ערוץ 10 חיפש אולי אתונות, אך לטעמי מצא מלוכה... בשישי שעבר הם שידרו כתבה שעסקה בסצנת המסעדות התל אביבית. כתבה בה ראינו מסעדה המוקמת בהשקעה של 12 מיליון ₪ (!) ואחת שכבר הוקמה "בזיל הזול" – רק 8 מיליון ₪ עלותה... ופגשנו צעירים בסוף שנות ה-20 תחילת ה-30 שלא מבינים מה מוזר ודקדנטי בכך שהם אוכלים לעיתים פעמיים ביום במסעדה ומשלמים בלי הנד עפעף כמה פעמים בשבוע 200-300 ₪ לאדם לארוחת ערב. אחד מהם הצהיר כי הוא מוציא (על עצמו) כ-6,000-9,000 ₪ בחודש על מסעדות! דובר ארגון המסעדנים אף סיפר (ואין לו עניין ב"ניפוח" נתונים, להיפך!) כי יש בת"א רבתי בין 10,000 ל-12,000 איש, שהם לקוחות קבועים המתמצאים ומבקרים שוב ושוב במסעדות הנחשבות. הכתבת הצעירה אף היא נדהמה והעירה, מן הסתם שלא ע"פ התסריט, כי כל יציאה כזו לארוחה מרחיקה אותם מהדירה שאין להם... ואני תוהה, בלי כוונה להרגיז אף אחד, באמת. כמה מתוך אותם סועדים קבועים השתתפו בשעתו בהפגנות המחאה. ולא, לא כדי להמעיט מחומרת הבעיות שהציפה תנועת המחאה בשעתו, אלא בכדי להצביע על הטירוף בו חיים חלק מבנינו/ בנותינו בעידן ה"מגיע לי". מגיע להם להשתכר פי 2 מהשכר הממוצע, לפחות. מגיע להם לפוצץ סכומים מטורפים על בילויים ומסעדות וכמובן מגיע להם דירת 4 חדרים משודרגת במיקום מרכזי ובשכר דירה נמוך, או במחיר מסובסד. יען כי מגיע להם ודי!
|