. ירקון חטיבת הגשר - חיבור של אות באות מילה במילה. הכתיבה בזרימה חופשית, כמעין המתגבר. קשרים וקישורים, גשרים וגישורים, בכל מכל כל. מוזמנים לזרום עם הזרם ו/או לזרום נגד הזרם. כל מצב צבירה - יתקבל בברכה. מקום כל המקומות. .
ועל השאיפה שלו שהסיפור האישי יהווה השראה לאחרים הסובלים ממחלת הסרטן.[9]
לאחר שמחלתו חזרה עבר בספטמבר 2012 ניתוח להסרת מיתרי הקול, שבעקבותיו איבד לחלוטין את קולו.
.
חייו האישיים ומותו
.
ריבלין גר כל חייו בנחלת יהודה, מושב עובדים שהפך ב-1988 לשכונה בראשון לציון. בתקופה האחרונה לחייו היה מאושפז במחלקת ההוספיס של בית החולים שיבא בתל השומר,
ריבלין החל בקריירה בטלוויזיה לאחר שמוטי קירשנבאום צירף אותו לתוכנית הסאטירה "ניקוי ראש" בהמלצתו של טוביה צפיר. משנת 1975 עד 1981 שיחק עם שלמה ניצן וציפי מור בתוכנית הילדים של הטלוויזיה החינוכית "רגע עם דודלי", שם גילם את דמותו הפרועה של "פיסטוק". לאחר שצילומי התוכנית הסתיימו, הופיע יחד עם ציפי מור בתוכנית "בבית של פיסטוק", שבה גילם את הדמות הראשית. השתתף בתפקיד "סולו" בתוכנית "סולו" שעסקה בכלי המוזיקה השונים. בתוכנית "זהו זה!" הגיש סדרה של פינות חידה קבועות, שברובן שיחק לצד שולה חן. המפורסמות שבפינות אלה הן הפינה הלשונית שבה גילמו ריבלין וחן שני שכנים המתווכחים על המרפסת, "נח רב-מוח" - בלש הלבוש כמו שרלוק הולמס ו-"מוקש" – בהשראת תוכנית הראיונות "מוקד"[5] – בה גילם תפקיד כפול: ספי גאון ויוסף עילוי. ריבלין הנחה גם שעשועון ילדים טלוויזיוני בשם "שניים בראש אחד" לצדו של הפנטומימאי חנוך רוזן (שהופיע כדמות בשם "פנטו").
בשנים 1987–1988 השתתף בתוכנית הילדים המצליחה "הופה היי", שבה גילם תפקידים שונים (כגון: טרזן הישראלי, ספי לוקס רופא העיניים, כבאי ראשון שמשון ועוד), ובנוסף הופיע יחד אתם ועם עירית ענבי במופע של הופה היי. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הגיש לצד אבי אתגר את "מוצ"ש", שבה גילם את המלצר הארגנטינאי עמנואל ודמויות נוספות שהמפורסמת בהן היא יוסהההף – בעל שאשתו (השחקנית יעל עמית) עושה בו כרצונה ומאמללת את חייו.
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהי זכרו ברוך.
ת.נ.צ.ב.ה.
.
ב-1993 החל ריבלין לחוש בבעיות במיתרי הקול והחליט להופיע רק בטלוויזיה עד שירגיש טוב יותר.
הוא נעדר מבימת התיאטרון למשך שבע שנים.[3] תוכנית הטלוויזיה שלו, "ספי",
תוכננה כך שהוא יוכל להימנע מדיבור גם במהלך המשחק בה.
.
בספטמבר 2006 נבדק בבית החולים שיבא,
ואז התגלתה מחלת הסרטן בגרונו והומלץ לו על כריתה מלאה של מיתרי הקול.
ריבלין איתר רופא בבוסטון שהמציא טיפול חדשני.
כעבור שבועיים עבר בבוסטון את הניתוח הראשון מתוך סדרה ארוכה של ניתוחים,
בניסיון להימנע מכריתת מיתרי הקול.
במאי 2007 הצטלם לתוכנית הטלוויזיה "עובדה", שם חשף שחלה בסרטן הגרון,
וסיפר שהוא עובר ניתוחים רבים ואינו מסוגל לעבוד כשחקן.
ב-2008 התייחס ריבלין למחלה בראיון שנתן ליואב גינאי בתוכנית הטלוויזיה "לגעת ברוח".[8]
ב-2010, לאחר שנה של טיפולים כימותרפיים, הצהיר ריבלין שהחלים מהסרטן.
בריאיון לחדשות 10 סיפר על תהליך ההחלמה הקשה
ועל השאיפה שלו שהסיפור האישי יהווה השראה לאחרים הסובלים ממחלת הסרטן.[9]
לאחר שמחלתו חזרה עבר בספטמבר 2012 ניתוח להסרת מיתרי הקול, שבעקבותיו איבד לחלוטין את קולו.
.
חייו האישיים ומותו
.
ריבלין גר כל חייו בנחלת יהודה, מושב עובדים שהפך ב-1988 לשכונה בראשון לציון.
בתקופה האחרונה לחייו היה מאושפז במחלקת ההוספיס של בית החולים שיבא בתל השומר,
שם נפטר ב-3 בדצמבר 2013 בשעות הערב, כשהוא בן 66.[10]
.
לפני הלוויה הוצב ארונו בתיאטרון הבימה בתל אביב, ונערך לו טקס פרידה.
.
ספי ריבלין הובא למנוחות בבית העלמין הישן בשכונת "גני אסתר" בראשון לציון.
.
היה נשוי לרינה ונולדו להם ארבעה ילדים.
.
.
בקולנוע
.
ריבלין הופיע בסרטים "רק היום" (1976),
"השועל בלול התרנגולות" (1978),
"חסמבה ושודדי הסוסים" (1985) (בתפקיד אלימלך זורקין) ,
"השיגעון הגדול" (1986) (תפקיד ראשי),
"אחד באפריל" (1989) (לצד ציפי שביט),
ו"הסודות" (2007) בבימויו של אבי נשר.
.
.
ריבלין למד משחק ב"בית צבי" והיה מראשוני שחקני תיאטרון החאן עם הקמתו מחדש בתחילת 1973.
ההצגה הראשונה בכיכובו הייתה "משרתם של שני אדונים" של "החאן",
בבימוי מייקל אלפרדס, עליה היה מועמד לפרס כינור דוד,
ובהצגה "ערוגות החשק" בתיאטרון בימות,
לצד טוביה צפיר ורבקה מיכאלי.
בשנת 1976 שיחק לצד אברהם מור במחזמר "מסעות בנימין השלישי".
המחזמר עצמו לא הצליח מבחינה מסחרית,
אולם שירי נעמי שמר ששובצו בו ("שלג על עירי", "שירת העשבים",
"סימן שעוד לא הגענו" ועוד) זכו לפרסום רחב.[2]
לאורך השנים המשיך לשחק בהצגות תיאטרון,
רובן קומדיות. בשנת 2007 שיחק בהצגה "כלוב העליזים" לצדו של ישראל פוליאקוב.
בספטמבר 2010 חזר להופיע בתיאטרון, בהצגה "גיבורים" בהבימה, עם יוסי פולק ואהרון אלמוג
.
.
משפחת ריבלין הינה משפחה יהודית ענפה
שצאצאים רבים ממנה התבלטו במגוון תחומים.
.
עצי היחס מראים את שורשי המשפחה עד לפחות לשנת ה'תל"א (1670),
והיא מיוחסת לפחות עד גירוש ספרד.
.
לארץ ישראל עלתה המשפחה לאחר קריאתו של הגאון מווילנה (הגר"א),
בהנהגתו של רבי הלל ריבלין, הידוע יותר בשם רבי הלל משקלוב, מחבר הספר קול התור.
.
רבי הלל משקלוב היה הרוח החיה בתנועת חזון ציון שהוקמה בעקבות ציווי הגר"א,
תנועה שקראה לקיבוץ גלויות ובנין הארץ.
.
ראשוני המשפחה עלו בשנת ה'תקס"ו (1806). בני משפחה נוספים המשיכו לעלות במשך השנים.
.
רבים מבני משפחת ריבלין היו פעילים בארץ עוד לפני קום המדינה,
כמו יוסף ריבלין שפעל רבות בעזרתו של משה מונטיפיורי להקמת ירושלים שמחוץ לחומות,
ויעקב ויוסף ריבלין שפעלו ביישוב היהודי הישן בחברון.
הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (1893 - 1948). היה רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי וחלליו.
.
משפחת ריבלין מונה אלפי צאצאים בארץ ובעולם.
בין הריבלינים המוכרים כיום:
.
ספי ריבלין היקר והאהוב
תנוח על מישכבך בשלום
יהי זיכרך ברוך
* תודה לך אילת יקרה לליבי על המיחווה לזיכרו
חיבוקים אוהבים
.
.
.
ילדותו ונעוריו
.
ריבלין נולד, גדל והתחנך בשכונת נחלת יהודה (כיום חלק מראשון לציון).
אביו ליפא, בן למשפחת ריבלין,
היה חבר ברית הציונים הרוויזיוניסטים ברוסיה, ומפקד האצ"ל בראשון לציון.
ריבלין שיחק בקבוצות הכדורגל לילדים, נוער ובוגרים של הפועל ראשון לציון.[1]
.
ריבלין העיד כי כשהיה פעוט בן ארבע נשרף כמעט בכל גופו,
כשנפל לחבית בוערת במושב נחלת יהודה (כיום חלק מראשון לציון).
.
.
.
יוסף (ספי) ריבלין (7 בנובמבר 1947 – 3 בדצמבר 2013)
היה שחקן וקומיקאי ישראלי.
חתן "פרס האקדמיה לטלוויזיה" ו"פרס מסך הזהב" על מפעל חיים.
.
קליק על כל שורה לקבלת תוספת מידע:
תוכן עניינים