כותרות TheMarker >
    ';

    אוף... תמיד / יש לי מה להגיד

    תגובות בטן. אולי אז אצליח לשתוק יותר ולהתרגז פחות

    0

    מה היה לנו? חנוכה עצוב, ספר טוב מאת ריטה פאלק וכמובן סבתאות.

    46 תגובות   יום חמישי, 5/12/13, 23:07

    מזמן לא היה חנוכה עצוב כזה. אוי אריק איך הלכת מאיתנו, ואחר כך ספי.

     

    וחוצמזה הקפה "שלי" "רונה" נסגר, עצוב ברובד אחר כמובן, (ועל כך במקום אחר). 

    http://cafe.themarker.com/image/2764117/

    חנוכה נחשב, מבחינתי, כחג מועדף -  במגבלה של המצאות טונות של ילדים מתהוללים בכל מקום, אלה שחיוך סר טעם למדם להרעיש ולהפריע. לכך נוסף זיכרון ילדות – כ"מכבית" הקרויה על שמו של מכבי מוצרי-מני  (מפקד שיירות בשלהי המצור על ירושלים, לקראת מיל. העצמאות, חברו הטוב של אבי שהיה מפקד מחוז ירושלים וסגנו של ד. שאלתיאל) – ולא, לא נולדתי בחנוכה! – הוטלה עלי תדיר המשימה של גילום תפקיד השמש בחנוכיה התיאטרלית – משמע לימוד גוש מלל ארוך במיוחד יחסית ליתר הנרות/ילדים. המטלה הנדונה חסלה, אם כן, את הקריירה התיאטרלית שלי בעודה באיבה.

    http://cafe.themarker.com/image/629615/

     

    במעבר חד, חגיגת החנוכה בגן של נכדי הירושלמי היו חביבות והתמקדו במשחקי אור וחושך. משום מה אוריקי לא "נגנב" מדי  ממעברים במנהרות חשיכות בעודו מצויד היטב בפנס ו/או שרוך מואר. אולי משום שעמד להיות חולה. המסיבה התקימה ביום חמסין נורא, כל כך חם שעמדתי להתעלף טרם יציאתי מתל אביב המעטירה. כמו זקני צפת, איני זוכרת חום כזה בסוף נובמבר תחילת דצמבר, נוט אבר.

    http://cafe.themarker.com/image/3024863/

     

    בחג יצא לי לקרוא כמה ספרים מהנים במיוחד. אחד מהם "החבר שלי האנֵס", מאת ריטה פאלק.

    http://www.kibutz-poalim.co.il/hannes

    נדידת רבים לברלין מסבה את תשומת הלב למילייה המקומי, וריטה פאלק נחשבת לסופרת מותחנים מוכשרת. עלילת הספר מצטיינת בתשתית עמוקה יותר, וכתיבתה של פאלק מדגימה, לדעתי, כיצד סופרת-אשה יכולה להיכנס לעורו של גבר – עלי להתוודות שרק לקראת תום הקריאה הבחנתי בכלל שלפני סופרת ולא סופר.

     

    גיבור הסיפור, אופנוען, מעורב בתאונה וחברו הטוב האנס כמעט ונהרג והופך למעין צמח.

    http://cafe.themarker.com/image/551318/

    הוא מאושפז במחלקה מיוחדת לכך. במקביל נאלץ גיבורנו לרצות תקופת שירות ב"קן ציפורים" כלשונו – מוסד וולונטארי ל"רפי נפש".  הרומן כתוב כיומן מכתבים ומתאר במלואן את ההתרחשויות בשתי הזירות הללו, זאת  לכאורה על מנת ליידע את האנס מחוסר ההכרה על שקרה, כאשר יתעורר. כך אנו עוקבים אחר מירב המאורעות הדרמטיים למדי. כך למשל מתברר שנאלה, חברתו הצמודה של האנס בהריון, אבל אין יודעים אם הולד הוא בנו של האנס או בנו של חבר נוסף בחבורה, אשר ניסה לנחם אותה בעת מצוק.

    פאלק מיטיבה לבנות עולם של צעירים גרמנים בני זמננו דרך התאקלים עם ההורים (למשל הקונפליקט עם האב המנסה להגשים משאלת נעורים של נגינה בסקסופון דרך בנו) , ידידות – נפש הנרקמת עם נזירה –חברה למשמרת ב"קן הציפורים", "סטוצ' או שנים. עלי לציין שפאלק מצליחה להרים את הרף על פי העקרון האריסטוטאלי לפיו על כל מפנה בעלילה להיות גם "מפתיע" וגם "מסתבר", מתקבל על הדעת. ממש לא רציתי להניח את הספר מידי. לא כבד מדי, ועם זאת זהו "רומן חניכה" של ממש, מה שניכר במיוחד בתהליך שעובר גיבורנו מבחינת ההתייחסות ל"רפי הנפש" במוסד, למשל, כך ש"העסק רציני".

