כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (26)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/12/13 12:39:

    צטט: (דורון גראור) 2013-12-16 16:29:34

    אני למדתי שאת אותו הזמן שמבזבזים על הטלפונים מהבית אפשר לאסוף שתי חברות או להגיע לבד למשרדים
    עם או בלי שלטים... ולדרוש לדבר עם המנהל...
    מי יכול עלייך...
    צריך סבלנות ונחישות והכל יזוז...

     

     

    טוב, הניסיון מעלה כי אין כל קשר בין העונים בטלפון למיקום ההנהלה. גם שעשיתי מאמץ והגעתי לכתובת ההנהלה לא כל כך התקדמתי. לפעמים אני נעזרת בבני - האחד אוהב להלחם ויודע לכתוב - כמוני והשני יודע לצעוק ואסרטיבי וגם בעל שם. הצירוף של השניים עוזר לפעמים.

     

    עכשיו אני הולכת לטלפון לעשות ניסיון נואש להשיג מישהו בארגון שלא מספק לי את הסחורה.

      16/12/13 16:29:

    אני למדתי שאת אותו הזמן שמבזבזים על הטלפונים מהבית אפשר לאסוף שתי חברות או להגיע לבד למשרדים
    עם או בלי שלטים... ולדרוש לדבר עם המנהל...
    מי יכול עלייך...
    צריך סבלנות ונחישות והכל יזוז...

      13/12/13 18:14:
    תרנגול יקר, חברת הביטוח הזו זהה לאחר5ת אבל בעניין חמור יותר העניין הועבר למפקח על הביטוח. קוקוריקו.
      11/12/13 20:21:
    אסור לוותר כי זה הכוח של הנתינים מול בעלי תפקידים וסמכות שמזלזלים בנו. כוח יותר חזק יש למי שאומר שמות, למשל איזו חברת ביטוח מנסה לייאש אותך עם סחבת. הם לא ישלחו מתנקש לחסל אותך אם תכתבי שם, הם יחששו וישתפרו. מי שכותב בלי שמות, כאילו לא אמר כלום. אני למשל מזדהה תמיד בשמי האמיתי: התרנגול.
      11/12/13 14:06:

    צטט: גילהסטחי 2013-12-11 11:54:07

    אשה יקרה, למרות המטרד שתלוי כמו עננה אפורה בין הגן לביתך, את מצליחה לשלב את היפה והראוי להערכה בין לבין. מאחלת לך ימים בריאים ושאת משאבי האנרגיה שלך תפני לחוויות מוזיקליות שיעטפו את מיכלי המחזור בצלופן מרשרש.

     

     

    יופי של תגובה, מתנגנת כמו שיר. תודה

      11/12/13 14:06:

    צטט: שרה בכור 2013-12-10 15:26:54

    תודה רבה לך, כדאי לעדכן את העיריה בחוק החדש,המגדיר את האחריות הכוללת על עובדי קבלן על ספק העבודה, במקרה זה העיריה, אפילו אחריות על משכורתם שמשולמת על ידי הקבלן.

     

     

    שרה מן הסתם העירייה מודעת לחובותיה כלפי העובדים, יש להם מחלקה משפטית לשם כך, אבל  הם אחראים כלפינו מבחינת טיב השירות מכוח הארנונה שאנחנו משלמים.

      11/12/13 11:54:
    אשה יקרה, למרות המטרד שתלוי כמו עננה אפורה בין הגן לביתך, את מצליחה לשלב את היפה והראוי להערכה בין לבין. מאחלת לך ימים בריאים ושאת משאבי האנרגיה שלך תפני לחוויות מוזיקליות שיעטפו את מיכלי המחזור בצלופן מרשרש.
      10/12/13 15:26:
    תודה רבה לך, כדאי לעדכן את העיריה בחוק החדש,המגדיר את האחריות הכוללת על עובדי קבלן על ספק העבודה, במקרה זה העיריה, אפילו אחריות על משכורתם שמשולמת על ידי הקבלן.
      9/12/13 11:59:

    צטט: רוני מבריינספא 2013-12-09 08:34:36

    מקבץ הטרוניות המסתיים בהתרוממות רוח של שירה/מוסיקה מזרחית, משעשע למדי. אפשר היה לפרוש מכאן תיאוריה רחבת היקף

     

     

    רוני עברתי טלטלה רגשית בהופעה. קרא את דן מרון היום בהארץ ותראה דברים מוכרים, ולמרות הכל אני חולקת עליו בגלל שירת המחאה המזרחית שהתחברתי אלי כבר גם בעבר.

