רוחשת
רגועה למראית עין.
בתוכי הכל רוחש,
עולה על גדותיו.
פוסטים פופולאריים
-
רצח מאדום לשחור
24/8/15 | 53600 צפיות
-
יחסים
27/1/12 | 8250 צפיות
-
I'm Not The Only Dreamer
28/2/15 | 2032 צפיות
-
בעד עונש מוות
28/7/15 | 6631 צפיות
-
אונס המריונטות
12/2/16 | 4692 צפיות
-
chatroulette | צ'אט רולט
21/2/10 | 97067 צפיות
-
אבות ובנים
16/6/12 | 3169 צפיות
-
טירונות בנות
18/4/14 | 3100 צפיות
-
הכביש כמשל
28/12/11 | 1960 צפיות
-
מובינג
17/12/14 | 2478 צפיות
-
נערת קריאה
10/1/14 | 4728 צפיות
-
עיניים
5/7/09 | 213 צפיות
-
על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
15/3/16 | 2247 צפיות
-
הפעם האחרונה
22/12/09 | 2270 צפיות
-
פסק זמן
21/3/15 | 2539 צפיות
-
אלגרו
19/12/09 | 5034 צפיות
-
מהר.לפני שיגמר.
15/11/09 | 2067 צפיות
-
יפה, רק אחרת.
15/7/09 | 1234 צפיות
פוסטים אחרונים
- על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7" 15/3/16
- אונס המריונטות 12/2/16
- חזרתי מברלין 22/1/16
- Работа (*רבוטה) 23/10/15
- חנוך והנערה 14/9/15
- רצח מאדום לשחור 24/8/15
- דרך נמיר 20/8/15
- קניות באתרי אינטרנט 17/8/15
- מה לא עשית אף פעם ? 11/8/15
- Same Same - but Different 8/8/15
- בעד עונש מוות 28/7/15
- ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת 25/7/15
- הפונדק 13/6/15
- בגיל 444 תגיעי לירח 6/6/15
- קוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה 23/5/15
- בית 15/5/15
- הזכות למות 2/5/15
- הטבעת 11/4/15
פיתוי
ברגע שאני נכנסת לקליניקה המבטים שלנו נפגשים.
בום.
הלב שלי מנתר, המבט החולמני שלו מרטיט, אלוהים, עיניים בצבע שלא ראיתי בחיים, משהו בין אפור לדבש, לא יודעת להגדיר את הגוון המדויק, אבל הן היחידות בעולם כולו שיש להן אותו.
אני לא יכולה-אני לא יכולה-אני לא יכולה להתיק את העיניים שלי משלו, רוצה לצלול רק עוד ועוד עמוק לתוך אישוניו.
אני לא רואה דבר מסביב, רק הוא קיים כרגע לדידי, אנחנו לבד, זה רק הוא ואני כעת, למרות שהקליניקה רוחשת ורועשת, עמוסה רופאים ומטופלים, אבל האדמה מסתובבת כעת סביבנו, ברקע אני שומעת צלילים רחוקים של בליל קולות המקיפים אותנו אולם הקשב שלי נתון אך ורק לו ולעיניו החולמניות.
אני לא רואה מה הוא לובש, לא רואה שהוא ממוצע קומה, בטוח לא גבוה, לא רואה את טבעת הנישואין שעל אצבעו, לא את מבנה גופו, כלום. רק את העיניים.
כך זה נמשך כמה שניות טובות, עד אשר שהוא מסיט את המבט על מנת להמשיך לעבוד, אך אני עדיין לא מסוגלת להסיר את שלי ממנו.
אני מתעשתת רק כאשר הסטאז'ר המתוק פונה אלי ומבשר לי שהרופאה שלי שוהה בחו"ל ויחליף אותה דוקטור "עיניים חולמניות" (השם המלא שמור במערכת).
גורל, נו.
כשהוא ניגש אוחזת בי התרגשות, פעימות הלב שלי מאיצות וגוברות, אבל כלפי חוץ אני משדרת את ההבעה הרגילה הרצינית הקשוחה שלי. הסטאז'ר מעדכן אותו בפרטים, הם עוברים יחד על הגליון הרפואי שלי, וכל אותו זמן אני עוקבת במבטי החודר אחרי כל תנועה שלו, לומדת ובוחנת מקרוב כדי לקלוט כמה שיותר פרטים שיאפשרו לי לעמוד על טיבו. גם אני מדברת תוך כדי, מוסיפה על דברי המתמחה ומתפתח בין שלושתנו שיח ענייני, כשדוקטור עיניים חולמניות מאזין בחלוקת קשב בין שנינו, ולאחר סיכומם של דין ודברים הוא מתחיל בבדיקה גופנית ראשונית. אני שכובה על מיטת הטיפולים מרוגשת כולי, הלב שלי דוהר, אני שומעת אותו הולם כשאני שותקת ומצייתת להוראותיו של הדוקטור , נועצת בישירות חצופה את עיניי בתוך עיניו , מנסה להעביר לו בטלפתיה את התחושות שלי. האם הוא מרגיש אותי ? האם הוא חש אותו דבר לגבי ? האם הוא מנחש מה עובר לי בראש עכשיו, קורא את מחשבותיי ? האם אני לבד בזה או שזו חוויה משותפת ושנינו פה חווים את הריגוש הנדיר המיידי הזה, את מוליכות מעגל הזרם החשמלי ? האם אני מוצאת חן בעיניו ? איך אדע ? הוא נותן הנחיות לסטאז'ר ובינתיים ניגש למטופלת אחרת. מרוכזת אני מלווה אותו במבטי ללא הפוגה, ושמה לב שהוא מרים מדי פעם את עיניו אלי ממנה, כלומר אני מצליחה להסיח את דעתו וללכוד את תשומת ליבו. טוב מאד, אני מעודדת את עצמי.