     

    אהבתי את לשון הספר, לשונו של גיבורנו אשר, למשל, כשדעתו אינה נוחה ממשהו שהוא מתאר הוא מסיים את התיאור ב"נו, טוב" (שוין..., מן הסתם). הדבר משווה צביון אמִתי לסגנון שלו.

    כלומר, ממליצה בחום. 

     

    מצב זה - של ליווי אדם קרוב שהוא מעין "מת חי", תיארתי פעם בשירי "סטיית אור כוכב" שאביא מקצתו להלן, לגרסה המלאה ראו:

     

    http://stage.co.il/Stories/620263

     

    כלוין שלך

    סובבת

    צפה

    רועדת

    מפני סטיית אור כוכב

    שתרסק אותי 

    עליך.

     

    פתאום

    אשר יגורתי בא

    אבל אתה הוא זה

    שמתפרק לי

    מנגד.

     

    בדממתו האדישה

    סובב הכול על מכונו

    ורק בתוכי אני צועקת

    בלי אויר וקול.

     

    שוב דמי צועקים 

    אליך

    ואני אינני באה.

            ....

    בינתיים, מדי פעם אני "עוסקת  בסבתאות".  מילות המפתח למילוי החובה/ לבילוי מהנה זה הן מינון ותזמון. כייף להיות סבתא. איני זוכרת הויה מאושרת יותר מזה, בייחוד מאז הקט מתַקשר (למשל, כבר אינו בוכה כשמשהו מפריע. הוא מודיע., למשל "יש לי משהו מציק במכנסיים האלה",

    http://cafe.themarker.com/image/3023365/

    או , "אני רוצה סינמון רול, כשהולכים לקנות גלידה.

    http://cafe.themarker.com/image/3023395/

    לא דבר קל הוא שכן הנדון נכנס לתקופת בניית האני שזה אומר מעבר חד למהות מסוג "דובי לא לא". אז סבתא היא גם מחלצת מבְּרוֹך פתאומי כלומר יש להיעשות בייביסיטר תכף ובעיר אחרת או בניגוד לתכניות די מובנות/ או שתלויות ב"צד ג'".

    לעיתים קשה לעצור את המחשבה ההולכת לבחינת העבר כלומר, הרי גם אני בימי עבדתי/למדתי/ משפחה/ ילדים/בעל/חובות, ולא היתה לי עזרה. אלא בתשלום. נו שוין, כמו שפאלק כותבת . לי לא היה בעל רופא, ואולי היו לי יותר כוחות. 

    http://cafe.themarker.com/image/2192369/

     

    ואסיים בתזכורת לפתיחת תערוכתו של בני לוטנברג בגלריה עמליה ארבל ביום שישי הבא, ה 13 בדצמבר. 

    http://cafe.themarker.com/image/3025229/

    וכרגיל מפצירה בכם ליהנות מהחיים.   ואנא. תגובות! כוכבים זה פחות מעניין. 

     

    http://cafe.themarker.com/image/3024861/
    http://cafe.themarker.com/image/2763384/
    http://cafe.themarker.com/image/2551233/

    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: נערת ליווי 2013-12-17 01:59:36

      יפה לך הסבתאות [לא שזה חדש :) ] רשמים מאותו יום שישי ה-13 יש כבר? כן כן אותה תערוכה....

       

       

      נערת את אפ'פם לא ולכת לישון? תודה על המחמאה. התערוכה של לוטנברג יפה ומיקומה - גלריית עמליה ארבל "החדשה" יאה לה. אשמח להתלוות אליך לביקור חוזר שם. לי חסרה שם רק תמונה אחת, "הלן עושה סודוקו", בעיני התמונה הרכה, האוהבת, האדירה מכולן לשלוטנברג צייר מאז ועד עולם. בעצם, מאז ועד עתה. לרוב הוא חד באיבחות המכחול שלו שמספרות סיפורי, סרטים עד אלימות, בעוד שב"הלן..." הוא רך ואוהב. :))

      צטט: -יוסריאן- 2013-12-16 21:09:26

      מידה כנגד מידה ....