      9/12/13 11:57:

    צטט: Zvi Hartman 2013-12-08 21:51:08

    את לבטח מכירה את אימרה ההונגרית שאומרת שאם יש לך תלונות, תפני "למחלקת המלח"

     

    על זה נאמר: בהונגרית זה נשמע הרבה יותר טוב: מניין השו הבטלהוז"

      9/12/13 08:34:
    מקבץ הטרוניות המסתיים בהתרוממות רוח של שירה/מוסיקה מזרחית, משעשע למדי. אפשר היה לפרוש מכאן תיאוריה רחבת היקף
      8/12/13 21:51:
    את לבטח מכירה את אימרה ההונגרית שאומרת שאם יש לך תלונות, תפני "למחלקת המלח"
      8/12/13 21:37:
    זאב, עמי ואחאב תודה לכם מקרב לב. בקיטור ובתגובות שלכם יש הקלה.
      8/12/13 21:36:

    צטט: ~בועז22~ 2013-12-08 05:59:24

    ואצלנו..., הניחו כלאחר כבוד מפלץ מחזור בצבע

    כתום זוהר ל..., אריזות.

    טרחו וגם שמו מודעה נאה באשר לסוגי האריזות:

    קרטוני חלב, קרטוני דגנים, ועוד דומים להם.

    אממה?

    שני הפתחים שהותקנו במפלץ הכתום לא תמיד

    מקבלים בחדווה את הגדלים הגדולים יותר של

    האריזות הנ"ל, בעיקר כאשר שולחים את הילדים

    להשליך את האריזות..., וכך מצטברים להם על

    הריצפה אריזות קרטון שונות ומשונות, שחלקן מלא

    בתכולה פגת-תוקף והחתולים חוגגים כאילו אין מחר...

    (~:

    מניגיד לך...,

    היוזמה למחזר, פשוט נהדרת.

    אבל הדרך והחשיבה, די עלובים...

     

     

    מסכימה בהחלט. אגב, צרת רבים חצי נחמה?

      8/12/13 21:34:

    צטט: Arye 2013-12-08 03:17:09

    אני נקרע בין שתי תגובות. את חפשית לבחור: תגובה א': מכירה את "אנא תן לי אומץ, סבלנות, ושכל להבדיל בין השניים?" תגובה ב': כל הכבוד! אל תתיאשי והמשיכי במאבק נגד כוחות האווילות!

     

     

     

    אריה בחרתי בב'. תודה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

      8/12/13 21:33:

    צטט: נערת ליווי 2013-12-07 22:12:38

    10 בינואר זה תאריך מצוין. יצא במקרה. התאריך :) על היתר, אין  לי חשק להתעצבן עכשיו, אין  מה לעשות,  בעצם על חלק כן, לקחת לא בניילונים תיקים כמו ההם של הקניות בסופר נבוך ואוי אני נשמעת זקנה של חתולים יודעת ואז מה.. שמעתי על כאלה שכן לוקחים ככה בקבוקים. שבוע טוב

     

    נערה, אם זה יום הולדתך - אז ההופעה הזו היא נדרך טובה לחגוג.

      8/12/13 21:32:

    צטט: levana feldman 2013-12-07 21:23:50

    מעצבן תסמונת הראש הקטן...שבוע טוב...

     

     

    לבנה עלית על הנקודה. תודה.