כעבור זמן מה הוא שוב ניגש אלינו, בודק את התקדמות המתמחה וחוזר לטפל בי בשנית. אני במצב מאוזן על המיטה, בחוץ יורדים ממטרים חזקים, (זה היה אתמול, יום חמישי) , אני מזיזה את ראשי ומשקיפה אל המבול דרך החלונות הגדולים, מאזינה לרעש הטיפות במפגשן עם הארץ. מחשבותיי נודדות, בא לי לברוח איתו עכשיו ברגע זה החוצה ולרקוד איתו בגשם, אני מפנטזת את הסצנה הרומנטית, הוזה אותה לפרטי פרטים בדמיוני הקודח, וכשאני נוחתת חזרה למציאות ומחזירה את העיניים אליו - מגלה לשמחתי שגם הוא בדיוק התבונן החוצה בעקבותיי. איזה תיאום מושלם, די, אני לא עומדת בזה יותר. אח דוקטור, אילו רק ידעת מה עובר לי בראש .. אם הוא נושק לי כאן ועכשיו אני נעתרת ללא היסוס, לא איכפת לי מכלום, לא מטבעת הנישואין הארורה שהוא עונד, לא מהמתרפאים/ות שמקיפים/ות אותנו, לא מהסטאז'ר שעומד צמוד אליו ולא מיתר הרופאים והרופאות. הוא שוב רוכן אלי במהלך הטיפול, פניו ממש קרובות לשלי, אני שומעת את נשימותיו השקטות, ותוך כדי עוצמת עיניים ומדמיינת שהלוואי שהיה מצטרף למיטתי, נשכב לצידי, אני חבוקה בזרועותיו, כמה נפלא היה יכול להיות להרגיש את חום גופו מעלי.
אני רוצה להתעורר בבוקר, כשהדבר הראשון שאראה למולי הוא העיניים החולמניות שלו מתבוננות בי פוקחת את שלי.
חולפות מספר דקות והפעם אני מתריסה ונוקטת בטקטיקה אישית כשאני פונה אליו בשמו הפרטי ולא בתואר דוקטור פלוס שם משפחה שמאד מקובל במרפאה הזו. אני מודעת לכך שזה יוצא דופן : לא נהוג לפנות אל הרופאים בקליניקה הספציפית הממוסדת שאנו מצויים בה בשמם הפרטי כי יש דיסטנס ברור בינם לבין המטופלים. אני כמובן מכירה את הכללים הלא רשמיים, ומקפידה לשמור על הקודים והמוסכמות, מדובר בנימוס אלמנטרי ונפוץ של לשון כבוד, אבל הפעם כאמור בכוונה תחילה בוחרת שלא.
הוא טיפוס מופנם, לא אחד שמפגין רגשות, כך ששום שריר בפניו לא מש כאשר אני מבטאת את שמו לאט, מדגישה כל הברה בהטעמה מיוחדת. ואף על פי כן, יכולתי להישבע שהשגחתי בזיק קלוש נסתר זע בעיניו החולמניות, וניצוץ חבוי נדלק בהן.
בינגו.
אני שומעת את עצמי מבקשת מאבשלום (שם בדוי, שאגב מאד מתאים לו) לעבור להיות מטופלת שלו, כלומר להמשיך איתו מכאן והלאה. הוא אומר שזה בעייתי, כי יש לי מטפלת שמכירה את כל ההיסטוריה הרפואית הרלוונטית שלי , וחוץ מזה שהוא יהיה פחות זמין מהרופאה הקבועה שלי כי הוא עובד פה רק פעם בשבוע שלוש שעות, (עד עכשיו זה היה בימי ראשון אבל הוא החליף לחמישי), ובשאר הזמן הוא עובד בקליניקה המשפחתית הפרטית שלהם, וזה גם שיקול שהוא ממליץ לי לקחת בחשבון. תוך כדי שיחה הוא מציין שהוא זוכר שהוא ראה אותי בקליניקה בשנה שעברה (הוא זוכר אותי ! ועוד מהשנה שעברה !). שיואו , אני נדרכת, למה הוא משתף אותי במידע הזה ? האם הוא מנסה לרמוז לי משהו ? האם זו אות או שאני מייחסת משמעות לזוטות ? את צריכה לפנות אל הרופאה האחראית במרפאה ולבדוק מולה אם זה אפשרי, הוא מסביר בנינוחות, מישיר את המבט החולמני הזה שלו לתוך עיניי הרגילות המשעממות ונטולות הייחוד, וכל העת אני ממשיכה להתמסר להיפנוזה המתוקה והמייסרת שהוא מהלך עלי , מהנהנת ברשמיות, מגלגלת על אוטומט את הדיאלוג החיצוני, ובו זמנית ליבי הומה, אבשלום אבשלום אבשלום, הראש שלי מלא בפרפרים, ציפורים, מרחפת על עננים גבוה אל על במרומים. כן, עוד, עוד, תמשיך.
