שיח בוקר באוטו:
א: "זה לא כיף להיות מורה. כשאני אהיה גדולה אני לא אהיה מורה. אבל זה גם קצת כיף"
אני: "למה זה לא כיף?"
א: "כי זה מאוד קשה"
אני: "ולמה זה כיף?"
א: "כי אפשר לצייר על הלוח ולהגיד לכולם מה לעשות".
אני: "אז גם למורה שלך כיף".
א:"אבל אני חושבת שלמורה של גדולים יותר קשה ממורה של כיתות נמוכות".
אני: "את ילדה נבונה".

ואני חושבת לעצמי: אם בכיתה ב' יכולות להיות תובנות כאלו... למה צריך דיונים וויכוחים וטוקבקים על עבודת המורים. אם ילדה, שלא רואה טלוויזיה ולא שומעת רדיו, אלא רק רואה את אמא שלה והמורה שלה, מבינה משהו שכנראה פשוט נראה, האם יש על מה להתווכח? לכתוב תיאוריות או להכביר במילים. נשמע שזה פשוט למדי