      8/12/13 18:56:
    מסכים איתך בכל מילה. מלבד... היאוש. אין צורך להתייאש. זאת המדינה. גם אני גר מול גן, ועובר את אותם קטעים, כולל מוסיקת גיטרות בחצות. אין צורך להתייאש. האמת: אני גר בחיפה שבה ישנו ראש עיר איכפתנית (אני לא מתומכיו מסיבות אחרות) ובאתר העירייה ניתן לפנות אליו אישית. זה עובד. חד משמעית. פניתי רבות למשטרה על רעש (שירה ונגינה בלילות בגן) לא היתהתגובה. בפנייה לראש העיר, קיבלתי למחרת טלפון אישי של קצין בכיר במשטרה שמסר לי את הנייד שלו לצלצל אליו ברגע האירוע. עצתי: עיזבי את הפקחים: חפשי להגיע לראש העיר. אין עובד שאינו חושש לפרנסתו. לגבי האופניים בת"א (בחיפה אין בעייה כזו - רק עליות וירידות..) זאת שערוריה. פשוט אין אכיפה. שלא לדבר על האופניים החשמליים שגם נוסעים בכביש. ללא מיספר. לדעתי ראש העיר במילכוד, מצד אחד רוצה להגביר השימוש באופניים ומנגד האכיפה.
      8/12/13 14:20:
    משתתף בכאבך, נראה שאת תפסת עצבים עליהם ובצדק
      8/12/13 09:58:
    יהיה טוב.....:)
      8/12/13 05:59:

    ואצלנו..., הניחו כלאחר כבוד מפלץ מחזור בצבע

    כתום זוהר ל..., אריזות.

    טרחו וגם שמו מודעה נאה באשר לסוגי האריזות:

    קרטוני חלב, קרטוני דגנים, ועוד דומים להם.

    אממה?

    שני הפתחים שהותקנו במפלץ הכתום לא תמיד

    מקבלים בחדווה את הגדלים הגדולים יותר של

    האריזות הנ"ל, בעיקר כאשר שולחים את הילדים

    להשליך את האריזות..., וכך מצטברים להם על

    הריצפה אריזות קרטון שונות ומשונות, שחלקן מלא

    בתכולה פגת-תוקף והחתולים חוגגים כאילו אין מחר...

    (~:

    מניגיד לך...,

    היוזמה למחזר, פשוט נהדרת.

    אבל הדרך והחשיבה, די עלובים...

      8/12/13 03:17:
    אני נקרע בין שתי תגובות. את חפשית לבחור: תגובה א': מכירה את "אנא תן לי אומץ, סבלנות, ושכל להבדיל בין השניים?" תגובה ב': כל הכבוד! אל תתיאשי והמשיכי במאבק נגד כוחות האווילות!
      7/12/13 22:12:

    10 בינואר זה תאריך מצוין. יצא במקרה. התאריך :) על היתר, אין  לי חשק להתעצבן עכשיו, אין  מה לעשות,  בעצם על חלק כן, לקחת לא בניילונים תיקים כמו ההם של הקניות בסופר נבוך ואוי אני נשמעת זקנה של חתולים יודעת ואז מה.. שמעתי על כאלה שכן לוקחים ככה בקבוקים. שבוע טוב

      7/12/13 21:23:
    מעצבן תסמונת הראש הקטן...שבוע טוב...
      7/12/13 20:24:

    צטט: n1free 2013-12-07 17:49:24

    חינוך חינוך, חינוך. זה הדבר הראשון שחסר כאן.

    חינוך לאחריות אישית בכל הרמות.

    כל הכבוד לך שאינך מרפה.

     

     

    אני לא מרפה אבל מתחילה להתייאש.

      7/12/13 17:49:

    חינוך חינוך, חינוך. זה הדבר הראשון שחסר כאן.

    חינוך לאחריות אישית בכל הרמות.

    כל הכבוד לך שאינך מרפה.

    כמה דברים מעצבנים אש ועוד אחד המלצה

    26 תגובות   יום שבת, 7/12/13, 14:04

     מול הבית שלי הוקם גן יפהפה, בהשקעה כספית גדולה. אני לא יודעת מי האידיוט שהחליט שבכנסיה לגן יציבו שני מיכלי מיחזור האחד לבקבוקים והשני לניירות. התוצאה: ליד המיכל של העיתונים נזרקים מדי יום קרטונים (כי עם ישראל אינו חד הבחנה במיוחד באשר להגדרות) וליד המיכל של הבקבוקים מונחים בקבוקי זכוכית (מאותה סיבה כנ"ל). יש המביאים את הכבודה אל השוקת ומניחים לידה מטעמי נוחות וכבר יש לנו מצבור קטן של אשפה, שאין איש מקבל עליה אחריות.