אני מזדקפת, מתרוממת מהמיטה לתנוחת ישיבה, השיער שלי אסוף בקוקו בלוף גבוה מרושל, קווצת שיער סוררת ברחה ממנו ומונחת על עורפי, אני שמה לב שעיניו בוהות בה ומסופקת. הוא כמוני, מוצא יופי במראה הטבעי הלא מוקפד. ליבי מתרונן למול דעתו המוסחת מפרט כה שולי כמו קווצת שיערי הסתור. רק שנינו שמים לב לקסם שיש בקטנות האלה, אני מתמלאת תקווה. זה סימן מעולה, סנונית ראשונה מובהקת שמבשרת על רגע פרטי ומצביעה על חוסר אדישותו לנוכחות הנשית שלי. בפעם הבאה אבוא בשיער פזור בחופשיות כשצעיף ענוג מלופף סביב צווארי להשלמת המראה הרומנטי, אני גומרת אומר ביני לביני, טווה סביב אבשלום שלי קורים של פיתוי שלא יתגשם לעולם.
כשהוא מתרחק אני אוזרת אומץ ומתחקרת את המתמחה אודותיו, שואלת מיליון שאלות. למזלי הוא דווקא משתף פעולה ומספר לי שאבשלום שלי הוא נצר לשושלת מפוארת של רופאים ידועים בתחום, הוא מוצלח ומוכשר כשד ומומחה בשלל היבטים ותת תחומי התמחות. הוא עושה הכל, מפרגן לו הסטאז'ר המתוק בטון מעריץ. אני בכלל לא מתפלאת מהמידע כי הנה מתבהרות לי כמה נקודות חשובות שתהיתי לגביהן : מהרגע הראשון רואים שהיד שלו בוטחת, מרגישים שהוא יסודי, פרפקציוניסט ויודע בדיוק מה הוא עושה, וכעת אני מבינה מדוע בחור כה צעיר יחסית מקרין איזו שלווה פנימית ומעניק לי תחושת ביטחון שאני מטופלת בידיי זהב. זו לא חוכמה, הם הרי מעבירים את הידע במשפחה מאחד לשני, זה מחזק ומקנה יתרון עצום כשיש לך תמיכה ותמיד יש את מי לשאול, עם מי להתייעץ ולשאוב ממנו השראה או עצה וניסיון בתוך מערכת שמבוססת על קרבה ואמון שקיימת במשפחה ענפה שאתה חלק ממנה : לעסוק במקצוע שההורים והאחים שלך והדודים שלך עוסקים בו, המשמעות כאן היא כמו חמולה כזו שמחזיקה אצלה כוח אדיר ורשת של ביטחון שתומכת, מעשירה ויוצרת הפריה הדדית לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
אני חוככת בדעתי אם לגשת לרופאה האחראית כדי להעלות בפניה את סוגיית המעבר לידיו האמונות של דוקטור עיניים חולמניות, מתייעצת עם המתמחה ולבסוף מחליטה לנטוש את הרעיון, על אף שתפקיד נערת הפיתוי המיומנת קורץ לי והקראש שלי כלפיו מעביר אותי על דעתי. כמו תמיד, ברגע האמת הפער בין העולם הפנימי שלי למציאות טופח על פניי ואני מתפכחת : על מי אני עובדת ? הוא נשוי, הוא לא יחצה את קווי גבולות האתיקה המקצועית שלו כרופא, הוא לא אידיוט לסכן את הרישיון שלו או הנישואים שלו. מה אני יודעת, הוא בכלל עשוי להיות נשוי באושר, וגם אם לא, איפה אני ואיפה מימוש הפנטזיה הזו, הרחוקה ממני שנות אור, זו לא אני הרי. במהות שלי אני הכי ההיפך מהילדה הרעה פורקת העול שמתארת מדונה בשיר שלה, כלומר אני כן, היא קיימת עמוק בתוכי אבל אני אף פעם לא נותנת לה דרור מלבד בחזיונות המתעתעים המופלגים שלי. אני אלופה בלפנטז, אבל כשזה מגיע לשלב ה"מאני טיים" - באופי המאופק, האחראי והמחושב שלי אני לא אחת שחוצה את הקווים.
סצינת הפיתוי הזו לא תתממש אף פעם.
לעולם לא אתעורר בבקרים כשהדבר הראשון ששמורות עיני תפקחנה אליו יהא המבע החולמני של אבשלום, ולא אתבונן עמוק לתוך עיניים בגוון אפור מעורבב וטבול בנגיעות של דבש, השוטפות אותי באהבה עם עלות השחר.
 |
פרופיל
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
-
77777777
בתגובה על על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
-
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
-
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
-
--()--
בתגובה על אונס המריונטות
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוי, פתאום ראיתי מקודם (אחרי שכתבתי את התגובה לדודו/מסתכל סביב)
שהוידאו שצירפתי בתום התגובה שלי ל - " רזאל "
בתאריך 10.12.13 בשעה - 06:12
כבר לא קיים משום מה, והוא מאד רלוונטי, אז אני מצרפת מחדש את אותו השיר בסרטון אחר שזמין.
(*אגב, למי שאין סבלנות להאזין להקדמה המוסיקלית הארוכה, הטקסט עצמו מתחיל אחרי דקה וחצי) :
דודו, איזה צירוף מקרים, בדיוק הדייט האחרון שהיה לי ויצאתי איתו התחיל איתי בסופרמרקט.. ! וחה, סיפור מקסים ומשעשע, באמת רעיון מעולה, מבריק אפילו - גם מתוחכם וגם מקורי, זה בטוח היה עובד עלי אם זה היה קורה לי. (דודו, אתה ממזר רציני..) איכפת לך אם אגנוב לך אותו ואשתמש בו בפעם הבאה שאני רואה גבר מושך עם ילדה מהממת ואגש אליו לבקש לפגוש אותה שוב.. ?
