התנשאות, קשורה לקיפוח. הדבר האחרון שאפשר לומר על חלפי, גולדברג, אריק איינשטיין ושאר כותביו.

המושג הפך אמביוולנטי, כי הוא נוכס בידי מחרחרים למיניהם. ההקשר שעשית בין טובה לפחות טובה, אין לו שום זכר בשירים עצמם. בזיכרון שלי. בחוויה שלי. בזיכרון שלי יש טובה. נקודה. בלי השוואות, בלי הפחתות, ובלי תוספות.

דווקא במקרה הזה תרשי לי הסתייגות קטנה. ברור לי שכשאיינשטיין השתמש במושג בתקליטיו - הבחירה הייתה נוסטגלית לערכים של ראשית המדינה כמו תמימות\ סולידאריות\ חזון משותף וכו'. בפועל מה שקרה הוא שכמות די גדולה של אנשים השתמשו במושג באופן שמחריג את מי שאינו שייך ל-"ארץ ישראל הישנה והטובה" ל"ארץ ישראל הפחות טובה". כך קרה שמאחד האנשים הצנועים בארץ, נוצר מטבע לשון שלעתים מבטא התנשאות על חלק מהאוכלוסייה. לכן לטעמי המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הפך לאמביוולנטי.

 

 

צטט: נועה עדן 2013-12-03 10:30:59

ואולי הוא פשוט מסמל בשבילנו את ארץ ישראל הישנה והטובה

צטט: עצבן 2013-12-03 21:55:47

מודה שלא בדיוק הבנתי. ברור שכל אחד מתחבר עם מה שמתאים לו - והשאלה שנשאלה למה אצל איינשטיין נראה שהחיבור קצת יותר עמוק מאשר אצל אנשים מצוינים שעשו דברים דומים. אני כמובן לא ססמוגרף ולכן התמקדתי בדברים שעשו את ההבדל עבורי - ומראש צויין שלמרות שאני אוהב את המוזיקה שלו - לא קולו לא שיריו הם שעשו את ההבדל. נדמה לי שהמכנה המשותף של כולם הוא "מבחן האדם". מודה שהזכרתי טקסטים - אבל הם באו יותר כאילוסטרציה - וכמובן שלא נאמר שהאהבה אליו קשורה בטקסט כזה או אחר.

 

כתבתי לך שבנקודת זמן שהגבתי יותר הגבתי לתגובה שלך למה שכתבת לי אחרי שקראתי אותך אצלך... כנראה שיש לא מעט אנשים שמתגעגעים לכל מיני דברים ואני לא מדברת על נוסטלגיה או לא רק על נוסטלגיה.

 

היום או מחר בטח יהיו יותר מכמה תכנים ואנשים שיכתבו על ספי ריבלין. למי מהדור שלנו לא קופץ עכשיו הבית של פיסטוק אבל שוב זה ממש לא אותו דבר.. ולא רק כי ספי כמה שהוא היה מצחיקן ושחקן וכן אהד מאד! קבוצת כדורגל ולא אדומה, כן היה מזוהה פוליטית כבר מזמן..

שוב כאילו לא קשור. ספי היה בכותרות לא רק בזכות היצירה שהיא לא רק מוזיקה.

מוזיקה כל אחד לוקח או מקבל ממנה מה שהיא נותנת

ואיינשטיין ה-דמות. כי אני לא רוצה לכתוב "מותג" ייצג כנראה עוד כמה דברים נפלאים על הדרך..

 

לגבי "אנשים יכולים להיות גם וגם" - זה כמובן נכון - אפס הכרת הרבדים השונים באישיותו של אדם שמורה בדרך כלל רק לקרובים לו (ולפעמים גם לא להם). לכן הציבור מתייחס בדרך כלל לתדמית הידועה והמוכרת. כל מקרה נדמה לי, שלי (ולרוב הציבור) לא הייתה גישה של ממש לאיינשטיין האדם, ואנו מקיימים דיאלוג אם ההשתקפות שלו דרך המדיה. לכן מראש ציינתי שהטקסט מדבר על המותג (או אם תרצי סמל) אריק איינשטיין.

או קי אז כן מותג. נזהרתי כי יש אנשים שאם אומרים מותג על איש צנוע זה נתפס רע. אבל הוא היה מותג. מסכימה

כמו מאיר אריאל כמו רכטר כמו גרוניך טוב לא כמו, לפני שיקפצו עלי איך אני מעזה להשוות.. ושהחיים ימשיכו לחיות טוב!!!

 

לא הבנתי את האמירה "ציינת שמות" - ציינתי שמות של אנשים בתחום המוזיקה שנפטרו (בהשוואה לאיינשטיין) ותעשיינים שנפטרו (בהשוואה ללאוטמן), מכיוון שהועלה נושא ההד התקשורתי. כל האנשים שהוזכרו הם ידועים, ואפילו מצוינים, והמוות של כל אחד מהם זכה לאזכור תקשורתי (כמובן שההד היה שונה).

 

שוב. התגובה הייתה בהמשך למה שכתבת לי. אני מערבבת לפעמים. חיה בזיג-זג בעיה שלי. לא תמיד ברורה.. לא בכוונה.  לאוטמן כשאני הזכרתי היה בדגש על הצד הנותן לא פרנסה, אלא נתינה אחרת. נתינה בלחש...

אנשים. ביאליק שכתב על המאהבת. שבדיעבד זה בסדר. שירים גם של איינשטיין שבזמן שהם יצאו לא יודעת כמה המילים שלהם היו נורא פוליטיקלי קורקט למשל.. אבל עוזבת לעכשיו. עטור מצחך למה ועל מי נכתב.. ונכון שלא אריק כתב. אבל מי בוחר את הרפרטואר של מה הוא מחליט לשיר? אם לא זמר?...

 

לא הבנתי את עניין הוויכוח שלא קיים (את האמת שבאמת לא ידעתי שהוא קיים). את כמובן מוזמנת להסכים או לא להסכים איתי (ונדמה לי שציינתי יותר מפעם אחת את חיבתי לאנשים שחושבים אחרת ממני). כל מקרה נדמה לי שבמקרה הזה רובנו שותפים לרגש של אמפטיה, ובעייני לחלוק באמפטיה זה לא דבר רע כל כך. 

 

אז שוב יצא שאנחנו טיפה מסכימים הפעם. אותי מפחידה אפטיה. לא אמפטיה. ברק אני אוהבת! בעיניים ולא רק :))

 

צטט: face 2013-12-02 10:32:15

אתה יודע, אני למשל לא יודעת מאיפה להתחיל עכשיו. אתה יודע שאני לא מתווכחת. לא עם דעות ובטח ובטח לא עם תחושות. לא של אנשים בכלל ולא שלך בפרט. אבל אולי בגלל או בזכות מה שכתבת אצלי, זו כרגע נקודת המוצא ומשם אני עונה. או אולי מגיבה וזה רק לעכשיו :))

אנשים מתחברים לאיפה שהם מתחברים. היום למשל ואתה הזכרת שירים, ויכולת כתיבה. אני עוזבת מה זה שיר טוב או שיר פחות טוב ולא בהקשר של אריק. קח את עטור מצחך שהוא שר ולא כתב. קח את הכניסיני של ביאליק כדוגמא. אותו הכניסיני ממרחק הזמן מותר לדבר על מי ביאליק כתב. כי עכשיו זו היסטוריה ולא רכילות לשמה. 

 

כל אחד מתחבר מהמקום שלו או שלה. אתה כתבת לי על תעשיינים. הזכרת שמות. מאותה נקודה בדיוק מגיעה כרגע התגובה הזו. 

אנשים שונים יכולים להיות גם וגם וגם וגם. בזמנים שונים בחיים שלהם עצמם. לפעמים לזכור לאותם כן ולא "חסד נעורים" בא להם שלא תמיד בטובתם. 

אפשר לאהוב את הכניסיני של ביאליק בלי לדעת על מי ביאליק כתב. ואם זה היה מוסרי או לא, או להכיר את הקבר של מי שעליה נכתב השיר. כמו השיר עטור מצחך שים אנשים מתים עליו. על השיר. וגם על אריק איינשטיין אגב,

 

והכל פה נכתב בטוב. 

מודה שלא בדיוק הבנתי. ברור שכל אחד מתחבר עם מה שמתאים לו - והשאלה שנשאלה למה אצל איינשטיין נראה שהחיבור קצת יותר עמוק מאשר אצל אנשים מצוינים שעשו דברים דומים. אני כמובן לא ססמוגרף ולכן התמקדתי בדברים שעשו את ההבדל עבורי - ומראש צויין שלמרות שאני אוהב את המוזיקה שלו - לא קולו לא שיריו הם שעשו את ההבדל. נדמה לי שהמכנה המשותף של כולם הוא "מבחן האדם". מודה שהזכרתי טקסטים - אבל הם באו יותר כאילוסטרציה - וכמובן שלא נאמר שהאהבה אליו קשורה בטקסט כזה או אחר.

 

לגבי "אנשים יכולים להיות גם וגם" - זה כמובן נכון - אפס הכרת הרבדים השונים באישיותו של אדם שמורה בדרך כלל רק לקרובים לו (ולפעמים גם לא להם). לכן הציבור מתייחס בדרך כלל לתדמית הידועה והמוכרת. כל מקרה נדמה לי, שלי (ולרוב הציבור) לא הייתה גישה של ממש לאיינשטיין האדם, ואנו מקיימים דיאלוג אם ההשתקפות שלו דרך המדיה. לכן מראש ציינתי שהטקסט מדבר על המותג (או אם תרצי סמל) אריק איינשטיין.

 

לא הבנתי את האמירה "ציינת שמות" - ציינתי שמות של אנשים בתחום המוזיקה שנפטרו (בהשוואה לאיינשטיין) ותעשיינים שנפטרו (בהשוואה ללאוטמן), מכיוון שהועלה נושא ההד התקשורתי. כל האנשים שהוזכרו הם ידועים, ואפילו מצוינים, והמוות של כל אחד מהם זכה לאזכור תקשורתי (כמובן שההד היה שונה).

 

לא הבנתי את עניין הוויכוח שלא קיים (את האמת שבאמת לא ידעתי שהוא קיים). את כמובן מוזמנת להסכים או לא להסכים איתי (ונדמה לי שציינתי יותר מפעם אחת את חיבתי לאנשים שחושבים אחרת ממני). כל מקרה נדמה לי שבמקרה הזה רובנו שותפים לרגש של אמפטיה, ובעייני לחלוק באמפטיה זה לא דבר רע כל כך. 

 

צטט: face 2013-12-02 10:32:15

אתה יודע, אני למשל לא יודעת מאיפה להתחיל עכשיו. אתה יודע שאני לא מתווכחת. לא עם דעות ובטח ובטח לא עם תחושות. לא של אנשים בכלל ולא שלך בפרט. אבל אולי בגלל או בזכות מה שכתבת אצלי, זו כרגע נקודת המוצא ומשם אני עונה. או אולי מגיבה וזה רק לעכשיו :))

אנשים מתחברים לאיפה שהם מתחברים. היום למשל ואתה הזכרת שירים, ויכולת כתיבה. אני עוזבת מה זה שיר טוב או שיר פחות טוב ולא בהקשר של אריק. קח את עטור מצחך שהוא שר ולא כתב. קח את הכניסיני של ביאליק כדוגמא. אותו הכניסיני ממרחק הזמן מותר לדבר על מי ביאליק כתב. כי עכשיו זו היסטוריה ולא רכילות לשמה. 

 

כל אחד מתחבר מהמקום שלו או שלה. אתה כתבת לי על תעשיינים. הזכרת שמות. מאותה נקודה בדיוק מגיעה כרגע התגובה הזו. 

אנשים שונים יכולים להיות גם וגם וגם וגם. בזמנים שונים בחיים שלהם עצמם. לפעמים לזכור לאותם כן ולא "חסד נעורים" בא להם שלא תמיד בטובתם. 

אפשר לאהוב את הכניסיני של ביאליק בלי לדעת על מי ביאליק כתב. ואם זה היה מוסרי או לא, או להכיר את הקבר של מי שעליה נכתב השיר. כמו השיר עטור מצחך שים אנשים מתים עליו. על השיר. וגם על אריק איינשטיין אגב,

 

והכל פה נכתב בטוב. 

אתה יודע, אני למשל לא יודעת מאיפה להתחיל עכשיו. אתה יודע שאני לא מתווכחת. לא עם דעות ובטח ובטח לא עם תחושות. לא של אנשים בכלל ולא שלך בפרט. אבל אולי בגלל או בזכות מה שכתבת אצלי, זו כרגע נקודת המוצא ומשם אני עונה. או אולי מגיבה וזה רק לעכשיו :))

אנשים מתחברים לאיפה שהם מתחברים. היום למשל ואתה הזכרת שירים, ויכולת כתיבה. אני עוזבת מה זה שיר טוב או שיר פחות טוב ולא בהקשר של אריק. קח את עטור מצחך שהוא שר ולא כתב. קח את הכניסיני של ביאליק כדוגמא. אותו הכניסיני ממרחק הזמן מותר לדבר על מי ביאליק כתב. כי עכשיו זו היסטוריה ולא רכילות לשמה. 

כל אחד מתחבר מהמקום שלו או שלה. אתה כתבת לי על תעשיינים. הזכרת שמות. מאותה נקודה בדיוק מגיעה כרגע התגובה הזו. 

אנשים שונים יכולים להיות גם וגם וגם וגם. בזמנים שונים בחיים שלהם עצמם. לפעמים לזכור לאותם כן ולא "חסד נעורים" בא להם שלא תמיד בטובתם. 

אפשר לאהוב את הכניסיני של ביאליק בלי לדעת על מי ביאליק כתב. ואם זה היה מוסרי או לא, או להכיר את הקבר של מי שעליה נכתב השיר. כמו השיר עטור מצחך שים אנשים מתים עליו. על השיר. וגם על אריק איינשטיין אגב,

והכל פה נכתב בטוב.