     

    הבקבוקים מובאים לשטח בניילונים. לניילונים אין מקום ספציפי (אחרי התתננות שלי תלו שם איזה מתקן פצפון לניילונים), וחלקם נתלים על הסורגים כמו נרות וקישוטים של עץ חג המולד. אבל  מה - אין מרוקני הבקבוקים אמונים גם על פינוי הניילונים וכך הם גולשים מטה, מטה באין מפריע.

     

    בימי שבת עורכים בגן ימי הולדת - מגשי הפיצה הריקים מוצאים את עצמם בסקציית העיתונים ושאר הזבל מוצא את מקומו ברווח שבין שני המיכלים.  זה לא נוגע לפועלי הניקיון של הרחוב, שכן זו פסולת של הגן. עובדי הגן קיבלו הוראה מפורשת לא לדאוג לפסולת מעבר לגדר. פעם בשבוע כאשר הרפש עולה על גדותיו אני מרימה טלפון לעירייה בתלונה. מבקשת להזיז את המיכלים. שמתי לב שמיכלים אחרים בעיר אינם פרובלמטים כמו זה שלנו. "דודי מהבקבוקים" מצלצל אלי בחזרה מיד למחרת ב8- בבוקר. השיחה החברית שלנו מסתיימת בכך שהוא מודיע שמיכל המיחזור לא יזוז ממקומו. דודי אומר שהמדיניות היא מחזור ולא יעזור כלום.

     

    עובדי הגן שאינם עסוקים במיוחד ואני מבקשת את עזרתם מלאי רצון טוב אך אומרים: קיבלנו הוראה מפורשת מהבוסית שלנו לא לנקות בחוץ, ומה לעשות האזרחים לא ממושמעים.

     

    פקידי העירייה אומרים: "מה לעשות הניקיון בידי עובדי קבלן".

     

    ואני אומרת: "מה שנשאר בידכם זה הפיקוח, זו האחריות, תבצעו אתם את תפקידכם תחילה, והשאר כבר יסתדר". אבל כידוע פקחים אין ואחריות למי יש? למה מה - המצב בשטחים אחרים יותר טוב? על האופניים נמאס לי לדבר. רוכבי האופניים מאשימים את הולכי הרגל בכך שהם צועדים בתוואי שלהם. שקר וכזב. אם רוכבי האופניים היו נוסעים רק בתוואי שלהם המסומן הם היו מוגבלים לשדרות ולמעט מדרכות רחבות ואיש מהולכי הרגל לא היה נפגע. אבל היום גם בנושא זה הג'ונגל העירוני הושאר ללא פיקוח. על תלונתי בעיריה השיבו לי: "מה לעשות זאת מדיניות ראש העיר". נשבעת שאם אפגע אני אתבע אישית את ראש העיר אפילו שאמרו כי הוא חסין. אתה מסכן אותי במודע, באדישות ובתכנון לקוי של תחבורת האופניים.

     

    לא מכבר נזקקתי לשירותי חברת ביטוח כלשהי. צלצלתי לטלפון  שהם ציינו לבירורים. אחרי חצי שעה קיבלתי מענה קולי שבגלל הלחץ הגדול של הממתינם הם יחזרו אלי. אחרי שלושה ימים חזרה אלי פקידה מנומסת, אמרה שהנושא אינו באחריות המחלקה שלה והיא כבר תעביר את בקשתי למחלקה הנאותה והם יחזרו אלי. קדחת. המחשבה היא שאני מבוטחת באותה חברה בביטוחים משלימים הנוגעים למחלות וסיעוד עושה לי צמרמרות בגב, שמא באמת אזדקק להם.

     

     

    ועתה למשהו חיובי. אתמול הייתי בהופעה של שמעון מימרן בלווי המלחין יונתן כנען ואדם מדר, על שירי סמי שלום שטרית מתוך ספר שיריו"שירים באשדודית". צחקתי, דמעתי והתחברתי לשירה המזרחית-חברתית ואני מאד מאד ממליצה להגיע להופעה הבאה ב-10 בינואר בבית היוצר ביפו. פייסבוק: facebook.com/ ashdodit

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר