יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), במתקפה חסרת תקדים נגד בית המשפט העליון: "בית המשפט העליון סכנה לקיום המדינה. מערכת המשפט רקובה ויש לבצע בה טיפול שורש. אני יודע שאנשים בעבר 'נולדו' נגדם תיקים בגלל שפתחו את הפה נגד מערכת המשפט. אני לא חושש."
בראיון חג מרכזי לעלון הימין 'ארץ ישראל שלנו' שיחולק בסוף השבוע בבתי הכנסת, מוביל יו"ר וועדת הכנסת ח"כ יריב לוין מתקפה חסרת תקדים נגד מערכת המשפט בישראל ובפרט על בית המשפט העליון. יריב לוין התייחס לסדרת הצעות חוק שהוא מוביל לשינוי בחירת השופטים בישראל.
לוין אומר בראיון שבית המשפט העליון מונע "מאג′נדה שמאלנית, ובעיקר מהווה סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו. זה לא סוד שעל המערכת המשפטית ובעיקר על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה".
כאשר לוין נשאל בראיון ל"ארץ ישראל שלנו" על דוגמא לדבריו הוא אומר "הדוגמאות רבות, אבל אתן אחת: פסק הדין הידוע בעניין קעדאן בעבר בסיס הציונות היה ייהוד הארץ בנגב, בגליל, ביו"ש ובכל מקום אחר. על פי פסק הדין של בג"ץ, מהלכים לייהוד הארץ מהווים אפליה פסולה ופגיעה בשוויון, שזהו שבעצם חיסול המפעל הציוני".
על אופן בחירת השופטים בעליון הוא אומר "לאופן בחירת השופטים בישראל בשיטת ′חבר מביא חבר′ ולהתערבות בנושאים לא להם אין אח ורע באף מדינה דמוקרטית".
כאשר נשאל שהרי מי שהעצים את בית המשפט העליון היה דווקא מנהיג הליכוד מנחם בגין, שאמר "יש שופטים בירושלים", הוא מתגונן "אין לי ספק שכאשר בגין אמר ′יש שופטים בירושלים′ הוא לא התכוון למה שקורה היום בבית המשפט העליון. כמו כן, זה לא סוד שיש מחלוקת ביני לבין חלק מחברי הליכוד בגישתי זאת. אני מרגיש שאני מייצג ציבור ענק שמערכת המשפט אינה נותנת לו את השירות, וזאת תוך ניסיון להתערב ולכפות עליו את ערכי בכיריה. אני מרגיש את זה בפניות הרבות מעורכי דין וממשפטנים, ואפילו משופטים בערכאות נמוכות יותר מתוך המערכת, שדורשים לבצע שינוי יסודי בשינוי בחירת השופטים".
לוין לא שוכח לבג"צ את אישרור תוכנית פינוי פיצוי בהתנתקות ואומר "אם אתה לוקח את החוק הזה, קורא את כל הפסיקות שלהם על זכויות הקניין וזכויות האדם, אתה רואה שזכויותינו על הארץ כעם היהודי אינן נלקחות כלל בחשבון. על כל עץ של פלשתיני עוצרים את גדר ההפרדה וכופים להזיז את התוואי. אבל יהודים – בין לילה מגרשים אותם מבתיהם, ובג"ץ מאפשר זאת. הם לא מתערבים, הם לא דורשים שיישמרו זכויות האדם וזכויות הקניין. כל העקרונות נעלמים לפתע."
גם לנושא מגרון הוא מתייחס בהרחבה. "מערכת המשפט היא רקובה, אבל מעבר לכך, זה מצב מסוכן. אתן לך דוגמה מהסיפור האחרון במגרון: כשיהודים מגישים תוכניות בנייה, יש סיבות מדיניות לא לאשר להם אותה. כשערבים בונים באופן בלתי חוקי, זה מובן שאסור להרוס להם. למה? כי יש סדרי עדיפויות שונות. אבל כשיש בנייה בלתי חוקית יהודית, יש החלטה אחת: להרוס להם מיד, להחריב. יש כאן שימוש ציני ונואל בכלים המשפטיים, מתוך מטרה פוליטית מובהקת."
והוא גם מסביר מה הדרך לדעתו לטפל בבית המשפט העליון: "הדרך להתמודד אינה לנסות כל פעם לדחות את רוע הגזירה, אלא לטפל בהם מהשורש. המערכת הזאת חייבת טיפול שורש. אני רוצה שיישבו שופטים בבתי המשפט, לא אנשים שרואים את עצמם ראשי ממשלה וחברי כנסת למרות שמעולם לא נבחרו".
ועל השאלה המתגרה האם הוא לא חושש לפתוח חזית נגד מערכת המשפט כי הרי אנשים נפגעו מהם בעבר הוא משיב "מבחנו של איש ציבור הוא לבצע את המוטל עליו. אני יודע היטב שרבים חוששים לומר את הדברים בגלוי. מניסיון העבר, אנשים שפתחו את הפה – ′נולדו′ נגדם לפתע תיקים והאשמות, כי עמדתם לא הייתה נוחה למערכת. כשנכנסתי למערכת הפוליטית, אמרו לי שאצטרך להשתנות ולעגל פינות. אבל אני חושב שהאמת והאג′נדה לשמה נבחרנו צריכות להיות בראש מעיינינו, ועלינו מוטל להוביל יחד את השינויים הנדרשים לעתיד המדינה כולה".
נלקח מ: http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=212750
איך ממנים שופטים בישראל
"דמיין, אם יש ביכולתך, בית משפט עליון שקנה לעצמו את היכולת לבחור את חבריו, הוציא כוח מידי היועץ המשפטי והזרוע המבצעת, ביטל חקיקה ופעולות ממשלה כאשר לא הסכים עם המדיניות, שינה את משמעותו של דבר חקיקה, אסר על פעולות ממשלתיות בזמן אחד וציווה עליהן בזמן אחר, תבע לעצמו זכות לבטל אמצעים שננקטו לביטחון לאומי ומימש אותה. דמיין בית משפט עליון שיצר משפט חוקתי בהיעדרה של חוקה ממשית... בית המשפט העליון של ישראל עשה את כל אלו...ישראל הציבה רף של אימפריאליזם שיפוטי שייתכן שלא ניתן לחצותו, ובשום מקום, יש לקוות מכל הלב, לא ישתוו לו. האירוניה העצובה היא שבית המשפט העליון פועל תחת חוק יסוד שמגדיר את ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, ובהדרגה מעצב ישראל שאינה יהודית ואף לא דמוקרטית."
-- רוברט ארון בורק, משפטן אמריקני ידוע
משקפת - השומרון מחכה שנכיר
|