מצד שני, איך אדע אם הוא גרוש או נשוי ? לא כולם עונדים טבעות בימינו.. (איך באמת ידעת שהיא גרושה או אם חד הורית ושאין אבא בתמונה ? רוצה להאמין שלא מדובר היה באישה נשואה.) ומעניין, היום התינוקת בת השמונה חודשים צריכה להיות כבר בחורה בת 18-19, אני תוהה איזו מן אישה היא הפכה להיות ? בטח שוברת לבבות, אם הצליחה לגרום לגברים שווים להתקרב לאמא שלה והיתה מושא והשראה לסמול טוק פלרטטני. וואו, אתה באמת מקצוען. ריספקט.
אחלה פוסט. מעניין אם באמת זה היה הדדי? את חושב שהוא שמע את הלב שלך?
לי קרה מפגש דומה אבל שונה. בסופרמרקט באוסטרליה ראיתי אישה עם תינוקת מדהימה יושבת על עגלת הקניות. היתה אז (ב 1996) בת שמונה חודשים עם עיניים כחולות מדהימות. ניגשתי אל האמא ואמרתי לה שהילדה שלה מדהימה ושהעיניים שלה יפות מאד (לו רק הייתי זוכר מה אמרתי לה באנגלית אבל זה פחות או יותר הכיוון).
היא אמרה תודה והתחלנו לדבר. אחרי הקופה אמרתי לה שהייתי רוצה לפגוש שוב את הילדה (!). היא אמרה: בטח למה לא, ונתנה לי את מספר הטלפון שלה. אפשר לנחש מה באמת קרה לי עם האמא כשבאתי לבקר...
לא אני כתבתי: אני אלופה בלפנטז, רק לזה התכוונתי
מרב, כל מלה שנכתבה בטקסט לעיל היא אמת.
המפגש עם דוקטור עיניים חולמניות אירע במציאות, זו לא היתה פנטזיה כלל ועיקר.
*אם בא לך, נא קיראי את תגובתי ל- אחאב מאתמול בשש וחצי. שם אני מפרטת יותר.
בכל אופן, תודה שבאת לקרא :)
אחחח פנטזיה פנטזיה..... לו היית צפת, סליחה, אמת.....
חילצת ממני עוד חה אחד, באמת הברקה..
אם כי לא נראה לי שלאה גולדברג התכוונה לכוכבים הירוקים שלנו כאן.
לצערה או לשמחתה, היא לא הספיקה לחיות מספיק שנים על מנת להימנות על חברי קפה דה מרקר ולהכיר את שיטת הדירוג פה..
>> חה, אתה שנון, חבר
אשתה איתך לחיי ההחלמה, ועוד איך.
הנה עוד שיר אהבה קסום מפרי עטה של המשוררת לאה גולדברג,
בביצוע אחינועם ניני ובעיבוד עדין שמתאים ליקיצה מחלומות על אבשלום בעל העיניים החולמניות
[*כולל גם השכמה מחלומות על גברים נשואים ושווים אחרים ש"יצא לי" להתאהב בהם
]
>> הו לא, אחאב. הפעם זו ממש לא פנטזיה. ה-כ-ל אמיתי פה. כל מה שמתואר בטקסט קרה במציאות, אחד לאחד, כולל הקראש שלי כלפיו. עד כדי כך אמיתי שחבר מהקפה עלה על זהות הרופא !! הוא שלח לי את השם שלו לפני שבוע, אתה לא משער לעצמך באיזה הלם הייתי, פשוט הוכתי תדהמה ! ממש הופתעתי לקרא מפורשות את שמו האמיתי והמלא.. הוא אמר שזה היה קל, לפי העיניים ולפי הפרטים המזהים האחרים שתיארתי פה, ושהוא עצמו מטופל אצלו כבר עשר שנים, ואישר שהוא באמת רופא מעולה ושמה שכתבתי על העיניים שלו נכון.. אתה קולט את צירוף המקרים המטורף הזה ?? מה הסיכוי, בחיים לא הייתי חושבת שמישהו יידע או ינחש על מי אני מדברת, אבל סודי הכמוס נחשף, לפחות בן אדם אחד חוץ ממני יודע על מי מדובר. יכול להיות שעוד קוראים אחרים (מטופלים שלו) זיהו אותו על סמך הטקסט הזה. זה רק אומר שבאמת הייתי נאמנה למציאות ולא הגזמתי בתיאור של המבט שלו. כנראה שבכל זאת יש לי טביעת עין חדה..
וכעת בוא תשמע שיר אהבה רומנטי שמתאים להלך הרוח של הפוסט :)
אם תפגוש אותה במקרה שוב -
אז אולי הפעם שתיית הקפה המשותפת אכן תתממש באיחור של כמה שנים.
יכול לצאת מזה סיפור רומנטי עם התחלה טובה
בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות :)
*רק בוא נקווה שהיא לא התחתנה בינתיים,
כי אם היא נשואה אז זה כבר יותר מדי דומה לסיפור הלא ממומש שלי עם דוקטור עיניים חולמניות..
פרץ, לא יודעת איך זה אצלך,
אבל במקרה שלי - כשאני רוצה מישהו
(התאהבות זה לרצות מישהו מאד)
והוא לא יכול להיות שלי - אז מבחינתי זה די דומה לסיוט..
+++
(*ובהזדמנות זו : בני יעקובי - תודה על תגובתך. קראתי)
קול קוראת היקרה,
קראתי בעיון את תשובותייך לאנשים נוספים שהזכירו את התופעה של התאהבות במטפל/ת בנו. את פוסלת על הסף את קיום התופעה. ועל כך אני רק יכול לענות בשתי מילים: תת-הכרה. ייתכן שאת צודקת ואין קשר במקרה שלך לתופעה זו, אך אינך יכולה לדעת בוודאות, כיוון שכל תשובותייך מתבססות על מה שאת חושבת ומרגישה בעת היותך בהכרה. אין לך, או לאף אחד אחר, מושג קלוש מה קורה בתת-ההכרה שלך, כיוון שאם היה לך מושג, הדברים כבר לא היו בגדר תת-הכרה, אלא הכרה. ושוב תודה על ביקורך בפוסט שלי ובכיכובך.
חתיכת כסיל אויל חסר תרבות, עוף לי מהבלוג.
תודה רבה על המשוב המפרגן,
וברוך הבא סשה :)
אתייחס לקטע קטן שכתבת "כי בוחן כליות ולב", אז אדגיש הלוואי והיתי כה כשרוני. כשכתבתי את הדברים, זה היה מעין הצבת מסעים, כבמשחק שחמט, לחשוב על כל האפשרויות, ולא כבוחן לבבות.
ולסכום, כולל לגבי מה שקראתי היום, העיניים ללא ספק, הן הכלי הבוחן הראשי של האדם. הרי לא סתם אומרים "לראות את הלבן בעיניים". אבל גם זכרי "העיניים רואות הלב חומד". ולכן, כשהלב מתחיל לחמוד, שפיטת העיניים נמסה".
נו אבל גם אתי אנקרי שרה "רואה לך בעיניים", והוא כתמצות הפוסט שלך
הו שלום ! מזמן לא :)
משמח לראות אותך פה, תודה.
ראית את הסערה שמשתוללת בחוץ ?
איזה אושר, מזג האויר המשגע הזה
רזאל, תודה רבה על המלים החמות וגם על הנכונות והפתיחות שלך לדיאלוג :)
גם אני נהנתי מהשיח שהתפתח בינינו - תראה איפה התחלנו ואיפה אנו עכשיו.
אני מסופקת
תגובה ל - רזאל :
רזאל, הכותרת "פיתוי" שאליה התייחסת בסוף תגובתך היא בעלת כפל משמעות : המשמעות הראשונה ברורה מאליה - כמו בסרטים צרפתים שבהם תפקיד האישה לפעמים הוא "פאם פטאל" (ביטוי בצרפתית המתאר אישה פתיינית). המשמעות השנייה שאליה רמזתי : ההתפתות שלי עצמי מול הסיטואציה, הקושי שלי לעמוד בפיתוי מולו ולהתפתות לו, כי גם לזה יש כאן ערך שהרי התפתתי לפעול בחוסר רציונליות או אחריות בגללו. מי שהיתה נפגעת מכל זה אילולא עצרתי את זה בזמן היתה אני, ידעתי שאין לזה עתיד, לכן עמדתי בפיתוי שלי מול עצמי וקטעתי את הכרונולגיה הידועה מראש שאגב היא מאד נפוצה, הרבה אנשים מתפתים ומתקשים לעמוד בפיתוי ולעצור את עצמם. אני שמחה שיש לי אופי מספיק חזק, ושאני יודעת לשמור ולהגן על עצמי. כי מה שחשוב לי יותר מהכל הוא להישמר על נפשי. עד כאן הפירוש של הדו משמעות הטמונה בכותרת.
לגבי תהייתך על רצינות ההתאהבות שלי , אז חד משמעית אני חותמת לך שהתאהבתי. מה זו התאהבות, אתה יודע ? להתאהב זה לא להכיר את הבן אדם שמולך ולפתח איתו מערכת יחסים, כי אז כבר קוראים לזה "אהבה". להתאהב זה השלב הראשוני שבו מישהו מאד מוצא בעינייך עד שאתה מרגיש את זה גם בגוף וגם בנפש, שאתה משתוקק להיות איתו, שאתה חושב עליו, שאתה לא מצליח להירדם בלילה מרוב שהכמיהה הזו מכאיבה לך. זו המיית הלב והגוף. אי אפשר להפריד ממש בין משיכה פיזית לנפשית. זו מיקשה אחת מאוחדת ומעורבבת. אם ממשיכים את זה ומתפתחים יחסים אז ככל שעובר הזמן זה מתפתח לאהבה, אבל אני לא דיברתי פה על אהבה, דיברתי רק על התאהבות. והתאהבות זה עניין רציני ביותר, אל תזלזל. תתפלא כמה עוצמה ורגש יש בה. אולי שכחת איך זה מרגיש כי אתה כבר לא רך בשנים כמו שאומרים, אבל שמע לי כשאני אומרת לך, זה רציני ועוד איך.
בקשר לכוונותיו שלו, מעניין שאתה בוחן כליות ולב וכותב לי מה זה היה עבורו ומהצד שלו.. אני לא ממש יכולה לדעת עד כמה הוא היה רציני לגבי ומה הוא חש אלי, אני יכולה רק להשתמש ברדאר שלי ששומר עלי, ולשתף אותך שלמזלי אין לי משיכה לגברים מהסוג שתיארת, כך שמראש אני לא נופלת על כאלה ולא מתאהבת בהם. עם "ילדים רעים" אני רעה עוד יותר, אני קשוחה איתם ועושה להם את המוות ובית ספר שהם לא ישכחו אותי בחיים ולא מתמסרת לגברים שהם מנייאקים במהות שלהם שמחזרים אחריי, כי אני לא סומכת עליהם. משום מה הם בד"כ דפוקים ונהנים לאכול ממני קש ולא מבינים שאני בחיים לא אעתר לחיזורים שלהם, כי אם אין לי אמון בהם. בגלל שאני לא מסוגלת לבטוח בהם - אני מאכילה אותם מרורים עד שהנשמה יוצאת להם כבר והם מניחים לי לנפשי.
