כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    צריך להשאיר משהו לבורא עולם

    84 תגובות   יום ראשון, 8/12/13, 19:49

    ''

    צריך להשאיר משהו לבורא עולם

     

    האבן הכבדה שקבעה משכנה בלב שלי מזה יותר משבועיים, התפוגגה, וזו הקלה בלתי ניתנת לתיאור. הולדת האבן הייתה בשל השתלשלות המאורעות בהמשך, אך למדתי והבנתי שמקרים כאלה יכולים להיות בהרבה שטחים בחיים, והעניין הוא עקרוני: איך אתה מתייחס ואיפה אתה שם את הגבול בנושא.

    הפתגם אומר ש"השמיים עוזרים למי שעוזר לעצמו", כלומר אדם שמתבטל בלא מעש ומתפלל לשמיים לעזרה, בקשתו "לא בדיוק נענית בהתלהבות"....

    מצד שני יש מי שלוקחים אחריות על דברים בצורה חזקה כל כך, משתדלים, עושים, ולא מפסיקים לעשות - הרבה מעבר לכל קנה מידה, כך שיוצא שהם בעצם קצת "אינם משאירים" לבורא עולם לעשות את שלו.

    ידוע הרי ש: "המקרה הוא דרכו של בורא עולם להלך על האדמה", אז לפעמים צריך להשאיר מרווח ל"מקרה" "למזל"....

    .''

    לאריסה שכנתי וחברתי לטיפול משותף ב"חתולי השכונה" שמה לב להעדרה של אחת החתולות הצעירות הנחמדות שלנו. אחרי יומיים גילתה אותה בפינה בחצר, בקושי זזה, מיללת, ורואים שכאובה, עם רגל קדמית מרוסקת מלמעלה עד למטה.

    קשה היה לראותה כך, והחלטנו שזה נראה רע ולא יבריא מעצמו (אצל חתולי פ"ז זה קורה הרבה). הזעקנו לעזרה את חברתנו "למצוות" רעיה דוקטורנקו האחת והיחידה, שנרתמה למשימה, ובתיאום עם "תנו לחיות לחיות" החתולה נלקחה למרפאת ד"ר שיינר וד"ר עדי ברמת גן.

     

    החלטנו בתיאום ודי מחוסר ברירה בשל מצב הרגל לכרות אותה, למרות הניתוח הקשה. מצבה הבריאותי היה מצוין וגילה צעיר, ורצינו לתת לה הזדמנות לחיות,  כשאנו עשינו, עושים, ונעשה הרבה מעבר למה שעושים פעמים רבות למען חתולי פ"ז פגועים בצורה קשה כל כך.

     

    לאריסה רעיה ואני היינו "בסיעור מוחות" מעיק ימים ארוכים: מה לעשות? מה הכי טוב עבורה? האם אנו מעשיות? האם איננו עושים כולנו יותר מדי?  אולי אנו כולנו חושבות על מה שנוח לנו? והחשוב ביותר איך ומה יהיה אח"כ?

    חתולת פ"ז ללא רגל קדמית אינה דבר פשוט. זו לא חתולה פרסית מפונפנת עם בית ופינה חמה ובטוחה, תנאים משופרים, וזמן הסתגלות והבראה, אנו מחזירים אותה לרחוב, ובמזג אויר כבר קר וגשום.

     ''

    הניתוח עבר בהצלחה, ובתום ההחלמה הארוכה והוצאת התפרים, ד"ר שיינר וד"ר עדי שעודדו והיו סבלניים לרחשי לבנו, הוחלט בהמלצתם החמה של הד"רטורים, להמשיך ולתת לה אפשרויות וסיכוי, ולהחזירה הביתה.

    האמת שמי שהכריע את הכף סופית במרוץ הלבטים הבלתי פוסקים בשבועיים הללו היה ד"ר עדי, שאמר משהו נכון והגיוני, שנכנס ללב:  

    "אם נמשיך  לסגור אותה במקום בטוח אך אינו ביתה, שלא לה טוב שם, בשביל מה כל המאמץ הזה שהשקענו כולנו?

    בשביל מה היה כל זה?

    ובשביל מה ועבור מה הצלנו אותה?"

    '' 

    הרגשתי פתאום נכון עם הדברים האלה. החלטנו לעשות מה שטוב ורצוי עבורה, לתת סיכוי, ולהשאיר משהו להחלטתו של בורא עולם.

    יש כאמור גבול למה וכמה שאדם יכול לעשות למען משהו או מישהו, צריך להשאיר מרווח להשגחת ועזרת חסדי שמיים.

     

    אנו מקווים שמי שרואה ללבנו פנימה ועד כמה התאמצנו לעשות לא רק את "הדבר הנכון" אלא גם "את הדבר החכם", ולא עבורנו חלילה, אלא עבורה - שיעזור להשגיח עליה, ולה לשרוד בשכונה שלנו, שמה שקרה למסכנה יסיים את התקופה הגרועה הזו בחייה, ושייתן לה מעתה חיים טובים.

     

    הרופאים לא הבינו בדיוק איך הצליחה לדרוס, לתלוש, ולרסק את הרגל בצורה כזו, והועלו האפשרויות שזו אינה דריסה מקרית, אולי גם בזדון או בעיטה. במידה ואכן זדון היה מעורב כאן אני מקווה שבורא עולם ייתן יחס דומה למי שעולל זאת, כי לחסדי שמיים הוא אינו ראוי.

     

    האבן הענקית שרבצה בשבועיים הללו על הלב שלנו התפוררה ומתפוגגת לאיטה.

    מי שחמלה בלבו, אוהב/מטפל/עוזר לבעלי חיים עזובים, יודע עד כמה קשות החלטות בנושאים אלה, ועד כמה קשה להחליט ולדעת מה נכון לעשותו שגורלו, שהרי חייו, וסבלו של יצור חי אחר תלויים בהחלטה זו שלך.

    '' 

    כשיש חלילה וחס מצבים קשים עם אנשים קרובים ואוהבים לנו, הרבה יותר קל לשאול ולדעת מהם מה רצונם. לא תמיד אפשר לעזור, אך לדעת את רצונם מקל מאד.

    במקרים שמדובר בבעלי חיים איך נדע?

    אנו מתלבטים, חושבים, מנסים לעשות את הדבר לא רק הנכון גם החכם, ו – לא לבגוד באמונם. וכשנאלצים להחליט על חיים וסבל של יצור חי אחר, אני מוצאת זאת אחד הדברים הקשים ביותר שצריכים להחליט בהם.

     

    לפני כמה ימים, בבוקר, כשלאריסה ורעיה שיחררו אותה אצלנו למטה לא עברו שניות ספורות והן הזילו דמעות של התרגשות בלי בושה.

    החתולה יצאה מהכלוב זקופה על שלוש רגלים, ומדהים איך שראו מה היא מרגישה, היא בפירוש הראתה שמחה, זה היה מכמיר ונוגע ללב בצורה שאי אפשר לתאר, כל כך שמחנו שלושתנו על ההחלטה שלנו.

    הכנו לה מעדנים ושתייה, אבל היא לא שמה קצוץ בכיוון, רצה-קפצה על שלושת הרגליים שלה לכל אחד ואחד מחתולי השכונה, שחיכו לה בחצר על הדשא, התחכחה בהם החליפו ברכת שלום, וכולם התאספו סביבה  -  כאילו מקבלים פניה ושמחים לקראתה, פשוט לא להאמין. רעיה ולאריסה בכו, ואני בתורי כשסיפרו לי ותיארו לי זאת

     

    האבן שירדה לי מהלב הורידה יחד אתה מהמשקל הכולל איזה 10 קילו, מצחיק הא? תחזיקו יחד אתנו אצבעות, מקווה שמי שלמעלה ראה מה עשינו עבורה וייתן לה גם הוא סיכוי, בריאות, ומזל.

     

    שבוע טוב, מחוייך, בריא, עם הרבה מזל לכולנו: הגדולים, הקטנים, שעל שתיים הולכים, וכל האחרים 

     ''

     

    סגנון:

    דברים שנכתבים מהלב נכנסים אל הלב, אהבתי את תגובתך. תודה

    ''

      11/12/13 19:43:
    בוני יקרה, לפעמים נדמה לי שאני מספר את מה שאת כותבת. לא בכדי לקבל איזה פרס, אלא שיש לי דרך דומה לתאר את המציאות כפי שאת רואה אותה, אפילו במילים קצת דומות. בלי מחמאות....כנראה שבחיים האלו תהפכי לאצילת נפש, וגם אם זה בכלל בא כתיקון לחיים קודמים....מי יודע ? אני גם חושב שצריך להכניס את אלוהים למשוואה, אבל במקרה הזה זה בינו ובין החתול.... את שלך עשית הכי טוב שיכלת, כולל ההחלטה To let it go, ושמכאן והלאה זה כבר באמת לא בידיים שלך. באמת מפליא איך שאר החתולים קבלו אותו בחזרה. אולי הם מסתכלים עלינו ואומרים מדי פעם אחד לשני "איזו חתוליים (אנושיים) הם בני האדם".....מי יכול לדעת ?
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (84)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/14 14:54:
      מרגש ומחמם את הלב!!! כאוהבת חתולים רצינית וכאמא ללא מעט מהם, אני כלכך מבינה את הדילמות והחששות מהמצבים האלה. מכירה אותם בעצמי מלא מעט מקרים. מאחלת לחתולונת המתוקה חיים מאושרים ובטוחים ולכל אלה שעזרו לה לחזור הביתה וטיפלו בה במסירות אין קץ - כל הכבוד!!!!!!
        2/1/14 08:04:
      אהבתי, התרגשתי ולמדתי
        1/1/14 10:55:

      תודה רבה ליזי, קראתי ושמחתי לכל התגובות שלך. ואת התמונה החדשה אוהבת.
      שמחה שחזרת לפעילות כאן, חסרת לי.
      שנה אזרחית טובה

      ''

        28/12/13 08:31:

      צטט: * Forever Young * 2013-12-09 06:53:15

      כל הכבוד על מה שעשיתם.

      הבן שלי לפני 5 שנים הציל חתולה ששכבה על הכביש בצורה מוזרה, הביא אותה הביתה ומאז היא כאן.

      מסתבר שהיא חולת אפילפסיה. מוזר. פעם בכמה ימים יש לה התקף. אילו נשארה בחוץ לא היתה שורדת.

      אבל היא השתלבה טוב מאוד כאן ולמעשה היא מנהלת את חיינו קריצה 

      יש עוד כמה חתולים בחצר אבל היא לא כל כך מתייחסת אליהם.

      אנחנו המשפחה שלה.

       

      ''

       

       

       

      נפלא.  

      כל החתולים מנהלים את חיינו :)

      ההיפך מכלבים - שעושים מה שאומרים להם..ברובם :)

        28/12/13 08:29:
      כרגע הגיע בילי שסיפרתי עליו למטה... כנראה הרגיש שאני מתגעגעת :)
        28/12/13 08:13:

      אני כל כך שמחה שסוף סוף הגעתי לקרוא את הפוסט הזה.

      מרגש. ביחוד תאור היחסים בין החתולים בחוץ.

      גם לי יש עכשו סיפור קטן וחמוד על יחסי חברות נפלאים

      בין חתול זכר בן פחות משנה, שהחלטתי לאמץ, בשם בילי

      וחברה שלו - בת כמה שבועות בחוץ,

      שהוא מטפל בה כמו אמא ולא כל כך רוצה להפרד ממנה...

      הכנסתי אותו סופית הביתה בימי השלג הגדול.

      הקטנה לא רצתה להכנס אף שניסיתי לפתות אותה לכך כמה פעמים.

      יש בחוץ מקומות מחבוא עבורם, (מתחת לכיסויי ריהוט הגן העומד על במת עץ)

      וגם על הקלנועית שלי מתחת למרפסת...

      כך שידעתי שיש לה היכן להחבא מהקור.

      ברגע שבילי הזכר יצא שוב החוצה,

      רץ לחפש את הקטנה ושוב הם ביחד כשהוא בחוץ.

      אני משאירה לו חלון קצת פתוח במרפסת כדי להכנס.

      אתמול הביא את חברתו.

      אבל כשאני הופעתי - נבהלה מאד והחלה להתרוצץ בפחד בדירה.

      וגם אחת מחתולות הבית נהמה עליה בעוינות בולטת...

      לבסוף פתחתי את דלת המרפסת כדי שתצא בעצמה.

      הוא יצא איתה ומאז לא חזר.

      כנראה כועס עלי...

      וגם על שלושת החתולים הביתיים שלי שלא קידמו אותה בברכה :)

       

      רק אנשים כמונו, שמתבוננים בחיות הנפלאות האלה יומיום

      יכולים לראות את היחסים המורכבים בין הפרטים בחבורות האלה...

       

      התחלתי לכתוב לאחרונה מן יומן על החתולים בחיי -

      ואיך הגעתי לזה לפני כ-40 שנה - בקנדה...

      חזרתי לארץ ב-83 עם חתול - תולי - הכי חמוד ומיוחד שאי פעם היה לי -

      אימוץ מצער בעלי חיים שם שעד היום אני מתגעגעת אליו...

       

      ייתכן שאתחיל לפרסם פרקים ראשונים כאן :)

        17/12/13 21:39:

      צטט: לוחש לסירים 2013-12-16 09:07:46

      לפחות לבעלי החיים יש את הזכות למות בכבוד.

       

       

      ''

      לצערי אין להם שום זכות ואם יש משהו זה רק על גבי הנייר, זה בידי האדם להתחשב ולתת כבוד ליצור חי באשר הוא ולהעניק לו זכות זו, לאחר הרבה מחשבה ועם המון אהבה.

      הגבולות דקים מאד, ולכן קל לעבור אותם.


        17/12/13 21:35:

      צטט: למדנית 2013-12-14 13:40:07

      התרגשתי לקרוא את הפוסט מכמיר הלב שלך, בונבונייטה. שבת טובה וחמימה!

       

      ''  תודה

        17/12/13 21:34:

      צטט: ~בועז22~ 2013-12-14 07:55:13

      מרגש. מלב אל לב.

       

      ''

        17/12/13 21:33:

      צטט: תמרה ק 2013-12-13 00:52:58

      החלטה קשה, אך נראה לי שהתוצאה מפצה על הכל

       

      קשה מאד, במיוחד לאור העובדה שאין כאן כללים, אין החלטה נכונה או לא, ואי אפשר לדעת מה יצא מזה....

      התוצאה הייתה מרגשת מאד.

      ''

        17/12/13 21:31:

      צטט: ליריתוש 2013-12-12 22:11:34

      מעשה של חסד נדיר, בונבוש! ואני מקווה ששלום לה לחתולה...........

      ''

        17/12/13 20:41:
      אהבתי את זה, גם בגלל שאני אוהבת חתולים וגם כי הזדהיתי. הייתה לי חתולה לפני שנים שהייתה עם 3 רגליים, זה לא יאומן איך חתולים מצליחים להתגבר על הקושי ולהמשיך עם 3 רגליים שהופכות לחזקות יותר מ4
        16/12/13 23:08:

      צטט: עמנב 2013-12-12 16:28:51

      כל הכבוד לך ולרעותיך על הדאגה לחתולה המסכנה. מי ייתן ובורא עולם ייעתר לתפילותיכן והחתולה תמשיך לחיות להנות על אף שלוש רגליה בלבד.
      באשר לאבן - התמונה שלך נראית יותר כמו ספוג. מה דעתך על האבן שצילמתי לאחרונה במוזיאון יגאל אלון בגינוסר?

      --

      .

      אצלי זו אבן, מיוחדת, שסותתה באופן טבעי עי הגלים או משהו אחר. אבן ממשית וכבדה מאד.

      האבן שאתה צילמת מיוחדת ומעניינת מאד, לא בטוחה שזו אבן. יש מצב שזה גוגולת או מאובן?

      אוהבת אותה בכל מקרה.

      תודה

      ''

        16/12/13 23:05:

      צטט: נערת ליווי 2013-12-12 08:50:07

      כל הכבוד! 

      אתן את שלכן עשיתן. עכשיו זה ברגליים שלה. 

       

      אכן, רק עם הרבה עזרה מחברים....וכאמור בבלוג, הרבה מזל ו"חסדי שמים"...

      ''

        16/12/13 22:53:

      צטט: סגנון 2013-12-11 19:43:36

      בוני יקרה, לפעמים נדמה לי שאני מספר את מה שאת כותבת. לא בכדי לקבל איזה פרס, אלא שיש לי דרך דומה לתאר את המציאות כפי שאת רואה אותה, אפילו במילים קצת דומות. בלי מחמאות....כנראה שבחיים האלו תהפכי לאצילת נפש, וגם אם זה בכלל בא כתיקון לחיים קודמים....מי יודע ? אני גם חושב שצריך להכניס את אלוהים למשוואה, אבל במקרה הזה זה בינו ובין החתול.... את שלך עשית הכי טוב שיכלת, כולל ההחלטה To let it go, ושמכאן והלאה זה כבר באמת לא בידיים שלך. באמת מפליא איך שאר החתולים קבלו אותו בחזרה. אולי הם מסתכלים עלינו ואומרים מדי פעם אחד לשני "איזו חתוליים (אנושיים) הם בני האדם".....מי יכול לדעת ?

      -

      תודה רבה מכל הלב.

      זו אחת התגובות המרגשות ביותר שקיבלתי בזמן האחרון, כי אני מרגישה בתגובה שלך לא רק שקראת, גם הבנת את הנקודה המרכזית עליה דיברתי, אותי.

      ולגבי המשפט האחרון שלך, יש בדיוק על הנקודה הזו ספר, אלא שזה לא עם חתולים אלא עם כלבים.

      כלומר הספר מנקודת המבט של הכלבים כשהם מסתכלים על האדם ומעשיו במבט של חוסר הבנה, ולא מבינים איזה חיה משונה זו האדם.

      אם אמליץ לך על הספר תקרא ?

      אני בזמנו קראתי אותו או יותר נכון קרעתי אותו בנשימה אחת, מששי בבוקר עד שבת בערב.

      וזה חתיכת ספר.

       

      השיר הזה, עבורך, בתודה לתגובה המרגשת

      ''

       

        16/12/13 22:28:

      צטט: --()-- 2013-12-11 19:10:53

      כוכב על טוב הלב והעשיה הטובה.

      -

       

      תודה.

      את מוזמנת תמיד, בין אם תשאירי עקבות או לא. ''


        16/12/13 20:29:

      צטט: באבא יאגה 2013-12-11 15:45:35

      נשמה שכמותך, תודה

       

      תודה.

      הנשמה הזו צריכה קצת עזרה, לא כל פעם, ולא בשבילה, בשבילהם.....

      ''

      מצבן של עמותות רבות נוראי, הכלובים מוצפים, הכלבים קופאים, הנה אחת הדוגמאות.

      יש מצב לקבל עזרה בצורה כלשהיא (מטריה) ?

       

      התמונה הזו למשל היא האגם שהציף את הכניסה לעמותת חבר בחולון, במזל המים בפנים הגיעו רק עד הכלובים.

      ניקוז אין, ואין כסף להעזיק מי שינקז את האגם הזה....

      ''

        16/12/13 20:24:

      צטט: גילהסטחי 2013-12-11 12:01:14

      אני בטוחה שגם מהלב של החתלתולה נפלה האבן, כשחזרה למגרש הביתי המוכר והאהוב שלה.

      -

      כן. היית צריכה לראות אותה כשהבינה שלא בכלוב יותר שחזרה הביתה. זה היה כל כך נוגע ללב.

      ''

        16/12/13 20:22:

      צטט: kimchid 2013-12-11 09:44:55

      יישר כוח....

       

      ''  תודות

        16/12/13 20:20:

      צטט: אורי אביבי 2013-12-11 00:01:18

      לך ודרכך לכל הצוות הנפלא

      הרבה תודה

       

      ''

        16/12/13 20:08:

      צטט: מוטיש_ 2013-12-10 20:47:12

      צל"ש תקבלו ממני את וחברתך על תעצומת הנפש שגליתן. שכרכן ניתן לכם. החתולה קמה על שלושת רגליה וביטלה כל מגבלה.

      -

      אין צורך בצל"ש בחיי.

      אבל מה שכן אם ביכולתך לתרום בצורה כלשהיא לאחת מהעמותות למען בעלי חיים שבמצב ביש בימים אלה כי הן הוצפו במי שטפונות, והכלבים כבר כמה ימים קופאים בקור - בכל דרך שהיא - אודה לך מאד, זה יהיה הצל"ש לי.

      אם כן ותיצור אתי קשר באישי אקשר בינך לבין מה שמתאים ליכולתך, לרצונך ולנוחיותך.

      תודה

      ''

      ובכלל כל מי שמוכן לעזור בימים קשים אלה לאחת מהעמותות וצריך עזרה לשדך לו משהו מתאים ובאזור יכול ליצור אתי קשר באישי.

        16/12/13 20:04:

      צטט: כחלון1 2013-12-10 19:42:15

      **********

       

      ''  הלו? מילה? אולי שתיים? משו?   אטום

        16/12/13 20:03:

      צטט: נהר רגוע 2013-12-10 18:37:23

      כל הכבוד לכן..והרבה בריאות לחתולה.

       

      ''  תודה רבה

        16/12/13 20:02:

      צטט: מושיקו החמוד 2013-12-09 22:46:41

      יישר כוח

      ''

        16/12/13 20:02:

      צטט: אריאל, חיפה 2013-12-09 21:26:01

      צטט: איציק אביב 2013-12-09 19:49:50

      אולי באמת יש שם מישהו כזה, בורא עולם, ששומע את חלקנו.

      אמנם אין, אבל גם לו היה - אין לכך חשיבות.
      כאשר אדם עושה מעשה טוב - הוא יודע. וזה מה שחשוב 

      -

      בהחלט.

      ועוד יותר חשוב מזה, שמעשים טובים יוצרים "קארמה" טובה ומטבעם עם מעוררים כמו גלים רכים כאלה במים של טוב, ואז מישהו אחר שהם נגעו בו עושה משהו טוב גם, וכנ"ל....מעבר לזה שאני מאמינה בגדול שהטוב באיזה מקום, בצורה כזו או אחרת, חוזר לשולח.

      ''    ''      ''

        16/12/13 19:58:

      צטט: עננות רכה 2013-12-09 21:16:35

      ישר כוח !

       

      ''

        16/12/13 19:58:

      צטט: דו-קוטבי 2013-12-09 19:59:38

      כל הכבוד לך,תבורכי!

       

      ''

        16/12/13 19:55:

      צטט: איציק אביב 2013-12-09 19:49:50

      אולי באמת יש שם מישהו כזה, בורא עולם, ששומע את חלקנו.

      -

      כל אחד קורא לזה ורואה זאת שונה.

      אחד בורא עולם, אחר השגחה עליונה, שלישי צדק קוסמי, מה שחשוב זו המשמעות הרי.

      ''

        16/12/13 19:36:

      צטט: yonbir 2013-12-09 19:08:30

      תבורכי, יקירתי, מה שאת עושה זה בבחינת "חסד של אמת".

       

      תודה. שכן אחד תמיד היה צועק אחרי בהומור ועושה לי פאדיחה שהוא רוצה להיות כלב שלי, ואם לא, לפחות חתול.

      קריצה

       

        16/12/13 11:47:
      נהניתי, איזה לב ענק.
        16/12/13 11:47:
      נהניתי, איזה לב ענק.
        16/12/13 09:07:
      לפחות לבעלי החיים יש את הזכות למות בכבוד.
        15/12/13 19:22:

      צטט: bonbonyetta 2013-12-15 18:39:39

      צטט: * חיוש * 2013-12-09 11:27:21

      בונבוניטה יקירתי

      מאוד קשה ההחלטה כשבעל חיים סובל ממשהו קריטי אם להרדים ולסיים את סיבלו

      או פשוט לנסות לתת עוד סיכוי.

      בדיוק היום יש תוכנית על מתי מילוא שהחליט לנסוע לשוויץ לטיפול בהמתת חסד

      הוא החליט לבחור את סופו.

      נהדר שהחתולה שבה לעצמה למרות רגלה החסרה

      שאפו לכן על ההחלטה שלכן.

      -

      אני זוכרת בזמנו שהכלבה הקודמת שלי הייתה מבוגרת ובמצב כבר ממש לא טוב התלבטתי באם "לעזור" כדי שלא יהיה מצב שהיא סובלת. החלטתי שלא להחליט בראש בשכל כלום, וכל עוד זו אי נוחיות שלי עם המון בלגנים אינני מוכנה לגזול מהחיים שלה ולו יום אחד.

      יום אחד כשהגעתי הביתה הסתכלתי עליה בעיניים והרגשתי - לא יודעת איך לומר את זה שהיא מבקשת, שהיא ויתרה. לעמוד כבר לא יכלה וכאילו ביקשה שאקח אותה רק למיטה שלה, לא רצתה לאכול ולא כלום.

      בפירוש ביקשה.והיא לא ביקשה קודם, אבל באותו רגע הרגשתי שהיא מבקשת.

      אוהבת אותה וזוכרת אותה עד היום.

      ''

      כאן ההספד שכתבתי לה

      בדף הראשי שלי מצד שמאל מתחת לתמונות יש רשימה "בונבונייטה ברשת" יש שם עוד דברים שלי שפורסמו במקומות אחרים על נושאים שונים.


      בונבוניטה יקרה לליבי

      אני מתארת לעצמי שההחלטה הייתה מלווה בכאב , עצב נוראי ועם המון אהבה לכלבתך


      אני זוכרת לפני כמה חודשים כשלקחתי את דין שלי לניקוי שיניים 

      הוא סבל מהשיניים והחניכיים ואני פחדתי שלא יקום אחרי ההרדמה עבור הניקוי

      עשיתי את זה, ותודה לאל זה עבר בשלום אך אם היה קורה לו משהו 

      לא הייתי סולחת לעצמי שאיבדתי את כלבי בגלל ניקוי שיניים הכרחי

      ( ממש דילמה)


      גם אחותי עברה אותו דבר  כמו שלך עם כלבתה הקשישה

      למרות שהוטרינר קבע שצריך להרדים והכלבה סובלת...

      אחותי משכה ומשכה את המצב עד שמרוב רחמים על כלבתה האהובה

      הבינה שזהו זה היא חייבת לשים קץ לסבל הכלבה

      אני זוכרת כשאחותי התלבטה - אמרתי לה שהכלבה תדע עד הרגע האחרון

      שאחותי אהבה אותה

       


        15/12/13 18:52:

      צטט: Neora 2013-12-09 14:42:49

      כל הכבוד ללריסה ולך !!!

       

      ''

        15/12/13 18:50:

      צטט: אריאל, חיפה 2013-12-09 14:20:54

      אני מאלה שלא חושבים שיש "בורא עולם" או כל כיו"ב,

      אבל מה שחשוב הוא שיש נשים כמותכן.

      כל הכבוד.

      -

      נראה לי שאנשים שונים קוראים למושג בשמות שונים, השתמשתי בשם שיהיה ברור לכולם, והעיקר כאן הכוונה מאחרי המילים, לא המושג או המילים עצמן כמובן.

      תודה

      ''

        15/12/13 18:47:

      צטט: אגי1 2013-12-09 13:47:00

      כל הכבוד, חיזקו ואימצו, מי ייתן שתהיינה רבות כמוכן.

      ''

        15/12/13 18:46:

      צטט: Ezer 2013-12-09 13:41:19

      כל הכבוד על חמלת היתר שלכן. לדעתי, עדיף היה לה לקבל זריקה לעולם שכולו טוב.

      מי זוכר, איך סוס שנשברה רגלו וכדי שלא יסבול - כדור בראש...

      -

      תודה לתגובתך, אך שני דברים אינה ברורים או נהירים לי :

       

      המושג הזה שכתבת "חמלת יתר", מה זאת אומרת חמלת יתר? כלומר יותר ממה שצריך? שראוי? יש דבר כזה? לרחם יותר מדי?

       

      סוס כל הוויתו זו ריצה דהירה הליכה, אז ברור שבלית ברירה זה הפתרון. החוכמה והחמלה במקרה כזה לדאוג לסוס היטב כדי שלא יגיע למצב כזה. 

      למשל, במרוצי סוסים זו הדאגה בהחלט האחרונה של אנשי התעשייה הזו שמממנת ומועדדת הימורים וצער בעלי חיים.

        15/12/13 18:39:

      צטט: * חיוש * 2013-12-09 11:27:21

      בונבוניטה יקירתי

      מאוד קשה ההחלטה כשבעל חיים סובל ממשהו קריטי אם להרדים ולסיים את סיבלו

      או פשוט לנסות לתת עוד סיכוי.

      בדיוק היום יש תוכנית על מתי מילוא שהחליט לנסוע לשוויץ לטיפול בהמתת חסד

      הוא החליט לבחור את סופו.

      נהדר שהחתולה שבה לעצמה למרות רגלה החסרה

      שאפו לכן על ההחלטה שלכן.

      -

      אני זוכרת בזמנו שהכלבה הקודמת שלי הייתה מבוגרת ובמצב כבר ממש לא טוב התלבטתי באם "לעזור" כדי שלא יהיה מצב שהיא סובלת. החלטתי שלא להחליט בראש בשכל כלום, וכל עוד זו אי נוחיות שלי עם המון בלגנים אינני מוכנה לגזול מהחיים שלה ולו יום אחד.

      יום אחד כשהגעתי הביתה הסתכלתי עליה בעיניים והרגשתי - לא יודעת איך לומר את זה שהיא מבקשת, שהיא ויתרה. לעמוד כבר לא יכלה וכאילו ביקשה שאקח אותה רק למיטה שלה, לא רצתה לאכול ולא כלום.

      בפירוש ביקשה.והיא לא ביקשה קודם, אבל באותו רגע הרגשתי שהיא מבקשת.

      אוהבת אותה וזוכרת אותה עד היום.

      ''

      כאן ההספד שכתבתי לה

      בדף הראשי שלי מצד שמאל מתחת לתמונות יש רשימה "בונבונייטה ברשת" יש שם עוד דברים שלי שפורסמו במקומות אחרים על נושאים שונים.


        14/12/13 21:59:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-12-09 09:47:23

      כל הכבוד. עכשיו יש בשכונה טרומפלקאט לגאוות כל החתולים

       

      '' לא רואה זאת כמוך, למרות שאני בטוחה הרי שזה נאמר בבדיחות דעת.

        14/12/13 21:57:

      צטט: החתול במסיכה 2013-12-09 08:48:13

      שאפו לכן...ופרגון גם לאלון שיינר ועדי, אהבי חיות בנשמתם.

      -

      בהחלט

      הרבה הערכה וכבוד יש לי אליהם, ולא מהיום

      ''

        14/12/13 21:55:

      צטט: פרמינה 2013-12-09 08:28:32

      כל הכבוד לכם

       

      ''

        14/12/13 21:54:

      צטט: אהובהקליין 2013-12-09 07:23:46

      כמה חשוב להתיחס גם לבעלי חיים בכבוד ולעזור להם. עשיתם את הדבר הנכון ביותר. יש לחנך את הילדים מגיל צעיר לכבד גם בעלי חיים. אהבתי את התוכן וכיכבתי.

      -

      תודה, את מוזמנת תמיד

      ''

        14/12/13 20:39:

      צטט: החולמתבהקיץ0 2013-12-09 07:13:49

      מחזיקה לה ולכן אצבעות. מוקירה את פועלך המבורך.

       

      '' תודה

        14/12/13 20:38:

      צטט: * Forever Young * 2013-12-09 06:53:15

      כל הכבוד על מה שעשיתם.

      הבן שלי לפני 5 שנים הציל חתולה ששכבה על הכביש בצורה מוזרה, הביא אותה הביתה ומאז היא כאן.

      מסתבר שהיא חולת אפילפסיה. מוזר. פעם בכמה ימים יש לה התקף. אילו נשארה בחוץ לא היתה שורדת.

      אבל היא השתלבה טוב מאוד כאן ולמעשה היא מנהלת את חיינו קריצה 

      יש עוד כמה חתולים בחצר אבל היא לא כל כך מתייחסת אליהם.

      אנחנו המשפחה שלה.

      ---

      היא מקסימה, והוא עשה מצווה גדולה. אני מאמינה בלב שלם שהמצווה שעשה חוזרת אליו, למשפחה באיזה שלב.

      לדודתי היה כלב חולה אפילפסיה.

      אין מה להתפלא, יש להם מחלות בדיוק כמו לבני אדם.

      ''

       

        14/12/13 20:35:

      צטט: סיגלשטיבלמן דרעי 2013-12-08 21:31:41

      ואני בתורי...כשקראתי את תיאורך... את מרגשת. ברוכה תהיי בפועלך! רק ללמוד ממך...שבוע מעולה.

       

      ''

        14/12/13 13:40:
      התרגשתי לקרוא את הפוסט מכמיר הלב שלך, בונבונייטה. שבת טובה וחמימה!
        14/12/13 07:55:
      מרגש. מלב אל לב.
        13/12/13 20:37:

      צטט: לקסיס10 2013-12-08 20:47:53

      עצוב שמח ומרגש ביותר!! אין כמוך וכמו הנשמות השותפות,,הלוואי ותשרוד יפה ולא תהיה אטרקציה למתעללים זדוניים מרושעים! חתול חי יפה מאוד עם 3 רגליים! פה ברח מקביל היה את דמקה חתול ללא כף רגל קדמית,,חצה כבישים וטיפס על עצים,,גיבור בן 10 ,,עבר עם בעליו מפה לשכונה אחרת מקווה שנזהר המתוק השובב מתגעגעת!

       

      תודה. מקווה שכל חיות הרחוב יחזיקו מעמד בקור הנורא הזה.

      הסנני

        13/12/13 11:25:

      צטט: דוקטורלאה 2013-12-08 20:26:45

      ראשית, עלי להודות שקראתי את דבריך במתח רב, וזה לזכותך ככותבת. שנית, המעשה המשותף של ה"קבוצה" ראוי להיות מפורסם בכל אתר ואתר. ושלישית, אני, שלא מבינה כלום בנושא, מקווה שתבוא אשה טובה (או גבר, כמובן) ויקחו לביתם את החתול הזאת. מולי גרים עיתונאית ועורך דין ושלושת ילדיהם, ויש להם כלבה מתוקה. בעלת שלוש רגליים...(ציינתי את המקצועות כדי שיובן כי הם יכולים להשיג כל כלב שירצו...). ולסיכום, חיבוק לבבי לך ודרכך לכל האחרים שלקחו חלק בנושא.

      --

      ראשית - תודה רבה על דברייך.

      שנית - מעשים כאלה וגדולים יותר מתרחשים יום יום אך הציבור אינו יודע עליהם. אני כפעילה יודעת. אם היה לך פייסבוק והיית חברה שלי שם ורואה את הפיד שלי, היית רואה זאת.

      ובכל זאת, נכון זה לא מובן מאליו.

      שלישית - בית חם ומאמץ אינו מתאים לחתולה הזו, לא יהיה לה טוב בו, היא חתולת רחוב וכבר בוגרת.

      רביעית - אכן המשפחה עליה סיפרת אנשים כלבבי. 

      סופ"ש נעים חמים בחוץ ובלב בפנים דוקטורלאה לך ולמשפחתך.

      ''

        13/12/13 00:52:
      החלטה קשה, אך נראה לי שהתוצאה מפצה על הכל
        12/12/13 22:11:
      מעשה של חסד נדיר, בונבוש! ואני מקווה ששלום לה לחתולה...........
        12/12/13 21:33:

      צטט: michela29 2013-12-08 20:25:35

      כל כך מרגש, זאת הייתה חתיכת אבן

       

      כן, זה קרע אותי ואת לאריסה כל שעה כל יום מחדש. אני שמחה שהגענו להחלטה טובה עבורה. זה קשה פי אלף להחליט על מישהו אחר במיוחד כשהוא אינו יכול לומר מה הוא רוצה.

      ''

        12/12/13 16:28:

      כל הכבוד לך ולרעותיך על הדאגה לחתולה המסכנה. מי ייתן ובורא עולם ייעתר לתפילותיכן והחתולה תמשיך לחיות להנות על אף שלוש רגליה בלבד.
      באשר לאבן - התמונה שלך נראית יותר כמו ספוג. מה דעתך על האבן שצילמתי לאחרונה במוזיאון יגאל אלון בגינוסר?

      ''

        12/12/13 08:50:

      כל הכבוד! 

      אתן את שלכן עשיתן. עכשיו זה ברגליים שלה. 

        11/12/13 19:43:
      בוני יקרה, לפעמים נדמה לי שאני מספר את מה שאת כותבת. לא בכדי לקבל איזה פרס, אלא שיש לי דרך דומה לתאר את המציאות כפי שאת רואה אותה, אפילו במילים קצת דומות. בלי מחמאות....כנראה שבחיים האלו תהפכי לאצילת נפש, וגם אם זה בכלל בא כתיקון לחיים קודמים....מי יודע ? אני גם חושב שצריך להכניס את אלוהים למשוואה, אבל במקרה הזה זה בינו ובין החתול.... את שלך עשית הכי טוב שיכלת, כולל ההחלטה To let it go, ושמכאן והלאה זה כבר באמת לא בידיים שלך. באמת מפליא איך שאר החתולים קבלו אותו בחזרה. אולי הם מסתכלים עלינו ואומרים מדי פעם אחד לשני "איזו חתוליים (אנושיים) הם בני האדם".....מי יכול לדעת ?
        11/12/13 19:10:
      כוכב על טוב הלב והעשיה הטובה.
        11/12/13 15:45:
      נשמה שכמותך, תודה
        11/12/13 12:01:
      אני בטוחה שגם מהלב של החתלתולה נפלה האבן, כשחזרה למגרש הביתי המוכר והאהוב שלה.
        11/12/13 09:44:
      יישר כוח....
        11/12/13 00:01:

      לך ודרכך לכל הצוות הנפלא

      הרבה תודה

       

        10/12/13 20:47:
      צל"ש תקבלו ממני את וחברתך על תעצומת הנפש שגליתן. שכרכן ניתן לכם. החתולה קמה על שלושת רגליה וביטלה כל מגבלה.
        10/12/13 19:42:
      **********
        10/12/13 18:37:
      כל הכבוד לכן..והרבה בריאות לחתולה.
        9/12/13 22:46:
      יישר כוח
        9/12/13 21:26:

      צטט: איציק אביב 2013-12-09 19:49:50

      אולי באמת יש שם מישהו כזה, בורא עולם, ששומע את חלקנו.

      אמנם אין, אבל גם לו היה - אין לכך חשיבות.
      כאשר אדם עושה מעשה טוב - הוא יודע. וזה מה שחשוב 

        9/12/13 21:16:
      ישר כוח !
        9/12/13 19:59:
      כל הכבוד לך,תבורכי!
        9/12/13 19:49:
      אולי באמת יש שם מישהו כזה, בורא עולם, ששומע את חלקנו.
        9/12/13 19:08:
      תבורכי, יקירתי, מה שאת עושה זה בבחינת "חסד של אמת".
        9/12/13 14:42:
      כל הכבוד ללריסה ולך !!!
        9/12/13 14:20:

      אני מאלה שלא חושבים שיש "בורא עולם" או כל כיו"ב,

      אבל מה שחשוב הוא שיש נשים כמותכן.

      כל הכבוד.

        9/12/13 13:47:
      כל הכבוד, חיזקו ואימצו, מי ייתן שתהיינה רבות כמוכן.
        9/12/13 13:41:

      כל הכבוד על חמלת היתר שלכן. לדעתי, עדיף היה לה לקבל זריקה לעולם שכולו טוב.

      מי זוכר, איך סוס שנשברה רגלו וכדי שלא יסבול - כדור בראש...

        9/12/13 11:27:

      בונבוניטה יקירתי

       

      מאוד קשה ההחלטה כשבעל חיים סובל ממשהו קריטי אם להרדים ולסיים את סיבלו

      או פשוט לנסות לתת עוד סיכוי.

      בדיוק היום יש תוכנית על מתי מילוא שהחליט לנסוע לשוויץ לטיפול בהמתת חסד

      הוא החליט לבחור את סופו.

      נהדר שהחתולה שבה לעצמה למרות רגלה החסרה

      שאפו לכן על ההחלטה שלכן.

        9/12/13 09:47:
      כל הכבוד. עכשיו יש בשכונה טרומפלקאט לגאוות כל החתולים
        9/12/13 08:48:
      שאפו לכן...ופרגון גם לאלון שיינר ועדי, אהבי חיות בנשמתם.
        9/12/13 08:28:
      כל הכבוד לכם
        9/12/13 07:23:
      כמה חשוב להתיחס גם לבעלי חיים בכבוד ולעזור להם. עשיתם את הדבר הנכון ביותר. יש לחנך את הילדים מגיל צעיר לכבד גם בעלי חיים. אהבתי את התוכן וכיכבתי.
        9/12/13 07:13:
      מחזיקה לה ולכן אצבעות. מוקירה את פועלך המבורך.
        9/12/13 06:53:

      כל הכבוד על מה שעשיתם.

      הבן שלי לפני 5 שנים הציל חתולה ששכבה על הכביש בצורה מוזרה, הביא אותה הביתה ומאז היא כאן.

      מסתבר שהיא חולת אפילפסיה. מוזר. פעם בכמה ימים יש לה התקף. אילו נשארה בחוץ לא היתה שורדת.

      אבל היא השתלבה טוב מאוד כאן ולמעשה היא מנהלת את חיינו קריצה 

      יש עוד כמה חתולים בחצר אבל היא לא כל כך מתייחסת אליהם.

      אנחנו המשפחה שלה.

       

      ''

      ואני בתורי...כשקראתי את תיאורך... את מרגשת. ברוכה תהיי בפועלך! רק ללמוד ממך...שבוע מעולה.
        8/12/13 20:47:
      עצוב שמח ומרגש ביותר!! אין כמוך וכמו הנשמות השותפות,,הלוואי ותשרוד יפה ולא תהיה אטרקציה למתעללים זדוניים מרושעים! חתול חי יפה מאוד עם 3 רגליים! פה ברח מקביל היה את דמקה חתול ללא כף רגל קדמית,,חצה כבישים וטיפס על עצים,,גיבור בן 10 ,,עבר עם בעליו מפה לשכונה אחרת מקווה שנזהר המתוק השובב מתגעגעת!
        8/12/13 20:26:
      ראשית, עלי להודות שקראתי את דבריך במתח רב, וזה לזכותך ככותבת. שנית, המעשה המשותף של ה"קבוצה" ראוי להיות מפורסם בכל אתר ואתר. ושלישית, אני, שלא מבינה כלום בנושא, מקווה שתבוא אשה טובה (או גבר, כמובן) ויקחו לביתם את החתול הזאת. מולי גרים עיתונאית ועורך דין ושלושת ילדיהם, ויש להם כלבה מתוקה. בעלת שלוש רגליים...(ציינתי את המקצועות כדי שיובן כי הם יכולים להשיג כל כלב שירצו...). ולסיכום, חיבוק לבבי לך ודרכך לכל האחרים שלקחו חלק בנושא.
        8/12/13 20:25:
      כל כך מרגש, זאת הייתה חתיכת אבן

      ארכיון