"ויעבר אברם בארץ
'הבעיה הדמוגרפית' הינה אחת הסוגיות הכבדות עמהן מתמודד מפעל שיבת ציון בימינו, והיא הגורם המכריע המניע את גלגלי המשא ומתן המדיני בדבר חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינאית. מפי רבים וטובים אנו שומעים טיעונים מצטדקים בנוסח: גם אני אוהב את ארץ ישראל ורוצה בשלמותה, אבל מה אפשר לעשות. יושב כאן עם זר המונה מיליוני בני אדם וגם לו יש זכות לארץ ולמדינה משלו. יתרה מזו - אומרים אותם אנשים טובים: גם אם נשתלט על העם הפלשתיני ונספח אלינו את אדמתו ויישוביו, הן חיים אנו במדינה דמוקרטית ויהא עלינו להעניק לכל הערבים החיים עמנו זכויות אזרח. בכך נביא בסופו של דבר לגיבושו של רוב נוכרי אשר ישתלט על מדינת ישראל ויהפוך אותה בפועל למדינה ערבית.
אברהם אבינו – והבעיה הדמוגרפית
אכן אין להקל ראש בשאלות קשות אלה ויש להתמודד עמהן ביושר לבב. ברם זאת יש לדעת, שאלות אלה לא נולדו רק בימי שיבת ציון של דורנו. מנסרות הן בחללה של ארץ ישראל אלפי שנים, וראשיתן כבר בשחר לידתה של האומה בצעדיו הראשונים של אברהם אבינו העובר בארץ "עד מקום שכם – עד אלון מורה והכנעני אז בארץ". הכתוב מדגיש שאברהם אבינו אינו מגיע לארץ ריקה, אלא לארץ מאוכלסת בשבעת עמי כנען, ועובדה זו מציבה בפניו את 'הבעיה הדמוגרפית' במלוא חריפותה. אפשר שאף ציון המקום הראשון בארץ: "מקום שכם" בא לחדד נקודה זו, שהרי שכם – מאז ועד היום – היתה מרכז גדול של האוכלוסיה הנוכרית והבעיה הדמוגרפית נחשפה בה בכל כובד משקלה. וכאן רצוני להבהיר: נקודת מבט זו, לפיה מבקשת התורה להציב בפנינו את 'הבעיה הדמוגרפית', אינה אינטרפרטציה דרשנית מאוחרת, הנתלית בפסוק 'תמים' כדי לנצל אותו למגמותיה הפוליטיות, אלא עומק פשוטו של מקרא.
מה פשר המילה "אז"?
המפתח להבנת המסר המקופל בביטוי "והכנעני אז בארץ" נעוץ במילה הקטנה: "אז". לכאורה במבט ראשון נדמה שכוונת המילה "אז" לציין מנקודת מבט היסטורית מאוחרת, שהכנעני עדיין היה אז בארץ, ואילו כיום כבר איננו. אך פירוש זה - משמעותו - שפסוק זה נכתב כתקופה מאוחרת, בשעה שכבר לא היו כנענים בארץ, והדבר עומד בסתירה גמורה לאמונה – שהתורה ניתנה מפי הגבורה למשה רבנו לפני כיבוש הארץ, ובאותה עת בוודאי היה הכנעני בארץ, כדרך שמעיד הכתוב במפורש בספר דברים (י"א, ל): "בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה".
שאלה חמורה זו הביאה את רש"י לפרש את המילה "אז" לא במשמעות של 'עדיין אז' אלא במשמעות של 'כבר אז', וכה דבריו:
ואכן האבן עזרא מתחבט בין שתי האפשרויות בפירוש במילה "אז", וכה דבריו:
לא זה המקום לעמוד, על שאלותיו של האבן עזרא, שפורטו בספר דברים (א-ב) "בסוד השנים-עשר", אך מכל מקום, מבלי שנגלוש לסוגיה טעונה זו, נותרה המילה 'אז' שבפסוקנו עמומה וצריכה עיון.
אז – ודווקא אז!