אבל אבשלום אינו כזה הרי, אחרת לא הייתי רוצה אותו בכלל מלכתחילה. איך אני יודעת שהוא לא כזה ? מאד פשוט. דרך העיניים. הכל נמצא במבט, צריך רק להתבונן היטב כדי לגלות ולתהות על קנקנו של אדם כי שם טמונה המהות שלנו, ומשום כך זה הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו באנשים, ככה אני יכולה להרגיש מי הם באמת, מתחת לעור ולמסיכות. אתה יודע שהאישונים הם בעצם חורים ישירים אל המוח שלנו ? למעשה האיבר שרואה הוא לא העין עצמה אלא המוח שלנו. בפועל אנחנו מתבוננים אל העולם באמצעות המוח, העין היא רק כלי שמעביר אליו את המידע. יש המון ביטויים בשפה על עיניים וזה לא מקרי : העיניים הן ראי לנשמה ולנפש, רואה לך בעיניים, בבת עינו, עיוני/עיניים שלי, מאיר עיניים, אחיזת עיניים, טביעת עין, מוצא חן בעיניי, למראית עין - - - ועוד מיליון נוספים.
את יודעת מאיפה בא לי הרעיון לשיר אבשלום, בגלל השם הדמיוני שכתבת. ואני מין ממחה קטן לשירים, שאומרים לי מילה, אני מיד פוצח בשיר, ובייחוד בשיריו של אריק.
ושוב אבהיר, אני לא באתי ממקום של שפיטה, כולל תגובתי בסגול (את יודעת למה בחרתי סגול, כי את מגיבה בכחול שמתי לב, אז רציתי מזוג של צבעיים
), באתי ממקום של שאילת שאלות כהצבת ראי בפניך. ואני יכול להבין אותך, שהעיניים שלו היממו אותך, ואני מבין שהם חדרו ללבבך, אבל את בעצמך במילים שלך, כתבת את ההתלבטויות שלך, ואני המשכתי כחוט השזור ממילותיך, אל תוך מילותי.
תודה על הקליפ , כמה יפה מצידך, רזאל :)
ואתה יודע למה עוד שמתי לב בתגובתך הראשונה ושכחתי להתייחס בבוקר ?
- שאתה מתחיל אותה בציטוט מהשיר "אבשלום, כמו חלום בקיץ" וצירוף מקרים הוא שאת אבשלום שלי פגשתי כמו חלום בחורף.. :))
אל תשפוט ותהיה חכם בתיאוריה, אתה לא היית שם ביום חמישי. נראה אותך מחזיק מעמד ולא יוצא משלוותך מול העיניים החולמניות האלה אילו היית במקומי
אולי תתפלא, אבל שמחתי מאד על תגובתך מהבוקר כי יתכן שהיא מבטאת מחשבות ודיעות של עוד קוראים פסיבים שלא הגיבו באופן אקטיבי אבל חשבו דברים דומים מאד, ואם אתה מייצג קוראים שקטים - היה חשוב לי לתת את ההסבר שלי לעניין ולפתח איתך שיחה על זה.
*על התגובה האחרונה שלך (זו שכתבת בסגול) אתייחס יותר מאוחר, אני רוצה לנסח לעצמי אתה המחשבות לפני שאני כותבת ועונה לך.
קול קוראת, אתחיל דוקא במין מסקנה שאני נפגעתי ממשהו מכתיבתך, אז אצהיר בכל לב, טוב לא נגזים שבנקיטתצ חפץ, כי חס וחלילה, לא נפגעתי. דעי לך, כאחד שחסר סבלנות, אם קראתי מתחילה ועד הסוף, זה רק מכיד שאת כותבת נפלא, ודבר שני מעבר למחמאה, זה עניין אותי, מחשבות, חלומות ואף דמיונות, של אנשים.
הביטי, אין לי מחלוקת בנושא התאהבות, אבל אשאל האם זה רציני? מרגע אחד של מפגש עיניים, ונכון שישנה קלישאה אהבה ממבט ראשון, אבל זה לא רציני. דבריך העידו בך, כי יצר התשוקה (כך לפחות אני בהבנתי הדלה הבנתי), כי היצר כאן הוביך או יתר נכון הרגש הרב הטמון בך. כלומר הרגש ניווט אותך, ולא המוח שהוא מפעילו של השכל. וזה בסדר, יכול להבין. אבל שוב אשאל, האם זה רציני? האם רוצה לרגע לממוש תשוקה או לבניה של קן רציני.
ואמשך בקשר לדמיונות. יתכן ואני טועה, אבל מאין את שואבת שאכן הוא כה חשק בך, ואם כן חשק בך, אולי זה לממוש ייצרי שלו לרגע. ותאמיני לי, כל גבר באשר הוא היה מכן, שאשה תשזוף הו את עחניה ואף תגרום לו להיות נאהב. וכאן כוונתי, יצירת הדמיון, הינה שאת מבלי לדעת מה טיבו או מה מעמדו ומה רצונו והאם הוא רוצה, בדמיונך, כבר הכנסת אותו לבין זרועותיך בחשק בלתי נתפס והכל ממבט אחד. ןאם הוא נשוי הוא כבר רץ לפרק את החבילה הוא כבר אוספך להיות אשת חיקו, ככה ממבט אחד??? ואם כבר יתרצה, אז אולי יתרצה לרגע חלומי אחד ואולי שניים או שלושה בין זרועותיך, ולאחר החלום, כישקיץ יפרוש כנפיים ויחזור לקן שלו, ואת תשארי הלומה כשכור .
את יודעת הכל ייתכן, אולי אני טועה וטוויתי כאן בלילי מילים שאין בינהם כל קשר, אבל הכותרת "פיתוי", מעידה כאלף עדים כי דברי לא נארגו בחוטי עכביש אלא במשי טהור.
קול קוראת, בכוונה לא הטמעתי בתגובתי את השיר הנפלא הזה, אחד היותר מיוחדים של אריק. אבל כיון שכה רצית ומשום מה לא הצלחת להטמיע אז הנה הטמעתי במקומך. שאר הקליפים הושבתו מהטמעה, לכן לא הצלחת.
*לא יודעת למה זה לא עבד,
משום מה הוידאו של שלום ואריק לא נקלט בתגובתי הקודמת,
אז הנה, מצרפת פה את הקישור :
http://www.youtube.com/watch?v=rLUuWPzB8tI
1. בוקר טוב רזאל, מה שלומך ?
2. קודם כל למה זה "גרוע מכל" ? זה הדבר שגרוע מכל בעיניך ? באמת ? אתה וודאי מכיר את הקלישאה "חלומות יוצרים מציאות" : כל מימוש של עשיה מתחיל ברעיון והוא תולדה של השראה או פרי הדימיון, בטח כשמדובר במהפיכות. דפדף אחורנית בהיסטוריה, בטוחה שמצלצל לך מוכר אחד המשפטים המפורסמים ביותר בנאום שמתחיל במלים - "I HAVE A DREAM".
3. זר לא יבין זאת. שורש א.ה.ב, התאהבות, זו תפיסת עולם וזה בסדר גמור שאצלך הדברים עובדים אחרת, מקובל עלי. אני מאד מזדהה עם המשפט מהשיר " למה לא עכשיו - מה שבטח יבוא מחר", מי שמכיר אותי יודע שאני חסידה של עכשיו, שונאת לדחות דברים, ובכלל, זה אופי. כזאת אנוכי :) לא ברור לי למה זה פוגעני בעיניך.. אל תיקח את הדברים אישית, זה לא קשור אליך.
4. לפני שיורים חץ - בד"כ מסמנים קודם את המטרה, זה סדר הפעולות המומלץ בכל אופן. איפה הבנת מהטקסט שאני בטוחה שכל הדרכים סלולות בפניי ? אם כבר המסר או המסקנה שלי שההיפך הוא הנכון ושהדרכים חסומות, זו דרך ללא מוצא אז עשיתי אחורה פנה/פניית פרסה ולקחתי יוטרן.
5. אם משהו בטקסט הנועז שלי פגע בך, מתנצלת. שיתפתי בכנות תחושות פרטיות ואותנטיות שלי, חויה עזה של המיית הלב שהשפיעה עלי עמוקות וטרם התאוששתי ממנה כליל. לוקחת בחשבון שיש אנשים שלא יזדהו.
6. לסיום, למרות שהיתה לנו בעת האחרונה מנת גדושה מדי של אריק בעקבות האירוע הללבי הטרגי המצער שנחת במפתיע על המנוח יום בהיר אחד, לא יכולה להתאפק ולותר על הבאת השיר שציטטת כי בכל זאת הביצוע הוא של שני האריות כשעוד היו בחבורת לול - אריק ושלום מהתקליט/והסרט "שבלול". ואפרופו חלומות, באותו הקשר של מה שכתבת בתגובתך, מיד אחריו אני מצרפת על הדרך שיר יותר עכשווי מתקופתנו שעוסק בחלומות.
תודה לך על ההזדהות והמחמאות, את אישה חביבה ונעימה :)
שמחה שמצאת את עצמך שוקעת בנוסטלגיה מתוקה
אצלי הפרפרים והציפורים עדיין מחוללים ושרים, אני מקווה שיעבור לי בקרוב..
יקירתי,
פוסט ארוך אך קראתיו בשקיקה, כתיבתך סוחפת, מרתקת ורומנטית להפליא, מזדהה איתך לגמרי וכמדומני כולנו חווינו סיטואציה דומה לפחות פעם בחיים... מתיאורייך עלו בי זכרונות מן העבר והרגשתי את הפרפרים בבטן...
תודה ושבוע נפלא ♥
לא במקרה שלי, בני.
*הסברתי כבר מדוע בשתים מתוך שלוש התגובות (התגובה הראשונה והאחרונה) שלי ל"יבגניה בוזגלו", כך שאם בא לך לקרא אתה מוזמן.
תודה שבאת :)
כיף שבאת, נהר רגוע, מודה לך על הביקור ועל המשוב החיובי :)
לגמרי :)
תגובה כה נבונה ומדויקת, סיגל.
אני מאד מקווה שאת צודקת ושזה היה הדדי,
כלומר שמצאתי חן בעיניו ושהוא גם חושב עלי ונזכר בי, גם אם לעולם לא נממש כלום.
מבחינתי זה היה אמיתי ועוצמתי המפגש איתו.
אני התאהבתי בו כי הרגשתי מי הוא דרך העיניים.
זה פשוט עניין עמוק של אינטואיצה שקשה להסביר אותה במלים,
לדידי היתה שם אינטימיות והיה קסם, הלוואי שגם מבחינתו.
חן מה יש לך בזמן האחרון עם כל הויתורים האלה? קודם כל ההוא מכיכר מלכי ישראל, עכשיו אבשלום?
לפעמים צריך לצאת מעורך ולהיות מישהו אחר, גם "ילדה רעה פורקת עול" כמו בשיר של מדונה, כשהמצב דורש. ונשמע שאבשלום היה שווה את זה.