       

      תודה יוסריאן, מעדיפה התעמקות על עקרון השיויון. :))

        17/12/13 01:59:

      יפה לך הסבתאות [לא שזה חדש :) ] רשמים מאותו יום שישי ה-13 יש כבר? כן כן אותה תערוכה....

        16/12/13 21:09:
      מידה כנגד מידה ....

      צטט: ליריתוש 2013-12-14 14:42:34

      וכל הפכים הקטנים-גדולים האלו, הרי הם חייך ואהבותייך, מכבית. וזה מה שחשוב גם כשלכאורה אין קשר ביניהם. אז תיהני מכל רגע! ומדהים לראות כמה שנכדך גדל והזמן חלף עבר טס........

       

      תודה, ליריתוש, אכן הזמן אץ רץ טס וגז, 

      ואוריקי גדל ונעשה פעוט דעתני - מהעולל המתוק שהיה קודם: (לא רוצה לחשוב על מה שהזמן בינתיים עושה לנו המבוגרים...)

       

      http://cafe.themarker.com/image/2494968/

      צטט: נחרצה 2013-12-13 10:34:01

      מכבית,זה פוסט מורכב. אז נתחיל בחשוב ביותר - אוריקי - ילד עם חיוך של קסם. נחת ואהבה. ותודה על ההמלצה. אשתדל לקרוא כי יש לי ערימת ספרים שמחכה לי... שבת נפלאה על אף היותה גשומה וקרה, סיגל.

       

      תודה לך נחרצה יקרה (וסליחה אבל כינוייך תמיד מעורר בי כרפלקס מותנה - ומה עם "כלה"?) קריאה מהנה...בימים טרופים אלה המיטה עם הפוך והפלנל ומחמם המיטה וה...ספר, קורצת לי בכל עת שאני בבית) ...

       

      לא הנחתום צריך להעיד על עיסתו, אבל ספרי הישן (2010)

      נקרא בשעה, כך אומרים:

      https://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHEU_iwIL472IL472&hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&biw=1353&bih=822&oq=%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%9B%D7%9C+%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A6%27%D7%95+&gs_l=img.12...2034.9189.0.11810.27.6.0.21.21.0.155.767.1j5.6.0....0...1ac.1.32.img..15.12.673.MtYfVGXLCdM&q=%D7%94%D7%95%D7%90%20%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%9B%D7%9C%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A6%27%D7%95#facrc=_&imgdii=_&imgrc=2Y3RFwxDRX1ApM%3A%3BP3x8p4oQJ7PveM%3Bhttp%253A%252F%252Fcafe.themarker.com%252Fmedia%252Ft%252F163%252F962%252F3%252Ffile_0_original.jpg%3Bhttp%253A%252F%252Fcafe.themarker.com%252Fpost%252F1639623%252F%3B1659%3B1240

      http://cafe.themarker.com/image/2228890/

        14/12/13 14:42:
      וכל הפכים הקטנים-גדולים האלו, הרי הם חייך ואהבותייך, מכבית. וזה מה שחשוב גם כשלכאורה אין קשר ביניהם. אז תיהני מכל רגע! ומדהים לראות כמה שנכדך גדל והזמן חלף עבר טס........
        13/12/13 10:34:
      מכבית,זה פוסט מורכב. אז נתחיל בחשוב ביותר - אוריקי - ילד עם חיוך של קסם. נחת ואהבה. ותודה על ההמלצה. אשתדל לקרוא כי יש לי ערימת ספרים שמחכה לי... שבת נפלאה על אף היותה גשומה וקרה, סיגל.

      צטט: כחלון1 2013-12-10 19:15:43

      ספרים זה קשה לי

       

      ספרים זה קשה? אז אולי בקינדל. ללא ספק לכשיהיו זמינים בסמרטפון כבר לא תהיה בעיה...

      צטט: נומיקן 2013-12-09 20:14:52

      האם זאת את נערת הפרחים בתמונה? נשארה אותה הטית ראש. שירך מרעיד לב.

      תודה, נומיקן. וזו אני ולא אחרת לפני....  מזמן. 
        10/12/13 19:15:
      ספרים זה קשה לי
        9/12/13 20:14:
      האם זאת את נערת הפרחים בתמונה? נשארה אותה הטית ראש. שירך מרעיד לב.

      צטט: שלויימה 2013-12-08 07:48:48

      יש משהו מאד מעניין בלקרוא ביקורת על ספר ממך - את יורדת לתוך הרבדים השונים המרכיבים את המארג של הסיפורף כמו להביט בפיסת בד דרך מירוסקופ ולראות את כל הסיבים השלובים.
      תודה, שלויימה. 