והנה בא הפרשן בן זמננו, מ.ד. קאסוטו, והאיר את המשמעות המדויקת של המילה "אז", בספרו 'מנח עד אברהם', וכה דבריו:
ובכן המילה "אז" משמעותה בנדון דנן 'דווקא עכשיו' וכוונתה להדגיש את הניגוד בין הבטחת ה' לאברהם לבין המציאות הריאלית ולומר לנו: דווקא אז בשעה שהכנעני בארץ, או אז ודווקא אז, נראה ה' לאברהם אבינו ואמר לו: אל תירא אברהם מן 'הבעיה הדמוגרפית', כי לזרעך אתן את הארץ הזאת!
ובכן נקודת המוצא להתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית היא האמונה בדבר ה' המבטיח את הארץ לזרע אברהם עד עולם, גם בשעה שמעטים היהודים המצויים בה. נקודה זו באה לידי ביטוי חד בפרק ק"ה בתהילים ובמקבילה לו בדברי הימים בשירת ההודיה של הלווים בעת העלאת ארון ה' לעיר דוד. פרקים אלה – שקטעים מהם אנו אומרים בפתח פסוקי דזמרה – מעלים על נס את הבטחת ה' לאבות האומה כי זרעם יירש את הארץ:
מכל מקום דברי הכתוב: "בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה" באים ללא ספק להדגיש שאין להיבהל מהשד הדמוגרפי. אך לצד עצם הבטחת הארץ לאברהם בכל מצב מצרפת אליה התורה את בשורת הזרע:
ברם, גם בריבוי הטבעי לא די והוא מלווה בתביעה הנאמרת מיד בפסוק הבא:
...ומה באשר לטרנספר?
ועם זאת מן הראוי לציין כי פתרון הבעיה הדמוגרפית אינו כרוך בשלב זה בהכחדת העמים החיים בארץ ואף לא בגירושם ממנה. אדרבה, אברהם מתהלך ביחסי אחווה עם יושבי הארץ ואף זוכה מהם לכבוד והערכה, הבאים לידי ביטוי בכינוי המופלג: "נשיא א-לוהים אתה בתוכנו" (בראשית כ"ג, ו').
ובכן, 'טרנספר' אינו הפתרון האולטימטיבי לבעיה הדמוגרפית וקיימת גם אופציה לקיום נוכרים בארץ ישראל, אם ישלימו עם ריבונותנו עליה וינהגו בה כראוי מבחינה מוסרית (שבע מצוות בני נח).
אך לעומת זאת בשעה שמתערערים יסודות אלה, לא יועילו כל הפתרונות הדמוגרפיים הכרוכים בנסיגות וויתורים, ואפילו באותם חבלי ארץ בהם יהיה לעם ישראל רוב מוצק, עלולה הארץ להתקומם כנגדו ולהקיאו מקרבה, כדברי הכתוב בפרשת העריות בספר ויקרא (י"ח, כח): "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". נקודה זו באה לידי ביטוי חד בדברי הנביא יחזקאל, המשווה את בני דורו הכושלים לאברהם אבינו, תוך הדגשה נחרצת שלא הבעיה הדמוגרפית היא הקובעת אלא הבעיה המוסרית:
אך כנגד טיעון זה הנמסך על הרוב הדמוגרפי זועק הנביא יחזקאל בדבר ה':
אם תרצו – אין זו אוטופיה!
ובכן חברים יקרים, הבה נסכם את הדברים: הפתרון לבעיה הדמוגרפית אינו כרוך בהכרח בטרנספר לנוכרים ובוודאי לא בנסיגות וויתורים. ההתמודדות עם הבעיה הדמוגרפית מושתתת בדרך החיוב על היסודות הבאים: כל אלה יחדיו יביאו במרוצת הזמן את הנוכרים החיים בארץ להתייחס אלינו בכבוד ואף לחפוץ לחיות בקרבתנו... ומי שיעיז להרים יד כנגדנו, ימצא עצמו מחוץ לגבולות ארצנו. "יבש חציר נבל ציץ – ודבר א-לוהינו יקום לעולם!"
מאת: הרב חנן פורת ז"ל, פרשת לך לך, תשס"ח נלקח מ: http://www.tora.co.il/parasha/meat.htm
|