וזה שם בדוי מצוין, בטוח שהוא מתעלה על המציאות. הייתי דורש ממנו לשנות לאבשלום.
אהבתי את התיאור הגדוש של כל הפרטים והניואנסים של השיחה. מרגיש כאילו יש עליך טייפ ריקורדר שאת מקליטה דרכו הכל.
והשיר הזה של מדונה, אחד הטובים שלה. והקליפ, שלא שמת פה, בכלל פורק עול.
הגר, מתנצלת אם נפגעת, לא היתה לי כוונה כזו, חי נפשי.
התייחסתי לדברייך בחוסר הסכמה, מותר לי להביע דיעה אחרת משלך,
אני זכאית לחשוב שונה ממך ועדיין לכבד אותך ואת דיעותיך כאדם.
חבל לי שחסמת אותי מבלי לתת לי אפשרות להסביר את עצמי לפחות.
איזו פרידה ידידותית היא בדיוק לסתום לי את הפה ?
לפני שנפרדים, בין אם כידידים או שלא, מקשיבים קודם.
אם תשני את דעתך, נוכל לנהל דיאלוג באופן פרטי כדי להבהיר את העניינים בינינו.
החלטה שלך.
בכל מקרה, חשוב לי שתדעי שאני אוהבת אותך ומעריכה אותך מאד וחבל לי לאבד אותך.
פרויד? איך פרויד קשור לזה? עדה למפרט היא אחת האנטי-פרוידיאניות הכי רציניות ומנומקות שאני מכירה.
אבל עזבי. זאת כבר פעם שניה שאת מתייחסת למה שאני כותבת לך כבולשיט הזוי, ולי זה ממש לא מתאים, אז בואי ניפרד כידידות.
איזה פוסט מקסים, סיפור נפלא ונורא מציאותי, עם כל הפנטזיה שבו.
לדעתי הוא קלט אותך לגמרי ונהנה מהפלירטוט המתוק שהתרחש ביניכם, בידיעה ברורה ששם זה יישאר.
ואת חכמה מאוד שהבנת בחושייך שאין טעם או סיכוי למשוך את זה הלאה.
אבל איזה כיף כשזה קורה, נכון?! מרגישים כל תא ותא בגוף. החיים !
הגר, אני מתפלאת עלייך שאת נתמכת בתיאוריות ההזויות של פרויד, ממך לא ציפיתי לבולשיט הזה. האיש פירסם גבב של שטויות וגרם לנזק אדיר עם ההשפעה שלו על תקופתינו. אם כי פה ושם הוא צדק - למשל בתיזות שלו על התת מודע וכל עניין ההדחקה התת הכרתית שלנו, והיו עוד כמה הברקות אבל בגדול - אני ממש לא מזדהה עם הקישקושים שלו.
לא התאהבתי באבשלום כי הוא היה הדוקטור שלי או דמות מטפלת. התאהבתי בו ממקום מאד ראשוני, עוד לפני שבכלל ידעתי שתהיה בינינו איזושהי אינטראקציה, משהו בסיסי כמו המבט שלו בעיניים ומה שפירשתי וראיתי בהן, משהו במהות ובהוויה שהוא משדר. הוא יכול היה מבחינתי גם להיות מוסכניק, חוטב עצים, גבן (זה שמכין גבינות) או לעסוק בכל מקצוע אחר על הפלנטה.
ואגב שליטה בשפה, ברור שזה מוסיף (תודה על המחמאה, אגב), אבל מבחינתי זה ממש לא פקטור. מצידי הוא יכול לכתוב ולדבר בשגיאות איומות, מבחינתי שיהיה אנלפבית שלא יודע קרוא וכתוב או בעל השכלה תיכונית בלבד, זה לא מה שיפריע לי בו או שיפריד בינינו. אמיתי. לגמרי מתכוונת לזה.
בהתאם, אני חושבת שדוקטור אבשלום-עיניים-חולמניות הבין טוב מאוד מה קורה שם, ושכל הג'סטות הפיזיות שלו היו מחושבות ולא אקראיות בכלל, ושהוא לגמרי בעניין. עכשיו הבעיה היא שאת לא בעניין, אז כנראה שבאמת כל מה שיכול לצאת מזה זה פוסט. מבחינתי אישית - אם מישהי כותבת באותו פוסט גם 'מתפכחת' וגם 'קווצת שיער' בכתיב נכון, זה כבר היה שווה. שליטה בשפה, זה מה שעושה לי את זה. כל אחת והקטע שלה :)
עמי, נדמה לך שלא השתמשתי בנשק הזה ?
;-)
והנה עוד שיר ברוח הרומנטית ששורה עלי מאז יום חמישי האחרון
(אני כבר יומיים רצופים לא נרדמת בשעות השינה הרגילות שלי..)
הוי דוקטור לאה, ריגשת !
אינך משערת מה גרמת לי בזכות שנפלה בחלקי לקבל פידבק כזה מאישה בוגרת כמוך,
שמצליחה להזדהות ולהנות מהתכנים הנועזים ששיתפתי פה בגילוי לב.
את ההוכחה שאנחנו לנצח נשארים עם תשוקה וסער, ללא קשר לגילנו או מעמדנו.
כן, דליה, נפלתי חזק..
תראי, נתתי לו את הסימנים האפשריים להבין שאני מעוניינת,
ובינינו - אפילו סוס עיוור היה מבחין בכך..
עכשיו כל שנותר לו זה להתגרש מאישתו ולהתחתן איתי.
אבל ברצינות, כמו שאומרת kt tunstall :
he is the other side of the world to me
:(
ואולי כן?
מי בכלל יכול לעמוד בפנייך?