      אני מאד אוהבת לכתוב על ספרים, כותבת רק על מה שאני אוהבת ומנסה לפתות לקרוא גם :))    

      אפשר  לראות כמה למשל כאן

      http://he.shvoong.com/writers/maccabit/

      http://cafe.themarker.com/image/2720686/

      צטט: כורך דברים 2013-12-08 17:48:01

      ניהנתי אבל חנוכה זו בעיה כי נמנעים מלטגן את הלביבות בשמן, הן יוצאות יבשות מדי.

       

       

      שמחה שנהנית, כורך יקר.  להרטיב לך את היבשות? 

       

      http://cafe.themarker.com/image/1252817/

      צטט: sbhsport 2013-12-07 19:01:40

      חמסין בחנוכה וספרות גרמנית מודרנית, החיים נמשכים גם אחרי שבתי הקפה נסגרים.

       

      תודה שחר. 

       

      את הקפה הזה נמשיך להספיד, עד שנמצא חדש, כי חיינו די התנהלו שם כמו בקפה הדינוזאורים שנזכר כאן....

      צטט: ofer ben z 2013-12-07 17:26:45

      יפה פוסט עם תכנים יפים ורבי משמעות עבורך,יפה שבחרת לשתף


      תודה עופר, בשביל השיתוף הזה התכנסנו כאן...:))

      צטט: spicywish 2013-12-07 13:18:32

      פוסט מקסים ששוזר בתוכו רגעי אור שכבה מול אור טרי ורענן שזורח ועולה ולטעמי הוא זה שצריך להתמקד בו. אוהבת את הכתיבה שלך יקירתי.

      תודה ספייסיויש,

       

      וקבלי אור וחושך

       

      http://cafe.themarker.com/image/2859075/
      http://cafe.themarker.com/image/1781571/
      http://cafe.themarker.com/image/2674013/

        8/12/13 17:48:
      ניהנתי אבל חנוכה זו בעיה כי נמנעים מלטגן את הלביבות בשמן, הן יוצאות יבשות מדי.
        8/12/13 07:48:
      יש משהו מאד מעניין בלקרוא ביקורת על ספר ממך - את יורדת לתוך הרבדים השונים המרכיבים את המארג של הסיפורף כמו להביט בפיסת בד דרך מירוסקופ ולראות את כל הסיבים השלובים.
        7/12/13 19:01:
      חמסין בחנוכה וספרות גרמנית מודרנית, החיים נמשכים גם אחרי שבתי הקפה נסגרים.
        7/12/13 17:26:
      יפה פוסט עם תכנים יפים ורבי משמעות עבורך,יפה שבחרת לשתף
        7/12/13 13:18:
      פוסט מקסים ששוזר בתוכו רגעי אור שכבה מול אור טרי ורענן שזורח ועולה ולטעמי הוא זה שצריך להתמקד בו. אוהבת את הכתיבה שלך יקירתי.

      צטט: זונות פוליטיות 2013-12-06 18:55:32

       

       

      ברוטוס:   זן ואומנות אחזקת האופנוע, או כל ספר על אופנוען, מרתק ומציץ אל עולם מיוחד במינו שבסופו מישהו יהיה צמח ולאו דפקה בט"ו בשבט

       

      יקירי, הספר הנ"ל דש גם בפיטריות ובהזיות, ואני למרות היותי בעבר מעין "נערת פרחים" 

      http://cafe.themarker.com/image/629680/

      סולדת מכל שמשבש את החושים .

       

      ולעניין האופנוע - אני רוכבת אופניים בלבד, אבל משך שנים חברתי לקבוצת אופנוענים בטיוליהם - בזהירות, אופני אספנות ובאזורים לא צפופי נהגים מעולם לא קרתה תאונה במסגרת נסיעות הקבוצה. לעומת זאת אבי, בן דודי ומכרים רבים נהרגו במכוניות "בטוחות " להפליא למרות שהיו נהגים מעולים...

