אשמורת ראשונה, חושך ושקט מוחלט בחוץ . רוח סתוו קלה מניעה את צמרות העצים אצלנו בחצר ומפירה את השקט .אני מאזינה להלמות הלב ורעידות הגוף המתעוררים ומבשרים על יום חדש' שבוע חדש ומסננת לעצמי יש עוד זמן....
שוקעת בהרהורים על אירועי אמש ... ההפגנות בחיפה.......אש היסטורית אשר בחרנו להאמין שהתנדפה ....על הבילוי עם המשפחה בכנרת ...ונזכרתי במילות השיר של רחל אשר נכתבו בעתות של כאב ומצוקה "מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה וּבְתֹם שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם " 
שבוע נפלא לכולם