      נטוס:      למה להיות כל כך אכזרי, אחי, יש כאלו שרק נהיים נכים ולא צמחים. אבל חליטת תה צמחים זה התה האהוב עלי בלילות החורף הקרים, שמסתבר שאמש והלילה יהיו האחרונים כאלו בשבוע הקרוב. חורף-  זה מונח מאד לא מתאים למזג האוויר בישראל. חג החנוכה חג האור, הדיבאלי של ההינדו ואפילו האורות הרבים של הכריסטמס, כולם נועדו להאיר מעט את הלילות הארוכים והימים הקצרים והאפלים של החורף ואילו הנכדים מעניקים אור כל השנה

       

      אכן תרבויות רבות שחרדו מ"היעלם" השמש חוגגות בתירוצים שונים את המעבר מהיום הקצר הלאה. כך גם השינטו, (מעבר מיין - ליאנג), הזאראטוסטראים, ועוד. בענין התה - לרוב אני קפאיסטית

       

      יען כי 

       

      תה עושה (לי סחרחורת) - כמעט כמו ל"גזוז"  http://www.youtube.com/watch?v=Bi62fo0RomM

       

      והמון תודה על תגובתכם המפרה :))

      ...

      צטט: yonbir 2013-12-07 08:55:23

      שיר נפלא ותמונות מקסימות.

       

       

      ממך זו ממש מחמאה, יונתן. התמונות מהחיים והשיר רק תקציר, לדאבוני גם הוא די קשור לחיי הממשיים. :))

      צטט: באבא יאגה 2013-12-07 01:57:11

      תודה על השפע שהרעפת עלינו

       

       

      תודה יקירתי. שפע? רק אפס קצה...:))

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-12-06 20:53:25

      יופי של פוסט, מספר נושאים שהצלחת לשלב בצורה יפה ביניהם :)

       

       

      תודותיי, חופר.

       

       

          במיוחד על מחמאת ה"שילוב", תוכל להיות לי מליץ יושר מול בונבונייטה שלרוב סולדת מקפיצות אסוציאטיביות ...:))

      צטט: pinkason1 2013-12-06 19:13:32

      * יפה מגוון ומעניין אהבתי סוף שבוע נפלא שבת שלום

       

       

      תודה פינקי והרבה הצלחה ובריאות....

        7/12/13 08:55:
      שיר נפלא ותמונות מקסימות.
        7/12/13 01:57:
      תודה על השפע שהרעפת עלינו
        6/12/13 20:53:
      יופי של פוסט, מספר נושאים שהצלחת לשלב בצורה יפה ביניהם :)
        6/12/13 19:13:
      * יפה מגוון ומעניין אהבתי סוף שבוע נפלא שבת שלום
        6/12/13 18:55:

       

       

      ברוטוס:   זן ואומנות אחזקת האופנוע, או כל ספר על אופנוען, מרתק ומציץ אל עולם מיוחד במינו שבסופו מישהו יהיה צמח ולאו דפקה בט"ו בשבט

       

       

      נטוס:      למה להיות כל כך אכזרי, אחי, יש כאלו שרק נהיים נכים ולא צמחים. אבל חליטת תה צמחים זה התה האהוב עלי בלילות החורף הקרים, שמסתבר שאמש והלילה יהיו האחרונים כאלו בשבוע הקרוב. חורף-  זה מונח מאד לא מתאים למזג האוויר בישראל. חג החנוכה חג האור, הדיבאלי של ההינדו ואפילו האורות הרבים של הכריסטמס, כולם נועדו להאיר מעט את הלילות הארוכים והימים הקצרים והאפלים של החורף ואילו הנכדים מעניקים אור כל השנה

       

       

      ..

      צטט: face 2013-12-06 01:11:59

      13.12.13 תאריך טוב! את יודעת מספרים. לא מי-ספרים. וכן גם:)) ורונה. 

      לשים לך סוג של שיר סיום מוקדש רק ואך ורק לאותו קפה שלך? הנה קבלי! 

       

       

      אחד שמן שמנגן.. אחד שסתם עובר . .  כי לו כולם אומרים תרשום ♬♪    

      ודינוזאורית משוררת ואני עוצרת כאן...   צוחק

       

      ''

       

       

      ת ו ד ה ! (טוב על רונה אצטרך להתבכיין בפוסט מיוחד) 

      מודה לך במיוחד על ה"קפה של דינוזאורים...אז ככה, הא...יו אר קולינג  מי דינו, היי

      ?! 

      חכי חכי...אנחנו עוד נבוא חשבון! 

       

      }{ 

      צטט: איציק אביב 2013-12-06 09:16:53

      נקרא בעניין והנאה.

       

       

      תודה!  

       

      :))

      צטט: עמי100 2013-12-06 17:51:42

      מה שאני אוהב אצלך זה איך שאת מטבלת כמה דברים יחד..וכייף לראות אותך עם נכדך..

      תודה מקרב לב עמי

       

      אני אכן טובלת ומתבלת ומשתדלת לא להיות מבולבלת.

       

       

                    שבת שלום! 

      צטט: cleopatra9 2013-12-06 18:18:57

      מכבית - צילומים יפהפים , והנכדך יפהפה , שבת מבורכת

       

      תודה, שבת מעולה גם לך ולבני ביתך...:))

      צטט: bonbonyetta 2013-12-06 09:16:45

      *
      ואני דווקא חושבת שאת מביאה לנו כמה דברים ברצף, ותודה, אבל את אולריקי אני צריכה לחוד.
      פוסט לחוד:
      מה כבר עושה, מה אומר, חוכמות וקטעים שלו.
      לחוד...

      בונבונייטה יקירתי,

       

      בניגוד לעבודות וספרים מדעיים אשר יש לערוך - דבר דבור על אופניו, כאן אני חשה חופש מסוים לערבב כשמתחשק. ובאשר לאוריקי - ראי תמונתו של אוריקי השובב עם סיר הלילה על הראש ומיטוט דבריו המבודחים. תודה ושבת שלום:))

      צטט: אביה אחת 2013-12-06 06:32:29

      מכבית - תודה לרשומה שיש בה הכל מכל וכל אהבתי את...הכל אהבתי את אוריקי הכי הכי :) גם עמית מתקשר אלי לדרוש לשלומי ולספר סיפורים על הגן ועל הספרים שאמא מקריאה לו ספרים שסבתאביה הביאה לו והיא נהנה כל כך והשבוע התקשר להגיד לי שהוא חולה ונשאר עם אמא בבית וזה היה הכי...עצוב..אבל תודה לאל מרגיש טוב :) והנה בעשרים שניות סיפרתי לך הכל :) המון נחת וסופשה בוע נפלא

       

      תודה אביה,

       

      הנה "השפן הקטן" עבור נכדך, רפואה שלמה! 

       

      http://www.youtube.com/watch?v=eCXMTVNlx_k

        6/12/13 18:18:
      מכבית - צילומים יפהפים , והנכדך יפהפה , שבת מבורכת

      צטט: שיח אחר 2013-12-06 01:20:29

      אכן החנוכה הזה מעט עצוב..והנה את מתנחמת בלהיות סבתא בחופש,ונדמה מאושרת אפילו כשיש לו משהו מציק במכנסיים :-) שבת שלום!

       

      תודה. ללא ספק כייף כשיש ממש תקשורת, גם כשהם נעשים "דובי לא לא"

      :))


        6/12/13 17:51:
      מה שאני אוהב אצלך זה איך שאת מטבלת כמה דברים יחד..וכייף לראות אותך עם נכדך..
        6/12/13 09:16:
      נקרא בעניין והנאה.
        6/12/13 09:16:

      *
      ואני דווקא חושבת שאת מביאה לנו כמה דברים ברצף, ותודה, אבל את אולריקי אני צריכה לחוד.
      פוסט לחוד:
      מה כבר עושה, מה אומר, חוכמות וקטעים שלו.
      לחוד...

        6/12/13 06:32:
      מכבית - תודה לרשומה שיש בה הכל מכל וכל אהבתי את...הכל אהבתי את אוריקי הכי הכי :) גם עמית מתקשר אלי לדרוש לשלומי ולספר סיפורים על הגן ועל הספרים שאמא מקריאה לו ספרים שסבתאביה הביאה לו והיא נהנה כל כך והשבוע התקשר להגיד לי שהוא חולה ונשאר עם אמא בבית וזה היה הכי...עצוב..אבל תודה לאל מרגיש טוב :) והנה בעשרים שניות סיפרתי לך הכל :) המון נחת וסופשה בוע נפלא
        6/12/13 01:20:
      אכן החנוכה הזה מעט עצוב..והנה את מתנחמת בלהיות סבתא בחופש,ונדמה מאושרת אפילו כשיש לו משהו מציק במכנסיים :-) שבת שלום!
        6/12/13 01:11:

      13.12.13 תאריך טוב! את יודעת מספרים. לא מי-ספרים. וכן גם:)) ורונה. 

      לשים לך סוג של שיר סיום מוקדש רק ואך ורק לאותו קפה שלך? הנה קבלי! 

       

       

      אחד שמן שמנגן.. אחד שסתם עובר . .  כי לו כולם אומרים תרשום ♬♪    

      ודינוזאורית משוררת ואני עוצרת כאן...   צוחק

       

      ''